## Steinsaltz on Shevuot Daf 42b

###### Steinsaltz on Shevuot 42b:1
[Steinsaltz on Shevuot 42b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/42b:1)

ותהו: הלוא כל הטענות **כולהו נמי** [כולן גם כן] **טענת אחרים והודאת עצמו נינהו** [הן]! ומה ההבדל בין טענה זו ואחרת?


###### Steinsaltz on Shevuot 42b:2
[Steinsaltz on Shevuot 42b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/42b:2)

**אלא ב**עקרון שאמר **רבה** לגבי שבועת מודה במקצת **קמיפלגי** [חלוקים הם]. ש**אמר רבה: מפני מה אמרה תורה מודה מקצת הטענה ישבע? חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו,** שאין בו חוצפה לכפור הכל לאדם שהילוה לו ויודע שהוא משקר, **והאי בכוליה בעי דליכפריה** [וזה הלווה בכל הסכום רצה לכפור לו], **והאי דלא כפריה** [וזה שלא כפר בכל] **משום** ש**אינו מעיז פניו בפני בעל חובו, ו**בעצם


###### Steinsaltz on Shevuot 42b:3
[Steinsaltz on Shevuot 42b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/42b:3)

**בכוליה בעי דלודי ליה** [בכל רצה להודות לו], **והאי דלא אודי ליה** [וזה שלא הודה לו בכל] — **אישתמוטי הוא דקא משתמיט מיניה** [להשתמט הוא שמשתמט ממנו], **סבר** [סבור הוא]: אמתין **עד דהוי** [שיהיו] **לי זוזי ופרענא ליה** [מעות ואפרע לו], **ורחמנא אמר** [והתורה אמרה] משום כך: **רמי** [הטל] **שבועה עילויה כי היכי דלודי ליה בכוליה** [עליו כדי שיודה לו בכולו].


###### Steinsaltz on Shevuot 42b:4
[Steinsaltz on Shevuot 42b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/42b:4)

ובענין זה נחלקו, **ר' אליעזר בן יעקב סבר** [סבור] כי הלווה מאדם **לא שנא** [אינו שונה] **בו** במלוה עצמו, **ולא שנא** [ואינו שונה] לגבי **בנו** של אותו אדם **אינו מעיז** פניו, **והלכך** [ומשום כך] המודה במקצת לבן **לאו** [לא] **משיב אבידה הוא,** אלא אדם שלא מעיז פניו לכפור הכל, ויש מקום לחייבו שבועה. והוא שיטת משנתנו שנשבעים לקטן. **ורבנן סברי** [וחכמים סבורים]: **בפניו** של בעל חובו **הוא** ש**אינו מעיז, אבל בפני בנו מעיז, ומ**כיון שכעת הוא **לא מעיז** ולא אומר שאינו חייב כלום — **משיב אבידה הוא.**


###### Steinsaltz on Shevuot 42b:5
[Steinsaltz on Shevuot 42b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/42b:5)

ומקשים: **מי מצית מוקמת לה** [האם יכול אתה להעמיד אותה, את משנתנו] **כר' אליעזר בן יעקב? הא קתני רישא** [הרי שנה בראשה]: **"מנה לאבא בידך",** ואמר לו: **"אין לך בידי אלא חמשים דינר"** — **פטור, מפני שמשיב אבידה הוא!** ומשיבים: **התם** [שם] מדובר ש**לא אמר "ברי** [ברור ודאי] **לי** שאתה חייב לאבי", אלא בדרך ספק טען, ולכן הריהו כמשיב אבידה, **הכא** [כאן] מדובר ש**אמר "ברי לי** שכך היה הדבר".


###### Steinsaltz on Shevuot 42b:6
[Steinsaltz on Shevuot 42b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/42b:6)

א **שמואל אמר** פירוש אחר למשנתנו: "נשבעים **לקטן"** משמעו — **ליפרע מנכסי קטן,** שאם הוצרכו לפרוע חוב מנכסי הקטן — יש לתובע להישבע שלא נפרע החוב. וכן מה ששנינו "נשבעים **להקדש"** — **ליפרע מנכסי הקדש,** כאשר הלווה הקדיש את נכסיו שכבר היו משועבדים לבעל חובו.


