## Steinsaltz on Shevuot Daf 49b

###### Steinsaltz on Shevuot 49b:1
[Steinsaltz on Shevuot 49b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/49b:1)

**"מת", והוא שנשבר או נשבה או נגנב או אבד.** או אמר לו: **"נשבר** השור", **והוא שמת או נשבה או נגנב או אבד.** או אמר לו: **"נשבה** השור", **והוא שמת או נשבר או נגנב או אבד.** או אמר לו: **"נגנב", והוא שמת או נשבר או נשבה או אבד.** או אמר לו: **"אבד", והוא שמת או נשבר או נשבה או נגנב,** בכל אלה, אם אמר בעל השור: **"משביעך אני", ואמר: "אמן"** — **פטור** מקרבן על השבועה, שהרי בין כה וכה היה צריך לשלם, והשבועה לא פטרה אותו.


###### Steinsaltz on Shevuot 49b:2
[Steinsaltz on Shevuot 49b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/49b:2)

אבל אם אמר לו: **"היכן שורי"? אמר לו: "איני יודע מה אתה סח", והוא שמת** השור, **או נשבר או נשבה או נגנב או נאבד,** אמר לו: **"משביעך אני", ואמר: "אמן"** — **חייב** בקרבן על שבועה זו, שהרי רצה לפטור את עצמו מתשלום.


###### Steinsaltz on Shevuot 49b:3
[Steinsaltz on Shevuot 49b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/49b:3)

**אמר לנושא שכר** או ל**שוכר: "היכן שורי"? אמר לו** השוכר: **"מת", והוא שנשבר או נשבה.** וכן אם אמר לו: **"נשבר",** **והוא** על פי האמת **מת או נשבה.** או אמר לו: **"נשבה", והוא שמת או נשבר.** או אמר לו: **"נגנב"** — **והוא שאבד.** וכן במקרה שאמר לו: **"אבד"** — **והוא שנגנב.** בכל אלו, אם אמר לו: **"משביעך אני", ואמר** השומר: **"אמן"** — **פטור** מקרבן על השבועה, משום שאיננו משנה את דינו על ידי השבועה, שבין לפי האמת ובין לפי דבריו פטור הוא.


###### Steinsaltz on Shevuot 49b:4
[Steinsaltz on Shevuot 49b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/49b:4)

אבל אם אמר השומר: **"מת" או "נשבר" או "נשבה", ו**מה שקרה **הוא שנגנב או אבד,** אמר בעל השור **"משביעך אני" ואמר** השומר **"אמן"** — **חייב,** שהרי רצה לפטור את עצמו בטענת אונס שלא כדין. ומצד אחר, אם אמר השומר: **"אבד" או "נגנב", והוא שמת או נשבר או נשבה, "משביעך אני", ואמר: "אמן"** — **פטור,** שהרי חייב עצמו בממון שלא היה חייב לשלמו.


###### Steinsaltz on Shevuot 49b:5
[Steinsaltz on Shevuot 49b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/49b:5)

**זה הכלל: כל** שומר הנשבע לשקר, ובשבועתו **משנה מ**דבר **חובה** לשלמו **ל**דבר אחר ש**חובה** עליו, **ו**כן משנה **מפטור לפטור** או **מפטור לחובה** — בכל המקרים הללו **פטור** מהחיוב על השבועה. אבל כל מי שנשבע לשקר ומשנה **מחובה לפטור** — **חייב. זה הכלל: כל הנשבע להקל על עצמו** — **חייב, להחמיר על עצמו** — **פטור.**


###### Steinsaltz on Shevuot 49b:6
[Steinsaltz on Shevuot 49b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/49b:6)

א גמרא ומבררים: **מאן תנא** [מי הוא התנא ששנה] שיש **ארבעה שומרין? אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה:** שיטת **ר' מאיר היא. אמר ליה** [לו] **רבא לרב נחמן: מי איכא** [וכי יש] **תנא דלית ליה** [שאין לו] **ארבעה שומרין,** שאתה שואל מי שנה משנה זו? **אמר ליה** [לו]: **הכי קאמינא לך** [כך אני אומר לך], **מאן** [מיהו] ה**תנא** ש**אמר: שוכר כנושא שכר דמי** [נחשב]? ועל כך **אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה:** שיטת **ר' מאיר היא.** ותוהים: **והא** [והרי] **ר' מאיר איפכא שמעינן ליה**


###### Steinsaltz on Shevuot 49b:7
[Steinsaltz on Shevuot 49b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/49b:7)

[ההיפך שמענו אותו אומר]! **דתנן** [ששנינו במשנה]: **שוכר כיצד משלם? ר' מאיר אומר: כשומר חנם, ר' יהודה אומר: כנושא שכר!** ומשיבים: **רבה בר אבוה איפכא תני** [להיפך היה שונה], שר' מאיר אומר שדינו כשומר שכר, ולכן אמר שמשנתנו כשיטתו.


