## Steinsaltz on Sotah Daf 46b

###### Steinsaltz on Sotah 46b:1
[Steinsaltz on Sotah 46b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/46b:1)

**"איתן מושבך ושים בסלע קנך"** (במדבר כד, כא), **ואומר: "שמעו הרים את ריב ה' והאתנים מסדי ארץ"** (מיכה ו, ב) ומן ההקבלה שבתוך הפסוקים אפשר ללמוד ש"איתן" הוא קשה, כמו סלע או הר. **אחרים אומרים: מנין ל"איתן" שהוא ישן —** **שנאמר: "גוי איתן הוא, גוי מעולם הוא"** (ירמיה ה, טו).


###### Steinsaltz on Sotah 46b:2
[Steinsaltz on Sotah 46b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/46b:2)

שנינו: **"ועורפין אותה בקופיץ מאחוריה".** ומסבירים: **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? — **גמר** [למד] בגזירה שווה **עריפה עריפה מחטאת העוף** שגם בה נזכר שורש "ערף" ("ומלק את ראשו ממול ערפו". ויקרא ה, ח), שעריפה אינה אלא מן העורף.


###### Steinsaltz on Sotah 46b:3
[Steinsaltz on Sotah 46b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/46b:3)

א עוד שנינו במשנה: **"ומקומה,** מקום עריפת העגלה, **אסור מלזרוע ומליעבד". תנו רבנן** [שנו חכמים]: מה שנאמר **"אשר לא יעבד בו ולא יזרע"** (דברים כא, ד), מדובר **לשעבר,** כלומר, מקום שלא עבדו ולא זרעו בו קודם לכן, אלו **דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר: להבא,** כלומר, שאסור לזרוע ולעבוד בו מאז והלאה.


###### Steinsaltz on Sotah 46b:4
[Steinsaltz on Sotah 46b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/46b:4)

**רבא אמר: להבא —** **דכולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חולקים] שאסור בזריעה ועבודה, **דכתיב** [שנאמר]: **"ולא יזרע"** בלשון עתיד, **כי פליגי** [כאשר נחלקו] הרי זה לגבי **לשעבר. ר' יאשיה** האוסר מקום שנעבד בעבר, **סבר: מי כתיב** [האם כתוב] בלשון ציווי לעתיד **"ולא יעובד"? ור' יונתן** אומר: **מי כתיב** [האם כתוב] בלשון עבר **"אשר לא נעבד"? ור' יאשיה** אומר על כך: **"אשר" —** **לשעבר משמע, ור' יונתן** סבור כי **"אשר"** לשון **רבויא** [ריבוי] **הוא,** כפי שיתבאר להלן, ואין במשמעותו לשון עבר.


###### Steinsaltz on Sotah 46b:5
[Steinsaltz on Sotah 46b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/46b:5)

שנינו במשנה ש**מותר לסרוק שם פשתן ולנקר שם אבנים. תנו רבנן** [שנו חכמים]: מה שנאמר **"אשר לא יעבד בו ולא יזרע" —** **אין לי אלא זריעה, שאר עבודות** שאסור גם כן לעשות בו **מנין? תלמוד לומר: "אשר לא יעבד בו" מכל מקום.**


###### Steinsaltz on Sotah 46b:6
[Steinsaltz on Sotah 46b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/46b:6)

**אם כן מה תלמוד לומר "ולא יזרע"** אחרי שאמר כבר בלשון כללית "לא יעבד"? **לומר לך: מה זריעה מיוחדת שהיא** מלאכה **בגופה של קרקע אף כל** מלאכה **שהיא** דווקא **בגופה של קרקע** — אסורה, **יצא סריקת פשתן וניקור אבנים שאינן** מלאכות הנעשות **בגופה של קרקע.**


###### Steinsaltz on Sotah 46b:7
[Steinsaltz on Sotah 46b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/46b:7)

ומקשים: **ואימא** [ואמור] ודרוש את הפסוק אחרת: **"אשר לא יעבד בו"** הוא **כלל, "ולא יזרע"** הרי **פרט,** ואמרו חכמים שכל מקום בו נאמרו **כלל ופרט —** **אין בכלל אלא מה שבפרט; זריעה —** **אין** [כן] אסורה, **מידי אחרינא** [דבר אחר] — **לא!** ומתרצים: **"אשר"** לשון **רבויא** [ריבוי] **הוא,** שבא לרבות כל מלאכה, ולא בא הפרט אלא להגדיר את סוגי המלאכות האסורות.


