## Steinsaltz on Sotah Daf 27a

###### Steinsaltz on Sotah 27a:1
[Steinsaltz on Sotah 27a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/27a:1)

**דומה,** כלומר, מוטב לו לשאת אשה שהכל מדברים בה, שהיא חשודה בזנות, **ואל ישא בת דומה** בתה של אשה כזו. **שזו,** החשודה עצמה, **באה מטיפה כשרה,** שהיא על כל פנים נולדה בכשרות, **וזו,** בתה, **באה מטיפה פסולה,** שיש בה חשש ממזרות.


###### Steinsaltz on Sotah 27a:2
[Steinsaltz on Sotah 27a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/27a:2)

**ור' יוחנן אמר** להיפך: **ישא אדם בת דומה ואל ישא דומה. שזו,** הבת, **עומדת בחזקת כשרות** עצמה, **וזו,** החשודה, **אינה עומדת בחזקת כשרות.**


###### Steinsaltz on Sotah 27a:3
[Steinsaltz on Sotah 27a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/27a:3)

**מיתיבי** [מקשים] על ר' יוחנן ממה ששנינו בברייתא: **נושא אדם דומה! אמר רבא: ותסברא** [וכי סבור אתה] שאפשר לקבל גירסה זו **"נושא"** שמשמעה **לכתחילה,** שכך ראוי לו לאדם לעשות?! **אלא,** שאין לשון ברייתא זאת מדוייקת, וחייב אתה לתקן ולגרוס: **"אם נשא",** אם כן **תני נמי** [שנה גם כן] ותקן: **"בת דומה".** ואין להוכיח מברייתא זו שלשונה אינה מדוייקת.


###### Steinsaltz on Sotah 27a:4
[Steinsaltz on Sotah 27a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/27a:4)

ומסכמים, **והלכתא** [והלכה] היא: **ישא אדם בת דומה, ואל ישא דומה. דתני** [ששנה] **רב תחליפא בר מערבא** [בן ארץ ישראל] **קמיה** [לפני] **ר' אבהו: אשה** ה**מזנה** על בעלה — בכל זאת **בניה כשרין,** שאנו מייחסים את **רוב בעילות** שנבעלה **אחר הבעל,** ומן הסתם הילדים נולדו מבעילתו של הבעל ולא מבעילת הנואף.


###### Steinsaltz on Sotah 27a:5
[Steinsaltz on Sotah 27a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/27a:5)

**בעי** [שאל] **רב עמרם:** אם **היתה** האשה **פרוצה ביותר** שכבר אין לתלות את רוב בעילות בבעל, **מהו?** האם יש לחשוש לכשרות הילדים? ומסבירים: **אליבא דמאן דאמר** [לשיטת מי שאומר] **אין אשה מתעברת אלא** בזמן **סמוך לווסתה —** **לא תיבעי** [תישאל] **לך** שאלה זו, שהרי **לא ידע** [יודע] **בה** הבעל מתי ווסתה ולכן **לא מנטר לה** [שומר אותה] מלזנות באותו יום, ובודאי אין בניה כשרים.


###### Steinsaltz on Sotah 27a:6
[Steinsaltz on Sotah 27a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/27a:6)

אלא **כי תיבעי** [כאשר תישאל] **לך** השאלה, הרי זה **אליבא דמאן דאמר** [לשיטת מי שאומר] ש**אין אשה מתעברת אלא סמוך לטבילתה, מאי** [מה] יהא הדין? האם נסמוך על כך ש**כיון דידע** [שבעלה יודע] **בה** מהו זמן טבילתה, **נטורי מנטר לה** [שומר אותה] באותו יום שלא תתעבר מאחר, **או דלמא** [שמא] **כיון** ש**פרוצה** היא **ביותר לא** נאמר שבניה כשרים, שאי אפשר לסמוך גם על שמירה זו? שאלה זו לא נפתרה, ועל כן **תיקו** [תעמוד] במקומה.


###### Steinsaltz on Sotah 27a:7
[Steinsaltz on Sotah 27a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/27a:7)

א שנינו במשנה: ואלו שבית דין מקנין להם. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: נאמר בפרשת סוטה **"איש", מה תלמוד לומר** כפל הלשון **"איש איש** כי תשטה אשתו" (במדבר ה, יב) — **לרבות אשת חרש, ואשת שוטה, ואשת שעמום** (משוגע), **ושהלך בעלה למדינת הים, ושהיה חבוש בבית האסורין —** **שבית דין מקנין להן לפוסלן מכתובתן** אם נסתרו.


###### Steinsaltz on Sotah 27a:8
[Steinsaltz on Sotah 27a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/27a:8)

**יכול** שקינוי בית דין מועיל **אף להשקותן —** **תלמוד לומר: "והביא האיש את אשתו"** (במדבר ה, טו), דווקא הבעל ולא אחר יכול להשקות את האשה. **ר' יוסי אומר:** מועיל הדבר **אף להשקותה,** כלומר, **ולכשיצא בעלה מבית האסורין ישקנה.**


###### Steinsaltz on Sotah 27a:9
[Steinsaltz on Sotah 27a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/27a:9)

ושואלים: **במאי קא מיפלגי** [במה, באיזה עקרון, חלוקים הם] ומשיבים, **רבנן סברי** [חכמים סבורים]: **בעינן** [צריכים אנו] לקיים את הכתוב **"וקנא** את אשתו... **והביא"** (במדבר ה, יד-טו) שהמקנא לה הוא המביא אותה להשקותה, **ור' יוסי סבר** [סבור]: **לא בעינן** [אין אנו צריכים] לקיים **"וקנא... והביא",** אלא יכול הבעל להשקותה אף שבית הדין הוא המקנא.


###### Steinsaltz on Sotah 27a:10
[Steinsaltz on Sotah 27a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/27a:10)

ב **תנו רבנן** [שנו חכמים]: מה שנאמר "זאת תורת הקנאות **אשר תשטה אשה תחת אישה**" (במדבר ה, כט), בא כתוב יתר זה **להקיש** (להשוות) **איש לאשה ואשה לאיש.** ושואלים: **למאי הלכתא** [לאיזו הלכה], לאיזה ענין באה השוואה זו? **אמר רב ששת: כשם שאם** היה **הוא** הבעל **סומא** (עיוור) **לא היה משקה, דכתיב** [שנאמר]: **"ונעלם מעיני אישה"** (במדבר ה, יג), כלומר, דווקא אם יכול היה לראות ונעלם ממנו, **כך היא, אם היתה סומא** (עיוורת) **—** **לא היתה שותה.** ולשם כך הועילה ההשוואה, שהיא גזירת הכתוב, אף שאין בה צד של סברה. **רב אשי אמר: כשם שחיגרת וגידמת לא היתה שותה, דכתיב** [שנאמר]: