## Steinsaltz on Shevuot Daf 46b

###### Steinsaltz on Shevuot 46b:1
[Steinsaltz on Shevuot 46b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/46b:1)

**ואמר: "לקוחין הן בידי"** כלומר, קניתי אותם — **אינו נאמן. ולא אמרן** [אמרנו] שאינו נאמן, **אלא** שיצא מאצל **בעל הבית שאינו עשוי** בדרך כלל **למכור כליו, אבל** אם היה זה **בעל הבית העשוי למכור את כליו** — **נאמן** המוציא. **ו**בבעל הבית **שאין עשוי למכור את כליו נמי** [גם כן] **לא אמרן** [אמרנו] שאין המוציא נאמן, **אלא** כשהוציא תחת כנפיו **דברים שאין דרכן להטמין** אלא נושאים אותם בגלוי, שכיון שהוא הוציאם בסתר — משמע שנוטלם שלא כדין, **אבל דברים שדרכן להטמין** — **נאמן** הוא לומר שקנה אותם.


###### Steinsaltz on Shevuot 46b:2
[Steinsaltz on Shevuot 46b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/46b:2)

**ושאין דרכן להטמין נמי** [גם כן] **לא אמרן** [אמרנו] שאינו נאמן, **אלא איניש דלא צניע** [אדם שאינו צנוע] שדרכו לשאת כלים שונים ברבים, **אבל איניש דצניע** — **היינו אורחיה** [אדם צנוע — זו דרכו] שהוא מטמין. **ו**כן **לא אמרן** [אמרנו] שאין הלוקח נאמן, **אלא** כש**זה** בעל הבית **אומר "שאולין** הכלים בידו, ואני תובע ממנו להחזירם", **וזה** הלוקח **אומר: "לקוחין** (קנויים) הם בידי", **אבל** להאשים אותו שהם **גנובין** — **לאו כל כמיניה** [אין זה בכוחו], כי **לאחזוקי איניש בגנבי לא מחזקינן** [להחזיק אדם בגניבה אין מחזיקים אנו], ואין סומכים על דברי בעל הבית.


###### Steinsaltz on Shevuot 46b:3
[Steinsaltz on Shevuot 46b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/46b:3)

**ולא אמרן** [אמרנו] שאין הלוקח נאמן **אלא בדברים העשוין להשאיל ולהשכיר,** שיש מקום לטענת בעל הבית שאדם זה שאל כלים אלו ואינו מחזירם, **אבל דברים שאין עשוין להשאיל ולהשכיר** — **נאמן,** ש**שלח רב הונא בר אבין: דברים העשוין להשאיל ולהשכיר,** שבעל הבית תובעם, **ואמר** המחזיק בהם: **"לקוחין הן בידי"** — **אינו נאמן. כי הא** [כמו מעשה זה] ש**רבא אפיק זוגא דסרבלא וספרא דאגדתא מיתמי** [הוציא מספריים של מעילים וספר אגדה מיתומים], שהתובע הוכיח שהיו הדברים הללו שייכים לו, ושאבי היתומים לקח אותם ממנו, והיו אלה **בדברים העשוין להשאיל ולהשכיר.**


###### Steinsaltz on Shevuot 46b:4
[Steinsaltz on Shevuot 46b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/46b:4)

על מה ששנינו במשנה כי הנגזל נשבע ונוטל, **אמר רבא:** לא רק בעל הגזילה עצמו נאמן בכך, אלא **אפילו שומר** שמסרו לו את שמירת הבית **נשבע, אפילו אשתו של שומר נשבעת. בעי** [שאל] **רב פפא: שכירו ולקיטו,** העובדים עבורו ואינם ממונים לשמור, **מאי** [מהו]? האם יכולים הם להישבע? לדבר זה לא נמצאה תשובה ונשארה ב**תיקו** [תעמוד] השאלה במקומה.


###### Steinsaltz on Shevuot 46b:5
[Steinsaltz on Shevuot 46b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/46b:5)

**אמר ליה** [לו] **רב יימר לרב אשי:** אם **טענו** בעל הבית את הנכנס למשכנו **בכסא דכספא** [בכוס כסף] שלקח ממנו, והרי היו הכלים שלקח טמונים ואין להוכיח מה לקח, **מאי** [מה] הדין? האם יצטרך המוציא מן הבית לשלם אפילו עבור דבר יקר כל כך? אמר לו: **חזינא** [רואים אנו], **אי איניש דאמיד** [אם אדם עשיר] **הוא** בעל הבית, **או איניש דמהימן** [אדם נאמן] **הוא, דמפקדי אינשי גביה** [שמפקידים אנשים אצלו] אף שהוא עצמו אינו עשיר — **משתבע ושקיל** [נשבע ונוטל], **ואי** [ואם] **לא** אין בו דברים אלה — **לא** נותנים לו את הזכות להישבע וליטול.


