## Steinsaltz on Sotah Daf 49b

###### Steinsaltz on Sotah 49b:1
[Steinsaltz on Sotah 49b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/49b:1)

**אזלא ודלדלה** [הולכים ודלים], **ואין שואל ואין מבקש, על מי יש להשען —** **על אבינו שבשמים.**


###### Steinsaltz on Sotah 49b:2
[Steinsaltz on Sotah 49b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/49b:2)

ועוד אמר: **בעקבות משיחא** [המשיח], בסמוך לבואו, **חוצפא יסגא** [החוצפה תיגדל] **ויוקר יאמיר** (יגדל). **הגפן** אמנם **תתן פריה** אבל **היין** יהיה **ביוקר, ומלכות תהפך למינות ואין תוכחת,** אין מי שיוכיח על כך. **בית וועד** החכמים **יהיה ל**מקום **זנות, והגליל יחרב, והגבלן** (הגולן) **ישום** (יהיה שומם), **ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר** בנדודיהם לבקש צדקה **ולא יחוננו,**


###### Steinsaltz on Sotah 49b:3
[Steinsaltz on Sotah 49b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/49b:3)

**וחכמות סופרים תסרח** (תימאס), **ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת. נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים,** ואף חיי המשפחה יהרסו — **בן מנוול אב, בת קמה** (מתקוממת) **באמה, כלה בחמתה, איבי איש אנשי ביתו, פני הדור** יהיו **כפני הכלב, הבן אינו מתבייש** עוד **מאביו, ועל מה יש לנו להשען** אחרי כל אלה — **על אבינו שבשמים.**


###### Steinsaltz on Sotah 49b:4
[Steinsaltz on Sotah 49b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/49b:4)

א גמרא **אמר רב:** מה שנאמר שביטלו את העטרות **לא שנו אלא** עטרות **של מלח וגפרית, אבל** עטרות **של הדס ושל וורד —** **מותר. ושמואל אומר: אף** עטרות **של הדס ושל וורד אסור,** אבל **של קנים ושל חילת** (סוף) — **מותר. ולוי אמר: אף** עטרות **של קנים ושל חילת אסור. וכן תני** [שנה] **לוי במתניתיה** [בברייתא שלו]: **אף של קנים ושל חילת אסור.**


###### Steinsaltz on Sotah 49b:5
[Steinsaltz on Sotah 49b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/49b:5)

שנינו במשנה שגזרו על עטרות חתנים **ועל האירוס.** ושואלים: **מאי** [מה הוא] **"אירוס"** זה? **אמר ר' אלעזר: טבלא דחד פומא** [תוף של פה אחד] שמקישים בו. מסופר: **רבה בר רב הונא עבד ליה לבריה טנבורא** [עשה לו, לבנו טמבור], **אתא אבוה תבריה** [בא אביו, רב הונא, ושבר אותו], **אמר ליה** [לו]: **מיחלף בטבלא דחד פומא** [הרי זה מתחלף בתוף של פה אחד] ויבואו להתירו, **זיל עביד ליה** [לך עשה לו] תוף קטן **אפומא דחצבא** [על פיו של כד] **או אפומא דקפיזא** [על פי סאה] שמודדים בה, ולא תוף ממש.


###### Steinsaltz on Sotah 49b:6
[Steinsaltz on Sotah 49b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/49b:6)

עוד שנינו במשנה: **בפולמוס של טיטוס גזרו על עטרות כלות וכו'.** ושואלים: **מאי** [מה הן] **"עטרות כלות"** אלה? **אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: עיר,** עטרה מצוירת, **של זהב** שהיו מתקשטות בה הנשים. **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **איזהו עטרות כלות —** **עיר של זהב, אבל עושה אותה** את העטרת לכלה במקום זה **כיפה של מילת** (צמר משובח).


