## Steinsaltz on Sotah Daf 23a

###### Steinsaltz on Sotah 23a:1
[Steinsaltz on Sotah 23a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/23a:1)

**ה**מודה ו**אומרת "טמאה אני לך", ושבאו לה עדים שהיא טמאה, והאומרת "איני שותה"** אף שאינה מודה שנטמאה, **ושבעלה אינו רוצה להשקותה** אחר שהביא אותה למקדש וקדשה המנחה בכלי, **ושבעלה בא עליה בדרך** לבית המקדש כדי להשקותה,


###### Steinsaltz on Sotah 23a:2
[Steinsaltz on Sotah 23a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/23a:2)

**וכל הנשואות לכהנים —** **מנחותיהן נשרפות** כמנחות כהנים. **בת ישראל שנשאת לכהן —** **מנחתה נשרפת, וכהנת** (בת כהן) **שנשאת לישראל —** **מנחתה נאכלת.**


###### Steinsaltz on Sotah 23a:3
[Steinsaltz on Sotah 23a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/23a:3)

**מה בין כהן לכהנת** (בת כהן) בכלל? — **מנחת כהנת נאכלת** לכהנים **ומנחת כהן אינה נאכלת. כהנת מתחללת** על ידי ביאה אסורה ונאסרת להינשא לכהן ולאכול בתרומה, **וכהן אין מתחלל** למרות שבא על אשה האסורה לו.


###### Steinsaltz on Sotah 23a:4
[Steinsaltz on Sotah 23a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/23a:4)

**כהנת מטמאה למתים,** שאין עליה איסור להיטמא, **ואין כהן מטמא למתים** אלא לקרובים המותרים לו. **כהן אוכל בקדשי קדשים** (כגון חטאות ואשמות) **ואין כהנת אוכלת בקדשי קדשים.**


###### Steinsaltz on Sotah 23a:5
[Steinsaltz on Sotah 23a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/23a:5)

ועוד **מה בין איש לאשה** בדינים שונים: **האיש פורע** את ראשו **ופורם** את בגדיו כשהוא מצורע, **ואין האשה פורעת ופורמת. האיש מדיר את בנו בנזיר,** שיכול לנדור שיהא בנו הקטן נזיר, והבן חייב לקיים זאת אפילו כשיגדל, **ואין האשה מדרת** את **בנה בנזיר. האיש מגלח על נזירות אביו** שאם נדר אביו נדר נזירות, והפריש כבר קרבנות כדי להקריב בסוף נזירותו ומת, יכול הבן להשתמש בקרבנות אלה כאשר גם הוא נזיר, **ואין האשה מגלחת על נזירות אביה.**


###### Steinsaltz on Sotah 23a:6
[Steinsaltz on Sotah 23a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/23a:6)

**האיש מקדש את בתו** לאדם אחר כשהיא קטנה וקידושיה קידושין גמורים, **ואין האשה מקדשת את בתה** אפילו כשהיא קטנה. **האיש מוכר את בתו** הקטנה לאמה, **ואין האשה מוכרת את בתה.** **האיש** שנידון לסקילה **נסקל ערום, ואין האשה נסקלת ערומה. האיש נתלה** לאחר שנסקל על עבירות מסויימות, **ואין האשה נתלית** כלל. **האיש נמכר בגנבתו** על מנת לשלם את חובו, **ואין האשה נמכרת בגניבתה.**


###### Steinsaltz on Sotah 23a:7
[Steinsaltz on Sotah 23a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/23a:7)

א גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **כל** הנשים **הנשואות לכהונה מנחותיהן נשרפות. כיצד?** היתה **כהנת** או **לויה** או **ישראלית שנשאת לכהן —** **אין מנחתה נאכלת,** מדוע **מפני שיש לו** לבעלה הכהן **חלק בה** במנחה, ודינה איפוא כמנחת כהן שאינה נאכלת. אך גם **אינה עולה כליל** לגמרי כמנחת כהן שאינה נקמצת כלל — **מפני שיש** גם **לה** לאשה **חלק בה. אלא** כיצד עושים — קומצים ממנה, **הקומץ קרב בעצמו, והשירים קריבין** גם הם על המזבח אך בפני **עצמן.**


###### Steinsaltz on Sotah 23a:8
[Steinsaltz on Sotah 23a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/23a:8)

ושואלים: הרי **איקרי** [קרא] **כאן** את ההלכה: **כל** דבר **שהוא** חייב להקריב חלק **ממנו לאישים** (על המזבח) — **הרי הוא ב"בל תקטירו"** על השאר! ("לא תקטירו". ויקרא ב, יא), שקרבן שחייבה התורה להעלות רק חלק ממנו (קומץ, אימורים) יש איסור מיוחד שלא להקטיר ממנו כל חלק אחר. ואם כן, כיצד ניתן להקטיר את השיריים על המזבח! **אמר יהודה בריה** [בנו] של **ר' שמעון בן פזי: דמסיק להו** [שמעלה אותם] את השיריים **לשום** (לשם) **עצים,** שאינו מעלה אותם כקרבן לעצמו, אלא כחומר הסקה בלבד למזבח, ו**כ**דעת **ר' אליעזר. דתניא** **[ש**כן שנינו בברייתא], **ר' אליעזר אומר: לריח ניחוח אי** [אין] **אתה מעלה** חלקי קרבן שאסורים להיקרב, **אבל אתה מעליהו** [מעלה אותם] **לשום** (לשם) **עצים.**


###### Steinsaltz on Sotah 23a:9
[Steinsaltz on Sotah 23a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/23a:9)

ושואלים: **הניחא** [זה נוח] **ל**דעת **ר' אליעזר דאית ליה האי סברא** [שיש לו, שהוא מקבל סברה זו] שאפשר להעלות חלקי קרבן כאלה למזבח לשם עצים, **אלא לרבנן דלית להו האי סברא, מאי איכא למימר** [לחכמים שאין להם, שאינם מקבלים סברה זו, מה יש לומר]? ומשיבים: **דעבדי להו** [שעושים להם] **כ**דעת **ר' אלעזר בר' שמעון. דתניא** **[ש**כן שנינו בברייתא], **ר' אלעזר בר' שמעון אומר** לגבי מנחת חוטא של כהנים שנקמצת: **הקומץ קרב בעצמו** כקומץ של כל מנחה, **והשירים** אינם נאכלים ואינם קרבים על גבי המזבח אלא **מתפזרים על בית הדשן** שלמטה מן המזבח.