## Steinsaltz on Sotah Daf 10b

###### Steinsaltz on Sotah 10b:1
[Steinsaltz on Sotah 10b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/10b:1)

**אלא ויקריא. מלמד שהקריא,** כלומר, גרם **אברהם אבינו לשמו של הקדוש ברוך הוא** שיקרא **בפה כל עובר ושב. כיצד? לאחר ש**אורחיו של אברהם **אכלו ושתו, עמדו לברכו** ולהודות לו. **אמר להם: וכי משלי אכלתם? משל אלהי עולם אכלתם! הודו ושבחו וברכו למי שאמר והיה העולם.** ועל ידי כך גרם לכולם להודות לה'. ושוב לענין תמר.


###### Steinsaltz on Sotah 10b:2
[Steinsaltz on Sotah 10b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/10b:2)

נאמר **"ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה"** (בראשית לח, טו). ותוהים: **משום** ש**כסתה** את **פניה חשבה לזונה?!** הלא דרך הזונות היא להיפך, שמגלות את פניהן!


###### Steinsaltz on Sotah 10b:3
[Steinsaltz on Sotah 10b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/10b:3)

**אמר ר' אלעזר:** משום **שכסתה פניה בבית חמיה,** כלומר, בביתו, מחמת צניעות, לכן לא הכירה עכשיו כשגילתה את פניה. ש**אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה —** **זוכה ויוצאין ממנה מלכים ונביאים. מנלן** [מניין לנו] דבר זה — **מתמר.** וכיצד אנו מוצאים שיצאו ממנה **נביאים —** **דכתיב** [שנאמר] **"חזון ישעיהו בן אמוץ"** (ישעיה א, א), **מלכים —** **מדוד. ואמר ר' לוי: דבר זה מסורת בידינו מאבותינו: אמוץ** אבי ישעיהו הנביא **ואמציה** מלך יהודה מזרע דוד **אחים הוו** [היו], הרי שגם ישעיה הנביא היה מבית דוד ומצאצאיה של תמר.


###### Steinsaltz on Sotah 10b:4
[Steinsaltz on Sotah 10b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/10b:4)

נאמר בתמר **"היא מוצאת"** (להישרף) (בראשית לח, כה) ושואלים: **"היא מיתוצאת"** שהיא לשון המורה על כך שהוצאה בעל כרחה **מיבעי ליה** [צריך היה לו] לומר! **אמר ר' אלעזר: לאחר שנמצאו סימניה** שמיהודה היא מעוברת, **בא סמאל** (השטן) **וריחקן, בא גבריאל** המלאך **וקירבן,** ולכן "מוצאת" רומז לשון מציאה, שנמצאו הסימנים.


###### Steinsaltz on Sotah 10b:5
[Steinsaltz on Sotah 10b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/10b:5)

ומעירים: **היינו דכתיב** [הוא שנאמר] **"למנצח על יונת אלם רחקים לדוד מכתם"** (תהלים נו, א), **אמר ר' יוחנן: משעה שנתרחקו סימניה נעשית כיונה אילמת. "לדוד מכתם" —** **שיצא ממנה דוד שהיה מך** (נמוך ועניו) **ותם לכל** הבריות. **דבר אחר: "מכתם" —** **שהיתה מכתו תמה** (שלימה), **שנולד כשהוא מהול,** ולא היה צריך למול אותו. **דבר אחר: "מכתם" —** **כשם שבקטנותו הקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו ללמוד תורה** ממנו, **כך** היה נוהג **בגדולתו** באופן שהיתה ענוותו ("מכ—) שלימה (— תם") כל ימיו.


###### Steinsaltz on Sotah 10b:6
[Steinsaltz on Sotah 10b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/10b:6)

נאמר **"והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה"** (בראשית לח, כה). ושואלים: **ותימא ליה מימר** [ושתאמר לו] במפורש, שלו היא הרה! **אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב, ואמרי לה** [ויש אומרים] ש**אמר** זאת **רב חנא בר ביזנא אמר ר' שמעון חסידא, ואמרי לה** [ויש אומרים] **אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי: נוח לו** (מוטב לו) **לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש, ואל ילבין פני חבירו ברבים. מנלן** [מניין לנו] — **מתמר,** שאם לא היה יהודה מודה — היתה היא מוכנה להישרף, כדי לא לביישו ברבים.


###### Steinsaltz on Sotah 10b:7
[Steinsaltz on Sotah 10b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/10b:7)

נאמר **"הכר נא"** (בראשית לח, כה). **אמר ר' חמא ברבי חנינא: ב**לשון **"הכר" בישר** הודיע יהודה **לאביו,** ולכן **ב"הכר" בישרוהו.** ומסבירים: **ב"הכר" בישר** — שאמר לאביו על כתונת יוסף **"הכר נא הכתנת בנך היא"** (בראשית לז, לב), **ב"הכר" בישרוהו —** **"הכר נא למי** החותמת והפתילים והמטה**"** (בראשית לח, כה).


###### Steinsaltz on Sotah 10b:8
[Steinsaltz on Sotah 10b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/10b:8)

נאמר **"**הכר **נא", אין "נא" אלא לשון בקשה.** ומסבירים: **אמרה ליה** [לו]: **בבקשה ממך, הכר פני בוראך ואל תעלים עיניך ממני.**


###### Steinsaltz on Sotah 10b:9
[Steinsaltz on Sotah 10b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/10b:9)

**"ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני"** (בראשית לח, כו). **היינו** [זהו] ש**אמר רב חנין בר ביזנא אמר ר' שמעון חסידא: יוסף שקדש שם שמים בסתר** כשעמד בפיתויה של אשת פוטיפר — **זכה והוסיפו לו אות אחת משמו של** **הקדוש ברוך הוא, דכתיב** [שנאמר]: **"עדות ביהוסף שמו"** (תהלים פא, ו) הרי שהוסיפו לשמו את האות ה"א משמו של הקדוש ברוך הוא.