###### Steinsaltz on Shevuot 49b:8
[Steinsaltz on Shevuot 49b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/49b:8)

ושואלים לעצם הענין: וכי **הני** [אלה] **ארבעה הוו** [הם]? הלא **שלשה הוו** [הם], שהרי אין הבדל בהלכה בין נושא שכר ושוכר! **אמר רב נחמן בר יצחק: ארבעה שומרין** מבחינת האופן שבו קיבלו את הדבר לשמירה, אבל **דיניהן** מבחינת ההלכה הם **שלשה.**


###### Steinsaltz on Shevuot 49b:9
[Steinsaltz on Shevuot 49b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/49b:9)

ב שנינו במשנה: **אמר לשומר חנם כו'. היכן שורי כו'. אמר לאחד בשוק כו'. אמר לשומר כו'. היכן שורי? אמר לו איני יודע מה אתה סח כו'.** ומסקנת הדברים היא שאלו שאינם מקילים על עצמם בשבועתם — פטורים, למרות שנשבעו לשקר. **אמר רב: וכולן** כל אלה אמנם **פטורין משבועת שומרין,** אבל **חייבין משום שבועת ביטוי,** שהרי שמכל מקום נשבעו לשקר. **ושמואל אמר: אף פטורין משום שבועת ביטוי.**


###### Steinsaltz on Shevuot 49b:10
[Steinsaltz on Shevuot 49b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/49b:10)

ושואלים: **במאי קמפלגי** [במה, באיזה עיקרון הם חלוקים]? **שמואל סבר:** שבועה זו **ליתא** [איננה] **בלהבא** שאינו יכול להישבע בדבר זה בלהבא (שימות, או ייגנב, או יאבד וכיוצא בזה), וכל שבועה שאינו יכול להישבע להבא, לדעת שמואל אין בה משום שבועת ביטוי. **ורב סבר: איתיה** [ישנו] **בלאו והן** הרי יכול להישבע עליה גם ב"לאו" (בלשון שלילה "שלא נגנב" וכו') וגם ב"הן" ("נגנב" וכו'), ובשבועה כזאת מתחייב משום שבועת ביטוי.


###### Steinsaltz on Shevuot 49b:11
[Steinsaltz on Shevuot 49b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/49b:11)

ושואלים: **והא איפליגו** [והרי נחלקו] **בה** בשאלה זו **חדא זימנא** [פעם אחת]! **דאתמר** [שנאמר]: אם אמר: **"שבועה שזרק פלוני צרור לים",** או: **"שבועה שלא זרק"** — **רב אמר: חייב** משום שבועת ביטוי אם היה זה שקר, **ושמואל אמר: פטור. רב אמר חייב** משום **דאיתא** [שישנה] **בלאו והן,** וכל דבר שישנו בלאו והן חייבים עליו. **ושמואל אמר פטור** משום **דליתא** [שאינה קיימת] **ב**דבר שיהיה **להבא,** שהרי אדם אינו יכול להישבע על מה שיעשה או לא יעשה אדם אחר!


###### Steinsaltz on Shevuot 49b:12
[Steinsaltz on Shevuot 49b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/49b:12)

ומשיבים: **צריכא** [נצרכה] המחלוקת להיאמר גם במקרה זה, **דאי אשמעינן בהא** [שאם היה משמיע לנו בזו] ב"שבועה שזרק פלוני", היינו אומרים: **בהא קאמר** [בזו אמר] **רב** שהוא חייב, **משום דמנפשיה קמישתבע** [שמעצמו הוא נשבע] לשקר, **אבל בהך דבי דינא משבעי ליה** [בזו שבמשנתנו, שבית דין משביעים אותו] — **אימא מודי ליה** [אמור שמודה לו] **לשמואל, כ**דברי **ר' אמי,** ש**אמר ר' אמי: כל שבועה שהדיינים משביעין אותה אין חייבין עליה משום שבועת ביטוי. ו**להיפך,


###### Steinsaltz on Shevuot 49b:13
[Steinsaltz on Shevuot 49b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/49b:13)

**אי איתמר בהא** [אם היה נאמר רק בזו] שבמשנתנו, היינו אומרים: **בהא קאמר** [בזו אמר] **שמואל** שפטור, כדברי ר' אמי, **אבל בהך אימא מודה ליה** [בזו אמור שמודה לו] **לרב** שחייב, על כן **צריכא** [צריכה] ההלכה להיאמר בשני המקרים.


###### Steinsaltz on Shevuot 49b:14
[Steinsaltz on Shevuot 49b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/49b:14)

ומביאים, **גופא** [גופה] של אותה הלכה, **אמר ר' אמי: כל שבועה שהדיינין משביעין אותה אין בה משום שבועת ביטוי, שנאמר: "או נפש כי תשבע לבטא בשפתים"** (ויקרא ה, ד), כלומר **מעצמו,** וכיצד מובן דבר זה מן הכתוב? **כ**דברי **ריש לקיש,** ש**אמר ריש לקיש:** הביטוי **"כי" משתמש** כלומר, יש לו משמעות בתורה **בארבע לשונות: אי** [אם], **דלמא** [שמא], **אלא,** **דהא** [שהרי]. וכאן המשמעות שלה היא "אם", כלומר, אם אדם נשבע מעצמו, אבל לא כשבית דין משביעים אותו.


###### Steinsaltz on Shevuot 49b:15
[Steinsaltz on Shevuot 49b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/49b:15)

**ר' אלעזר אומר: כולן** השנויים במשנתנו שפטור — **פטורין משבועת שומרין וחייבין משום שבועת ביטוי, חוץ מ"איני יודע מה אתה סח"** שאומר ה**שואל,** או טענת **גניבה ואבידה** של **נושא שכר ושבשוכר** — **שהוא חייב** בהם משום שבועת שומרים, ומדוע? **שהרי כפרו ממון,** שרצה לפטור עצמו מתשלום. והוא כדעת רב.