## Steinsaltz on Sotah Daf 40a

###### Steinsaltz on Sotah 40a:1
[Steinsaltz on Sotah 40a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/40a:1)

**ב**תפילת **נעילה דיומא דכיפורי** [של יום הכיפורים] שגם בה הכהנים מברכים, **מאי אמר** [מה אומרים] הקהל? **אמר מר זוטרא, ואמרי לה** [ויש אומרים] **במתניתא** [בברייתא היא שנויה]: **"הנה כי כן יברך גבר ירא ה'"** (תהלים קכח, ד). **"יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושל ם כל ימי חייך"** (תהלים קכח, ה). **"וראה בנים לבניך שלום על ישראל"** (תהלים קכח, ו).


###### Steinsaltz on Sotah 40a:2
[Steinsaltz on Sotah 40a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/40a:2)

ושואלים: **היכן אומרן** את כל הפסוקים האלה, שאמרנו שהקהל אומרים בזמן ברכת כהנים? **רב יוסף אמר: בין כל ברכה וברכה** כלומר, לאחר כל אחת מברכות הכהנים אומרים אותם, **ורב ששת אמר: בהזכרת השם** שבכל ברכה וברכה.


###### Steinsaltz on Sotah 40a:3
[Steinsaltz on Sotah 40a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/40a:3)

**פליגי בה** [נחלקו בכך] **רב מרי ורב זביד; חד** [אחד] מהם **אמר: פסוקא לקבל פסוקא** [פסוק לעומת פסוק], כלומר, בזמן שהכהנים אומרים פסוק אחד, אומר אחד מהפסוקים שמנינו, **וחד** [ואחד] מהם **אמר: אכל פסוקא אמר להו לכולהו** [על כל פסוק אומר הוא את כולם].


###### Steinsaltz on Sotah 40a:4
[Steinsaltz on Sotah 40a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/40a:4)

**אמר ר' חייא בר אבא: כל האומרן** פסוקים אלו **בגבולין** (מחוץ למקדש) — **אינו אלא טועה. אמר ר' חנינא בר פפא: תדע** ש**במקדש** עצמו **נמי** [גם כן] **לא מיבעי למימרינהו** [היה צריך לומר אותם] את הפסוקים הללו, שכן **כלום יש לך עבד שמברכין אותו ואינו מאזין,** אלא מדבר באותה שעה?


###### Steinsaltz on Sotah 40a:5
[Steinsaltz on Sotah 40a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/40a:5)

לעומת זאת **אמר ר' אחא בר חנינא: תדע** ש**בגבולין נמי מיבעי למימרינהו** [גם כן צריך לומר אותם], **כלום יש עבד שמברכין אותו ואין מסביר פנים?** אלא יש לומר אותם, שבכך הוא כמודה על הברכה שהוא מתברך. **אמר ר' אבהו: מריש הוה אמינא להו** [מתחילה הייתי אומר אותם], את הפסוקים הללו, **כיון דחזינא ליה** [שראיתי אותו] את **ר' אבא** ש**מן עכו דלא אמר להו** [שאינו אומר אותם] — **אנא נמי לא אמינא להו** [אני גם כן איני אומר אותם].


###### Steinsaltz on Sotah 40a:6
[Steinsaltz on Sotah 40a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/40a:6)

א **ואמר ר' אבהו: מריש הוה אמינא עינותנא אנא** [מתחילה הייתי אומר ענוותן אני]. **כיון דחזינא ליה** [שראיתי אותו] **לר' אבא** ש**מן עכו** ש**אמר איהו חד טעמא** [הוא, טעם אחד לדברים] **ואמר אמוריה חד טעמא** [המתורגמן שלו טעם אחד, אחר] **ו**הוא, ר' אבא **לא קפיד** [הקפיד] — **אמינא** [אומר אני] **לאו עינותנא אנא** [אין אני ענוותן], שאני הייתי מקפיד בכגון זה.


