## Steinsaltz on Sotah Daf 45b

###### Steinsaltz on Sotah 45b:1
[Steinsaltz on Sotah 45b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/45b:1)

**תניתוה** [שניתם אותה] בברייתא את התשובה לשאלתכם: **עומר שהחזיק בו להוליכו לעיר והניחו על גבי חבירו ושכחו —** **התחתון שכחה והעליון אינו שכחה. ר' שמעון בן יהודה אומר משום** (בשם) **ר' שמעון: שניהן אינן שכחה, התחתון מפני שהוא טמון, והעליון מפני שהוא צף. סברוה** [סברו הלומדים] כהנחה ראשונה **דהני תנאי** [שהתנאים הללו], חכמים ור' שמעון, בעיקרו של דבר **כר' יהודה סבירא להו** [סבורים הם] ש**אמר: "בשדה" —** **פרט לטמון.**


###### Steinsaltz on Sotah 45b:2
[Steinsaltz on Sotah 45b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/45b:2)

ולפי זה **מאי לאו בהא קא מיפלגי** [האם לא בדבר זה הם חלוקים], **דמר סבר** [שחכם זה, ר' שמעון, סבר] **מין במינו הוי** [הריהו] **טמון** ולכן העומר התחתון איננו שיכחה, **ומר סבר** [וחכם זה, חכמים, סבור] **לא הוי** [אינו] **טמון** והריהו שיכחה. ונמצא שבעיה זו שהעלו כבר נידונה על ידי התנאים.


###### Steinsaltz on Sotah 45b:3
[Steinsaltz on Sotah 45b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/45b:3)

ודוחים: **לא, אי** [אם] **כ**שיטת **ר' יהודה סבירא להו** [סבורים הם] אפשר לומר **דכולי עלמא** [שלדעת הכל] **מין במינו הוי** [הריהו] **טמון, והכא** [וכאן] **בפלוגתא** [במחלוקת] של **ר' יהודה ורבנן** [חכמים] ביחס לטמון **קמיפלגי** [חלוקים הם], **דרבנן כרבנן** [שחכמים שכאן, סבורים כשיטת חכמים שם] שחייב בשיכחה אף על טמון. **ור' שמעון בן יהודה** סבור **כ**שיטת **ר' יהודה** שפטור.


###### Steinsaltz on Sotah 45b:4
[Steinsaltz on Sotah 45b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/45b:4)

ושואלים: **אי הכי** [אם כך] שמחלוקתם היא לגבי עצם דין טמון **מאי איריא** [מה שייך, מדוע דווקא] חלקו בעומר שהיה **על גבי חבירו? אפילו** היה מכוסה **בעפר ובצרור** (אבן) **נמי** [גם כן]! ומשיבים: **אין הכי נמי** [כן, כך הוא גם כן] שהם חלוקים בכל טמון, **ו**זה שנאמרה מחלוקת זו בעומר שעל גבי חבירו בא הדבר **להודיעך כחו** של **ר' יהודה** ש**אמר: אפילו מין במינו הוי** [הריהו נחשב] **טמון** וכל שכן כשטמון בדבר אחר.


###### Steinsaltz on Sotah 45b:5
[Steinsaltz on Sotah 45b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/45b:5)

א ושוב לענין עגלה ערופה, **תנו רבנן** [שנו חכמים] על הכתוב "כי ימצא חלל באדמה... נופל בשדה" (דברים כא, א): **"חלל"** — זה הרוג בחרב **ולא חנוק, "חלל"** — מת **ולא מפרפר** שאינו מת לגמרי, שאם מצאו אותו כשעודו מפרפר אין בו דין זה, **"באדמה" —** **ולא טמון בגל** אבנים, **"נפל" —** **ולא תלוי באילן, "בשדה" —** **ולא צף על פני המים. ר' אלעזר אומר: בכולן, אם היה חלל** (הרוג בחרב) — **עורפין,** ואין מתחשבים במקום הימצאו.


###### Steinsaltz on Sotah 45b:6
[Steinsaltz on Sotah 45b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/45b:6)

**תניא** [שנויה ברייתא], **אמר ר' יוסי בר יהודה, אמרו לו** חכמים **לר' אלעזר: אי** (אין) **אתה מודה שאם היה חנוק ומוטל באשפה שאין עורפין? אלמא** [מכאן] ש**חלל** האמור בכתוב הוא בלשון מדוייקת וכוונתו: **ולא חנוק.** ואם כן **הכא נמי** [כאן גם כן] יש לדקדק בלשון: **"באדמה" —** **ולא טמון בגל, "נפל" —** **ולא תלוי באילן, "בשדה" —** **ולא צף על גבי מים. ור' אלעזר** סבור כי אין ממעטים דבר מלשון הפסוק, אמנם **"חלל" יתירא כתיב** [יתר, נוסף, כתוב] בפרשה, ומפני שהדבר מודגש במיוחד אנו למדים ממנו למעט חנוק שאין עורפין בגללו.