###### Steinsaltz on Shevuot 42b:7
[Steinsaltz on Shevuot 42b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/42b:7)

ושואלים: מה שפירש שמואל **לקטן** כוונתו **ליפרע מנכסי קטן,** הלוא **תנינא** [שנינו] במשנה להלן: **מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה,** ואם כן, **תרתי** [שתי הלכות] באותו ענין **למה לי?**


###### Steinsaltz on Shevuot 42b:8
[Steinsaltz on Shevuot 42b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/42b:8)

ומשיבים: **הא קמשמע לן** [זה משמיע לנו] **כ**דברי **אביי קשישא** [הזקן], **דתני** [ששנה] **אביי קשישא** [הזקן]: **יתומין שאמרו** בכל מקום — הרי הם יתומים **גדולים** שירשו, **ואין צריך לומר קטנים,** ודין זה שווה בהם, **בין לשבועה** שצריך להישבע כשבאים להיפרע מהם, **בין לזיבורית** שאין גובים מקרקעות היתומים אלא מן הקרקע הגרועה יותר.


###### Steinsaltz on Shevuot 42b:9
[Steinsaltz on Shevuot 42b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/42b:9)

ועוד שואלים: מה שפירש שמואל שנשבעים **להקדש** כוונתו שנשבעים כשבאים **ליפרע מנכסי הקדש,** הלוא גם זה **תנינא** [שנינו אותו] להלן: הבאים להיפרע **מנכסים משועבדים לא יפרעו אלא בשבועה; ומה לי משועבדים** שנמכרו **להדיוט** (לכל אדם) **ומה לי משועבדים** שהוקדשו **לגבוה** (להקדש)!


###### Steinsaltz on Shevuot 42b:10
[Steinsaltz on Shevuot 42b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/42b:10)

ומשיבים: כאן **איצטריך** [הוצרך] הדבר להיאמר, שכן **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר]: במקרה של **הדיוט** הטעם שנשבעים **הוא** משום החשש ש**אדם עושה קנוניא** אם הלווה **על הדיוט** לרמות אותו, שבא עם שטר פרוע לגבות מנכסי הלקוחות, ולכן משביעים אותו, שלא יקבל אלא לאחר שנשבע, **אבל הקדש** היינו אומרים ש**אין אדם עושה קנוניא על הקדש** לקחת מן ההקדש במרמה, ואינו צריך שבועה. **קא משמע לן** [משמיע לנו] שבכל זאת חוששים ואינו נוטל מן ההקדש אלא בשבועה.


###### Steinsaltz on Shevuot 42b:11
[Steinsaltz on Shevuot 42b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/42b:11)

ומקשים: **והאמר** [והרי אמר] **רב הונא: שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו, ואמר: "מנה לפלוני בידי** שאני חייב לו" — **נאמן** באמירה זו, כי **חזקה אין אדם עושה קנוניא על הקדש! אמרי** [אומרים] בתשובה לכך: **הני מילי** [דברים אלה] אמורים ב**שכיב מרע,** באדם שהולך למות, שאין לחשוש שהוא מרמה את ההקדש בשביל אחרים (יורשיו), ש**אין אדם חוטא ולא לו,** **אבל גבי** [אצל] **בריא ודאי חיישינן** [חוששים אנו] אפילו לגבי הקדש, שמא עושה קנוניא.


###### Steinsaltz on Shevuot 42b:12
[Steinsaltz on Shevuot 42b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/42b:12)

ב משנה **ואלו דברים שאין נשבעין עליהן** שבועה מן התורה: **העבדים, והשטרות, והקרקעות, וההקדשות,** ו**אין בהן תשלומי כפל** אם גנב מהם, **ולא תשלומי ארבעה** (על שה) **וחמשה** (על שור) אם גנב בהמה וטבח ומכר את מה שגנב, ו**שומר חנם** שאיבד אחד מאלה **אינו נשבע** שלא התרשל בשמירה, ו**נושא שכר** (שומר בשכר) **אינו משלם** על גניבה ואבידה.


###### Steinsaltz on Shevuot 42b:13
[Steinsaltz on Shevuot 42b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/42b:13)

**ר' שמעון אומר:** בענין הקדשות יש לחלק, **קדשים שחייב באחריותן** שהמקדיש חייב לשלם להקדש גם אם מתו — **נשבעין עליהן,** שהרי הם כנכסיו, אבל קדשים **שאינו חייב באחריותן** — **אין נשבעין עליהן,** שאין נשבעים על ההקדשות.


