## Steinsaltz on Sotah Daf 23b

###### Steinsaltz on Sotah 23b:1
[Steinsaltz on Sotah 23b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/23b:1)

**ואפילו רבנן** [חכמים] **לא פליגי עליה** [חלקו עליו], על **ר' אלעזר בר' שמעון אלא במנחת חוטא של כהנים,** ש**בת הקרבה היא** המנחה כולה, שלפי שיטתם אינה נקמצת. **אבל בהא** [בזו], במנחת סוטה, **אפילו רבנן מודו** [חכמים מודים] לר' אלעזר בר' שמעון ששייריה מתפזרים על בית הדשן.


###### Steinsaltz on Sotah 23b:2
[Steinsaltz on Sotah 23b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/23b:2)

א שנינו במשנה ש **בת ישראל הנשואה** לכהן מנחתה נשרפת, וכהנת הנשואה לישראל מנחתה נאכלת. ומסבירים: **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר שמנחת כהנת אינה נשרפת — ש**אמר קרא** [הכתוב] **"וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל"** (ויקרא ו, טז), ויש לדייק: **כהן ולא כהנת.**


###### Steinsaltz on Sotah 23b:3
[Steinsaltz on Sotah 23b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/23b:3)

**שנינו במשנה:** **כהנת מתחללת** בביאת איסור, ואילו **כהן אין מתחלל.** ומסבירים: **מנלן** [מניין לנו] שכן הדבר — ש**אמר קרא** [הכתוב] על כהן הנושא אשה האסורה לו: **"ולא יחלל זרעו בעמיו"** (ויקרא כא, טו), ומן הדיוק למדים: **זרעו מתחלל** על ידי ביאה אסורה, **והוא** עצמו **אינו מתחלל** על ידי כך.


###### Steinsaltz on Sotah 23b:4
[Steinsaltz on Sotah 23b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/23b:4)

**עוד שנינו במשנה:** **כהנת מטמאה** למתים, ואילו הכהנים אינם מיטמאים למתים, פרט לקרוביהם המפורשים בכתוב. ומסבירים: **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — **אמר קרא** [הכתוב] באיסור טומאה לכהנים: **"אמר אל הכהנים בני אהרן"** (ויקרא כא, א), לדייק: **בני אהרן ולא בנות אהרן.**


###### Steinsaltz on Sotah 23b:5
[Steinsaltz on Sotah 23b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/23b:5)

**עוד שנינו במשנה:** **כהן אוכל בקדשי קדשים** ואין כהנת אוכלת בקדשי קדשים, **דכתיב** [שנאמר] במנחה שהיא מקדשי הקדשים: **"כל זכר בבני אהרן יאכלנה"** (ויקרא ו, יא).


###### Steinsaltz on Sotah 23b:6
[Steinsaltz on Sotah 23b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/23b:6)

**על מה ששנינו במשנה:** **ומה בין איש** לאשה — שאין האשה המצורעת פורעת ופורמת כדין האיש המצורע, מביאים: **תנו רבנן** [שנו חכמים], **נאמר בכתוב:** **"איש** צרוע הוא טמא הוא**"** (ויקרא יג, מד), **אין לי אלא איש** שנוהגים בו דיני מצורע מוחלט, **אשה מנין?** — **כשהוא אומר** מיד אחר כך **"והצרוע אשר בו** הנגע**"** (ויקרא יג, מה), **הרי כאן שנים,** שכולל בלשון זו גם איש וגם אשה,


###### Steinsaltz on Sotah 23b:7
[Steinsaltz on Sotah 23b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/23b:7)

**אם כן מה תלמוד לומר** בתחילה **"איש"** דוקא — **לענין שלמטה** (שאחר כך), כלומר, לדיני פריעה ופרימה ולא לטומאה, ומכאן למדים ש**איש פורע** ופורם ולא האשה.


