## Steinsaltz on Sotah Daf 25a

###### Steinsaltz on Sotah 25a:1
[Steinsaltz on Sotah 25a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/25a:1)

**ושמואל אמר: אנא דאמרי** [אני שאמרתי] את דברי — **אפילו לר' יאשיה.** והטעם הוא להיפך, **מדאיצטריך קרא לרבוייה** [מתוך שהוצרך הכתוב לרבות אותה] במיוחד — **מכלל** הדברים אתה למד **דלאו** [שאין] **אשתו היא כלל** לשאר הדברים.


###### Steinsaltz on Sotah 25a:2
[Steinsaltz on Sotah 25a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/25a:2)

א **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים] שאלה זו: אשה שהיתה **עוברת על דת** יהודית, שאינה נוהגת בצניעות, שאמרו חכמים שבעלה מוציאה בלא כתובה, האם היא **צריכה התראה,** שצריך בעלה להודיע לה קודם לכן שיגרשנה אם תמשיך במעשיה אלה, בכדי **להפסידה כתובתה, או אינה צריכה?** וצדדי השאלה: **מי אמרינן** [האם אנו אומרים]: **כיון** ש**עוברת על דת היא — הריהי** **לא בעיא** [צריכה] **התראה,** שהרי היא יודעת שהיא עושה דבר אסור, **או דלמא תיבעי** [שמא תצטרך] **התראה, דאי הדרה** [שאם חוזרת] **בה —** **תיהדר** [תחזור] **בה** על ידי התראה זו?


###### Steinsaltz on Sotah 25a:3
[Steinsaltz on Sotah 25a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/25a:3)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו: **ארוסה ושומרת יבם לא שותות ולא נוטלות כתובה,** ומכאן דייקנו: **מישתא** [לשתות] **הוא דלא שתיא** [שאינה שותה], **הא קנויי מקני** [הרי לקנא, מקנא] הוא **לה.** ונברר: **למאי** [למה, לאיזה ענין] מקנא לה אם אינה שותה? **לאו** [האם לא] **להפסידה כתובתה?** משמע שצריך להתרות בה שלא תיסתר עם איש אחר, ואם לא התרה בה אינו יכול להפסידה כתובתה, למרות שבודאי עברה על דת, שנהגה שלא בצניעות ונסתרה עם האסור לה!


###### Steinsaltz on Sotah 25a:4
[Steinsaltz on Sotah 25a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/25a:4)

**אמר אביי: לא,** הכוונה היא **לאוסרה עליו.** שאם קינא לה ונסתרה — הרי מאז היא אסורה עליו לעולם. **רב פפא אמר:** הקינוי הוא כדי **להשקותה** אחר כך **כשהיא נשואה,** אם נסתרה בהיותה נשואה. **כדתניא** [כפי ששנינו בברייתא]: **אין מקנין לארוסה** על מנת **להשקותה כשהיא ארוסה, אבל מקנין לארוסה** על מנת **להשקותה כשהיא נשואה.** ומכל מקום אין ללמוד ממשנתנו דבר לענין התראה לעוברת על דת יהודית.


###### Steinsaltz on Sotah 25a:5
[Steinsaltz on Sotah 25a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/25a:5)

**אמר רבא: תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו בחלק אחר במשנתנו: **אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין —** **לא שותות ולא נוטלות כתובה.**


###### Steinsaltz on Sotah 25a:6
[Steinsaltz on Sotah 25a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/25a:6)

ונדייק מכאן: **מישתא** [לשתות] **הוא דלא שתיא** [שאינן שותות], **הא קנויי** [הרי לקנא] **—** **מקני להו** [מקנא להן]. **ולמאי** [ולמה, לאיזה ענין] מועיל הקינוי? **אי** [אם] כדי **לאוסרן עליו —** **הא אסירן וקיימן** [הרי הן אסורות ועומדות] בין כה וכה, שהרי עובר על איסור לא תעשה כשנושא אותן, **אלא לאו** [האם לא] כדי **להפסידן כתובתן?** משמע שללא התראה זו של קינוי איננו יכול להפסידן כתובתן, אף שהן עוברות על דת כשנוהגות שלא בצניעות.


###### Steinsaltz on Sotah 25a:7
[Steinsaltz on Sotah 25a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/25a:7)

**אמר רב יהודה מדיסקרתא: לא,** הכוונה היא שמקנא לה כדי **לאוסרה לבועל כ**שם שאסורה ל**בעל. דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **כשם ש**סוטה **אסורה לבעל —** **כך אסורה** להינשא **לבועל.** ואם כן אין להביא מכאן ראיה לענין התראה.


