## Steinsaltz on Shevuot Daf 40a

###### Steinsaltz on Shevuot 40a:1
[Steinsaltz on Shevuot 40a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40a:1)

**תדע** שמשנתנו עוסקת בשאר ההלכות בשווה, **דקא תני סיפא** [שהוא שונה בסופה] בהמשכה של המשנה: הטוען **"דינר זהב לי בידך",** והנתבע אומר: **"אין לך בידי אלא דינר כסף וטריסית ופונדיון ופרוטה"** — **חייב, שהכל מין מטבע [אחת] הן; אי אמרת בשלמא** [נניח אם אתה אומר] שמדובר בטוען ב**שוה** דינר זהב — **משום הכי** [כך] **חייב,** שהרי מודה במקצת הסכום שנתבע, **אלא אי אמרת** [אם אתה אומר] שמדובר בטוען דינר זהב **דוקא** — **אמאי** [מדוע] **חייב?** הרי טענו זהב והודה לו בכסף או נחושת!


###### Steinsaltz on Shevuot 40a:2
[Steinsaltz on Shevuot 40a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40a:2)

**אמר ר' אלעזר:** כאן מדובר **בשטענו בדינר מטבעות,** כלומר טענו שהוא חייב לו מטבעות בשווי דינר זהב, ובכלל זה כל מטבע שהוא. ונמצא שההודאה ממין הטענה היא. **ו**אף שאין בזה לעצמו חידוש, **קא משמע לן** [משמיע לנו] בדין זה ש**פרוטה בכלל מטבע איתא** [ישנה], והמודה בה נחשב כמודה במקצת כשתובע ממנו מטבעות. ומעירים: **דיקא נמי** [מדויק גם כן] הדבר מלשון המשנה, **דקתני** [ששנה בה] את ההסבר לדין זה: **שהכל מין מטבע אחת.**


###### Steinsaltz on Shevuot 40a:3
[Steinsaltz on Shevuot 40a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40a:3)

ושואלים: **ורב** שסבור כי מדובר בתביעה של שווה כסף, כיצד מסביר הוא נימוק זה? ומה משנה אם מין אחד הם או לא? ומשיבים: לדעתו הנימוק הוא שונה, **שהכל דין מטבע אחת** כלומר, הואיל והמשנה מדברת בשווה כסף, ולא בדווקא, אם כן כל המטבעות דין מטבע אחת יש להן (ר"י מיגאש).


###### Steinsaltz on Shevuot 40a:4
[Steinsaltz on Shevuot 40a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40a:4)

ואגב כך שואלים: **ור' אלעזר, לימא** [האם לומר], **מדסיפא** [מכך שאת סופה] של המשנה **כשמואל** הוא **מתרץ, רישא נמי** [תחילתה גם כן] **כשמואל סבירא ליה** [סבור הוא] שיש לפרשה בדווקא, שהוא סבור כמותו לענין כפירת טענה?


###### Steinsaltz on Shevuot 40a:5
[Steinsaltz on Shevuot 40a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40a:5)

ודוחים: **לא, סיפא** [סופה] **דוקא** מפרש בשיטה זו, משום שכך נראית לו משמעות המשנה, **דקתני** [ששנה]: **שהכל מין מטבע אחת, ו**אולם **רישא** [תחילתה] אין אנו יודעים אם הוא מפרש **כרב או כשמואל.**


###### Steinsaltz on Shevuot 40a:6
[Steinsaltz on Shevuot 40a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40a:6)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] עוד ראיה לענין השאלה האם מדובר במשנתנו בתביעה בדווקא או בשווה כסף, ממה ששנינו בברייתא, שהטוען: **"דינר זהב זהוב לי בידך",** והשיב לו הנתבע: **"אין לך בידי אלא דינר כסף"** — **חייב,** משום שתבע ממנו מטבע, וזה כפר לו במטבע. ועל כל פנים לענייננו נדייק: **טעמא** [הטעם] דווקא ש**אמר ליה** [לו] **"זהב זהוב"** משמעו מטבע זהב, **הא סתמא** [אבל בסתם] אם היה אומר רק "דינר זהב" — **שוה קאמר ליה** [אומר לו], וכדברי רב!


###### Steinsaltz on Shevuot 40a:7
[Steinsaltz on Shevuot 40a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40a:7)

**אמר רב אשי,** אפשר לתרץ לדברי שמואל כי **הכי קאמר** [כך הוא אומר]: **כל האומר "דינר זהב", כאומר "דינר זהב זהוב" דמי** [נחשב], וכוונתו דווקא למטבע של דינר.


