## Steinsaltz on Sotah Daf 48b

###### Steinsaltz on Sotah 48b:1
[Steinsaltz on Sotah 48b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/48b:1)

**הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה"** (ישעיה ה, יד), שלבסוף יורדים לשאול.


###### Steinsaltz on Sotah 48b:2
[Steinsaltz on Sotah 48b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/48b:2)

א שנינו במשנה: **משמתו נביאים הראשונים** בטלו אורים ותומים. ושואלים: **מאן** [מי הם] **"נביאים הראשונים"? אמר רב הונא: זה דוד ושמואל ושלמה,** ואחריהם לא היו עוד האורים והתומים. **רב נחמן אמר:** כבר **בימי דוד, זימנין סליק** [פעמים עלה להם], הצליחו לקבל תשובה באורים ותומים, **וזימנין** [ופעמים] **לא סליק** [עלה] ולא קיבלו תשובה, **שהרי שאל צדוק** הכהן הגדול בימי דוד באורים ותומים — **ועלתה לו,** קיבל תשובה, **שאל אביתר —** **ולא עלתה לו, שנאמר:** **"ויעל אביתר"** (שמואל ב טו, כד) ופירשו — שנסתלק (עלה) משום כך מן הכהונה.


###### Steinsaltz on Sotah 48b:3
[Steinsaltz on Sotah 48b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/48b:3)

**מתיב** [מקשה] **רבה בר שמואל: "ויהי לדרש אלהים בימי זכריהו המבין בראת האלהים"** (דברי הימים ב כו, ה), **מאי לאו** [האם אין] הכוונה שהיה מבין **באורים ותומים** למרות שהיה אחרי שלמה המלך? ודוחים: **לא, ב**מראות ה**נביאים** היה מבין אך לא באורים ותומים.


###### Steinsaltz on Sotah 48b:4
[Steinsaltz on Sotah 48b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/48b:4)

**תא שמע** [בוא ושמע] ראיה לדבר ממה ששנינו בברייתא: **משחרב בית המקדש ראשון בטלו ערי מגרש, ופסקו אורים ותומים, ופסק מלך מבית דוד.**


###### Steinsaltz on Sotah 48b:5
[Steinsaltz on Sotah 48b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/48b:5)

**ואם לחשך אדם לומר** שאורים ותומים לא פסקו, שהרי נאמר בראשית ימי בית שני **"ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד כהן לאורים ולתמים** (עזרא ב, סג), שלכאורה נראה שהיה זה רק ענין של המתנה, עד שיבנה בית המקדש השני, **[אמור לו]** שאין הדחיה לזמן מועט וקצוב, אלא **כאדם שאומר לחבירו** על דבר שיתרחש אי פעם בעתיד הרחוק **"עד שיחיו מתים ויבא משיח בן דוד".** ומכל מקום מפורש בברייתא כי כל זמן שהיה בית ראשון קיים לא פסקו אורים ותומים!


###### Steinsaltz on Sotah 48b:6
[Steinsaltz on Sotah 48b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/48b:6)

**אלא אמר רב נחמן בר יצחק: מאן** [מי הם] **"נביאים הראשונים"** שנאמר שמשמתו בטלו אורים ותומים — **לאפוקי** [להוציא] **מחגי זכריה ומלאכי,** שנביאים **אחרונים נינהו** [הם]. **דתנו רבנן** [ששנו חכמים]: **משמתו חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש** של נבואה גלויה **מישראל.** הרי שהם היו הנביאים האחרונים. **ואף על פי כן היו משתמשים בבת קול** משמים שהיתה נשמעת להם, כגון המסופר


###### Steinsaltz on Sotah 48b:7
[Steinsaltz on Sotah 48b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/48b:7)

**שפעם אחת היו מסובין** חכמים **בעליית בית גוריא ביריחו, נתנה עליהן בת קול מן השמים ואמרה: יש בכם אדם אחד שראוי שתשרה שכינה עליו** כנביא, **אלא שאין דורו ראוי לכך. נתנו** המצויים שם **עיניהם בהלל הזקן, וכשמת הספידוהו** בנוסח: **הי חסיד, הי עניו, תלמידו של עזרא.**


###### Steinsaltz on Sotah 48b:8
[Steinsaltz on Sotah 48b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/48b:8)

**ושוב פעם אחרת,** דורות לאחר מכן, כש**היו** חכמים **מסובין בעלייה ביבנה, נתנה להן בת קול מן השמים ואמרה להן: יש בכם אדם אחד שראוי שתשרה שכינה עליו, אלא שאין דורו זכאין לכך, נתנו** החכמים **עיניהם בשמואל הקטן, וכשמת הספידוהו** בנוסח: **הי עניו, הי חסיד, תלמידו של הלל.**


###### Steinsaltz on Sotah 48b:9
[Steinsaltz on Sotah 48b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/48b:9)

**ואף הוא** שמואל הקטן **אמר בשעת מיתתו** דברי נבואה: **שמעון,** רבן שמעון בן גמליאל, **וישמעאל,** ר' ישמעאל בן אלישע כהן גדול — **לחרבא** [לחרב] יהיו, **וחברוהי** [וחבריהם] — **לקטלא** [למוות], **ושאר עמא** [העם] — **לביזא** [לביזה], **ועקן סגיאין עתידין למיתי** [וצרות גדולות עתידות לבוא] **על עמא** [העם]. ומספרים: **ואף על ר' יהודה בן בבא בקשו לומר** בהספדו נוסח **"הי חסיד הי עניו", אלא שנטרפה שעה** ולא יכלו לעשות זאת, מפני **שאין מספידין על הרוגי מלכות,** ור' יהודה בן בבא מהרוגי מלכות היה.


###### Steinsaltz on Sotah 48b:10
[Steinsaltz on Sotah 48b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/48b:10)

ב שנינו במשנה: **משחרב בית המקדש בטל השמיר כו'. תנו רבנן** [שנו חכמים]: **שמיר** ששנינו הוא זה **שבו** (בעזרתו) **בנה שלמה את בית המקדש, שנאמר:** **"והבית בהבנתו אבן שלמה מסע נבנה"** (מלכים א ו, ז) — **הדברים** הללו **ככתבן,** כלומר, לקחו אבנים שלימות וחתכון על ידי שמיר ובהן בנו, אלו **דברי ר' יהודה.**


###### Steinsaltz on Sotah 48b:11
[Steinsaltz on Sotah 48b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/48b:11)

**אמר לו ר' נחמיה: וכי אפשר לומר כן? והלא כבר נאמר "כל אלה אבנים יקרת** כמדות גזית **מגררות במגרה"** (מלכים א ז, ט), משמע שהאבנים לא היו כבריאתן, אלא תיקנו אותן במגרה שהיא כלי ברזל! **אם כן מה תלמוד לומר** **"**ומקבות והגרזן כל כלי ברזל **לא נשמע בבית בהבנתו"** **(מלכים א ו, ז) —** **שהיה מתקין,** מסתת את האבנים, **מבחוץ** (מחוץ להר הבית), **ומכניס מבפנים,** ובתוך הבית אכן לא השתמשו בברזל. **אמר רבי: נראין דברי ר' יהודה באבני מקדש** שלא היו מתקנים אותן בברזל, **ודברי ר' נחמיה באבני ביתו** של המלך.


###### Steinsaltz on Sotah 48b:12
[Steinsaltz on Sotah 48b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/48b:12)

ושואלים: **ור' נחמיה,** הסבור שהיו משתמשים לבניית המקדש אף בכלי ברזל, **שמיר** אם כן **למאי אתא** [למה בא], לשם מה היה דרוש? ומשיבים: **מיבעי ליה לכדתניא** [צריך היה אותו, לכפי ששנינו בברייתא]: **אבנים הללו** שבחושן ובאפוד, שצריכים לכתוב עליהן את שמות השבטים **אין כותבין אותן בדיו —** **משום שנאמר:** **"פתוחי חותם"** (שמות כח, כא), לומר שצריך שיהיו השמות חקוקים באבן, **ואין מסרטין עליהם באיזמל, משום שנאמר:** **"במלואתם"** (שמות כח, כ) שצריכות האבנים להישאר במילואן בלי חסרון,


###### Steinsaltz on Sotah 48b:13
[Steinsaltz on Sotah 48b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/48b:13)

**אלא כותב עליהם** את האותיות **בדיו, ומראה להן,** כלומר, שם כנגדן בלא לנגוע בהן **שמיר מבחוץ, והן נבקעות מאליהן** לפי סימני הדיו, **כתאינה זו שנבקעת בימות החמה ואינה חסירה כלום, וכבקעה,** שדה, **זו שנבקעת בימות הגשמים ואינה חסירה כלום.** והשמיר היה איפוא בשביל חקיקות אלה.


###### Steinsaltz on Sotah 48b:14
[Steinsaltz on Sotah 48b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/48b:14)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **שמיר זה —** **ברייתו,** גודלו, **כשעורה, ומששת ימי בראשית נברא, ואין כל דבר קשה יכול לעמוד בפניו. במה משמרין אותו** שלא ישבור כל דבר — **כורכין אותו בספוגין של צמר, ומניחין אותו באיטני** (בכלי) **של אבר** (עופרת) **מליאה סובי** (סובין של) **שעורין,** שכל אלה רכים ואין השמיר שובר אותם.


###### Steinsaltz on Sotah 48b:15
[Steinsaltz on Sotah 48b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/48b:15)

ג **אמר ר' אמי: משחרב מקדש ראשון בטלה שירא פרנדא** (סוג של משי) **וזכוכית לבנה. תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **משחרב מקדש ראשון בטלה שירא פרנדא וזכוכית לבנה ורכב ברזל, ויש אומרים:** בטל **אף יין קרוש** (שנעשה מוצק) **הבא משניר** (החרמון), **הדומה** לאחר קרישתו **כעיגולי דבילה.**


###### Steinsaltz on Sotah 48b:16
[Steinsaltz on Sotah 48b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/48b:16)

**שנינו במשנה שבטלה** **נופת צופים.** ושואלים: **מאי** [מה היא] **"נופת צופים"? אמר רב: סולת שצפה על גבי נפה,** כלומר, שהיא עבה ונשארת על גבי הנפה, **ודומה** בטעמה **לעיסה שנילושה בדבש ושמן. ולוי אמר** שנופת צופים היא **שתי ככרות הנדבקות בתנור ותופחות ובאות עד שמגיעות זו לזו. ור' יהושע בן לוי אמר: זה דבש הבא מן הציפיא** (מקומות גבוהים). ומסבירים: **מאי משמע** [מה המשמעות], כלומר, מה הקשר בין הדברים — **כדמתרגם** [כפי שהיה מתרגם] **רב ששת** את הפסוק "כאשר תעשינה הדבורים" (דברים א, מד) — **כמא דנתזן דבריאתה ושייטן ברומי עלמא ומתיין דובשא מעישבי טורא** [כמו שמתפזרות הדבורים ושטות ברום העולם ומביאות דבש מעשבי ההר].


###### Steinsaltz on Sotah 48b:17
[Steinsaltz on Sotah 48b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/48b:17)

**תנן התם** [שנינו שם] במשנה: **כל** דבר **הנצוק —** **טהור,** כלומר, גם אם יוצקים אותו לכלי טמא אין הזרם של הנוזל נחשב חיבור לטמא את מה שבתוך הכלי הטהור ממנו נוצק, **חוץ מדבש זיפים והצפיחים** שמרוב צמיגותם אינם נחשבים לנוזל. ושואלים: **מאי** [מה] פירוש **"זיפים"? אמר ר' יוחנן: דבש** מובחר כל כך **שמזייפין בו,** שמערבים בתוכו חומרים אחרים, ואין הדבר מורגש. **וריש לקיש אמר: על שם מקומו** הוא נקרא, **כדכתיב** [כמו שנאמר] ברשימת ערי יהודה **"זיף וטלם ובעלות"** (יהושע טו, כד).


###### Steinsaltz on Sotah 48b:18
[Steinsaltz on Sotah 48b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/48b:18)

**כיוצא בדבר אתה אומר** על הפסוק **"בבוא הזיפים ויאמרו לשאול הלא דוד" וגו'** (תהלים נד, ב) שואלים: **מאי** [מה הם] **"זיפים"** שהוזכרו בפסוק זה? **אמר ר' יוחנן:** כינוי של **בני אדם המזייפין** (המשקרים) **דבריהם. ור' אלעזר אומר: על שם מקומן** הם נקראים, **כדכתיב** [כמו שנאמר] **"זיף וטלם ובעלות".**


###### Steinsaltz on Sotah 48b:19
[Steinsaltz on Sotah 48b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/48b:19)

ד **נאמר במשנה: משחרב בית המקדש...** **ופסקו אנשי אמנה. אמר ר' יצחק: אלו בני אדם שהן מאמינין בהקדוש ברוך הוא** ובוטחים בו בכל מעשיהם. **דתניא** [שכן שנינו **בברייתא**], **ר' אליעזר הגדול אומר: כל מי שיש לו פת בסלו** לאכול היום **ואומר "מה אוכל למחר",** שאין לו דרך למצוא פת למחר — **אינו אלא מקטני אמנה,** כי צריך אדם להאמין שהקדוש ברוך הוא יספק לו את מזונו.


###### Steinsaltz on Sotah 48b:20
[Steinsaltz on Sotah 48b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/48b:20)

**והיינו** [וזהו] ש**אמר ר' אלעזר: מאי דכתיב** [מהו שנאמר] **"כי מי בז ליום קטנות"** (זכריה ד, י) — **מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנן** (שכרם שנותנים להם) **לעתיד לבא —** **קטנות שהיה בהן,** ומהי? **שלא האמינו בהקדוש ברוך הוא** אמונה שלימה, **רבא אמר:** "מי בז ליום קטנות" — **אלו קטני בני רשעי ישראל** בניהם של אנשים רשעים מישראל, המתים בעודם קטנים,