## Steinsaltz on Sukkah Daf 11b

###### Steinsaltz on Sukkah 11b:1
[Steinsaltz on Sukkah 11b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/11b:1)

**בעינן** [צריכים] שיהא **כנף** אחד **בשעת פתיל,** כלומר: בשעה שפותל את הפתילים **וליכא** [ואין כאן], שהלא פותל הוא לשני כנפות גם יחד, **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאין חוששים לזה.


###### Steinsaltz on Sukkah 11b:2
[Steinsaltz on Sukkah 11b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/11b:2)

**מיתיבי** [מקשים] מברייתא: **תלאן** את חוטי הציציות כשהם מחוברים **ולא פסק ראשי חוטין שלהן — פסולין. מאי לאו** [האם לא] הכוונה שהם **פסולין לעולם, ותיובתא** [והרי זו קושיא חמורה] על דעת **רב!** ומשיבים: **אמר** [יכול היה לומר] **לך רב: מאי** [מה פירוש] **פסולין** ששנינו — **פסולין עד שיפסקו,** אבל לא לעולם. **ושמואל אמר:** הכוונה היא **פסולין לעולם. וכן אמר לוי: פסולין לעולם. וכן אמר רב מתנה אמר שמואל: פסולין לעולם.**


###### Steinsaltz on Sukkah 11b:3
[Steinsaltz on Sukkah 11b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/11b:3)

**איכא דאמרי** [יש אומרים] שכך **אמר רב מתנה: בדידי הוה עובדא** [בי היה מעשה] בציציות כגון אלה, **ואתאי לקמיה** [ובאתי לפני] **מר שמואל** לשאול, **ואמר לי: פסולין לעולם.**


###### Steinsaltz on Sukkah 11b:4
[Steinsaltz on Sukkah 11b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/11b:4)

**מיתיבי** [מקשים] עוד לרב ממה ששנינו בברייתא אחרת: **תלאן ואחר כך פסק ראשי חוטין שלהן — פסולין. ועוד תניא** [שנויה ברייתא] **גבי סוכה;** נאמר: "חג הסוכות **תעשה** לך" (דברים טז, יג), ולמדו חכמים מלשון הכתוב כלל זה: "תעשה" — **ולא מן העשוי. מכאן אמרו** חכמים: **הדלה עליה** על הסוכה **את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוס וסיכך על גבן — פסולה.**


###### Steinsaltz on Sukkah 11b:5
[Steinsaltz on Sukkah 11b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/11b:5)

ותחילה נברר **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אילימא** [אם תאמר] שמדובר כאן **בשלא קצצן** כלל, אם כן **מאי איריא** [מה שייך] מדוע נותן את הטעם **משום** הכלל של **"תעשה ולא מן העשוי"? תיפוק ליה** [תצא לו] הלכה זו מטעם פשוט ש**מחוברין נינהו** [הם] עדיין לקרקע, ואין זה קרוי סכך! **אלא** ודאי מדובר **בשקצצן, וקתני** [ושנויה] **פסולה, ושמע מינה** [ולמד מכאן] **דלא אמרינן** [אין אנו אומרים] כי **קציצתן זו היא עשייתן, ותיובתא** [והרי זו קושיא חמורה] על דעת **רב!**


###### Steinsaltz on Sukkah 11b:6
[Steinsaltz on Sukkah 11b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/11b:6)

**אמר לך רב** [יכול היה רב לומר לך]: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] **דשלפינהו שלופי** [שרק שלף אותם], כלומר: שלא קצץ את הענפים כרגיל, אלא משך אותם עד שניתקו ממקום חיבורם, **דלא מינכרא עשיה דידהו** [שאין ניכרת העשייה שלהם] וכיון שלא עשה בהם מעשה הניכר לעין, אין בכך כדי להכשירם. ושואלים: **מכל מקום** ממה ששנינו בענין ציציות אשר **תלאן ואחר כך פסק, קשיא** [קשה] לדברי **רב!** ומסכמים: אכן, **קשיא** [קשה הדבר].


