## Steinsaltz on Shevuot Daf 47a

###### Steinsaltz on Shevuot 47a:1
[Steinsaltz on Shevuot 47a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/47a:1)

**וכל דדמי ליה** [הדומה לו], כל שבועה שכשנשבע — נשבע לשקר.


###### Steinsaltz on Shevuot 47a:2
[Steinsaltz on Shevuot 47a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/47a:2)

א שנינו במשנה: **היה אחד מהן משחק בקוביא** ומלוה בריבית — שכנגדו נשבע ונוטל. ושואלים: **הא תו** [זה עוד] **למה לי?** ומשיבים: **תנא פסולא דאורייתא וקתני פסולא דרבנן** [שנה פסול מן התורה וגם שנה פסול לשבועה מדברי סופרים] לומר שגם במקרה זה שכנגדו יכול להישבע וליטול.


###### Steinsaltz on Shevuot 47a:3
[Steinsaltz on Shevuot 47a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/47a:3)

ב שנינו: **היו שניהן חשודין** חזרה שבועה למקומה, דברי ר' יוסי. ר' מאיר אומר: יחלוקו. **אמר ליה** [לו] **רבא לרב נחמן: היכי תנן** [כיצד שנינו]? כלומר, מה אמר ר' מאיר ומה אמר ר' יוסי? **אמר ליה** [לו]: **לא ידענא** [אינני יודע]. שאל אותו רבא: **הלכתא מאי** [מה ההלכה]? **אמר ליה** [לו]: **לא ידענא** [אינני יודע].


###### Steinsaltz on Shevuot 47a:4
[Steinsaltz on Shevuot 47a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/47a:4)

ומעירים כי בענין זה **איתמר** [נאמר]: **אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן, ר' יוסי אומר: יחלוקו. וכן תני** [שנה] **רב זביד בר אושעיא, ר' יוסי אומר: יחלוקו. איכא דאמרי** [יש שאומרים] בלשון אחרת, **תני** [שנה] **רב זביד: אמר ר' אושעיא, ר' יוסי אומר: יחלוקו. אמר רב יוסף בר מניומי, עבד** [עשה] **רב נחמן עובדא** [מעשה] ופסק ש**יחלוקו.**


###### Steinsaltz on Shevuot 47a:5
[Steinsaltz on Shevuot 47a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/47a:5)

ג שנינו במשנה: **חזרה שבועה למקומה.** ושואלים: **להיכן חזרה?** מה הוא מקומה? **אמר ר' אמי, רבותינו שבבבל אמרו: חזרה שבועה לסיני** כלומר, השבועה חזרה למה שהשביע הקב"ה את ישראל בהר סיני לקיים את המצוות, ומכוח שבועה זו, מי שגזל — ייפרע ממנו הקב"ה, אבל בית דין אינו מתערב בדבר. **רבותינו שבארץ ישראל אמרו: חזרה שבועה למחויב לה** כלומר, לנתבע, שהוא המחוייב להישבע מעיקר הדין, וכיון שהוא חשוד ואינו יכול להישבע — משלם.


###### Steinsaltz on Shevuot 47a:6
[Steinsaltz on Shevuot 47a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/47a:6)

**אמר רב פפא: רבותינו שבבבל** הם **רב ושמואל, רבותינו שבארץ ישראל** הוא **ר' אבא.** ומפרטים: **רבותינו שבבבל** שהם **רב ושמואל, דתנן** [ששנינו במשנה]: **וכן היתומין לא יפרעו** בשטר חוב שקיבלו מאביהם **אלא בשבועה. והוינן** [והיינו עוסקים ומתקשים] **בה** בשאלה הזו: **ממאן** [ממי] לא ייפרעו אלא בשבועה? **אילימא** [אם תאמר] **מלוה** שלוה מאביהם, **אבוהון שקיל** [אביהם היה נוטל ממנו] **בלא שבועה** מכוח השטר, **ואינהו** [והם] היתומים, שהקלו חכמים בדינם בכל מקום, **בשבועה? אלא הכי קאמר** [כך אמר]: **וכן היתומין מן היתומין לא יפרעו אלא בשבועה. ו**בענין זה


###### Steinsaltz on Shevuot 47a:7
[Steinsaltz on Shevuot 47a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/47a:7)

**רב ושמואל דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם]: **לא שנו** שהיתומים נוטלים בשבועה מיתומי הלווה, **אלא** במקרה **שמת** ה**מלוה בחיי** ה**לוה,** שמתחילה יכולים היו בני המלוה לגבות את השטר מן הלווה עצמו בלא שבועה, **אבל מת לוה** עוד **בחיי מלוה** — הרי **כבר נתחייב מלוה לבני לוה שבועה,** שהרי אין נפרעים מן היתומים אלא בשבועה, **ואין אדם מוריש שבועה לבניו,** והואיל ואינם יכולים להישבע — נשאר הממון במקומו. הרי שלדעת רב ושמואל, במקום שצריך אדם שבועה כדי להיפרע, ואינו יכול להישבע — נשאר המצב בעינו, והוא מה שנאמר שחזרה שבועה לסיני.