###### Steinsaltz on Shevuot 46b:6
[Steinsaltz on Shevuot 46b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/46b:6)

א שנינו במשנה: **נחבל כיצד?** היו מעידים שנכנס שלם תחת ידו, ויצא חבול, והוא טוען שהלה חבל בו — נשבע ונוטל. **אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו** שצריך להישבע שפלוני חבל בו, **אלא** שנחבל בגופו **במקום שיכול** אדם **לחבל בעצמו,** שצריך להישבע שההוא חבלו, **אבל במקום שאינו יכול לחבל בעצמו,** ובוודאי שהלה חבל בו — **נוטל שלא בשבועה.**


###### Steinsaltz on Shevuot 46b:7
[Steinsaltz on Shevuot 46b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/46b:7)

ושואלים: **וניחוש דלמא** [ונחשוש שמא] **בכותל נתחכך** ומחמת זה היתה הפציעה! **תני** [שנה] **ר' חייא:** מדובר כגון **שעלתה לו נשיכה בגבו ובין אצילי ידיו,** שנשיכה אינה באה מחיכוך בכותל וכדומה, ובוודאי אינו יכול לעשות זאת לעצמו. ושואלים: **ודלמא** [ושמא] אדם **אחר עביד ליה** [עשה לו], ולא אדם זה! ומשיבים: מדובר **דליכא** [שאין] **אחר,** שלא היה אדם אחר במקום, אלא זה שנראה שחבל בו.


###### Steinsaltz on Shevuot 46b:8
[Steinsaltz on Shevuot 46b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/46b:8)

ב שנינו במשנה: **וכשנגדו חשוד** על השבועה כיצד? אחד החשוד על שבועת העדות ואחד החשוד על שבועת הפקדון, **ואפילו שבועת שוא.** ושואלים: **מאי** [מה פירוש] **"אפילו שבועת שוא"?** מהו "אפילו"?


###### Steinsaltz on Shevuot 46b:9
[Steinsaltz on Shevuot 46b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/46b:9)

ומשיבים: בלשון **לא מיבעיא קאמר** [נצרכה אמר]: **לא מיבעיא הנך דאית בהו** [נצרכה ההלכה רק באלה שיש בהם] **כפירת ממון,** כגון שבועת העדות ושבועת הפקדון, **אלא אפילו הא נמי** [זו גם כן], שבועת שוא, ש**כפירת דברים בעלמא** [בלבד] **הוא,** ואין לו רווח בזה — בכל זאת **לא מהימן** [אינו נאמן] בשבועה אחרת, כיון שהוא נשבע לשקר.


###### Steinsaltz on Shevuot 46b:10
[Steinsaltz on Shevuot 46b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/46b:10)

ושואלים: **וליתני נמי** [ושישנה גם כן] מי שחשוד על **שבועת בטוי,** שאף היא שבועת שקר בלא חיוב ממון! ומשיבים: **כי קתני** [כאשר הוא שונה] הרי זה סוג של **שבועה דכי קא משתבע** — **בשקרא קא משתבע** [שכאשר הוא נשבע — בשקר הוא נשבע], **אבל שבועת בטוי דאיכא למימר דבקושטא קא משתבע** [שיש מקום לומר שבאמת נשבע], אלא שאחר כך שכח, או חזר בו ועבר על שבועתו — **לא קתני** [שנה].


###### Steinsaltz on Shevuot 46b:11
[Steinsaltz on Shevuot 46b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/46b:11)

ומקשים: **תינח** [נניח] שנשבע **"אוכל" ו"לא אוכל",** שנשבע שבועת ביטוי לעתיד, שבאלה ייתכן שבשעת השבועה לא שיקר, אבל אם נשבע **"אכלתי" ו"לא אכלתי" מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? הרי כאן בוודאי נשבע לשקר! ומשיבים: **תנא** [שנה החכם] **שבועת שוא**