###### Steinsaltz on Sotah 40a:7
[Steinsaltz on Sotah 40a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/40a:7)

ושואלים: **ומאי עינוותנותיה** [ומהי ענוותנותו] של **ר' אבהו?** מספרים: ש**אמרה לה דביתהו דאמוריה** [אשתו של המתורגמן] של **ר' אבהו לדביתיה** [לאשתו] של **ר' אבהו: הא דידן לא צריך ליה לדידך** [זה שלנו, כלומר בעלי, איננו צריך לשלך, לבעלך] והוא יכול לומר את כל הדברים מדעת עצמו, **והאי דגחין וזקיף עליה** [וזה שהוא מתכופף לשמוע את דבריו ואחר כך מזדקף מעליו ואומר אותם לציבור] — **יקרא בעלמא** [כבוד בלבד] **הוא דעביד ליה** [שעושה לו], אבל באמת אינו נזקק כלל לדבריו. **אזלא דביתהו** [הלכה אשתו] **ואמרה ליה** [לו] **לר' אבהו** את דבריה של אשת המתורגמן. **אמר לה: ומאי נפקא ליך מינה** [ומה יוצא לך מכך]? **מיני ומיניה יתקלס עילאה** [ממני וממנו יתקלס העליון, הקדוש ברוך הוא] ואין זה חשוב מי הוא האומר את הדברים.


###### Steinsaltz on Sotah 40a:8
[Steinsaltz on Sotah 40a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/40a:8)

**ותו** [ועוד] דוגמה לענוותנותו, **ר' אבהו אימנו רבנן עליה לממנייה ברישא** [נמנו חכמים עליו והסכימו למנותו בראש הישיבה], **כיון דחזיה** [שראה] את **ר' אבא** ש**מן עכו דנפישי ליה** [שמרובים לו] **בעלי חובות** והוא עני, **אמר להו** [להם]: **איכא רבה** [יש אדם גדול ממני] והוא ר' אבא, שעל ידי כך רצה לחלצו ממצבו הדחוק.


###### Steinsaltz on Sotah 40a:9
[Steinsaltz on Sotah 40a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/40a:9)

ועוד מסופר על ענוותנותו של ר' אבהו: **ר' אבהו ור' חייא בר אבא איקלעו לההוא אתרא** [הזדמנו למקום אחד], **ר' אבהו דרש באגדתא** [בדברי אגדה], ובאותו זמן **ר' חייא בר אבא דרש בשמעתא** [בהלכה]. **שבקוה כולי עלמא** [עזבו הכל] **לר' חייא בר אבא, ואזול לגביה** [והלכו אצל] **ר' אבהו. חלש דעתיה** [חלשה דעתו, הצטער ונעלב] ר' חייא בר אבא. **אמר ליה** [לו] ר' אבהו דברי פיוס: **אמשול לך משל למה הדבר דומה: לשני בני אדם, אחד מוכר אבנים טובות ואחד מוכר מיני סידקית** (דברים קטנים), **על מי קופצין** רוב הקונים — **לא על זה שמוכר מיני סידקית?** ואף כאן אתה עוסק בדברים גדולים וחשובים, שאין קופצים מרובים עליהם, ואני עוסק בדברים קטנים, ולכן הכל באים אלי.


###### Steinsaltz on Sotah 40a:10
[Steinsaltz on Sotah 40a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/40a:10)

**מסופר:** **כל יומא הוה** [בכל יום היה] **מלוה ר' חייא בר אבא** את **ר' אבהו עד אושפיזיה** [אכסנייתו] **משום יקרא דבי קיסר** [כבודו של בית הקיסר] שר' אבהו היה מקורב אליו. **ההוא יומא אלויה** [באותו יום ליווה אותו] **ר' אבהו לר' חייא בר אבא עד אושפיזיה** [בית מלונו], **ואפילו הכי** [כך] **לא איתותב דעתיה מיניה** [נתיישבה דעתו ממנו], שנעלב.


