## Steinsaltz on Sotah Daf 37a

###### Steinsaltz on Sotah 37a:1
[Steinsaltz on Sotah 37a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/37a:1)

**שבטו של בנימין וירד לים תחילה, שנאמר: "שם בנימן צעיר רדם"** (תהלים סח, כח) **אל תקרי** [תקרא] **"רדם" אלא "רד ים". והיו שרי יהודה רוגמים אותם** על שקפצו תחילה שלא לפי הסדר, **שנאמר: "שרי יהודה רגמתם"** (תהלים סח, כח).


###### Steinsaltz on Sotah 37a:2
[Steinsaltz on Sotah 37a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/37a:2)

**לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן** (בעל אכסניה) **לגבורה** (השכינה), שנבנה בית המקדש בחלקו, **שנאמר** בברכת משה לשבט בנימין: **"**ידיד ה'... **ובין כתפיו שכן"** (דברים לג, יב).


###### Steinsaltz on Sotah 37a:3
[Steinsaltz on Sotah 37a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/37a:3)

**אמר לו ר' יהודה** לר' מאיר: **לא כך היה מעשה, אלא** שבט **זה אומר: אין אני יורד תחילה לים, ו**שבט **זה אומר: אין אני יורד תחילה לים, קפץ נחשון בן עמינדב** (נשיא שבט יהודה) **וירד לים תחילה,** ושבט יהודה עימו **שנאמר: "סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל"** (הושע יב, א).


###### Steinsaltz on Sotah 37a:4
[Steinsaltz on Sotah 37a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/37a:4)

**ועליו,** על מעשה זה, **מפרש בקבלה** (בספרי הכתובים), שכך התפלל באותה שעה: **"הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש. טבעתי ביון מצולה ואין מעמד" וגו'** (תהלים סט, ב-ג), וכן **"אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה" וגו'** (תהלים סט, טז).


###### Steinsaltz on Sotah 37a:5
[Steinsaltz on Sotah 37a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/37a:5)

**באותה שעה היה משה מאריך בתפלה, אמר לו הקדוש ברוך הוא: ידידיי טובעים בים ואתה מאריך בתפלה לפני?! אמר לפניו: רבונו של עולם! ומה בידי לעשות? אמר לו: "דבר אל בני ישראל ויסעו. ואתה הרם את מטך ונטה את ידך" וגו'** (שמות יד, טו-טז).


###### Steinsaltz on Sotah 37a:6
[Steinsaltz on Sotah 37a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/37a:6)

**לפיכך** משום שקפץ לים, **זכה** שבט **יהודה לעשות** (להיעשות) **ממשלה בישראל, שנאמר: "היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו"** (תהלים קיד, ב); **מה טעם היתה יהודה לקדשו וישראל ממשלותיו** (תחת ממשלתו) — **משום** ש**"הים ראה וינס"** (תהלים קיד, ג).


###### Steinsaltz on Sotah 37a:7
[Steinsaltz on Sotah 37a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/37a:7)

א ושוב לענין הברכות והקללות. **תניא** [שנויה ברייתא], **ר' אליעזר בן יעקב אומר: אי אפשר לומר** שהיה שבט **לוי למטה** בין שני ההרים, **שכבר נאמר** שהוא **למעלה,** כאמור "אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים... שמעון ולוי ויהודה..." (דברים כז, יב), **ואי אפשר לומר** שהיה **למעלה, שכבר נאמר** "וכל ישראל וזקניו ושוטרים ושופטיו עומדים מזה ומזה לארון נגד הכהנים הלויים" (יהושע ח, לג), משמע שהלויים היו **למטה** עם הארון.


###### Steinsaltz on Sotah 37a:8
[Steinsaltz on Sotah 37a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/37a:8)

**הא** [הרי] **כיצד?** — רק **זקני כהונה ולויה** נמצאים **למטה, והשאר למעלה. ר' יאשיה אומר:** **כל** לוי **הראוי לשרת** במקדש נמצא **למטה, והשאר** הצעירים והזקנים מגיל העבודה במקדש היו **למעלה.**


###### Steinsaltz on Sotah 37a:9
[Steinsaltz on Sotah 37a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/37a:9)

**רבי אומר: אלו ואלו** הלויים וכל שבטי ישראל **למטה הן עומדים, הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה, כלפי הר עיבל ופתחו בקללה.** אלא **מאי** [מה פירוש] "אלה יעמדו לברך את העם **על** הר גריזים" (דברים כז, יב) האמור בתורה **על —** **בסמוך,** כלומר, סמוך להר ולא עליו ממש.


###### Steinsaltz on Sotah 37a:10
[Steinsaltz on Sotah 37a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/37a:10)

**כדתניא** [כפי ששנינו בברייתא] בענין לחם הפנים: על מה שנאמר **"ונתת על המערכת לבנה זכה"** (ויקרא כד, ז) **רבי אומר: "על"** כוונתו **בסמוך. אתה אומר "על" בסמוך, או אינו אלא על ממש? כשהוא אומר "וסכת על הארן** את הפרוכת**"** (שמות מ, ג) והרי הפרוכת לא היתה כיסוי לארון מלמעלה אלא רק סמוך לו, **הוי אומר** ש**"על"** פירושו **בסמוך.**


###### Steinsaltz on Sotah 37a:11
[Steinsaltz on Sotah 37a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/37a:11)

ב על מה ששנו במשנה: **הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה כו', תנו רבנן** [שנו חכמים]: בברכות ובקללות יש **"ברוך" בכלל** על המקיים את דברי התורה כולם, ו**"ברוך" בפרט,** על כל אחד מן הדברים המפורטים בפרשת הברכות והקללות. וכן **"ארור" בכלל** למי שלא יקיים את כל דברי התורה, ו**"ארור" בפרט,** ובכל אחת מהברכות והקללות יש **ללמוד וללמד לשמור ולעשות, הרי**