###### Steinsaltz on Sotah 45b:7
[Steinsaltz on Sotah 45b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/45b:7)

ב שנינו במשנה: **נמצא סמוך לספר** (גבול המדינה) **או לעיר שרובה גוים** — לא היו עורפים, **דכתיב** [שנאמר]: **"כי ימצא"** (דברים כא, א) — **פרט למצוי,** ובמקומות כאלה מצויים הרוגים.


###### Steinsaltz on Sotah 45b:8
[Steinsaltz on Sotah 45b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/45b:8)

עוד שנינו: **או** שנמצא סמוך **לעיר שאין בה בית דין** שלא היו מודדים אליה. ומסבירים: משום **דבעינא** [שצריכים אנו] **"זקני** (חכמי) **העיר** ההיא" (דברים כא, ג) **וליכא** [ואין כאן]. עוד שנינו: **אין מודדין אלא לעיר** שיש בה בית דין. ואומרים: **פשיטא** [פשוט] הדבר, **כיון דתנא** [ששנה] **לעיר שאין בה בית דין** אין מודדים — **אנא ידענא** [אני יודע] ש**אין מודדין אלא לעיר שיש בה בית דין!**


###### Steinsaltz on Sotah 45b:9
[Steinsaltz on Sotah 45b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/45b:9)

ומשיבים: **הא קא משמע לן** [דבר זה השמיע לנו] **כדתניא** [כפי ששנינו בברייתא]: **מנין שאם נמצא** המת **סמוך לעיר שאין בה בית דין, שמניחין אותה** ואין מחשיבים אותה **ומודדין לעיר שיש בה בית דין —** **תלמוד לומר: "ולקחו זקני העיר ההוא"** (דברים כא, ג) — **מכל מקום** ואף שאין היא העיר הקרובה ביותר — מודדים אליה.


###### Steinsaltz on Sotah 45b:10
[Steinsaltz on Sotah 45b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/45b:10)

ג משנה **נמצא** החלל **מכוון** (במרחק שווה בדיוק) **בין שתי עיירות —** **שתיהן מביאות שתי עגלות,** אלו **דברי ר' אליעזר. ו**עוד: **אין ירושלים מביאה עגלה ערופה. נמצא ראשו** של המת **במקום אחד וגופו במקום אחר —** **מוליכין הראש אצל הגוף** ומודדים ממנו, אלו **דברי ר' אליעזר. ר' עקיבא אומר:** מוליכים את **הגוף אצל הראש. מאין** בדיוק, מאיזו נקודה בגוף **היו מודדין? ר' אליעזר אומר: מטיבורו, ר' עקיבא אומר: מחוטמו, ר' אליעזר בן יעקב אומר: ממקום שנעשה חלל,** והוא **מצוארו.**


###### Steinsaltz on Sotah 45b:11
[Steinsaltz on Sotah 45b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/45b:11)

**ד גמרא** ומבררים: **מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' אליעזר** ביחס למת הנמצא מכוון בין שתי עיירות — **קסבר** [סבור הוא] מצד אחד ש**אפשר לצמצם,** שיש לכוון מידה שתהיה שווה בדיוק, **ו**מה שנאמר **"קרובה"** אינו דווקא, אלא **ואפילו קרובות,** כלומר, יותר מאחת.


###### Steinsaltz on Sotah 45b:12
[Steinsaltz on Sotah 45b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/45b:12)

טעם הלכה זו ששנינו במשנה, **ואין ירושלים מביאה עגלה ערופה** הוא — ש**אמר קרא** [הכתוב]: **"**כי ימצא חלל באדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך **לרשתה"** (**דברים כא, א),** **וקסבר** [וסבור] תנא זה ש**ירושלים לא נתחלקה** בחלוקת הארץ **לשבטים** ולא היתה למורשה לשום אדם מישראל אלא נחלת הכלל, ואם כן אין מתקיים בה כתוב זה.


###### Steinsaltz on Sotah 45b:13
[Steinsaltz on Sotah 45b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/45b:13)

על המחלוקת ששנינו במשנה בענין **נמצא ראשו במקום** אחד וגופו במקום אחר, שואלים: **במאי קמפלגי** [במה, באיזה ענין הם חלוקים]? **אילימא** [אם תאמר] כי **לענין מדידה קמיפלגי** [הם חלוקים] אם למדוד מן הראש או מן הגוף, **הא מדקתני סיפא** [הרי ממה ששנה בסוף] **"מאין היו מודדין", מכלל** הדברים אתה למד **דרישא** [שבתחילה] **לא במדידה עסקינן** [אנו עוסקים]! **אמר ר' יצחק:** מחלוקת זו היא לענין אחר, **ב**דין **מת מצוה קנה מקומו,** שאם מצאו אדם מת קוברים אותו במקום שנמצא בו **קמיפלגי** [הם חלוקים],


###### Steinsaltz on Sotah 45b:14
[Steinsaltz on Sotah 45b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/45b:14)

**והכי קאמר** [וכך אמר]: **לקוברו —** **קנה** החלל את **מקומו** ושם קוברים אותו, **והיכא** [והיכן] ש**נמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר —** **מוליכין הראש אצל הגוף** ושם קוברים אותו, אלו **דברי ר' אליעזר. ר' עקיבא אומר:** מוליכים **הגוף אצל הראש.** ומסבירים: **במאי קמיפלגי** [במה, באיזה עקרון הם חלוקים] — **מר סבר:** [חכם זה, ר' אליעזר, סבור] **גופיה בדוכתיה נפיל, רישא דנאדי ונפיל** [גופו במקומו נפל, ואילו הראש שהוא נייד התגלגל ונפל], **ומר סבר** [וחכם זה, ר' עקיבא, סבור]: **רישא היכא דנפיל נפיל, גופא הוא דרהיט אזיל** [הראש במקום שנפל נפל, והגוף הוא שרץ והלך הלאה], ולכן צריכים להביא את הגוף אצל הראש.


###### Steinsaltz on Sotah 45b:15
[Steinsaltz on Sotah 45b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/45b:15)

שנינו במשנה שנחלקו בשאלה: **מאין היו מודדין.** ושואלים: **במאי קמיפלגי** [במה, באיזו סברה הם חלוקים]? ומסבירים: **מר סבר** [חכם זה, ר' עקיבא, סבור]: **עיקר חיותא באפיה** [החיות של אדם באפו] **ומר סבר** [וחכם זה, ר' אליעזר, סבור]: **עיקר חיותא בטיבוריה** [החיות של אדם בטבורו].


###### Steinsaltz on Sotah 45b:16
[Steinsaltz on Sotah 45b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/45b:16)

ומציעים: **לימא כי הני תנאי** [האם לומר כי מחלוקת זו היא כשיטת התנאים הללו] שנחלקו בענין אחר: **מהיכן הולד נוצר —** **מראשו, וכן הוא אומר: "ממעי אמי אתה גוזי"** (תהלים עא, ו), **ואומר** ראיה ש"גוזי" שייך לראש: **"גזי נזרך והשליכי" וגו'** (ירמיה ז, כט). **אבא שאול אומר: מטיבורו** הוא נוצר, **ומשלח שרשו אילך ואילך,** ולכאורה חולקים באותו נושא, היכן עיקר החיות.


###### Steinsaltz on Sotah 45b:17
[Steinsaltz on Sotah 45b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/45b:17)

ודוחים: **אפילו תימא** [תאמר] שהתנאים במשנתנו כולם סבורים כ**אבא שאול,** אולם **עד כאן לא** שמענו כי **קאמר** [שאמר] **אבא שאול אלא לענין יצירה, דכי מיתצר** [שכאשר נוצר] ה**ולד —** **ממציעתיה מיתצר** [מאמצעו הוא נוצר], **אבל לענין חיותא** [החיים] — **דכולי עלמא באפיה** [הכל מודים שבאפו] **הוא, דכתיב** [שנאמר]: **"כל אשר נשמת רוח חיים באפיו" וגו'** (בראשית ז, כב).


###### Steinsaltz on Sotah 45b:18
[Steinsaltz on Sotah 45b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/45b:18)

שנינו במשנה שעל אותו ענין **ר' אליעזר בן יעקב אומר:** מודדים **ממקום שנעשה חלל —** **מצוארו.** ושואלים: **מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' אליעזר בן יעקב?** ומשיבים: **כדכתיב** [כפי שנאמר]: **"לתת אותך אל צוארי חללי רשעים"** (יחזקאל כא, לד), משמע שעניינו של חלל קשור בצוואר.


###### Steinsaltz on Sotah 45b:19
[Steinsaltz on Sotah 45b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/45b:19)

ה משנה לאחר המדידה **נפטרו זקני ירושלים והלכו להן. זקני אותה העיר** שנמצאה קרובה **מביאין עגלת בקר אשר לא משכה בעול, ואין המום פוסל בה,** שלא נאמר שצריכה להיות תמימה, **ומורידין אותה לנחל איתן. "איתן" —** **כמשמעו, קשה** שזורם בחוזקה. ומעירים: **אף על פי שאינו איתן —** **כשר** בדיעבד. **ועורפין אותה בקופיץ** (בסכין גדולה) **מאחוריה. ומקומה,** המקום שבו ערפו אותה, **אסור מלזרוע ומלעבוד** בו עבודת אדמה, אבל **מותר** לעשות שם שימושים אחרים, כגון לעמוד **לסרוק שם פשתן** או **לנקר** (לנקות ולסתת) **שם אבנים.**


###### Steinsaltz on Sotah 45b:20
[Steinsaltz on Sotah 45b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/45b:20)

**זקני אותה העיר רוחצין את ידיהן במים במקום עריפה של עגלה, ואומרים "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו"** (דברים כא, ז). ומסבירים: **וכי על דעתינו עלתה שזקני בית דין שופכי דמים הן** שהם צריכים להתוודות על כך? **אלא** הכוונה היא **שלא בא** אותו אדם שנהרג **על ידינו ופטרנוהו בלא מזון, ולא ראינוהו והנחנוהו בלא לוייה,** שדאגו לו לכל צרכיו, ואינם אשמים אפילו בעקיפין בגרימת מותו.