## Steinsaltz on Sukkah Daf 13a

###### Steinsaltz on Sukkah 13a:1
[Steinsaltz on Sukkah 13a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/13a:1)

**דסרי ריחייהו** [כיון שמבאיש ריחם] לאחר זמן **שביק להו ונפיק** [מניח אותם ויוצא מן הסוכה] ואין לעשות סוכה שאי אפשר לשבת בה.


###### Steinsaltz on Sukkah 13a:2
[Steinsaltz on Sukkah 13a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/13a:2)

וכעין זה **אמר רב חנן בר רבא: הני** [אותם] **היזמי והיגי** שהם מיני קוצים **מסככין בהו** [בהם]. ואילו **אביי אמר: בהיזמי מסככינן** [מסככים אנו] **בהיגי לא מסככינן** [אין אנו מסככים] **מאי טעמא** [מה טעמו של דבר] — **כיון דנתרי טרפייהו** [שנושרים עליהם] במשך הזמן ועשויים ליפול לתוך דברי מאכל ולהפריע ליושבי הסוכה, לכך **שביק לה ונפיק** [עוזב אותה את הסוכה ויוצא].


###### Steinsaltz on Sukkah 13a:3
[Steinsaltz on Sukkah 13a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/13a:3)

**אמר רב גידל אמר רב: האי אפקותא דדיקלא** [ענפי הדקל היוצאים מתחילת הגזע] **מסככין בהו** כמות שהם יחד. ו**אף על גב דאגידי** [אף על פי שהם אגודים], מכל מקום **אגד** שנעשה **בידי שמים** שבדרך הטבע הדברים מחוברים יחד **לא שמיה** [אין שמו] **אגד** וכשר. יתר על כן, **אף על גב דהדר אגיד להו** [אף על פי שהוא חוזר וקושר אותם] מן הצד השני שבו הענפים מפורדים, מכל מקום כשר הוא, כי דבר האגוד כבר מצד עצמו אם הוסיף ו**איגד** וקשר רק **בחד** [באחד], כלומר: הוסיף לאוגדו בפני עצמו בלא להוסיף לאגודה זו דבר אחר, **לא שמיה** [אין שמו, אינו קרוי] **אגד** ולכך אינו פסול לסיכוך.


###### Steinsaltz on Sukkah 13a:4
[Steinsaltz on Sukkah 13a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/13a:4)

וכן **אמר רב חסדא אמר רבינא בר שילא: הני דוקרי דקני** [אותם קנים היוצאים יחד ממקום אחד] **מסככין בהו** [בהם] כמות שהם. ו**אף על גב דאגידי נינהו** [אף על פי שאגודים הם] — **אגד בידי שמים לא שמיה** [אין שמו, איננו נחשב] **אגד.** ויתר על כן; **אף על גב דהדר אגיד להו** [אף על פי שהוא חוזר ואוגד אותם בצד האחר] — **איגד בחד לא שמיה** [קשר בצד אחד אין שמו, איננו נחשב] **אגד.**


###### Steinsaltz on Sukkah 13a:5
[Steinsaltz on Sukkah 13a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/13a:5)

ומעירים: **תניא נמי הכי** [שנוייה ברייתא גם כן כך]: **קנים ודוקרנין מסככין בהן.** ויש לתהות: **קנים פשיטא** [פשוט, מובן] שמסככין בהן, שהרי קיימים בהם כל המידות שמנו חכמים בסכך כשר! אלא **אימא** [אמור] ותקן כך: **קנים של דוקרנין** אף שהם צומחים אגודים יחד (דוקרני דקני), בכל זאת **מסככין בהן.**


###### Steinsaltz on Sukkah 13a:6
[Steinsaltz on Sukkah 13a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/13a:6)

א אגב דברים אלה, מביאים דבר אחר שמסר רב חסדא בשם אותו חכם. **אמר רב חסדא אמר רבינא בר שילא: הני מרריתא דאגמא** [אותו מרור, חזרת של אגם] **אדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח** בקיום מצות מרור.


###### Steinsaltz on Sukkah 13a:7
[Steinsaltz on Sukkah 13a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/13a:7)

על כך **מיתיביה** [מקשים עליו]: הלא שנינו כי בכל מצוה שלשם קיומה דרוש אזוב, יש ליטול לשם כך **אזוב** סתם דווקא, ולא כל מין אחר אף המינים הקרובים, **לא אזוב יון ולא אזוב כוחלי, ולא אזוב מדברי, ולא אזוב רומי ולא** כל **אזוב** אחר **שיש לו שם לווי.** ומכאן נלמד שכל מין שיש לו שם לווי איננו המין הכתוב בתורה, ואף מרור האגם כיון שיש לו שם לווי אינו מרור האמור בתורה!