###### Steinsaltz on Sotah 10b:10
[Steinsaltz on Sotah 10b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/10b:10)

**יהודה שקדש שם שמים בפרהסיא** שהודה ברבים על חטאו — **זכה ונקרא כולו על שמו של** **הקדוש ברוך הוא,** שהרי כל השם המפורש כלול בתוך השם יהודה. **כיון שהודה ואמר "צדקה ממני"** (בראשית לח, כו) **יצתה** (יצאה) **בת קול** משמים **ואמרה: אתה הצלת** את **תמר ושני בניה** שהיתה מעוברת בהם **מן האור** (האש) — **חייך שאני מציל בזכותך שלשה מבניך מן האור. מאן נינהו** [מי הם] אותם שלושה — **חנניה מישאל ועזריה.**


###### Steinsaltz on Sotah 10b:11
[Steinsaltz on Sotah 10b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/10b:11)

יהודה אמר **"צדקה ממני".** ושואלים: **מנא** [מניין] **ידע** שבאמת ממנו תמר מעוברת? ומשיבים: **יצתה בת קול** משמים **ואמרה: ממני יצאו כבושים** (סודות) אלה, ועל פי ה' היה המעשה.


###### Steinsaltz on Sotah 10b:12
[Steinsaltz on Sotah 10b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/10b:12)

נאמר אחר כך על יהודה ותמר **"ולא יסף עוד לדעתה"** (בראשית לח, כו). **אמר שמואל סבא** [הזקן] **חמוה** [חמיו] של **רב שמואל בר אמי משמיה** [משמו] של **רב שמואל בר אמי: כיון שידעה** שלשם שמים נתכוונה — **שוב לא פסק ממנה; כתיב הכא** [נאמר כאן]: **"ולא יסף עוד לדעתה" וכתיב התם** [ונאמר שם] במתן תורה: **"קול גדול ולא יסף"** (דברים ה, יט), שאנו מפרשים — לא פסק, לא נאסף ונגמר.


###### Steinsaltz on Sotah 10b:13
[Steinsaltz on Sotah 10b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/10b:13)

א שנינו במשנה: **אבשלום נתגאה בשערו** ובשערו נענש. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **אבשלום ב**גלל **שערו מרד** וחטא, **שנאמר: "וכאבשלום לא היה איש יפה** בכל ישראל... **ובגלחו את ראשו והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח כי כבד עליו וגלחו ושקל את שער ראשו מאתים שקלים באבן המלך"** (שמואל ב יד, כה-כו). ומהי אבן המלך? **תנא** [שנה החכם]: **אבן שאנשי טבריא** (טבריה) **ואנשי ציפורי שוקלים בה.**


###### Steinsaltz on Sotah 10b:14
[Steinsaltz on Sotah 10b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/10b:14)

ומפני שהיה שערו נאה ביותר ונתגאה בו **לפיכך נתלה בשערו, שנאמר: "ויקרא אבשלום לפני עבדי דוד ואבשלום רכב על הפרד, ויבא הפרד תחת שובך האלה הגדולה ויחזק ראשו באלה ויתן בין השמים ובין הארץ והפרד אשר תחתיו עבר"** (שמואל ב יח, ט). **שקל ספסירא בעא למיפסקיה** [לקח אבשלום חרב ורצה לחתוך אותו את השיער] כדי להיחלץ. **תנא דבי** [שנה החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל: באותה שעה נבקע שאול מתחתיו,** ופחד ליפול בתוכו, ולא חתך את שערו.


###### Steinsaltz on Sotah 10b:15
[Steinsaltz on Sotah 10b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/10b:15)

נאמר **"וירגז המלך ויעל על עלית השער ויבך, וכה אמר בלכתו בני אבשלום בני בני אבשלום מי יתן מותי אני תחתיך אבשלום בני בני"** (שמואל ב יט, א) **"והמלך לאט את פניו ויזעק המלך קול גדול בני אבשלום אבשלום בני בני"** (שמואל ב יט, ה). ושואלים: **הני תמניא** [אותם שמונה] פעמים **"בני"** שאמר דוד **למה** הם? ומסבירים: **שבעה** פעמים התפלל עליו ועל ידי כך פעל **דאסקיה** [שהעלה אותו] **משבעה מדורי גיהנם?** שהיה ראוי לו להיות בהם, **ואידך** [והאחרת, השמינית], **איכא דאמרי** [יש שאומרים] **דקריב רישיה לגבי גופיה** [שקירב את ראשו אל גופו], **ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים] **דאייתיה לעלמא דאתי** [שהביא אותו לחיי העולם הבא].


###### Steinsaltz on Sotah 10b:16
[Steinsaltz on Sotah 10b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/10b:16)

נאמר **"ואבשלם לקח ויצב לו בחיו"** (שמואל ב יח, יח) ושואלים: **מאי** [מה] **לקח** כאן, הרי לא נאמר מה לקח? **אמר ריש לקיש: שלקח מקח רע לעצמו,** ומשום שלקח לעצמו עצה רעה נענש. על הנאמר **"את מצבת אשר בעמק המלך"** (שמואל ב יח, יח) **אמר ר' חנינא בר פפא,** רמז הוא: **בעצה עמוקה של מלכו של עולם** (הקדוש ברוך הוא), והוא הנרמז בכתוב "עמק המלך".