## Steinsaltz on Sotah Daf 22b

###### Steinsaltz on Sotah 22b:1
[Steinsaltz on Sotah 22b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/22b:1)

**ועד כמה** הוא קרוי שאינו ראוי להוראה — **עד** שלמד **ארבעין שנין** [שנה]. ושואלים: **איני** [וכי כך הוא]? **והא** [והרי] **רבה אורי** [הורה] וכל ימיו לא היו אלא ארבעים שנה! ומשיבים: מדובר פה **בשוין,** שאם הגיע לדרגת ידיעה שווה לזו של החכם בעיר — רשאי להורות אפילו בפחות מארבעים.


###### Steinsaltz on Sotah 22b:2
[Steinsaltz on Sotah 22b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/22b:2)

א שנינו במשנה: **ומכות פרושין** הם מבלי עולם. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **שבעה פרושין הן** שאינם פרושים אמיתיים אלא ממבלי עולם: **פרוש שיכמי, פרוש נקפי, פרוש קיזאי, פרוש מדוכיא, פרוש "מה חובתי ואעשנה", פרוש מאהבה, פרוש מיראה.**


###### Steinsaltz on Sotah 22b:3
[Steinsaltz on Sotah 22b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/22b:3)

ומסבירים: **פרוש שיכמי —** **זה העושה** כ**מעשה** אנשי העיר **שכם,** שכשם שהם נימולו שלא לשם שמים — כך הוא נוהג בפרישות מעשיו שלא לשם שמים. **פרוש נקפי —** **זה המנקיף** (חובל) **את רגליו,** מפני שגורר אותן כדי להיראות צנוע ועניו. **פרוש קיזאי —** **אמר רב נחמן בר יצחק: זה המקיז דם לכתלים** מתוך שעוצם עיניו, לכאורה מתוך פרישות וצניעות, ומתוך כך מכה ראשו בכותל, וזב ממנו דם. **פרוש מדוכיא —** **אמר רבה בר שילא: דמשפע כי מדוכיא** [שהולך כפוף כמו בוכנה של עלי].


###### Steinsaltz on Sotah 22b:4
[Steinsaltz on Sotah 22b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/22b:4)

שנינו בברייתא: **פרוש "מה חובתי ואעשנה".** ושואלים: **הא מעליותא** [זו מעלה] **היא** אם שואל אדם ורוצה לברר מה חובתו! **אלא** הכוונה היא ש**אמר "מה חובתי תו** [עוד] **ואעשנה",** כלומר, שמתוך דבריו אנשים מבינים שהוא מושלם בכל דבר, ומחפש דברים שלא קיים עדיין.


###### Steinsaltz on Sotah 22b:5
[Steinsaltz on Sotah 22b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/22b:5)

ועוד שנינו בברייתא **פרוש מאהבה פרוש מיראה** שעושים מאהבת שכר המצוות או מיראת עונש העבירות. **אמרו ליה** [לו] **אביי ורבא לתנא** (לחוזר המשניות): **לא תיתני** [תשנה] בברייתא **פרוש מאהבה פרוש מיראה,** למרות שאינם עושים לשם שמים ממש, שהרי **אמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו** ש**לא** **לשמה,** אלא אף מתוך מניעים אחרים, **שמתוך ש**עוסק בהן **לא לשמה בא** לבסוף לעשותן **לשמה.**


###### Steinsaltz on Sotah 22b:6
[Steinsaltz on Sotah 22b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/22b:6)

**אמר רב נחמן בר יצחק: דמטמרא מטמרא ודמגליא מגליא** [הנסתר נסתר והגלוי גלוי], **בי דינא רבה ליתפרע מהני דחפו גונדי** [בית הדין הגדול, שבשמים, ייפרע מאלה שלובשים גלימות של פרושים] ואינם ראויים לכך. ובאותו נושא, בו אנו עוסקים באנשים המראים עצמם כחסידים וצדיקים, מספרים: **אמר לה ינאי מלכא** [המלך] **לדביתיה** [לאשתו] לפני מיתתו: **אל תתיראי מן הפרושין, ולא ממי שאינן פרושין** (הצדוקים), **אלא מן הצבועין שדומין לפרושין, שמעשיהן כמעשה זמרי** בעבירה **ומבקשין שכר כפנחס** שקינא לה'.


###### Steinsaltz on Sotah 22b:7
[Steinsaltz on Sotah 22b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/22b:7)

ב משנה **ר' שמעון אומר: אין זכות תולה במים המרים. ואם אתה אומר הזכות תולה במים המאררין** כדברי חכמים במשנה הקודמת — **מדהה** [מחשיך, מפחית] **אתה** בכך **את** כוח **המים** המרים **בפני כל הנשים השותות** שתסמוכנה על זכותן, ולא יודו שנטמאו. ומצד אחר **מוציא אתה שם רע על הטהורות ששתו, שאומרים** הבריות: **טמאות הן, אלא שתלתה להן זכות.** ואילו **רבי אומר: הזכות תולה במים המאררים,** שאם יש זכות לאשה שחטאה אינה מתה מיד, ואולם **אינה יולדת ואינה משבחת** (נעשית בריאה ויפה יותר), **אלא מתנוונה** [מתנוונת, נעשית חולה] **והולכת, לסוף היא מתה באותה מיתה** האמורה בסוטה.


###### Steinsaltz on Sotah 22b:8
[Steinsaltz on Sotah 22b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/22b:8)

אם **נטמאת מנחתה** של הסוטה **עד** (לפני) ש**לא קדשה** המנחה **בכלי —** **הרי היא ככל המנחות** שבמקדש שאירע בהן דבר כזה, **ותפדה** ותצא לחולין. **ואם משקדשה בכלי** נטמאה — **הרי היא ככל המנחות, ותשרף. ואלו** הסוטות **שמנחותיהן נשרפות** אם קדשו כבר בכלי: