## Steinsaltz on Shevuot Daf 40b

###### Steinsaltz on Shevuot 40b:1
[Steinsaltz on Shevuot 40b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40b:1)

**הודה במקצת קרקעות** — **פטור, במקצת כלים** — **חייב.**


###### Steinsaltz on Shevuot 40b:2
[Steinsaltz on Shevuot 40b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40b:2)

ונדייק: **טעמא** [הטעם דווקא] משום שטענו **כלים וקרקעות,** ש**קרקע לאו** [אינה] **בת שבועה היא, הא** [אבל] אם היה טוענו **כלים וכלים** שני מיני מיטלטלים, כגון חיטים ושעורים, **דומיא** [בדומה] ל**כלים וקרקעות,** והודה באחד מהם — **חייב!**


###### Steinsaltz on Shevuot 40b:3
[Steinsaltz on Shevuot 40b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40b:3)

ודוחים: **הוא הדין** ש**אפילו כלים וכלים נמי** [גם כן] **פטור, והא דקתני** [וזה ששנה] **כלים וקרקעות** — **קא משמע לן** [משמיע לנו] **דכי** [שכאשר] **הודה במקצת כלים** — **חייב** שבועה **אף על הקרקעות.**


###### Steinsaltz on Shevuot 40b:4
[Steinsaltz on Shevuot 40b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40b:4)

ומקשים: **מאי קא משמע לן** [מה משמיע לנו] במשנה זו, את ההלכה ש**זוקקין?** הרי כבר **תנינא** [שנינו במשנה] במסכת קידושין: נכסים שאין להם אחריות **זוקקין את הנכסים שיש להן אחריות לישבע עליהן!**


###### Steinsaltz on Shevuot 40b:5
[Steinsaltz on Shevuot 40b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40b:5)

ומשיבים: **הא** [זו] ההלכה במשנה כאן **עיקר,** שהיא מדברת כולה בדין שבועות, **ההיא** במסכת קידושין **אגב גררא נסבה** [דרך גרירה לקחה], שמתוך ששנו שם שנכסים שאין להם אחריות נקנים עם נכסים שיש להם אחריות, הוסיפו בדרך אגב גם דין הזקקה לשבועה. עד כאן דנו בשיטת שמואל.


###### Steinsaltz on Shevuot 40b:6
[Steinsaltz on Shevuot 40b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40b:6)

**ור' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: טענו חטין ושעורין והודה לו באחת מהן** — **פטור.** ומקשים: **והאמר** [והרי אמר] **ר' יצחק** על דברי שמואל: **יישר, וכן אמר ר' יוחנן,** הרי שדעתו של ר' יוחנן כשמואל! ומשיבים: **אמוראי נינהו** [אמוראים הם] שנחלקו בדבר זה **אליבא** [לפי שיטתו] של **ר' יוחנן.** ומביאים ראיות נגד דברי ר' חייא בר אבא בשם ר' יוחנן.


###### Steinsaltz on Shevuot 40b:7
[Steinsaltz on Shevuot 40b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40b:7)

**תא שמע** [בוא ושמע] ממשנתנו: **טענו חטין והודה לו בשעורין** — **פטור, ורבן גמליאל מחייב.** ונדייק: **טעמא** [הטעם, דווקא] משום ש**טענו חטין והודה לו בשעורין** פטור, **הא** [אבל] אם היה טוענו **חטין ושעורין והודה לו באחד מהן** — **חייב!**


###### Steinsaltz on Shevuot 40b:8
[Steinsaltz on Shevuot 40b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40b:8)

ודוחים: **הוא הדין** ש**אפילו חטין ושעורין נמי** [גם כן] **פטור, והאי דקתני הכי** [וזה ששנה כך] — **להודיעך כחו** של **רבן גמליאל,** עד כמה הוא מחייב שבועה.