###### Steinsaltz on Sotah 25a:8
[Steinsaltz on Sotah 25a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/25a:8)

**אמר רב חנינא מסורא: תא שמע** [בוא ושמע] ראיה לדבר ממה ששנינו **ואלו שבית דין מקנין** (מקנאים) **להן** במקום הבעל: **מי שנתחרש בעלה, או נשתטה, או שהיה חבוש בבית האסורין. ולא להשקותה** על ידי בית דין **אמרו, אלא לפוסלה מכתובתה.** והרי מפורש כאן הטעם שמקנאים לה — כדי לפוסלה מכתובתה, **שמע מינה** [למד מכאן] **בעי** [צריכה] אשה שנסתרה ועברה על דת יהודית **התראה.** ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן] שכן הוא.


###### Steinsaltz on Sotah 25a:9
[Steinsaltz on Sotah 25a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/25a:9)

ושואלים: **וכולהו** [וכולם], שאר החכמים שעסקו בכך, **מאי טעמא** [מה טעם] **לא אמרי מהא** [אמרו להוכיח מזו] שלכאורה הרי זו ראיה מפורשת הכתובה במשנה עצמה! ומשיבים: סבורים הם **דלמא שאני התם דלית** [שמא שונה שם במשנה שאין] **לה אימתא דבעל** [אימת הבעל] **כלל,** שהרי נתחרש או שחבוש בבית האסורים, ולכן צריך להתרות בה. אבל סתם אשה הנשואה לבעלה — אימת בעלה עליה, ואינה צריכה התראה מיוחדת.


###### Steinsaltz on Sotah 25a:10
[Steinsaltz on Sotah 25a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/25a:10)

ועוד שאלה בנושא דומה **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים] שאלה זו: היתה אשה **עוברת על דת ורצה בעלה** בכל זאת **לקיימה** ולא לגרשה, האם **מקיימה או אינו מקיימה?** כלומר, האם חובה עליו לגרשה, או שרק נתנו לו חכמים רשות לגרשה. וצדדי השאלה: **מי אמרינן בקפידא דבעל תלא רחמנא** [האם אומרים אנו בהקפדת הבעל תלתה תורה] את ענין עוברת על דת, **והא לא קפיד** [וזה אינו מקפיד] ואינו חייב לגרשה. **או דלמא** [שמא] **כיון דקפיד** [שהקפיד] — **קפיד** [הקפיד], כיון שהתורה מקפידה על כך — אין תולים את הדבר ברצונו של הבעל?


###### Steinsaltz on Sotah 25a:11
[Steinsaltz on Sotah 25a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/25a:11)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה לדבר ממשנתנו: **ואלו שבית דין מקנין** (מקנאים) **להן: מי שנתחרש בעלה, או נשתטה, או שהיה חבוש בבית האסורין. ואי אמרת** [ואם אומר אתה] **רצה בעלה לקיימה מקיימה,** וכי **עבדי** [עושים] **בית דין מידי דדלמא לא ניחא ליה** [דבר ששמא לא נוח לו] **לבעל** שיעשו אותו? ושמא אם היה בר דעת היה אומר שהוא רוצה לקיימה! **ומשיבים:** **סתמא דמילתא** [סתמו של דבר] **כיון שעוברת על דת היא —** **מינח ניחא ליה** [נוח לו] לכל בעל שתנהג אשתו בצניעות, ולכן יכולים בית דין לפעול על סמך הנחה זו, אך אם רצה בעלה לקיימה יכול לקיימה.


###### Steinsaltz on Sotah 25a:12
[Steinsaltz on Sotah 25a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/25a:12)

ב **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים] שאלה זו: **בעל שמחל על קינויו,** כלומר, קינא לה ואחר כך אמר שהוא מוחל לה, האם **קינויו מחול, או אינו מחול?** וצדדי השאלה: **מי אמרינן** [האם אומרים אנו] **בקינוי** ה**בעל תלא רחמנא** [תלתה תורה] **ו**ה**בעל הא מחיל ליה** [הרי מחל את] **קינויו, או דלמא** [שמא] **כיון דקני ליה מעיקרא לא מצי מחיל ליה** [שקינא לה מתחילה אינו יכול למחול לה עוד]?


###### Steinsaltz on Sotah 25a:13
[Steinsaltz on Sotah 25a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/25a:13)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לשאלה זו ממה ששנינו: **ואלו שבית דין מקנין להן: מי שנתחרש בעלה, או נשתטה, או שהיה חבוש בבית האסורין. ואי אמרת** [ואם אומר אתה] ש**בעל שמחל על קינויו קינויו מחול, עבדינן מידי דאתי בעל מחיל ליה** [האם עושים אנו דבר שיכול הבעל לבוא ולמחול אותו]? ומשיבים: **סתמא דמלתא** [סתמו של דבר] **אדם מסכים על דעת בית דין,** ואין חוששים שימחול, אך אם מחל בפירוש — הרי זה מחול.