###### Steinsaltz on Sotah 49b:7
[Steinsaltz on Sotah 49b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/49b:7)

**תנא** [שנה החכם]: **אף על חופת חתנים גזרו.** ושואלים: **מאי** [מה פירוש] **"חופת חתנים"?** שוודאי לא בטלו את חופות הנישואין. ומשיבים: הכוונה היא ל**זהורית המוזהבות** (בגדים צבועים בצבע אדום וזהורית, ומקושטים בזהב) שהיו תולים בחופה. **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **אלו הן חופת חתנים** שגזרו עליה — **זהורית המוזהבות, אבל עושה פפירית** (מבנה של גומא) **ותולה בה כל מה שירצה.**


###### Steinsaltz on Sotah 49b:8
[Steinsaltz on Sotah 49b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/49b:8)

ב שנינו במשנה שבפולמוס של טיטוס גזרו **שלא ילמד את בנו יוונית. תנו רבנן** [שנו חכמים] כיצד נגזרה הגזירה: **כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה** במלחמת האחים שלהם **היה הורקנוס מבחוץ** לירושלים וצר עליה, **ואריסטובלוס מבפנים. בכל יום ויום היו משלשלין** מתוך העיר **דינרים בקופה, ומעלין להן** אותם שבחוץ בהמות להקרבת ה**תמידים** במקדש.


###### Steinsaltz on Sotah 49b:9
[Steinsaltz on Sotah 49b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/49b:9)

**היה שם** בירושלים **זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יוונית, לעז להם** לאלו שבחוץ **בחכמת יוונית, אמר להן: כל זמן שעוסקים** בפנים **בעבודה** שבמקדש **אין נמסרין בידכם.** כיון ששמעו כך, **למחר שלשלו להם** מבפנים **דינרים בקופה והעלו להם** מבחוץ **חזיר. כיון שהגיע** החזיר **לחצי** גובה ה**חומה, נעץ** בה את **צפרניו** (טלפיו), **נזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה.**


###### Steinsaltz on Sotah 49b:10
[Steinsaltz on Sotah 49b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/49b:10)

**אותה שעה** שראו חכמים דבר זה **אמרו: ארור אדם שיגדל חזירים, וארור אדם שילמד לבנו חכמת יוונית. ועל אותה שנה** שנחרבה בה הארץ **שנינו: מעשה ובא עומר מגגות צריפים, ושתי הלחם מבקעת עין סוכר,** שלא נמצא אלא במקומות רחוקים אלה. מן המשנה ומן המעשה המסופר בברייתא עולה שאסור ללמוד יוונית.


###### Steinsaltz on Sotah 49b:11
[Steinsaltz on Sotah 49b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/49b:11)

ומקשים: **איני** [האם כן הוא]? **והאמר** [והרי אמר] **רבי: בארץ ישראל** דיבור ב**לשון סורסי** (ארמית של ארץ ישראל) **למה? אלא אי** [או] שידברו ב**לשון הקודש** שהיא לשוננו, **אי** [או] ב**לשון יוונית** שהיא יפה. **ו**כן **אמר רב יוסף** כיוצא בזה: **בבבל לשון ארמי** שהיא לשון העם המדוברת **למה? אלא או** ידברו **לשון הקודש, או לשון פרסי** שהיא לשון הממשלה!


###### Steinsaltz on Sotah 49b:12
[Steinsaltz on Sotah 49b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/49b:12)

ומשיבים: יש להבדיל: **לשון יוונית לחוד** היא מותרת, **וחכמת יוונית לחוד** ואותה אסרו.


