## Steinsaltz on Shevuot Daf 47b

###### Steinsaltz on Shevuot 47b:1
[Steinsaltz on Shevuot 47b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/47b:1)

ומעתה, **אי אמרת בשלמא** [נניח אם אומר אתה] ש**אביו כי האי גוונא מיחייב** [במקרה כגון זה שאומר: חמישים איני יודע, היה חייב] שבועה, ומשום שאינו יכול להישבע, שהרי אינו יודע, היה משלם, **איצטריך קרא למיפטר גבי** [הוצרך המקרא לפטור במקרה של] **יורשין, אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] ש**אביו כי האי גוונא נמי** [במקרה כגון זה גם כן] **פטור, קרא גבי** [מקרא מפורש אצל] **יורשין** לפוטרם משבועה **למה לי?** ומכאן מוכח ששבועה חוזרת למחוייב לה, ומתוך שאינו יכול להישבע — משלם.


###### Steinsaltz on Shevuot 47b:2
[Steinsaltz on Shevuot 47b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/47b:2)

ושואלים: **ורב ושמואל, האי** [פסוק זה] **"שבעת ה' " מאי קא דרשי ביה** [מה הם דורשים בו]? שהרי לשיטתם אין הבדל בזה בין היורשים לשאר אדם!


###### Steinsaltz on Shevuot 47b:3
[Steinsaltz on Shevuot 47b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/47b:3)

ומשיבים: **מיבעי ליה לכדתניא** [צריכים אנו אותו לכמו ששנויה ברייתא], **שמעון בן טרפון אומר: "שבעת ה' תהיה בין שניהם"** (שמות כב, ד) — **מלמד שהשבועה חלה על שניהם,** שאם היתה שבועת שקר העונש על שבועה זו חל על שניהם, על הנשבע ועל המשביע. כיון שהוזכר אחד מדבריו של חכם זה מביאים עוד דברים שאמר.


###### Steinsaltz on Shevuot 47b:4
[Steinsaltz on Shevuot 47b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/47b:4)

**שמעון בן טרפון אומר: אזהרה לעוקב אחר נואף מנין?** כלומר, היכן נאמר בתורה שיש איסור לסייע לנואף במעשיו? **תלמוד לומר: "לא תנאף"** (שמות כ, יג), שאנו קוראים בו: **לא תנאיף,** אל תגרום לאחרים לנאוף.


###### Steinsaltz on Shevuot 47b:5
[Steinsaltz on Shevuot 47b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/47b:5)

וכן לגבי חטא המרגלים שנאמר: **"ותרגנו באהליכם"** (דברים א, כז) — **שמעון בן טרפון אומר** בפירושה של מלה מיוחדת זו: **תרתם** את הארץ, **וגיניתם** אותה **באהלו של מקום.**


###### Steinsaltz on Shevuot 47b:6
[Steinsaltz on Shevuot 47b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/47b:6)

ועל הפסוק **"עד הנהר הגדול נהר פרת"** (שמות כ, ז) — **שמעון בן טרפון אומר:** אף שנהר פרת אינו הגדול בנהרות, הרי זה כדרך הפתגם העממי: **קרב לגבי דהינא ואידהן** [התקרב אל המשוח בשמן ותשומן גם אתה ממנו], שמפני שהנהר סמוך לארץ ישראל קוראים לו משום כבודה "הנהר הגדול". **דבי** [בבית מדרשו] של **ר' ישמעאל תנא** [שנו] על כך בלשון אחרת: **עבד מלך כמלך.**


###### Steinsaltz on Shevuot 47b:7
[Steinsaltz on Shevuot 47b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/47b:7)

א שנינו במשנה: **והחנוני על פינקסו,** שאם אמר לחנווני לתת לפועלים מעות, והחנווני אומר שנתן והפועלים אומרים שלא נטלו — החנווני והפועלים נשבעים שניהם ובעל הבית משלם. **תניא** [שנויה ברייתא], **אמר רבי: טורח שבועה זו למה?** מדוע צריכים שניהם להישבע? שיישבע צד אחד והאחר ישלם! **אמר לו ר' חייא, תנינא** [שנינו]: **שניהם נשבעין ונוטלין מבעל הבית,** ולכן צריכים להישבע, כדי להפיס דעתו, שאין מרמים אותו.