###### Steinsaltz on Sotah 46b:8
[Steinsaltz on Sotah 46b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/46b:8)

ב שנינו: **"זקני העיר רוחצין ידיהן" כו'. תנו רבנן** [שנו חכמים], נאמר: **"וכל זקני העיר ההיא הקרבים אל החלל ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל"** (דברים כא, ו). **שאין תלמוד,** לא צריך היה, **לומר "הערופה"** שהרי בעגלה זו אנו מדברים, **ומה תלמוד לומר "הערופה"** — הכוונה היא שירחצו את ידיהם **על מקום עריפתה של עגלה.**


###### Steinsaltz on Sotah 46b:9
[Steinsaltz on Sotah 46b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/46b:9)

**עוד שנינו במשנה על הנאמר** **"ואמרו ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו", וכי על לבנו עלתה שבית דין שופכין דמים** שצריכים הם לומר שאינם כאלה? **אלא, לא בא לידינו ופטרנוהו** והכוונה היא: **בלא מזונות ולא ראינוהו והנחנוהו —** **בלא לויה** שלא גרמו לכך אף בעקיפין.


###### Steinsaltz on Sotah 46b:10
[Steinsaltz on Sotah 46b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/46b:10)

**תניא** [שנויה ברייתא]: **היה ר' מאיר אומר: כופין ללויה,** כלומר, כופים את מי שאינו רוצה ללוות את חבירו, שילווהו, כיון **ששכר הלויה אין לה שיעור,** וראיה לדבר **שנאמר: "ויראו השמרים איש יוצא מן העיר ויאמרו לו הראנו נא את מבוא העיר ועשינו עמך חסד"** (שופטים א, כד) **וכתיב** [ונאמר]: **"ויראם את מבוא העיר"** (שופטים א, כה), **ומה חסד עשו עמו —** **שכל אותה העיר הרגו לפי חרב, ואותו האיש ומשפחתו שלחו.**


###### Steinsaltz on Sotah 46b:11
[Steinsaltz on Sotah 46b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/46b:11)

ונאמר: **"וילך האיש ארץ החתים ויבן עיר ויקרא שמה לוז הוא שמה עד היום הזה"** (שופטים א, כו) ועל כך **תניא** [שנויה ברייתא]: **היא לוז שצובעין בה תכלת, היא לוז שבא סנחריב** שהגלה עמים רבים ממקום למקום **ולא בלבלה** ולא הגלה אותה ממקומה, בא **נבוכדנצר** שכבש והחריב ארצות רבות **ולא החריבה, ואף מלאך המות אין לו רשות לעבור בה. אלא זקנים שבה, בזמן שדעתן קצה עליהן** בחייהם, **יוצאין חוץ לחומה והן מתים.**


###### Steinsaltz on Sotah 46b:12
[Steinsaltz on Sotah 46b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/46b:12)

**והלא דברים קל וחומר: ומה כנעני זה שלא דיבר בפיו** ולא אמר במפורש היכן מבוא העיר, **ולא הלך ברגליו** אלא רק הראה להם את הדרך — **גרם הצלה לו ולזרעו עד סוף כל הדורות,** **מי שעושה לויה** לחבירו **ברגליו על אחת כמה וכמה** ששכרו גדול.


###### Steinsaltz on Sotah 46b:13
[Steinsaltz on Sotah 46b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/46b:13)

ושואלים: **במה הראה להם** אותו איש את הדרך לעיר? **חזקיה אמר: בפיו עקם להם,** כלומר, על ידי עקימת פיו, בתנועות שפתיו, הראה להם היכן המבוא, **ר' יוחנן אמר: באצבעו** בלבד **הראה להם. תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **ר' יוחנן: בשביל שכנעני זה הראה באצבעו, גרם הצלה לו ולזרעו עד סוף כל הדורות.**


###### Steinsaltz on Sotah 46b:14
[Steinsaltz on Sotah 46b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/46b:14)

**אמר ר' יהושע בן לוי: המהלך בדרך ואין לו לויה,** שאין מי שילווה אותו — **יעסוק בתורה, שנאמר** בדברי תורה: **"כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך"** (משלי א, ט). **ו**עוד **אמר ר' יהושע בן לוי: בשביל ארבעה פסיעות שלוה פרעה לאברהם, שנאמר: "ויצו עליו פרעה אנשים" וגו'** (בראשית יב, כ) **נשתעבד בבניו ארבע מאות שנה שנאמר: "ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה"** (בראשית טו, יג). **אמר רב יהודה אמר רב: כל המלוה את חבירו ארבע אמות בעיר —** **אינו ניזוק** באותו ליווי. מסופר: **רבינא אלויה** [ליווהו] **לרבא בר יצחק ארבע אמות בעיר, מטא לידיה היזיקא ואיתציל** [הגיע לידיו היזק וניצל ממנו].


###### Steinsaltz on Sotah 46b:15
[Steinsaltz on Sotah 46b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/46b:15)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **הרב** מלווה **לתלמיד —** **עד עיבורה** (קצה האחרון) **של עיר, חבר לחבר** מלווה אותו **עד תחום שבת** של אותה עיר (שהוא מיל), **תלמיד לרב —** **אין לו שיעור** ללוותו. ושואלים: **וכמה?** הרי בודאי אין מדובר פה שילווה אותו כל דרכו. **אמר רב ששת: עד פרסה,** שהיא ארבעה מילין. ומעירים: **ולא אמרן** [אמרנו] שיעור זה **אלא** ללוות את **רבו שאינו מובהק, אבל** את **רבו מובהק** מלווה **שלשה פרסאות.**


###### Steinsaltz on Sotah 46b:16
[Steinsaltz on Sotah 46b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/46b:16)

מסופר: **רב כהנא אלויה** [ליווהו] **לרב שימי בר אשי מ**העיר **פום נהרא עד בי ציניתא** [מקום הדקלים] של **בבל. כי מטו התם** [כאשר הגיעו לשם] **אמר ליה** [לו] רב כהנא לרב שימי בר אשי: **ודאי דאמריתו הני ציניתא** [האם נכון הוא שאתם אומרים שאותם דקלים] של **בבל משני** [משנותיו, מימיו] של **אדם הראשון איתנהו** [ישנם] שם?


###### Steinsaltz on Sotah 46b:17
[Steinsaltz on Sotah 46b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/46b:17)

**אמר ליה** [לו] רב שימי בר אשי: **אדכרתן מלתא** [הזכרת לי על ידי כך דבר] ש**אמר ר' יוסי בר' חנינא: מאי דכתיב** [מהו שנאמר] **"בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם"** (ירמיה ב, ו), ולכאורה תמוה: **וכי מאחר שלא עבר** בה איש — **היכן ישב (ומאחר שלא ישב היכן עבר)** ומה צורך בתוספת זו בכתוב? **אלא** הכוונה היא: **ארץ שגזר עליה אדם הראשון לישוב —** **נתישבה, ארץ שלא גזר עליה אדם הראשון —** **לא נתישבה.**


###### Steinsaltz on Sotah 46b:18
[Steinsaltz on Sotah 46b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/46b:18)

וכיוצא בו מסופר ש**רב מרדכי אלויה** [ליווהו] **לרב אשי מ**העיר **הגרוניא ועד בי כיפי, ואמרי לה** [ויש אומרים] **עד בי דורא** ליווה אותו.


###### Steinsaltz on Sotah 46b:19
[Steinsaltz on Sotah 46b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/46b:19)

**אמר ר' יוחנן משום** (בשם) **ר' מאיר: כל שאינו מלוה** את חבירו **ו**אינו **מתלוה** שאינו מוכן שילווהו — **כאילו שופך דמים,** וראיה לדבר **שאילמלי ליווהו אנשי יריחו לאלישע לא גירה דובים לתינוקות, שנאמר:** **"ויעל משם בית אל והוא עלה בדרך ונערים קטנים יצאו מן העיר ויתקלסו בו ויאמרו לו עלה קרח עלה קרח"** (מלכים ב ב, כג), שאילו היו מלווים אותו היו מגרשים את הנערים הקטנים.


###### Steinsaltz on Sotah 46b:20
[Steinsaltz on Sotah 46b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/46b:20)

אגב כך מפרשים מה כוונת דבריהם, **אמרו לו: עלה** צא מכאן, **שהקרחת עלינו את המקום,** שגרמת לנו נזק, משום שהם היו מתפרנסים מהספקת מים טובים ליריחו והוא המתיק את המים שבתוך העיר, ולא היה עוד צורך בהם. ושואלים: **מאי** [מה] פירוש **"ונערים קטנים"** שלכאורה צריך היה לכתוב או נערים או קטנים (ילדים)? **אמר ר' אלעזר** הכוונה היא: "נערים" — **שמנוערים מן המצות, "קטנים" —** **שהיו מקטני אמנה** שלא האמינו שתבוא להם פרנסה ממקום אחר. **תנא** [שנה החכם]: **נערים היו,** כלומר, גדולים בשנים **ובזבזו** (וביזו) **עצמן כקטנים.**


###### Steinsaltz on Sotah 46b:21
[Steinsaltz on Sotah 46b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/46b:21)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב יוסף: ודלמא** [ושמא] **על שם מקומן** נקראו נערים? **מי** [האם] **לא כתיב** [נאמר] **"וארם יצאו גדודים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה"** (מלכים ב ה, ב), **וקשיא לן** [והיה קשה לנו]: "**נערה" ו"קטנה",** כיצד יכולים שני הדברים להיות יחד? **ואמר ר' פדת: קטנה** ש**מן** העיר **נעורן,** ואף פה נפרש כך! ומשיבים: אי אפשר לומר כן, כי **התם** [שם] **לא מפרש מקומה,** ולכן אפשר לומר ש"נערה" פירושה מהעיר נעורן, אבל **הכא** [כאן] **מפורש מקומן** שהם מיריחו.


###### Steinsaltz on Sotah 46b:22
[Steinsaltz on Sotah 46b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/46b:22)

עוד נאמר שם **"ויפן אחריו ויראם ויקללם בשם ה'"** (מלכים ב ב, כד). ושואלים: **מה ראה? אמר רב: ראה ממש,** כלומר, הביט, נעץ עיניו בהם. **כדתניא** [כפי ששנינו בברייתא], **רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל מקום** שנאמר **שנתנו חכמים עיניהם** באדם מסויים — **או** שנגרמה לו **מיתה, או** שנגרם לו **עוני. ושמואל אמר: ראה** את מהותם, **שכולן נתעברה בהן אמן ביום הכיפורים** שאסור בתשמיש המיטה.


###### Steinsaltz on Sotah 46b:23
[Steinsaltz on Sotah 46b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/46b:23)

**ור' יצחק נפחא אמר: בלורית ראה להן,** שהם מגדלים שער **כגוים. ור' יוחנן אמר: ראה שלא היתה בהן לחלוחית של מצוה.** ושואלים על פירושו של ר' יוחנן: אם זאת היתה הסיבה שקללם, **ודלמא בזרעייהו ניהוה הוה** [ושמא בזרעם תהיה] לחלוחית של מצוה? **אמר ר' אלעזר:** ראה בנבואה שלא תהיה לחלוחית של מצוה **לא בם ולא בזרעם עד סוף כל הדורות.**


###### Steinsaltz on Sotah 46b:24
[Steinsaltz on Sotah 46b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/46b:24)

נאמר **"ותצאנה שתים דבים מן היער ותבקענה מהם ארבעים ושני ילדים"** (מלכים ב ב, כד)