###### Steinsaltz on Sukkah 11b:7
[Steinsaltz on Sukkah 11b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/11b:7)

ומציעים: **לימא כתנאי** [האם לומר שמחלוקת תנאים] בדבר. כי הדס שהיו בו פירות שחורים מרובים מעליו — פסול מלשמש למצות ארבעה מינים, ואם מיעט את פירותיו — כשר. אבל ביום טוב אסור לעשות כן. ואם **עבר וליקטן** את פירות ההדס ביום טוב עצמו — הריהו **פסול,** אלו **דברי ר' שמעון בן יהוצדק. וחכמים מכשירין.**


###### Steinsaltz on Sukkah 11b:8
[Steinsaltz on Sukkah 11b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/11b:8)

ומעתה מסבירים את הבסיס להצעת הדברים, **סברוה** [סבורים היו] בני הישיבה כי **דכולי עלמא** [לדעת הכל] **לולב צריך אגד,** שחובה מן התורה היא לאגוד את שלושת המינים יחד, ושייך איפוא שתהא בכך עשייה. וכן סברו כי **ילפינן** [למדים אנו] להלכה דין **לולב** מדין **סוכה, דכתיב** [שנאמר] **גבי סוכה** לשון **"תעשה"** ולמדו מכך חכמים: **ולא מן העשוי.**


###### Steinsaltz on Sukkah 11b:9
[Steinsaltz on Sukkah 11b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/11b:9)

ולפי הנחות מוקדמות אלה **מאי לאו בהא קמיפלגי** [האם לא בדבר זה נחלקו] **דמאן דמכשיר** [שמי שמכשיר, חכמים] **סבר** כי **אמרינן** [אומרים אנו] **גבי סוכה** שסיככוה מן המחובר לקרקע ש**קציצתן** של הענפים המחוברים **זו היא עשייתן. וגבי לולב נמי אמרינן** [גם כן אומרים אנו] כי **לקיטתן** של הפירות מתוך ההדס **זו היא עשייתן** ואין צורך במעשה נוסף כדי להכשירן. **ומאן דפסיל** [ומי שפוסל] **סבר** כי **לא אמרינן** [אין אנו אומרים] **לגבי סוכה קציצתן זו היא עשייתן** וצריך לעשות בנוסף לקציצה מעשה מיוחד לצורך זה, **וגבי לולב נמי לא אמרינן** [גם כן אין אנו אומרים] כי **לקיטתן זו היא עשייתן** ולכן, כיון שלא היה ההדס ראוי למצוה זו קודם החג, וכבר נעשה בו מעשה של אגידה, הרי הלקיטה בלבד לא תכשירנו למצוותו, שכן הוא נחשב כבר כעשוי!


###### Steinsaltz on Sukkah 11b:10
[Steinsaltz on Sukkah 11b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/11b:10)

את ההסברה הזאת דוחים: **לא, דכולי עלמא לא אמרינן** [לדעת הכל אין אומרים] **לגבי סוכה קציצתן זו היא עשייתן,** אולם **והכא** [וכאן] בהדס נחלקו בענין אחר **במילף** [בשאלה האם ללמוד] **לולב מסוכה קמיפלגי** [חלוקים הם]. וכך יש להבין את המחלוקת: **מאן דמכשר** [מי שמכשיר] **סבר** כי **לא ילפינן** [אין אנו למדים] **לולב מסוכה,** ולכן לולב ומיניו, אין צריך שתהא בהם עשייה לשמה. **ומאן דפסיל** [ומי שפוסל] **סבר** כי **ילפינן** [למדים אנו] **לולב מסוכה.**


###### Steinsaltz on Sukkah 11b:11
[Steinsaltz on Sukkah 11b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/11b:11)

**ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור] שאפשר לתת הסבר שונה על בסיס אחר למחלוקת. **אי סבירא לן** [אם סבורים אנו] ומקבלים את ההנחה ש**לולב צריך אגד, כולי עלמא לא פליגי דילפינן** [הכל אינם חלוקים שלמדים אנו] **לולב מסוכה** וצריכים עשיה לשמה ושלא יהיה מן העשוי. **והכא בהא קמיפלגי** [וכאן בדבר זה נחלקו] **מר** [חכם זה, ר' שמעון בן יהוצדק] **סבר** שלולב **צריך אגד,** ולכן הוא פסול, **ומר** [וחכם זה, חכמים] **סבר** כי לולב **אין צריך אגד** ולשיטה זו, כיון שאין מעשה של ממש בהכנת ההדס למצוה, בכל עת שיוכשר למצוה — הריהו ראוי וכשר למצוותו. **ובפלוגתא דהני תנאי** [במחלוקתם של תנאים אלה] שדנו בכך במפורש, תהא מחלוקת זו תלויה. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **לולב, בין אגוד** (כלומר: שכל המינים אגודים זה בזה), **בין שאינו אגוד** — **כשר. ר' יהודה אומר: אגוד — כשר, שאינו אגוד — פסול.**


###### Steinsaltz on Sukkah 11b:12
[Steinsaltz on Sukkah 11b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/11b:12)

ושואלים: **מאי טעמיה** [מה טעמו] של **ר' יהודה,** מניין למד מצוה זו שאינה כתובה בתורה? ומסבירים: **יליף** [למד] זאת בגזירה שווה **"לקיחה" "לקיחה" מאגודת אזוב. כתיב התם** [נאמר שם] בפסח מצרים: **"ולקחתם אגדת אזוב"** (שמות יב, כב) **וכתיב הכא** [ונאמר כאן] בסוכות: **"ולקחתם לכם ביום הראשון** פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל**"** (ויקרא כג, מ), **מה להלן** בפסח, מדובר על לקיחה **באגודה, אף כאן** בסוכות **נמי** [גם כן] לקיחה זו דווקא **באגודה** היא. **ורבנן** [חכמים] סבורים כי **"לקיחה" מ"לקיחה"** בגזירה שוה **לא ילפינן** [אין אנו למדים].