###### Steinsaltz on Shevuot 40b:9
[Steinsaltz on Shevuot 40b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40b:9)

ומציעים עוד: **תא שמע** [בוא ושמע] ממשנתנו: **טענו כלים וקרקעות, והודה בכלים וכפר בקרקעות, בקרקעות וכפר בכלים** — **פטור. הודה במקצת קרקע** — **פטור, במקצת כלים** — **חייב.** ונדייק: **טעמא** [הטעם, דווקא] משום שטענו **כלים וקרקעות** פטור, ש**קרקע לאו בת שבועה היא, הא** [אבל] אם טענו **כלים וכלים דומיא** [בדומה] לדין של **כלים וקרקעות** כלומר, משני מינים — **חייב** שבועה!


###### Steinsaltz on Shevuot 40b:10
[Steinsaltz on Shevuot 40b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40b:10)

ודוחים: **הוא הדין** ש**אפילו כלים וכלים נמי** [גם כן] **פטור, והא קא משמע לן** [ודבר זה משמיע לנו], ש**הודה במקצת כלים** — **חייב אף על הקרקעות.** ושואלים: **מאי קא משמע לן** [מה משמיע לנו] בכך? דין **זוקקין?** הרי כבר **תנינא** [שנינו] במשנה במסכת קידושין: נכסים שאין להם אחריות **זוקקין את הנכסים שיש להן אחריות לישבע עליהן!** ומסבירים: **הא** [זו] משנתנו **עיקר** ההלכה היא, **ההיא אגב גררא נסבה** [דרך גרירה לקחה].


###### Steinsaltz on Shevuot 40b:11
[Steinsaltz on Shevuot 40b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40b:11)

**איתיביה** [הקשה לו] **ר' אבא בר ממל לר' חייא בר אבא,** שנינו בברייתא: **טענו שור והודה לו בשה,** או טענו **שה והודה לו בשור** — **פטור, טענו בשור ושה והודה לו באחד מהן** — **חייב!**


###### Steinsaltz on Shevuot 40b:12
[Steinsaltz on Shevuot 40b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40b:12)

**אמר ליה** [לו]: **הא מני** [זו כשיטת מי היא]? שיטת **רבן גמליאל היא,** שמחייב אפילו במודה שלא ממין הטענה. הקשה לו: **אי** [אם] שיטת **רבן גמליאל** היא, **אפילו רישא נמי** [ראשה גם כן], בכופר בשור ומודה בשה, צריך להתחייב שבועה!


###### Steinsaltz on Shevuot 40b:13
[Steinsaltz on Shevuot 40b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40b:13)

**אלא, הא מני** [זו כשיטת מי היא]? שיטת **אדמון היא,** שהוא סבור מצד אחד שההודאה צריכה להיות ממין הטענה, ומצד אחר הוא סבור שהתובע את חבירו כדי שמן, והלה מודה לו בקנקנים — חייב שבועה. וסברתו היא שהתובע דורש גם את הקנקנים וגם את השמן, וכיון שהודה בקנקנים הריהו כמודה במקצת הטענה. והוסיף ר' חייא בר אבא ואמר: **ולא דחויי מדחינא לך** [ואין אני מדחה אותך], בלבד בתירוץ כלשהו, **אלא תלמוד ערוך הוא בפיו של ר' יוחנן: הא מני** [זו כשיטת מי היא]? שיטת **אדמון היא.**


###### Steinsaltz on Shevuot 40b:14
[Steinsaltz on Shevuot 40b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40b:14)

א **אמר רב ענן אמר שמואל:** מי שרצה לתבוע מחבירו חיטים ושעורים, **טענו חטין וקדם** הנתבע **והודה לו בשעורין, אם כמערים** להודות לפני שימשיך התובע בתביעתו ויתבע גם את השעורים — **חייב** להישבע, **אם במתכוין** להודות רק בשעורים — **פטור.**


###### Steinsaltz on Shevuot 40b:15
[Steinsaltz on Shevuot 40b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40b:15)

**ואמר רב ענן אמר שמואל: טענו שתי מחטין והודה לו באחת מהן** — **חייב; לפיכך יצאו כלים** ונתפרשו בכתוב **למה שהן** שלא הגדירה התורה באלה כלים מדובר, ובכל כלי, אפילו זול וקטן ביותר, קיים דין מודה במקצת.