###### Steinsaltz on Shevuot 47a:8
[Steinsaltz on Shevuot 47a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/47a:8)

**רבותינו שבארץ ישראל** שאמרו שחזרה השבועה למחוייב לה, הוא **ר' אבא,** והראיה שזוהי שיטתו: **דההוא גברא דחטף נסכא מחבריה** [שאדם אחד חטף חתיכת כסף מחבירו], **אתא לקמיה** [בא לפני] **רב אמי** לדין, **יתיב** [ישב] **ר' אבא קמיה** [לפניו] כתלמיד. **אייתי חדא סהדא דמחטף חטפה מיניה** [הביא התובע עד אחד שהלה חטף את הכסף ממנו], **אמר להו** [להם] הנתבע לדיינים: **אין** [כן], **חטפי, ודידי חטפי** [חטפתי, ואולם את שלי חטפתי], שכסף זה שלי הוא.


###### Steinsaltz on Shevuot 47a:9
[Steinsaltz on Shevuot 47a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/47a:9)

**אמר ר' אמי: היכי לדיינו דייני להאי דינא** [איך ידונו הדיינים את הדין הזה]? שיש פה בעיה חמורה, **נימא ליה** [אם נאמר לו לחוטף]: **זיל שלים** [לך שלם] — **ליכא תרי סהדי** [אין שני עדים] שגזל! **נפטריה** [נפטור אותו] לגמרי — הלוא **איכא חד סהדא** [יש עד אחד] שחטף! **נימא ליה** [אם נאמר לו]: **זיל אישתבע** [לך הישבע] שלא חטפת — **כיון דאמר מיחטף חטפי** [שהוא אומר חטפתי], **הוה ליה** [הריהו] **כגזלן** ואינו יכול להישבע!


###### Steinsaltz on Shevuot 47a:10
[Steinsaltz on Shevuot 47a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/47a:10)

**אמר ליה** [לו] **ר' אבא: הוה** [הריהו] אם כן **מחויב שבועה ואין יכול לישבע, ו**כלל הוא: **כל המחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם.** הרי שר' אבא סבור שהשבועה חוזרת למחוייב לה, וכיון שאינו יכול להישבע — משלם.


###### Steinsaltz on Shevuot 47a:11
[Steinsaltz on Shevuot 47a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/47a:11)

**אמר רבא: כוותיה** [כשיטתו] של **ר' אבא מסתברא** [מסתבר], **דתני** [ששנה] **ר' אמי** ברייתא זו על הכתוב: **"שבעת ה' תהיה בין שניהם"** (שמות כב, י), בין בעלי הדין עצמם — **ולא בין היורשין.** ונברר: **היכי דמי** [כיצד בדיוק מדובר]?


###### Steinsaltz on Shevuot 47a:12
[Steinsaltz on Shevuot 47a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/47a:12)

**אילימא דאמר ליה** [אם תאמר שאמר לו] היורש התובע: **מנה לאבא ביד אביך,** שאביך היה חייב לאבי מאה דינר, ועליך אם כן להחזיר לי אותם, **ואמר ליה** [לו]: **חמשין אית ליה, וחמשין לית ליה** [חמישים יש לו היה חייב לו, וחמישים אין לו לא היה חייב לו], במקרה זה שהוא טוען טענה וודאית, **מה לי הוא ומה לי אבוהא** [אביו]? הרי שניהם מודים במקצת הטענה, ובמקצתה כופרים בוודאות, ומדוע לא יישבע?


###### Steinsaltz on Shevuot 47a:13
[Steinsaltz on Shevuot 47a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/47a:13)

**אלא לאו דאמר ליה** [האם לא שאומר לו] התובע: **מנה לאבא ביד אביך, אמר ליה** [לו] הנתבע: **חמשין ידענא, וחמשין לא ידענא** [חמישים אני יודע, וחמישים איני יודע];