###### Steinsaltz on Sukkah 11b:13
[Steinsaltz on Sukkah 11b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/11b:13)

ושואלים: **כמאן אזלא הא דתניא** [כשיטת מי הולכת אותה ברייתא ששנויה]: **לולב מצוה לאוגדו, ואם לא אגדו — כשר.** שהרי **אי** [אם תאמר] שכשיטת **ר' יהודה היא, כי** [כאשר] **לא אגדו אמאי** [מדוע] יהיה **כשר? ואי רבנן** [ואם כשיטת חכמים] **אמאי** [מדוע] **מצוה** לאוגדו? ומשיבים: **לעולם** עליך לפרש כי ברייתא זו כשיטת **רבנן היא**, ומדוע אוגדים אותו — **משום שנאמר: "זה אלי ואנוהו"** (שמות טו, ב), ודרשוהו: **התנאה לפניו במצות.** ואף חכמים מודים שנוי הוא למצות לולב כשכל המינים אגודים יחד, אף כי אין הדבר מעכב בעצם המצוה.


###### Steinsaltz on Sukkah 11b:14
[Steinsaltz on Sukkah 11b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/11b:14)

א שנינו במשנה: **זה הכלל כל דבר שמקבל טומאה** ושאין גידולו מן הארץ — פסול לסכך בו. ושואלים: **מנא הני מילי** [מנין דברים אלה] בדבר מהות הסכך? **אמר ריש לקיש; אמר קרא** [הכתוב]: **"ואד יעלה מן הארץ** והשקה את כל פני האדמה**"** (בראשית ב, ו), **מה אד** (ענן) הוא **דבר שאינו מקבל טומאה, וגידולו** (כלומר: יציאתו) **מן הארץ, אף** סכך **סוכה** צריך להיות **דבר שאין מקבל טומאה וגידולו מן הארץ.** ומתוך שמצות סוכה היא זכר לענני כבוד שהקיפו את ישראל במדבר, לכך עליה להיות במהותה כעננים הללו.


###### Steinsaltz on Sukkah 11b:15
[Steinsaltz on Sukkah 11b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/11b:15)

ושואלים: **הניחא למאן דאמר** [דבר זה נוח לדעת מי שאומר] שאותן סוכות האמורות במקרא ("כי בסוכות הושבתי את בני ישראל". ויקרא כג, מג) **ענני כבוד היו,** אכן ראוי לנו ללמוד הלכות סוכה מעננים, ועל סכך הסוכה להיות כמו הענן. **אלא למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] כי **סוכות ממש עשו להם** בני ישראל במדבר, וכזכר להן עושים סוכות, **מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? הלא אין כל קשר בין הדברים. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא] שנחלקו תנאים בפירוש הכתוב. נאמר: **"כי בסכות הושבתי את בני ישראל"** (ויקרא כג, מג), וסוכות אלו שנאמרו, **ענני כבוד היו,** אלו **דברי ר' אליעזר. ר' עקיבא אומר: סוכות ממש עשו להם.** אם כן **הניחא** [זה הפסוק שאמר ריש לקיש כהוכחה נוח] **ל**שיטת **ר' אליעזר, אלא לר' עקיבא מאי איכא למימר** [מה יש לומר]?


###### Steinsaltz on Sukkah 11b:16
[Steinsaltz on Sukkah 11b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/11b:16)

**כי אתא** [כאשר בא] **רב דימי** מארץ ישראל לבבל **אמר** בשם **ר' יוחנן, אמר קרא** [הכתוב]: **"חג הסכת תעשה לך"** (דברים טז, יג), הביטוי "חג הסוכות" **מקיש** (משוה) **סוכה ל**קרבן החג הקרוי **חגיגה, מה** קרבן **חגיגה דבר שאינו מקבל טומאה** (שהרי חי הוא) **וגידולו מן הארץ** (שעיקר חיותן של הבהמות מאכילת הדברים הגדלים בקרקע) **— אף סוכה דבר שאינו מקבל טומאה, וגידולו מן הארץ.**