###### Steinsaltz on Shevuot 42b:14
[Steinsaltz on Shevuot 42b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/42b:14)

**ר' מאיר אומר: יש דברים שהן בקרקע** ומחוברים לה, **ו**בכל זאת **אינן כקרקע** לענין הלכה, **ואין חכמים מודים לו. כיצד?** טענו: **"עשר גפנים טעונות** פרי **מסרתי לך", והלה** (הנתבע) **אומר: "אינן אלא חמש** גפנים" — **ר' מאיר מחייב שבועה** כמודה במקצת, **וחכמים אומרים: כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע.**


###### Steinsaltz on Shevuot 42b:15
[Steinsaltz on Shevuot 42b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/42b:15)

ועוד, **אין נשבעין** שבועה שמן התורה **אלא על דבר שבמדה, ושבמשקל, ושבמנין.** שצריכה התביעה (וההודאה) להיות בדברים מדוייקים. **כיצד?** אם אומר לחבירו: **"בית מלא מסרתי לך",** או **"כיס מלא מסרתי לך", והלה אומר: "איני יודע** מה שהיה בבית או בכיס, **אלא מה שהנחת אתה נוטל",** והוא פחות ממה שהמפקיד טוען — הרי זה **פטור,** משום שאיננו טוען אותו בדבר מסויים. אבל **זה אומר** שהיה הבית מלא **"עד הזיז" וזה אומר:** "לא עד הזיז, אלא **עד החלון"** — הרי הוא **חייב,** משום שיש פה דבר שבמידה.


###### Steinsaltz on Shevuot 42b:16
[Steinsaltz on Shevuot 42b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/42b:16)

ג גמרא ומבררים: **תשלומי כפל מנלן** [מנין לנו] שאין משלמים בכל המקרים שמנינו? **דתנו רבנן** [ששנו חכמים] על הפסוק "על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבידה... אשר ירשיעון אלהים ישלם שנים לרעהו" (שמות כב, ו): **"על כל דבר פשע"** — הרי זה **כלל, "על שור ועל חמור ועל שה ועל שלמה"** (שמות כב,ח) — הרי זה **פרט, "על כל אבדה"** (שמות כב,ח) — **חזר וכלל,** נמצא שיש לנו


###### Steinsaltz on Shevuot 42b:17
[Steinsaltz on Shevuot 42b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/42b:17)

**כלל ופרט וכלל,** במקרה כזה **אי** (אין) **אתה דן אלא כעין הפרט, מה הפרט מפורש** — **דבר המטלטל וגופו ממון** כלומר, שהוא עצמו שווה כסף, **אף כל דבר המטלטל וגופו ממון** משלמים עליו תשלומי כפל,


###### Steinsaltz on Shevuot 42b:18
[Steinsaltz on Shevuot 42b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/42b:18)

**יצאו קרקעות** — **שאין מטלטלין, יצאו עבדים** — **שהוקשו** (הושוו בכתוב) **לקרקעות, יצאו שטרות** — **שאף על פי שהן מטלטלין אין גופן ממון,** שאין הם משמשים אלא לראיה או כאמצעי קנין. ולגבי **הקדש** שאין משלמים לו כפל, הרי זה משום ש**"רעהו" כתיב** [נאמר] בפסוק זה, והקדש אינו רעהו.


###### Steinsaltz on Shevuot 42b:19
[Steinsaltz on Shevuot 42b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/42b:19)

ועוד שנינו במשנה שאינו משלם על אלה **ולא תשלומי כפל ולא ארבעה וחמשה.** ומסבירים: **מאי טעמא** [מה טעם הדבר] שאינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה? שכן **תשלומי ארבעה וחמשה אמר רחמנא** [אמרה התורה], **ולא תשלומי שלשה וארבעה,** והואיל ותשלומי ארבעה וחמישה כוללים תשלומי כפל, נמצא שאם אינו משלם תשלומי כפל אינו משלם גם תשלומים אלו.


###### Steinsaltz on Shevuot 42b:20
[Steinsaltz on Shevuot 42b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/42b:20)

ד שנינו במשנה: **שומר חנם אינו נשבע** על עבדים ושטרות וקרקעות. ושואלים: **מנא הני מילי** [מנין הדברים האלה] שאינו נשבע על אלה? **דתנו רבנן** [ששנו חכמים]: