## Steinsaltz on Sotah Daf 47b

###### Steinsaltz on Sotah 47b:1
[Steinsaltz on Sotah 47b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/47b:1)

**עד ימיו היה פטיש** של נפחים **מכה בירושלים** בחול המועד, והוא ביטל את הדבר. **ו**עוד: **בימיו אין צריך לשאול על הדמאי** (תבואה שאין יודעים בוודאות שהיא מעושרת), לפי שהכל היו מעשרים.


###### Steinsaltz on Sotah 47b:2
[Steinsaltz on Sotah 47b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/47b:2)

א גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **מנין שאם נערפה העגלה ואחר כך נמצא ההורג שאין** עריפתה **פוטרת אותו** מעונש — **תלמוד לומר: "ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו"** (במדבר לה, לג).


###### Steinsaltz on Sotah 47b:3
[Steinsaltz on Sotah 47b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/47b:3)

שנינו: **עד אחד אומר "ראיתי את ההורג"** והשני אומר "לא ראית" — היו עורפים. ומדייקים: **טעמא** [הטעם] דווקא ש**מכחיש ליה** [אותו] העד השני, **הא** [הרי] אם **לא** היה **מכחיש ליה** [אותו] **עד אחד —** **מהימן** [נאמן] בזה ואין עורפים.


###### Steinsaltz on Sotah 47b:4
[Steinsaltz on Sotah 47b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/47b:4)

**מנהני מילי** [מניין הדברים הללו]? ומשיבים, **דתנו רבנן** [ששנו חכמים]: נאמר בדין עגלה ערופה **"לא נודע מי הכהו"** (דברים כא, א), ונדייק: **הא** [הרי] אם **נודע מי הכהו, אפילו** ידע זאת **אחד בסוף העולם —** **לא היו עורפין. ר' עקיבא אומר: מנין לסנהדרין שראו** בעצמם **אחד שהרג את הנפש ואין מכירין אותו,** כלומר, אין מזהים אותו בבירור, **שלא היו עורפין —** **תלמוד לומר: "ועינינו לא ראו"** (במדבר לה, ז), **והלא ראו.**


###### Steinsaltz on Sotah 47b:5
[Steinsaltz on Sotah 47b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/47b:5)

ושואלים: **השתא דאמרת** [עכשיו שאתה אומר] שבענין זה **עד אחד מהימן** [נאמן], אם כן **אידך חד היכי מצי מכחיש ליה** [האחד האחר איך יכול להכחיש אותו]? **והאמר** [והרי אמר] **עולא: כל מקום שהאמינה תורה** ל**עד אחד —** **הרי כאן** עדותו נחשבת כעדות גמורה של **שנים** עדים, **ואין דבריו של אחד** מתקיימים **במקום שנים!** ומשיבים: **אמר** [יכול היה לומר] **לך** **עולא: תני** [תקן ושנה]: **לא היו עורפין** את העגלה. **וכן אמר ר' יצחק: תני** [שנה]: **לא היו עורפין.**


###### Steinsaltz on Sotah 47b:6
[Steinsaltz on Sotah 47b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/47b:6)

**ו**אילו **ר' חייא אמר: תני** [שנה]: **היו עורפין.** ושואלים: **ולר' חייא קשיא** [קשה] מה שאמר **עולא!** ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה], **כאן** במשנה, מדובר כשבאו שניהם **בבת אחת** — מבטלים את העדות, ואילו **כאן** בדברי עולא, מדובר כשבאו **בזה אחר זה,** שלאחר שקיבלו כבר את עדותו של העד הראשון אין עד שני יכול לבטל את עדותו.


###### Steinsaltz on Sotah 47b:7
[Steinsaltz on Sotah 47b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/47b:7)

**תנן** [שנינו במשנה]: **עד אחד אומר "ראיתי את ההורג" ושנים אומרים "לא ראית" —** **היו עורפין.** ונדייק מכאן: **הא חד וחד** [הרי אם באו אחד ואחד אחריו] **לא היו עורפין,** אם כן **תיובתא** [קושיה חמורה] על **ר' חייא** שגרס במשנתנו "עורפין"!


###### Steinsaltz on Sotah 47b:8
[Steinsaltz on Sotah 47b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/47b:8)

ומשיבים: **וליטעמיך** [ולטעמך, לשיטתך] שכך אתה מדייק, **אימא סיפא** [אמור את מה ששנינו בסופה] של המשנה: **שנים אומרים "ראינו" ועד אחד אומר "לא ראיתם" —** **לא היו עורפין,** ונדייק: **הא חד וחד** [והרי אם היו אחד ואחד] — **היו עורפין.** ואם כן הדיוקים בשני חלקי המשנה סותרים זה את זה!


###### Steinsaltz on Sotah 47b:9
[Steinsaltz on Sotah 47b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/47b:9)

**אלא** צריך לפרש שאין לדייק כאן באופן זה: **מתניתין** [משנתנו] כולה לא בעדים כשרים מדברת אלא **ב**אנשים שהם **פסולי עדות, וכ**שיטת **ר' נחמיה,** ש**אמר: כל מקום שהאמינה תורה** לדברי **עד אחד** ואין צורך בעדות גמורה של שני עדים **הלך אחר רוב דעות,** כלומר, כשיש הכחשה בין העדויות, פוסקים כפי העדות שיש לה יותר תומכים, בין אם כשרים לעדות ובין אם לאו, **ועשו** עדות **שתי נשים** שהן בדרך כלל פסולות לעדות נגד **איש אחד כ**עדות **שני אנשים באיש אחד.** זו שיטה אחת, ולפיה משנתנו עוסקת בעד אחד כשר מול שני עדים פסולים.


###### Steinsaltz on Sotah 47b:10
[Steinsaltz on Sotah 47b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/47b:10)

**ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים] ששיטת ר' נחמיה היא באופן אחר: **כל היכא דאתא** [מקום שבא] **עד אחד כשר מעיקרא** [מתחילה], **אפילו מאה נשים** המכחישות אותו **כי** [כמו] עד **אחד דמיין** [נחשבות]. **והכא** [וכאן] ששנינו: עד אחד אומר "ראיתי" ושנים אומרים "לא ראית" — עורפים, ומשמע שמבטלים את עדות הראשון, **במאי עסקינן** [במה אנו עוסקים] — **כגון דאתאי** [שבאה] **אשה מעיקרא** [מתחילה] והעידה שראתה את ההורג ובאות שתי נשים אחריה והעידו שלא ראתה. **ותרצה** [ותקן] לשיטה זו את דברי **ר' נחמיה הכי** [כך], **ר' נחמיה אומר: כל מקום שהאמינה תורה** לדברי **עד אחד —** **הלך אחר רוב דעות, ועשו שתי נשים באשה אחת כשני אנשים באיש אחד. אבל שתי נשים** המעידות **באיש אחד** כשהוא כשר לעדות — **כי פלגא ופלגא דמי** [כמו חצי וחצי דומה] הדבר, ולא במקרה כזה דיברה משנתנו.


###### Steinsaltz on Sotah 47b:11
[Steinsaltz on Sotah 47b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/47b:11)

**ו**שואלים: אם כן **תרתי** [שני] קטעים במשנה המחדשים אותו דין שב**פסולי עדות** הולכים אחר רוב דעות, **למה לי?** ומסבירים: **מהו דתימא** [שתאמר]: **כי אזלינן בתר** [כאשר אנחנו הולכים אחר] **רוב דעות** בפסולים, הרי זה **לחומרא** [להחמיר] ולהצריך להביא עגלה ערופה, **אבל לקולא** [להקל] ולא להתחשב כלל בדעת היחיד שמכחיש את השנים שאומרים שראו, ולא להביא עגלה — **לא,** על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאין הבדל בזה.


###### Steinsaltz on Sotah 47b:12
[Steinsaltz on Sotah 47b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/47b:12)

ב שנינו במשנה ש **משרבו הרוצחין** בטלה עגלה ערופה. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **משרבו הרוצחנין בטלה עגלה ערופה.** וההסבר לכך: **לפי שאינה באה אלא על הספק,** לכן **משרבו הרוצחנין בגלוי** ויודעים מי הם הרוצחים — **בטלה עגלה ערופה.**


###### Steinsaltz on Sotah 47b:13
[Steinsaltz on Sotah 47b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/47b:13)

**ועוד שנינו:** **משרבו הנואפין** בטלו המים המרים. **תנו רבנן** [שנו חכמים], נאמר: **"ונקה האיש מעון** והאשה ההיא תשא את עוונה" (במדבר ה, לא), ונדייק: **בזמן שהאיש מנוקה מעון —** **המים בודקין את אשתו,** ואולם אם **אין האיש מנוקה מעון —** **אין המים בודקין את אשתו.** **ואומר: "לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה" כו'** (הושע ד, יד).


###### Steinsaltz on Sotah 47b:14
[Steinsaltz on Sotah 47b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/47b:14)

ושואלים: **מאי** [מה] התוספת של **ואומר?** שהרי לכאורה הדבר כבר נלמד מדברי התורה עצמם! ומסבירים: **וכי תימא** [ואם תאמר] שמן הפסוק "ונקה האיש מעוון" נלמד כי **עון דידיה** [שלו] — **אין** [כן] הוא שגורם שלא תיבדק, אבל עוון **דבניה ודבנתיה** [של בניו ושל בנותיו] — **לא, תא שמע** [בוא ושמע] את הדבר ממה שנאמר **"לא אפקוד על** (בגלל) **בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה"** (הושע ד, יד).


###### Steinsaltz on Sotah 47b:15
[Steinsaltz on Sotah 47b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/47b:15)

**וכי תימא** [ואם תאמר]: **עון** ניאוף **אשת איש —** **אין** [כן], שרק בגלל עוון כזה ("תנאפנה") אין המים בודקים, אבל **עון** של מי שבעל **פנויה —** **לא,** לכן **תא שמע** [בוא ושמע] מהמשך הכתוב **"כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו" וגו'** (הושע ד, יד).


###### Steinsaltz on Sotah 47b:16
[Steinsaltz on Sotah 47b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/47b:16)

כיון שהסבירו את הפסוק שואלים: **מאי** [מה] פירוש סופו **"ועם לא יבין ילבט"? אמר ר' אלעזר: אמר להם נביא לישראל: אם אתם מקפידין על עצמכם —** **מים בודקין נשותיכם, ואם לאו** [לא] — **אין המים בודקין נשותיכם,** ונמצא שאנשים מתלבטים ואינם יודעים אם חטאו נשיהם.


###### Steinsaltz on Sotah 47b:17
[Steinsaltz on Sotah 47b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/47b:17)

ג **משרבו בעלי הנאה,** אנשים שמקבלים טובת הנאה מאחרים — **נתעותו הדינין ונתקלקלו המעשים ואין נוח בעולם. משרבו רואי פנים בדין** שמטים את הדין לצד מסויים לפי גדולתו ומעלתו של הנידון — **בטל "לא תגורו** מפני איש**"** (דברים א, יז) **ופסק "לא תכירו** פנים במשפט**"** (דברים א, יז), **ופרקו עול שמים, ונתנו עליהם עול בשר ודם.**


###### Steinsaltz on Sotah 47b:18
[Steinsaltz on Sotah 47b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/47b:18)

**משרבו לוחשי לחישות בדין** שהיו לוחשים ויועצים לדיינים — **רבה חרון אף בישראל, ונסתלקה השכינה, משום שנאמר: "**אלהים ניצב בעדת אל **בקרב אלהים ישפט"** (תהלים פב, א), שהשכינה מצויה בין הדיינים וכשאין דנים כראוי הרי היא מסתלקת. **משרבו** אלה ש**"אחרי בצעם** (כספם) **לבם הלך"** (יחזקאל לג, לא) — **רבו "האמרים לרע טוב ולטוב רע"** (ישעיה ה, כ) כלומר, המתייחסים לרשעים כאילו היו צדיקים. **משרבו האומרים לרע טוב ולטוב רע —** **רבו "הוי הוי",** כלומר, צרות שזועקים עליהן "הוי", **בעולם.**


###### Steinsaltz on Sotah 47b:19
[Steinsaltz on Sotah 47b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/47b:19)

**משרבו מושכי הרוק** שנוהגים מנהג גאווה בעצמם — **רבו היהירים** בכלל, **ונתמעטו התלמידים,** שכל אחד מתייהר לומר שאינו צריך ללמוד, **ו**לפיכך **התורה חוזרת על לומדיה** לחפש מי שילמד אותה. ועוד, **משרבו היהירים התחילו בנות ישראל להנשא ליהירים, שאין דורינו רואה אלא לפנים** בחיצוניות הדברים ואינו מסתכל בתוכנם.


###### Steinsaltz on Sotah 47b:20
[Steinsaltz on Sotah 47b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/47b:20)

ומקשים: **איני** [וכי כך הוא] שהבנות רוצות להינשא ליהירים?! **והאמר מר** [והרי אמר החכם]: **האי מאן דמיהר** [מי שמתייהר, מתגאה] **אפילו אאינשי ביתיה לא מיקבל** [על אנשי ביתו, על אשתו, איננו מתקבל], **שנאמר: "גבר יהיר ולא ינוה"** (חבקוק ב, ה), כלומר, **לא ינוה —** **אפילו בנוה** (בבית) **שלו** אינו מתקבל! מסבירים: **מעיקרא קפצה עליה** [מתחילה קופצת עליו] ורוצה להינשא לו משום שנראה לה כאדם גדול, **לסוף** שהיא מכירה בו **מיתזיל עלייהו** [נעשה מזולזל בעיניהן].


###### Steinsaltz on Sotah 47b:21
[Steinsaltz on Sotah 47b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/47b:21)

ועוד ממשיכה הברייתא: **משרבו מטילי מלאי על בעלי בתים** שקבעו שבעלי בתים יתנו סכומים מסויימים להחזקת הדיינים — **רבה השוחד והטיית משפט, ופסקה טובה. משרבו** אותם דיינים ומנהיגים שאומרים **"מקבלני טובתך" ו"מחזקני טובותיך" —** **רבו "איש הישר בעיניו יעשה"** (שופטים יז, ו), **שפלים הוגבהו והגבוהים הושפלו, ומלכותא אזלא ונולא** [והמלכות הולכת ומתנוולת]. **משרבו צרי עין וטורפי טרף** (אנשים הלהוטים אחר רווחים) — **רבו מאמצי הלב וקופצי ידים מלהלוות, ועברו על מה שכתוב בתורה** "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון... **השמר לך פן** יהיה דבר עם לבבך... ולא תתן לו" (דברים טו, ט).


###### Steinsaltz on Sotah 47b:22
[Steinsaltz on Sotah 47b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/47b:22)

**משרבו** הנשים שהיו נוהגות בפריצות **"נטויות גרון ומשקרות עינים"** (ישעיה ג, טז) — **רבו מים המרים** משום שרבתה הזנות, **אלא שפסקו** לבסוף המים המרים מפני שרבתה הזנות כל כך. **משרבו מקבלי מתנות —** **נתמעטו הימים ונתקצרו השנים, דכתיב** [שנאמר]: **"ושונא מתנת יחיה"** (משלי טו, כז). **משרבו זחוחי הלב** (אנשים המתגאים בליבם) — **רבו מחלוקת בישראל. משרבו תלמידי שמאי והילל שלא שימשו כל צורכן** את רבותיהם — **רבו מחלוקת בישראל, ונעשית תורה כשתי תורות. משרבו מקבלי צדקה מן הגוים —** **היו ישראל למעלה והם למטה, ישראל לפנים והם לאחור** (כלומר, ההיפך, שישראל למטה, אלא שלא רצה להשתמש בלשון שהיא גנאי לישראל).


###### Steinsaltz on Sotah 47b:23
[Steinsaltz on Sotah 47b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/47b:23)

ד שנינו במשנה **משמת יוסי בן יועזר** בטלו אשכולות. ושואלים: **מאי** [מה] פירוש **"אשכולות"? אמר רב יהודה אמר שמואל,** הכוונה היא **איש שהכל בו,** שיש בו כל דרכי תורה ומצוות. שנינו: **יוחנן כהן גדול העביר הודיית המעשר כו'.** ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם] עשה כן? **אמר ר' יוסי בר' חנינא: לפי שאין נותנין אותו** את המעשר **כתיקונו** ככתוב בתורה. ומדוע? **דרחמנא אמר דיהבי** [שהתורה אמרה שיתנו] מעשר ראשון **ללוים**