## Steinsaltz on Sotah Daf 44a

###### Steinsaltz on Sotah 44a:1
[Steinsaltz on Sotah 44a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/44a:1)

**מת תופס ארבע אמות לטומאה,** שגזרו חכמים שכל הנמצא בתוך ארבע אמות סמוך למת יהיה טמא, כדי שלא יבואו כהנים ואוכלי טהרות להתקרב אליו ממש ויאהילו עליו וייטמאו. **ותנא תונא** [וכן שנה התנא שלנו] במשנה: **חצר הקבר** (הצמודה לקבר) — **העומד בתוכה טהור, והוא שיהו בה** בחצר **ארבע אמות** על ארבע אמות שאז היא נחשבת כמקום לעצמה ואין לגזור בכך, אלו **דברי בית שמאי. בית הלל אומרים:** די שיהיו בה **ארבעה טפחים. במה דברים אמורים** שדי שיהא בה ארבעה טפחים — **שפתחה** של החצר **מלמעלה** ויורדים לתוכה, שאין כאן חשש שיאהיל על הקבר וייטמא, **אבל** היה **פתחה מן הצד —** **דברי הכל ארבע אמות.**


###### Steinsaltz on Sotah 44a:2
[Steinsaltz on Sotah 44a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/44a:2)

ותוהים: **כלפי לייא** [לאן] הדברים אמורים?! כלומר, ההיפך הוא המסתבר: **אדרבא,** אם היה הפתח **מן הצד מידריד ונפיק** [נשמט ויוצא] בקלות ואינו מתקרב לטומאה, אבל אם היה הפתח **מלמעלה —** **אי אפשר** ש**לא** יהיה **מאהיל** על הקבר תוך כדי טיפוס ויציאה מן החצר. **אלא** כך צריך לומר: **במה דברים אמורים —** **שפתחה מן הצד, אבל** אם **פתחה מלמעלה,** צריך שיהא גודל החצר **ארבע אמות** לכל הדעות. ומעירים: **והני מילי** [ודברים אלה] שיכול אדם להיות סמוך למת, אמורים ב**חצר הקבר דמסיימא מחיצתא** [שמוגדרות מחיצותיה], **אבל מת בעלמא** [סתם] שאינו נמצא במקום מוגדר בגבולותיו — בודאי **תפיס** [תופס] ארבע אמות סביבו.


###### Steinsaltz on Sotah 44a:3
[Steinsaltz on Sotah 44a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/44a:3)

א עוד שנינו במשנה בין הדברים הנאמרים ליוצאים למלחמה: **"**ו**מי האיש אשר ארש אשה** ולא לקחה ילך וישוב לביתו**"** (דברים כ, ז). **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **"אשר ארס" —** **אחד המארס את הבתולה, ואחד המארס את האלמנה, ואחד שומרת יבם. ואפילו** היו **חמשה אחין ומת אחד מהם במלחמה** וצריך אחד האחים הנותרים לייבם את אשתו — **כולן חוזרין** בשבילה. ועוד, היה יכול לומר **"לא לקח"** ונאמר **"ולא לקחה"** הרי זה למעט: **פרט לאלמנה לכהן גדול, גרושה** או **חלוצה לכהן הדיוט, ממזרת** או **נתינה לישראל,** או **בת ישראל לממזר** או **לנתין,** שכולם הם עוברי עבירה וחייבים לגרש את נשותיהם, ואינם חוזרים מן המלחמה.


###### Steinsaltz on Sotah 44a:4
[Steinsaltz on Sotah 44a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/44a:4)

ושואלים: **לימא** [האם לומר] שהלכה זו ש**לא כ**שיטת **ר' יוסי הגלילי** היא, **דאי** [שאם] כשיטת **ר' יוסי הגלילי** היא — **הא** [הרי] הוא **אמר** לפרש את דברי הכתוב **"הירא ורך הלבב"** (דברים כ, ח) — **זה המתיירא מעבירות שבידו,** ואם כן אלו שנשאו נשים בעבירה הריהם חוזרים מן המלחמה בתור עבריינים?


###### Steinsaltz on Sotah 44a:5
[Steinsaltz on Sotah 44a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/44a:5)

ומשיבים: **אפילו תימא** [תאמר] שהוא כשיטת **ר' יוסי הגלילי,** יש לומר שאינם חוזרים **כ**דברי **רבה.** ש**אמר רבה: לעולם אינו חייב** על כל הנשים האלה מלקות **עד שיבעול,** ולא בקידושי כסף ושטר בלבד. **מה טעם** הדבר — שנאמר בכהן גדול "אלמנה גרושה וחללה זונה את אלה לא יקח... ולא יחלל זרעו בעמיו" (ויקרא כא, יד-טו), הרי שנאסר ב**"לא יקח" —** **משום "לא יחלל** זרעו", **משום הכי** [כך] **אינו לוקה עד שיבעול,** שהרי אין היא וזרעה מתחללים עד שיבוא עליה.