###### Steinsaltz on Sotah 49b:13
[Steinsaltz on Sotah 49b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/49b:13)

ושואלים: **וחכמת יוונית מי אסירא** [האם היא אסורה]? **והאמר** [והרי אמר] **רב יהודה אמר שמואל משום** (בשם) **רבן שמעון בן גמליאל: מאי דכתיב** [מהו שנאמר] **"עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי"** (איכה ג, נא) — **אלף ילדים** (אנשים צעירים) **היו בבית אבא** (בבית הנשיאים), **חמש מאות** מהם **למדו תורה, וחמש מאות למדו חכמה יוונית, ולא נשתייר מהן** לאחר מלחמת בר כוכבא **אלא אני כאן, ובן אחי אבא** שחי **בעסיא,** והרי שמותר ללמוד חכמה יוונית, שאם לא כן וודאי לא היו לומדים אותה בבית הנשיא!


###### Steinsaltz on Sotah 49b:14
[Steinsaltz on Sotah 49b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/49b:14)

ומשיבים: **שאני** [שונים] אנשים **של בית רבן גמליאל,** ש**קרובין למלכות הוו** [היו], והיו זקוקים לחכמה יוונית כדי לשוחח בה עם גדולי המלכות. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: מי ש**מספר קומי,** שמגדל שיער ארוך מאחוריו, **הרי זה מדרכי האמורי** ואסור. ואולם **אבטולוס בן ראובן התירו** לו **לספר קומי,** מפני **שהוא קרוב למלכות.** וכן **של בית רבן גמליאל התירו להן חכמה יוונית מפני שקרובין למלכות.**


###### Steinsaltz on Sotah 49b:15
[Steinsaltz on Sotah 49b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/49b:15)

ג שנינו: **בפולמוס האחרון גזרו שלא תצא כלה באפריון** אבל רבותינו התירו. ומסבירים **מאי טעמא** [מה טעם] התירו לשאת את הכלה באפריון — **משום צניעותא** [צניעות] שיש בדבר.


###### Steinsaltz on Sotah 49b:16
[Steinsaltz on Sotah 49b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/49b:16)

עוד שנינו: **משמת רבן יוחנן** בן זכאי **בטלה החכמה. תנו רבנן** [שנו חכמים]: **משמת ר' אליעזר נגנז ספר תורה,** שהיה בקי בכל מכמני התורה שהיו שמורים בזכרונו. **משמת ר' יהושע בטלה עצה ומחשבה** שהוא היה חכם ופיקח שבישראל, **משמת ר' עקיבא בטלו זרועי תורה** (כוחה של תורה) בדרשת המקראות לכל פרטיהם **ונסתתמו מעיינות החכמה.**


###### Steinsaltz on Sotah 49b:17
[Steinsaltz on Sotah 49b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/49b:17)

**משמת ר' אלעזר בן עזריה בטלו עטרות חכמה, ש"עטרת חכמים עשרם"** (משלי יד, כד) והוא היה גם גדול בתורה וגם גדול בעושר. **משמת ר' חנינא בן דוסא בטלו אנשי מעשה** (בעלי מופת). **משמת אבא יוסי בן קטונתא בטלו חסידים, ולמה נקרא שמו אבא יוסי בן קטונתא —** **שהיה מקטני חסידים.**


###### Steinsaltz on Sotah 49b:18
[Steinsaltz on Sotah 49b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/49b:18)

**משמת בן עזאי בטלו השקדנין, משמת בן זומא בטלו הדרשנין, משמת רבן שמעון בן גמליאל עלה גובאי** (ארבה) על הארץ **ורבו צרות. משמת רבי הוכפלו צרות.**


###### Steinsaltz on Sotah 49b:19
[Steinsaltz on Sotah 49b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sotah/r/49b:19)

שנינו: **משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא. אמר ליה** [לו] **רב יוסף לתנא** [לחוזר המשניות] ששנה לפניו את המשנה: **לא תיתני** [תשנה] שבטלה **ענוה,** כיון **דאיכא** [שיש] — **אנא** [אני], שאני עניו. ובדומה לזה **אמר ליה** [לו] **רב נחמן לתנא** [לחוזר המשניות]: **לא תיתני** [תשנה] שבטלה **יראת חטא,** כיון **דאיכא** [שיש] — **אנא** [אני], שאני ירא חטא.