###### Steinsaltz on Sotah 25a:14
[Steinsaltz on Sotah 25a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/25a:14)

ומציעים עוד: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו: **ומוסרין לו** לבעל המוליך את אשתו, שקינא לה ונסתרה, לבית המקדש **שני תלמידי חכמים שמא יבא עליה בדרך** ואסור עליו הדבר. **ואי אמרת** [ואם אומר אתה] ש**בעל שמחל על קינויו קינויו מחול —** **לחליה לקינויה ולבעול** [שימחל את קינויו ויבעל] **בהיתר!**


###### Steinsaltz on Sotah 25a:15
[Steinsaltz on Sotah 25a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/25a:15)

ומשיבים: אכן, כן הוא ולכך התכוונה המשנה, **מאי שנא** [מה שונה מדוע דווקא] **תלמידי חכמים** מלווים אותו — **דגמירי** [שהם מלומדים], **דאי בעי למיבעל** [שאם רוצה הוא לבעול] אותה, **אמרי ליה: אחליה לקינוייך ובעלה** [אומרים הם לו: מחל על קינוייך ובעל אותה בהיתר].


###### Steinsaltz on Sotah 25a:16
[Steinsaltz on Sotah 25a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/25a:16)

**תא שמע** [בוא ושמע] ממה ש**אמר ר' יאשיה: שלשה דברים סח לי** החכם **זעירא מאנשי ירושלים: בעל שמחל על קינויו —** **קינויו מחול, וזקן ממרא** שהורה בניגוד להוראת בית הדין הגדול, **שרצו בית דין למחול לו —** **מוחלין לו, ובן סורר ומורה שרצו אביו ואמו למחול לו** על חטאיו — **מוחלין לו.**


###### Steinsaltz on Sotah 25a:17
[Steinsaltz on Sotah 25a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/25a:17)

**וכשבאתי אצל חבירי שבדרום** ואמרתי להם הלכות אלה, **על שנים הודו לי, ועל זקן ממרא לא הודו לי,** וטעמם — ש**לא** **ירבו** החכמים **מחלוקת בישראל. שמע מינה** [למד מכאן] ש**בעל שמחל על קינויו קינויו מחול.** ומסכמים: אכן **שמע מינה** [למד מכאן].


###### Steinsaltz on Sotah 25a:18
[Steinsaltz on Sotah 25a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/25a:18)

**פליגי** [נחלקו] **בה** בפרטי הלכה זו **רב אחא ורבינא; חד** [אחד מהם] **אמר:** אם מחל **קודם סתירה —** קינויו **מחול,** אך אם מחל **לאחר סתירה —** **אינו מחול. וחד** [אחד מהם] **אמר: לאחר סתירה נמי** [גם כן] **מחול.** ומעירים: **ומסתברא כמאן דאמר** [ומסתבר כדעת מי שאומר] **אינו מחול,**


###### Steinsaltz on Sotah 25a:19
[Steinsaltz on Sotah 25a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/25a:19)

**ממאי** [ממה] אנחנו למדים זאת — **מדקא מהדרי רבנן** [מתוך התשובה שמשיבים חכמים] **לר' יוסי. דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' יוסי אומר: בעלה נאמן עליה** על הסוטה להביאה למקדש בלא שיבוא עליה בדרך, ואינו צריך מלווים **מקל וחומר; ומה נדה שהיא ב**עונש **כרת —** **בעלה נאמן עליה** ומותר הוא להתייחד עימה, **סוטה שהיא ב**איסור **לאו** (לא תעשה), שהוא בעונש מלקות בלבד — **לא כל שכן** שיהיה נאמן שלא יבוא עליה בדרך?


###### Steinsaltz on Sotah 25a:20
[Steinsaltz on Sotah 25a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/25a:20)

**אמרו לו: לא, אם אמרת בנדה —** **שכן יש לה היתר** לאחר זמן, **תאמר בסוטה —** **שאין לה היתר,** שהרי אשה שזנתה אסורה לבעלה לעולם.


###### Steinsaltz on Sotah 25a:21
[Steinsaltz on Sotah 25a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/25a:21)

**ואי אמרת** [ואם אומר אתה] כי **לאחר סתירה מחול לה,** אם כן **משכחת לה** [מוצא אתה אותה] את הסוטה שגם **יש לה היתר, דאי בעי מחיל ליה לקינויה ובעיל** [שאם רוצה מוחל את קינויו ובועל]. **אלא שמע מינה** [למד מכאן] ש**לאחר סתירה אינו מחול** עוד, ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד ממנה] שכן הוא.


###### Steinsaltz on Sotah 25a:22
[Steinsaltz on Sotah 25a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/25a:22)

ג שנינו במשנה: **מתו בעליהן עד שלא** **שתו, בית שמאי** אומרים: נוטלות כתובה ולא שותות, ובית הלל אומרים שאינן נוטלות כתובה. ושואלים: **במאי קמיפלגי,** [במה באיזה עקרון נחלקו]? מסבירים: **בית שמאי סברי** [סבורים]: **שטר העומד לגבות כגבוי דמי** [הוא נחשב], ולכן כיון שיש בידה שטר כתובה, הרי כל הכסף של הכתובה כמוחזק בידה. וכיון שאין כאן אלא רק ספק אם זינתה ואיבדה כתובתה — אין בכוח הספק להוציא מידה את הכסף הנחשב כמוחזק בידה על פי השטר.