###### Steinsaltz on Shevuot 40a:8
[Steinsaltz on Shevuot 40a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40a:8)

**תני** [שנה] **ר' חייא** בברייתא שיש בה **לסיועיה** [לסייע] **לרב:** הטוען לחבירו: **"סלע לי בידך",** והשיב לו: **"אין לך בידי** **אלא סלע חסר שתי כסף"** — **חייב,** ואם אמר שיש לו בידו רק סלע **חסר מעה** — **פטור.** משמע שכיון שלא היתה הכפירה בשתי כסף — אינו חייב שבועה, וכרב.


###### Steinsaltz on Shevuot 40a:9
[Steinsaltz on Shevuot 40a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40a:9)

א **אמר רב נחמן בר יצחק אמר שמואל: לא שנו** שצריכה הטענה להיות בשווי שתי כסף כדי לחייב שבועה, **אלא בטענת מלוה והודאת לוה** במקצת, **אבל** במקרה אחר שחייב אדם שבועה לחבירו, ב**טענת מלוה והעדאת עד אחד** כדברי המלוה, שחייב הלווה להישבע כדי להכחיש את העד, **אפילו לא טענו** המלוה **אלא בפרוטה** — **חייב.**


###### Steinsaltz on Shevuot 40a:10
[Steinsaltz on Shevuot 40a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40a:10)

**מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **דכתיב** [שנאמר] במקור לחיוב שבועה זו: **"לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת"** (דברים יט, ט), ונדייק מכאן: **לכל עון ולכל חטאת הוא** ש**אינו קם,** שאין מחייבים אדם בעונש על סמך עדות עד אחד, **אבל קם הוא** עד אחד ומועיל **ל**חיוב **שבועה. ותניא** [ושנויה ברייתא]: **כל מקום ששנים מחייבין אותו ממון** בעדותם, **עד אחד מחייבו שבועה.** וכיון ששני עדים מחייבים אדם בכל תביעת ממון מפרוטה ומעלה, אף עד מחייבו שבועה בכגון זה.


###### Steinsaltz on Shevuot 40a:11
[Steinsaltz on Shevuot 40a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40a:11)

ב **ואמר רב נחמן אמר שמואל: טענו חטין ושעורין והודה לו באחד מהן** — **חייב.**


###### Steinsaltz on Shevuot 40a:12
[Steinsaltz on Shevuot 40a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40a:12)

**אמר לו ר' יצחק: יישר** יפה אמרת, **וכן אמר ר' יוחנן.** ושואלים: כיון שדייק ר' יצחק לומר שכך אומר ר' יוחנן, האם נלמד **מכלל** זה **דפליג עליה** [שחולק עליו] **ריש לקיש** בענין זה? ומשיבים: באותו ענין לא היתה דרך לברר את דעת ריש לקיש. ומפרטים, **איכא דאמרי** [יש שאומרים]: **מישהא הוה שהי ליה** [שוהה היה לו] וממתין לסיום דברי ר' יוחנן **ושתיק ליה** [ושותק לו], ולא ידע ר' יצחק האם לאחר מכן חלק עליו. **איכא דאמרי** [יש שאומרים]: **מישתא הוה שתי ליה** [שותה היה ריש לקיש באותה שעה] **ושתיק ליה** [ושותק לו], ולא הגיב.


###### Steinsaltz on Shevuot 40a:13
[Steinsaltz on Shevuot 40a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40a:13)

ומציעים: **לימא מסייע ליה** [האם נאמר שנסייע לו] מלשון משנתנו: **טענו חטין והודה לו בשעורין** — **פטור, ורבן גמליאל מחייב.** ונדייק: **טעמא** [הטעם, דווקא] ש**טענו חטין והודה לו בשעורין** הדין כן, **הא** [אבל] אם היה טוענו **חטין ושעורין והודה לו באחד מהן** — **חייב!**


###### Steinsaltz on Shevuot 40a:14
[Steinsaltz on Shevuot 40a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40a:14)

ודוחים: אפשר לומר **לא, הוא הדין** ש**אפילו** טוענו **חטין ושעורין נמי** [גם כן] **פטור, והאי דקמיפלגי** [וזה שהם חלוקים] **ב**טוענו **חטין** דווקא, הרי זה מנוסח בצורה זו כדי **להודיעך כחו** של **רבן גמליאל,** כמה היה מחייב שבועה, אפילו במודה שלא ממין הטענה כלל.


###### Steinsaltz on Shevuot 40a:15
[Steinsaltz on Shevuot 40a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40a:15)

ומציעים עוד: **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו במשנתנו: **טענו כלים וקרקעות, הודה בכלים וכפר בקרקעות, בקרקעות וכפר בכלים** — **פטור,**