###### Steinsaltz on Sukkah 13a:8
[Steinsaltz on Sukkah 13a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/13a:8)

על כך **אמר אביי:** יש לחלק בין הדברים, **כל שנשתנה שמו קודם מתן התורה,** כלומר: שהחלוקה בין המינים השונים קדומה, והיתה קיימת עוד לפני מתן תורה, **ובאתה תורה והקפידה עליה** [עליו] לקרוא לו בשם מסויים אחד — **בידוע שיש לו** מינים קרובים שלהם **שם לווי,** וכל דבר שיש לו שם לווי פסול, חוץ ממין זה שאמרה התורה במפורש. **והני** [אלו] **לא נשתנה שמייהו** [שמם] **קודם מתן תורה כלל,** שמרור האגם לא היה לו שם מיוחד לפני מתן תורה, ולפי התורה הכל מין מרור ולא הקפידה התורה בפרטיו.


###### Steinsaltz on Sukkah 13a:9
[Steinsaltz on Sukkah 13a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/13a:9)

**רבא אמר** הסבר אחר: **הני** [אלו המינים] — **"מרריתא" סתמא שמייהו** ["מרור" סתם שמם], שאינם כלל מין בפני עצמו **והאי דקרי להו "מרריתא דאגמא"** [וזה שקורים להם "מרור האגם"] — **משום דמשתכח באגמא** [שהוא נמצא באגם] ואין זה שם מין לעצמו, ואין מקום לאוסרו.


###### Steinsaltz on Sukkah 13a:10
[Steinsaltz on Sukkah 13a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/13a:10)

ב **אמר רב חסדא איגד בחד** [באחד], כלומר: דבר אחד בפני עצמו, גם אם עשה בו קשר — **לא שמיה** [אין שמו, אינו קרוי] **אגד** (קשר). אגד של **שלש** יחידות יחד — לכל הדעות **שמיה** [שמו קרוי] **אגד.** קשר ב**שנים** — הרי זו **מחלוקת ר' יוסי ורבנן** [וחכמים]. **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: כל דין שנאמרה בו בין השאר **מצות אזוב,** הכוונה היא ל**שלשה קלחים** (צמחים עם שורש) **ובהן** בכל אחד מהן **שלשה גבעולין. ר' יוסי אומר: מצות אזוב** מעיקרה צריכה שתהיה ב**שלשה גבעולין. ושיריו** — אם אירע שנפגמה האגודה — אפילו **שנים, וגרדומיו** אם נשברו הענפים תוך כדי הזייה כשרים **כל שהוא.**


###### Steinsaltz on Sukkah 13a:11
[Steinsaltz on Sukkah 13a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/13a:11)

**קא סלקא דעתין** [עלה בדעתנו לומר] כיון שאומר ר' יוסי ש**שיריו** של אגד האזוב **שנים, תחילתו נמי** [גם כן] יספיקו לו בדיעבד **שנים, והאי דקתני** [וזה ששנה] **שלשה** אינו אלא **למצוה** מן המובחר מלכתחילה. **ומ**כיון שלדברי **ר' יוסי** מה שאמר **שלשה** הוא דווקא **למצוה,** מזה נלמד כי **לרבנן שלשה** שאמרו הוא **לעכב.** ולפי זה חלוקים ר' יוסי וחכמים אם אגודה היא שלושה דווקא, אם לאו.


###### Steinsaltz on Sukkah 13a:12
[Steinsaltz on Sukkah 13a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/13a:12)

על הסבר זה של המשנה מקשים: **והתניא** [והרי שנינו בברייתא] בפירוש לא כן, **ר' יוסי אומר: אזוב** אם **תחילתו שנים ושיריו אחד — פסול, ואינו כשר עד שיהא תחילתו שלשה ושיריו שנים!** אלא **איפוך** [הפוך] את הסבר הדברים במשנה ראשונה ופרש אותה כך: **לר' יוסי שלשה לעכב,** ואילו **לרבנן** [לדעת חכמים] **שלשה** הם רק **למצוה.**


###### Steinsaltz on Sukkah 13a:13
[Steinsaltz on Sukkah 13a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/13a:13)

וראיה לדבר; **והתניא** [והרי כן שנינו בברייתא מפורשת]: **אזוב** אם **תחילתו שנים ושיריו אחד — כשר, ואינו פסול עד שיהא תחילתו ושיריו אחד** ושיטה זו ודאי שיטת חכמים היא.


###### Steinsaltz on Sukkah 13a:14
[Steinsaltz on Sukkah 13a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/13a:14)

על עצם לשונה של ברייתא אחרונה זו תוהים: **שיריו אחד פסול? הא אמרת** [הרי אמרת] בחלקה הראשון של הברייתא ש**שיריו אחד כשר!**