###### Steinsaltz on Sotah 23b:8
[Steinsaltz on Sotah 23b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/23b:8)

**שנינו במשנה:** **האיש מדיר את בנו בנזיר ואין האשה מדרת** את **בנה בנזיר. אמר ר' יוחנן: הלכה היא** למשה מסיני **ב**הלכות **נזיר,** ואין לה מקור בכתוב. שנינו במשנה: **האיש מגלח על נזירות אביו ואין האשה מגלחת על נזירות אביה. אמר ר' יוחנן:** גם זאת **הלכה היא** למשה מסיני **בנזיר.**


###### Steinsaltz on Sotah 23b:9
[Steinsaltz on Sotah 23b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/23b:9)

עוד שנינו במשנה: **האיש מקדש את בתו ואין האשה מקדשת את בתה.** ומהיכן למדים זאת — **דכתיב** [שנאמר]: **"**ואמר אבי הנערה... **את בתי נתתי לאיש הזה"** (דברים כב, טז), ללמדנו שהדבר בכוחו של האב בלבד ולא של האם. שנינו במשנה: **האיש מוכר את בתו** לאמה כשהיא קטנה **ואין האשה מוכרת את בתה.** ומניין הדבר — **דכתיב** [שנאמר]: **"וכי ימכר איש את בתו** לאמה**"** (שמות כא, ז), ללמדנו: דווקא איש מוכר את בתו ולא אשה.


###### Steinsaltz on Sotah 23b:10
[Steinsaltz on Sotah 23b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/23b:10)

עוד **שנינו במשנה:** **האיש נסקל** כשהוא **ערום** ואין האשה נסקלת כשהיא ערומה. ומסבירים: **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — נאמר **"ורגמו אתו"** (ויקרא כד, יד). ונברר: **מאי** [מה] יש ללמוד מן המיעוט **"אותו"? אילימא** [אם תאמר] **אותו ולא אותה,** שאין רוגמים את האשה כלל — **והכתיב** [והרי נאמר] במפורש: **"והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא...** וסקלתם באבנים**"** (דברים יז, ה)! **אלא** הכוונה היא: **אותו** כשהוא לעצמו ערום **בלא כסותו** ומכאן גם נלמד — **ולא אותה בלא כסותה.**


###### Steinsaltz on Sotah 23b:11
[Steinsaltz on Sotah 23b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/23b:11)

**שנינו במשנה:** **האיש נתלה** לאחר שנסקל **ואין** האשה נתלית. **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — **אמר קרא** [הכתוב]: **"ותלית אתו על עץ"** (דברים כא, כב), ויש כאן מיעוט: **אותו ולא אותה.**


###### Steinsaltz on Sotah 23b:12
[Steinsaltz on Sotah 23b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/23b:12)

**עוד שנינו:** **האיש נמכר בגנבתו ואין האשה נמכרת בגניבתה. מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — **אמר קרא** [הכתוב]: **"ונמכר בגנבתו"** (שמות כב, ב), ללמד: **בגניבתו ולא בגניבתה.**


###### Steinsaltz on Sotah 23b:14
[Steinsaltz on Sotah 23b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/23b:14)

א משנה **ארוסה** שקינא לה הארוס, **ושומרת יבם** שקינא לה היבם ונסתרו — **לא שותות** מי סוטה, **ולא נוטלות כתובה** מן הבעל כאשר מגרשן, שהרי נאסרו לו מחמת סתירה זו, וכיון שהיה הדבר באשמתן — אינן נוטלות כתובה. וראיה שאינן שותות — **שנאמר: "אשר תשטה אשה תחת אישה"** (במדבר ה, כט) **פרט לארוסה ושומרת יבם** שאין שתיהן בגדר "תחת אישה", כלומר, חיה עימו כאשתו.


###### Steinsaltz on Sotah 23b:15
[Steinsaltz on Sotah 23b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/23b:15)

אם היו הנשים הסוטות אסורות לבעליהן באיסור לאו, כגון **אלמנה** שנישאה **לכהן גדול,** או **גרושה וחלוצה** שנישאו **לכהן הדיוט,** או **ממזרת**