###### Steinsaltz on Sotah 44a:6
[Steinsaltz on Sotah 44a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/44a:6)

ב **תנו רבנן** [שנו חכמים]: הסדר בכתובים אלה הוא **"אשר בנה"** (דברים כ, ה), ואחר כך **"אשר נטע"** (דברים כ, **ו), ולבסוף** **"אשר ארש"** (דברים כ, **ז).** **לימדה תורה דרך ארץ** לאדם: **שיבנה אדם בית ו**אחר כך **יטע כרם, ואחר כך ישא אשה. ואף שלמה אמר בחכמתו: "הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך"** (משלי כד, כז). **"הכן בחוץ מלאכתך" —** **זה בית, "ועתדה בשדה לך" —** **זה כרם, "אחר ובנית** **ביתך" —** **זו אשה.**


###### Steinsaltz on Sotah 44a:7
[Steinsaltz on Sotah 44a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/44a:7)

**דבר אחר,** נדרש הכתוב לענין לימוד התורה: **"הכן בחוץ מלאכתך" —** **זה מקרא, "ועתדה בשדה לך" —** **זה משנה, "אחר ובנית ביתך" —** **זה גמרא,** כלומר, העיון והדיון בדברי חכמים. **דבר אחר: "הכן בחוץ מלאכתך" —** **זה מקרא ומשנה, "ועתדה בשדה לך" —** **זה גמרא, "אחר ובנית ביתך" —** **אלו מעשים טובים. ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר: "הכן בחוץ מלאכתך" —** **זה מקרא ומשנה וגמרא, "ועתדה בשדה לך" —** **אלו מעשים טובים, "אחר ובנית ביתך" —** **דרוש וקבל שכר** שאחר כך יש מקום שיהא אדם דורש ומחדש בתורה.


###### Steinsaltz on Sotah 44a:8
[Steinsaltz on Sotah 44a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/44a:8)

ג שנינו במשנה, **ואלו שאינן חוזרין: הבונה בית שער כו',** ור' יהודה אומר: אף הבונה בית על מכונו אינו חוזר. **תנא** [שנה החכם]: **אם הוסיף בו דימוס** (נידבך, שורה של אבנים) **אחד** יתר על הבית הקודם — **חוזר,** שהרי זה כבניה חדשה, ולא אמר ר' יהודה אלא כשלא שינה בו דבר. עוד שנינו במשנה, **ר' אליעזר אומר: אף הבונה בית לבנים בשרון לא היה חוזר. תנא** [שנה החכם]: **מפני שמחדשין אותו פעמים בשבוע** (בשבע שנים), ואם כן אין זה בנין של קבע.


###### Steinsaltz on Sotah 44a:9
[Steinsaltz on Sotah 44a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/44a:9)

ד שנינו במשנה, **ואלו שאין זזין ממקומן: בנה בית חדש וחנכו וכו'. תנו רבנן** [שנו חכמים] על הכתוב "כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר" (דברים כד, ה): **"אשה חדשה" —** **אין לי אלא אשה חדשה** שהיא בתולה שנישאה לו, ואולם אם נשא **אלמנה וגרושה מנין** שאף הוא אינו יוצא בצבא — **תלמוד לומר: "אשה", מכל מקום. אם כן, מה תלמוד לומר "אשה חדשה" —** **מי שחדשה לו, יצא מחזיר גרושתו שאין** היא **חדשה לו.**


###### Steinsaltz on Sotah 44a:10
[Steinsaltz on Sotah 44a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/44a:10)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **"לא יצא בצבא"** (דברים כד, ה). **יכול בצבא הוא** ש**לא יצא, אבל יספיק מים ומזון** לחיילים, **ויתקן הדרכים —** **תלמוד לומר: "ולא יעבר עליו לכל דבר"** (דברים כד, ה). **יכול שאני מרבה אף הבונה בית ולא חנכו,** ואת זה ש**נטע כרם ולא חללו,** וכן את זה ש**ארס אשה ולא לקחה** שגם הם לא יעשו דבר — **תלמוד לומר: "עליו",** לדייק ולמעט: **עליו אי אתה מעביר** שום עבודה, **אבל אתה מעביר על אחרים.** ושואלים: **ומאחר** ש**כתב** בתורה **"לא יעבור"** שנפטר מכל שעבוד, **"לא יצא בצבא" למה לי?** ומשיבים: **לעבור עליו בשני לאוין** (מצוות לא תעשה); משום "לא יעבור" ומשום "לא יצא", אם יוצא לצבא.


###### Steinsaltz on Sotah 44a:11
[Steinsaltz on Sotah 44a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/44a:11)

ה משנה **"ויספו השטרים לדבר אל העם** מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו**"** (דברים כ, ח). **ר' עקיבא אומר: "הירא ורך הלבב"** הוא **כמשמעו** — מי **שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה,** מפני שנופלת עליו אימה. **ר' יוסי הגלילי אומר: "הירא ורך הלבב" —** **זהו המתיירא מן העבירות שבידו, לפיכך תלתה לו התורה** (נתנה לו מקום לתלות) **את כל אלו** הסיבות שבגללן נפטרים מלצאת לצבא, משום בית וכרם וכיוצא בהן **שיחזור בגללן,** שלא ידעו הכל שהוא חוזר משום עבירות שבידו ויחשבו שחוזר משום אחת הסיבות האחרות.


###### Steinsaltz on Sotah 44a:12
[Steinsaltz on Sotah 44a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/44a:12)

**ר' יוסי אומר:** מי שנשא אשה בעבירה, כגון **אלמנה לכהן גדול, גרושה** או **חלוצה לכהן הדיוט, ממזרת** או **נתינה לישראל, בת ישראל לממזר** או **לנתין —** **הרי הוא הירא ורך הלבב** שמפני שיש בידו עבירות — מפחד שמא ייפגע במלחמה, ומתיירא משום כך.


###### Steinsaltz on Sotah 44a:13
[Steinsaltz on Sotah 44a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/44a:13)

**"והיה ככלת השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם"** (דברים כ, ט). **ובעקיבו** (בסופו) **של עם, מעמידין זקיפין** (שומרים) **לפניהם, ו**זקיפין **אחרים מאחוריהם, וכשילין** (מוטות) **של ברזל בידיהן, וכל המבקש לחזור** ולברוח מן המלחמה — **הרשות בידו** של הזקיף **לקפח** (להכות ולשבור) **את שוקיו.**