###### Steinsaltz on Shevuot 47b:8
[Steinsaltz on Shevuot 47b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/47b:8)

ושואלים: האם **קיבלה מיניה** [קיבל ממנו] רבי מר' חייא הלכה זו, ששניהם נשבעים לבעל הבית, **או לא קיבלה מיניה** [קיבל אותה ממנו]? **תא שמע** [בוא ושמע]: **דתניא** [ששנויה ברייתא], **רבי אומר: פועלין נשבעין לחנוני. ואם איתא** [יש], אם אכן קיבל את הדברים, נשבעים **לבעל הבית מיבעי ליה** [צריך הוא לומר]. ומכאן שלא קיבל ממנו.


###### Steinsaltz on Shevuot 47b:9
[Steinsaltz on Shevuot 47b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/47b:9)

**אמר רבא:** צריך להבין כך את דברי רבי: **פועלים נשבעין לבעל הבית במעמד חנוני, כי היכי דליכספו מיניה** [כדי שיתביישו ממנו] מן החנווני אם הם משקרים, שהרי הוא יודע ורואה אותם בשיקרם.


###### Steinsaltz on Shevuot 47b:10
[Steinsaltz on Shevuot 47b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/47b:10)

ב **איתמר** [נאמר] בנושא דומה, אם היו **שתי כיתי עדים המכחישות זו את זו** בעדות, שברור הוא שאחת מהן משקרת, מה יהא דין העדים בעדויות האחרות? **אמר רב הונא:** כת **זו באה בפני עצמה ומעידה, ו**כת **זו באה בפני עצמה ומעידה,** שהרי לא הוכח על אף אחת מהם שהיא כת שקרנים. **רב חסדא אמר: בהדי סהדי שקרי** [עם עדים שקרנים] **למה לי?** ולכן צריך לפסול את כולם, מפני שכולם חשודים על השקר. ומביאים מקרים שונים הנוגעים לשאלה זו.


###### Steinsaltz on Shevuot 47b:11
[Steinsaltz on Shevuot 47b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/47b:11)

אם לאחר שהכחישו אלו את אלו, הלכו והעידו על **שני מלוין ושני לווין ושני שטרות,** שכת עדים חתומה על שטר אחד, ואחרת על שטר אחר — **היינו פלוגתייהו** [זו המחלוקת שלהם], שלרב הונא שני השטרות כשרים, שזו מעידה בפני עצמה וזו בפני עצמה, ולרב חסדא שניהם פסולים. אם היו שתי הכתות מעידות על **מלוה ולוה** אחד **ושני שטרות,** שכל אחד מהם חתום על ידי כת אחת מאלה — **יד בעל השטר על התחתונה,** שוודאי שטר אחד מהם פסול, ויכול המלוה לגבות רק את השטר שהסכום שבו קטן יותר.


###### Steinsaltz on Shevuot 47b:12
[Steinsaltz on Shevuot 47b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/47b:12)

היו **שני מלוין ולוה אחד ושני שטרות** — **היינו מתניתין** [זו משנתנו], שיש שני תובעים המכחישים זה את דברי זה, ושניהם באים לגבות מאדם אחד, ששניהם גובים ממנו, לפי שאינך יכול לפסול שטרו של אף אחד מן התובעים מספק. היו **שני לווין ומלוה אחד ושני שטרות מאי** [מה] יהא הדין? האם יכול כל אחד מן הלווים לומר: השטר שאתה מוציא עלי נחתם על ידי הכת המשקרת ופסול הוא, או שמא כל לווה צריך להוכיח שהשטר הנוגע לו חתום על ידי עדים פסולים? ומשיבים: שאלה זו לא נפתרה ונשארת ב**תיקו** [תעמוד] השאלה במקומה.


###### Steinsaltz on Shevuot 47b:13
[Steinsaltz on Shevuot 47b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/47b:13)

**מתיב** [מקשה] **רב הונא בר יהודה** ממה ששנינו בענין עדות החודש: