## Steinsaltz on Sotah Daf 3a

###### Steinsaltz on Sotah 3a:1
[Steinsaltz on Sotah 3a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/3a:1)

**אלמא קסברי** [מכאן שסבורים הם] ש**אסור לקנאות,** ששניהם מדברים על קינוי כלשון הטלת קנאה שהוא ענין שלילי.


###### Steinsaltz on Sotah 3a:2
[Steinsaltz on Sotah 3a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/3a:2)

ושואלים: **ומאן דאמר** [ולדעת מי שאומר] **מותר לקנאות, מהו לשון "קינוי"? אמר רב נחמן בר יצחק: אין "קינוי" אלא לשון התראה, וכן הוא אומר: "ויקנא ה' לארצו** ויחמול על עמו


###### Steinsaltz on Sotah 3a:3
[Steinsaltz on Sotah 3a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/3a:3)

**"**(יואל ב, יח) — שהתרה בפולש מלבוא אליה. **תניא** [שנויה ברייתא], **היה ר' מאיר אומר: אדם עובר עבירה בסתר והקדוש ברוך הוא מכריז עליו בגלוי** שעשאה, **שנאמר** בסוטה שזנתה בסתר **"ועבר עליו רוח קנאה"** (במדבר ה, יד), **ואין עבירה** ("ועבר עליו") **אלא לשון הכרזה, שנאמר: "ויצו משה ויעבירו קול במחנה"** (שמות לו, ו).


###### Steinsaltz on Sotah 3a:4
[Steinsaltz on Sotah 3a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/3a:4)

**ריש לקיש אמר: אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, שנאמר: "איש איש כי תשטה אשתו"** (במדבר ה, יב) **"תשטה"** בשי"ן **כתיב** [נכתב], ויכולה להקרא בשי"ן שמשמעה לשון שטות.


###### Steinsaltz on Sotah 3a:5
[Steinsaltz on Sotah 3a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/3a:5)

א **תניא דבי** [שנה החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל: מפני מה האמינה תורה עד אחד בסוטה** לענין טומאה — לפי **שרגלים לדבר,** שיש בסיס לחשד זה, **שהרי קינא לה, ו**אחר כך **נסתרה, ועד אחד מעידה שהיא טמאה.**


###### Steinsaltz on Sotah 3a:6
[Steinsaltz on Sotah 3a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/3a:6)

**אמר ליה** [לו] **רב פפא לאביי: והא כי כתיבה** [והרי כאשר כתוב] **קינוי** ("ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו". (במדבר ה, **יד)** **בתר** [אחר] **סתירה וטומאה הוא דכתיבה** [שכתוב], ולכאורה משמע שעד אחד נאמן על טומאה גם אם לא היה קינוי!


###### Steinsaltz on Sotah 3a:7
[Steinsaltz on Sotah 3a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/3a:7)

**אמר ליה** [לו] אביי: הכתוב בפסוק **"ועבר** עליו רוח קנאה **"**— כוונתו **וכבר עבר** לפני כן, לפני הסתירה והטומאה.


###### Steinsaltz on Sotah 3a:8
[Steinsaltz on Sotah 3a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/3a:8)

ומקשים: **אלא מעתה,** התנאי שהתנה משה עם בני גד וראובן לפני הכניסה לארץ **"ועבר לכם כל חלוץ"** (במדבר **לב, כא)** **הכי נמי** [כך גם כן] תאמר שהכוונה היא שכבר עבר? והרי על העתיד מדובר!


###### Steinsaltz on Sotah 3a:9
[Steinsaltz on Sotah 3a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/3a:9)

ומשיבים: **התם מדכתיב** [שם ממה שנאמר] **"ונכבשה הארץ לפני ה' ואחר תשבו"** (במדבר **לב, כב)** **משמע** שמדובר **להבא. אלא הכא** [כאן], **אי סלקא דעתך כדכתיבי** [אם עולה על דעתך כפי הסדר שכתובים] המקראות, ותפרש כי **"ועבר"** כוונתו שהקינוי היה **בתר** [אחר] **טומאה וסתירה,** אם כן **קינוי למה לי?** הרי כבר נסתרה ונטמאה! אם כן חייבים לומר שהכוונה שכבר עבר וקינא.


###### Steinsaltz on Sotah 3a:10
[Steinsaltz on Sotah 3a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/3a:10)

**תנא דבי** [שנה החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל: אין אדם מקנא לאשתו אלא אם כן נכנסה בו רוח, שנאמר:** **"ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו"** (במדבר **ה, יד). ושואלים:** **מאי** [מה היא] **רוח** זו שנכנסה בו?


###### Steinsaltz on Sotah 3a:11
[Steinsaltz on Sotah 3a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/3a:11)

**רבנן אמרי** [חכמים אומרים]: הכוונה היא שנכנסה בו **רוח טומאה,** לפי שלא היה צריך לעשות זאת. **רב אשי אמר: רוח טהרה.**


###### Steinsaltz on Sotah 3a:12
[Steinsaltz on Sotah 3a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/3a:12)

ומעירים: **ומסתברא כמאן דאמר** [ומסתבר כמי שאומר] שהכוונה היא שנכנסה בו **רוח טהרה. דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **"וקנא את אשתו"** — הרי זו **רשות,** אלו **דברי ר' ישמעאל. ר' עקיבא אומר: חובה** היא, שאם רואה אותה שנוהגת כך — חובה עליו לקנא. **אי אמרת בשלמא** [נניח אם אתה אומר] ש"עבר עליו רוח" הוא **רוח טהרה —** **שפיר** [יפה] נחלקו אם רשות או חובה, **אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] ש**רוח טומאה** היא זו, וכי **רשות** או **חובה לעיולי לאיניש** [להכניס לאדם] **רוח טומאה בנפשיה** [בעצמו]? אלא ודאי הכוונה היא שהרוח הזו — רוח טהרה היא.


###### Steinsaltz on Sotah 3a:13
[Steinsaltz on Sotah 3a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/3a:13)

**ב****גופא** [לגופה] של אותה ברייתא, נאמר: **"וקנא את אשתו"** (במדבר ה, יד) — הרי זו **רשות,** אלו **דברי ר' ישמעאל. ור' עקיבא אומר: חובה.** כיוצא בו נחלקו במה שנאמר בדין טומאת הכהן לקרובתו שנפטרה: **"לה יטמא"** (ויקרא כא, ג) הרי זו **רשות,** אלו **דברי ר' ישמעאל. ור' עקיבא אומר: חובה** היא.


###### Steinsaltz on Sotah 3a:14
[Steinsaltz on Sotah 3a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/3a:14)

וכן הכתוב האמור בעבדים כנענים **"לעלם בהם תעבדו"** (ויקרא כה, מו) — הרי זו **רשות,** שמותר לשעבדם לעולם, אלו **דברי ר' ישמעאל. ר' עקיבא אומר: חובה** היא, ואסור לשחררם.


###### Steinsaltz on Sotah 3a:15
[Steinsaltz on Sotah 3a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/3a:15)

**אמר ליה** [לו] **רב פפא לאביי, ואמרי לה** [ויש אומרים] שאמר זאת **רב משרשיא לרבא: לימא** [האם נאמר] כי **ר' ישמעאל ור' עקיבא בכל התורה כולה,** בכל מקום שיש בו משפט חיווי, שאין ברור אם הוא סיפור דברים או ציווי **הכי פליגי** [כך הם חלוקים], **דמר** [שחכם זה] ר' ישמעאל **אמר רשות ומר** [וחכם זה] ר' עקיבא **אמר חובה? אמר ליה** [לו]: **הכא בקראי פליגי** [כאן בכתובים הם חלוקים], ואין זו מחלוקת כללית, אלא דווקא במקרים מסויימים אלה.


###### Steinsaltz on Sotah 3a:16
[Steinsaltz on Sotah 3a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/3a:16)

ומפרשים: נאמר **"וקנא את אשתו" —** **רשות,** אלו **דברי ר' ישמעאל. ר' עקיבא אומר: חובה.**


###### Steinsaltz on Sotah 3a:17
[Steinsaltz on Sotah 3a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/3a:17)

**מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' ישמעאל —** **סבר לה כי האי תנא** [סבור הוא בה בהלכה זו כדברי תנא זה], **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' אליעזר בן יעקב אומר: כלפי** (כנגד) מה**שאמרה תורה "לא תשנא את אחיך בלבבך"** (ויקרא יט, יז), **יכול** גם **כגון זו** כשרואה שאשתו אינה נוהגת בצניעות יימנע מסיכסוך ומריבה? **תלמוד לומר: "ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו"** (במדבר ה, יד), והוצרכה התורה לומר שמותר לו לאדם לעשות כן. ומשום כך פירש ר' ישמעאל שבא הכתוב לתת רשות לקנא לאשתו.


###### Steinsaltz on Sotah 3a:18
[Steinsaltz on Sotah 3a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/3a:18)

**ו**לדעת **ר' עקיבא: קינוי אחרינא כתיב** [אחר, נוסף, נאמר] ("או איש אשר תעבור עליו רוח קנאה וקנא את אשתו". במדבר ה, ל), מכתוב אחד למדים שהדבר מותר, ומן הכתוב האחר למדים שחובה היא.


###### Steinsaltz on Sotah 3a:19
[Steinsaltz on Sotah 3a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/3a:19)

ושואלים: **ור' ישמעאל** מה סבור הוא? הרי נאמר קינוי פעם נוספת! ומשיבים: **איידי דבעי למיכתב** [מתוך שהיה צריך לכתוב] גם **"והיא נטמאה"** וגם **"והיא לא נטמאה"** בפסוק שלאחריו, כלומר, שגם שהדבר ספק אם נטמאה — אסורה, **כתיב נמי** [כתוב גם כן] שנית **"וקנא את אשתו",** אבל אין ללמוד מכך להלכה.


###### Steinsaltz on Sotah 3a:20
[Steinsaltz on Sotah 3a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/3a:20)

ושיטה זו בפירוש המקרא היא **ל**פי שיטת **תנא דבי** [החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל, דתנא דבי** [ששנה החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל: כל פרשה** בתורה **שנאמרה** פעם אחת **ונישנית** פעם נוספת — **לא נישנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה.** אבל שאר הדברים שנשנו בה, לא באו ללמד הלכה חדשה אלא לחזור על הענין הקודם. ואף כאן החזרה על הקינוי שהוזכר קודם לכן אינה מלמדת הלכה חדשה.


###### Steinsaltz on Sotah 3a:21
[Steinsaltz on Sotah 3a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/3a:21)

וכך, בפירוש הפסוקים יש להסביר את המחלוקת הנוספת: **"לה יטמא"** (ויקרא כא, ג) — **רשות,** אלו **דברי ר' ישמעאל. ר' עקיבא אומר: חובה.**


###### Steinsaltz on Sotah 3a:22
[Steinsaltz on Sotah 3a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/3a:22)

**מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' ישמעאל —** **איידי דכתיב** [מתוך שנאמר] **"אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו"** (ויקרא כא, א), **איצטריכא למיכתב** [צריך היה לכתוב] **"לה יטמא"** שמותר להיטמא לקרובותיו.


###### Steinsaltz on Sotah 3a:23
[Steinsaltz on Sotah 3a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/3a:23)

**ור' עקיבא** אומר שדין זה שמותר להיטמא **מ"כי אם לשארו"** (ויקרא כא, ב) **נפקא** [יוצא, נלמד], וכיון שכך מה שנאמר **"לה יטמא" למה לי** — הרי זה בא לומר שהדבר אינו רק רשות אלא **חובה.**


###### Steinsaltz on Sotah 3a:24
[Steinsaltz on Sotah 3a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/3a:24)

**ור' ישמעאל** סבור שמה שנאמר "לה יטמא" בא לדייק: **לה** בשלימותה **מיטמא, ואין מיטמא לאיבריה,** שעל אבר של קרובותיו אסור לו להיטמא.