###### Steinsaltz on Sotah 40a:11
[Steinsaltz on Sotah 40a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/40a:11)

ב כיון שעסקנו במה שעונה הקהל בזמן ברכת כהנים, דנים בנושא דומה. **בזמן ששליח צבור אומר** ברכת **מודים, העם מה הם אומרים? אמר רב:** אומרים הם **"מודים אנחנו לך ה' אלהינו על שאנו מודים לך",** כלומר, על שזכינו לכך. **ושמואל אמר:** יש להוסיף **"אלהי כל בשר, על שאנו מודים לך". ר' סימאי אומר: "יוצרנו יוצר בראשית על שאנו מודים לך". נהרדעי אמרי משמיה** [חכמי נהרדעא אומרים משמו] של **ר' סימאי: "ברכות והודאות לשמך הגדול על שהחייתנו וקיימתנו, על שאנו מודים לך". רב אחא בר יעקב** היה **מסיים בה הכי** **[כך]:** **"כן תחיינו ותחננו, ותקבצנו, ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך, לשמור חוקיך ולעשות רצונך בלבב שלם, על שאנו מודים לך".**


###### Steinsaltz on Sotah 40a:12
[Steinsaltz on Sotah 40a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/40a:12)

**אמר רב פפא: הילכך** [לכן] כיון שהוסיפו ואמרו חכמים כמה נוסחאות נצרף את כל הנוסחאות ו**נימרינהו לכולהו** [נאמר את כולן] יחד.


###### Steinsaltz on Sotah 40a:13
[Steinsaltz on Sotah 40a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/40a:13)

ג **אמר ר' יצחק: לעולם תהא אימת צבור עליך** וצריך לנהוג בהם בדרך ארץ, **שהרי כהנים** בשעה שמברכים את העם **פניהם כלפי העם** אף על פי שכתוצאה מכך **אחוריהם כלפי שכינה,** מפני כבוד הציבור.


###### Steinsaltz on Sotah 40a:14
[Steinsaltz on Sotah 40a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/40a:14)

**רב נחמן אמר: מהכא** [מכאן] אנו למדים, שנאמר: **"ויקם דוד המלך על רגליו ויאמר שמעוני אחי ועמי"** (דברי הימים א כח, ב), שלא דיבר אליהם בישיבה, אלא קם ועמד על רגליו. **אם** אמר **"אחי" למה** אמר **"עמי", ואם "עמי" למה "אחי"? אמר ר' אלעזר: אמר להם דוד לישראל: אם אתם שומעין לי —** **אחי אתם, ואם לאו** [לא], שאינכם שומעים מרצונכם — **עמי אתם, ואני** מלך ואני **רודה אתכם במקל** בכפיה. הרי שאם נהג העם כשורה, נהג בהם דוד בכבוד ובאחווה.


###### Steinsaltz on Sotah 40a:15
[Steinsaltz on Sotah 40a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/40a:15)

**רבנן אמרי מהכא** [חכמים אומרים מכאן], שכבוד ציבור גדול: ש**אין הכהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן,** שכן שנינו בברייתא: **וזהו,** שיעלו הכהנים לברך בלי מנעל, היא **אחת מתשע תקנות שהתקין רבן יוחנן בן זכאי. מאי טעמא** [מה טעם התקנה] — **לאו** [האם לא] **משום כבוד צבור,** שאין זו דרך כבוד להראות לכל את נעליו המלוכלכות? **אמר רב אשי: לא,** אין זה הטעם, אלא **התם** [שם] הטעם הוא **שמא נפסקה** (נקרעה) **לו רצועה בסנדלו והדר אזיל למיקטריה** [וחוזר והולך לקשור אותה] ולא יספיק לעלות לברך, **ואמרי** [ויאמרו אנשים]: **בן גרושה או בן חלוצה הוא,** ופסול לעלות לדוכן, ולכן אינו מברך.


###### Steinsaltz on Sotah 40a:16
[Steinsaltz on Sotah 40a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/40a:16)

ד שנינו במשנה: **ובמקדש** אומר את שלושת הפסוקים של ברכת כהנים כ**ברכה אחת.**