###### Steinsaltz on Shevuot 40b:16
[Steinsaltz on Shevuot 40b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40b:16)

**אמר רב פפא: טענו כלים ופרוטה, והודה בכלים וכפר בפרוטה** — **פטור. הודה בפרוטה וכפר בכלים** — **חייב.**


###### Steinsaltz on Shevuot 40b:17
[Steinsaltz on Shevuot 40b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40b:17)

ומעירים: שתי הלכות אלה, **חדא** [אחת] **כרב וחדא** [ואחת] **כשמואל. חדא** [אחת], הראשונה, שאם כפר בפרוטה פטור — **כרב,** ש**אמר: כפירת טענה שתי כסף. חדא** [אחת], השניה, שאם כפר בכלים חייב — **כשמואל,** ש**אמר: טענו חטין ושעורין והודה לו באחת מהן** — **חייב.**


###### Steinsaltz on Shevuot 40b:18
[Steinsaltz on Shevuot 40b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40b:18)

ב שנינו במשנה: טענו **"מנה לי בידך",** והשיב לו: **"אין לך בידי"** — **פטור. אמר רב נחמן:** אמנם פטור מדין תורה, **ו**מכל מקום **משביעין אותו** את הנתבע **שבועת היסת,** שבועה שתיקנו חכמים. ומסבירים: **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **חזקה אין אדם תובע אלא אם כן יש לו עליו.** ואף שהנתבע כופר בכל ראוי לברר הדבר בכל האפשר על ידי שבועה.


###### Steinsaltz on Shevuot 40b:19
[Steinsaltz on Shevuot 40b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40b:19)

ומקשים: **אדרבה** [גדולה מזו, להיפך] **חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו,** ואם כופר הכל — מן הסתם אמת הוא אומר! ומשיבים: ניתן להבין שאף כפירה בכל אינה העזת פנים גמורה, אלא **אשתמוטי הוא דקא משתמיט ליה** [משתמט הוא לו], **סבר** [סבור] הנתבע בלבו: אדחה את הפרעון **עד דהוה** [שיהיה] **לי ופרענא ליה** [ואפרע לו].


###### Steinsaltz on Shevuot 40b:20
[Steinsaltz on Shevuot 40b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40b:20)

**תדע,** שיש סברה לומר שהכופר בהלואה אינו שקרן גמור. ש**אמר רב אידי בר אבין אמר רב חסדא: הכופר במלוה** — אף שהוכח שכפר בשקר — **כשר לעדות,** אבל אם כפר **בפקדון** — **פסול לעדות.** וטעם הדבר כפי שאמרנו, שהכופר במלוה יתכן שאינו אלא דוחהו לפי שעה. אבל בפקדון אין מקום להשתמטות, ואם אינו מחזיר לו — משמע שרצונו לקנות ממנו.


###### Steinsaltz on Shevuot 40b:21
[Steinsaltz on Shevuot 40b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40b:21)

**רב חביבא מתני אסיפא** [שונה את דברי רב נחמן על סופה] של המשנה. ששנינו, טענו: **"מנה לי בידך", אמר לו** הנתבע: **"הן", למחר אמר לו** התובע: **"תנהו לי",** וענה לו: **"נתתיו לך"** לאחר שהודיתי — **פטור. ואמר רב נחמן:** אף על פי כן **משביעין אותו שבועת היסת.**


###### Steinsaltz on Shevuot 40b:22
[Steinsaltz on Shevuot 40b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/40b:22)

ומסבירים את הבדל השיטות: **מאן דמתני ארישא** [מי ששונה דברי רב נחמן על ראשה] של המשנה, שמחייב שבועה במקרה שכפר בעצם החוב, **כל שכן אסיפא** [על סופה], הוא מחייבו בשבועת היסת, שהרי הודה לו מתחילה שהוא חייב לו.