## Steinsaltz on Sukkah Daf 20b

###### Steinsaltz on Sukkah 20b:1
[Steinsaltz on Sukkah 20b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/20b:1)

**שהן טמאות** אפילו טומאת מדרס, משום שהם מיוחדות לשכיבה, ועל מחצלות גסות **של טבריא** [טבריה] **שהן טהורות,** שאינן עשויות אלא למחיצות ולסיכוך. **על מה נחלקו — על** מחצלות של **שאר מקומות. מר** [חכם זה, חכמים] **סבר** כי **כיון דליכא דיתיב עלייהו כדטבריא דמיין** [שאין מי שיושב עליהן, שאין רגילים לשבת עליהן, הרי הן כמו המחצלות של טבריה] והן טהורות, **ומר** [וחכם זה, ר' דוסא] **סבר** כי **כיון דמקרי ויתבי עלייהו, כדאושא דמיין** [שמזדמן שיושבים עליהן, הרי הן כמו המחצלות של אושא] וטמאות. אף שאין רגילים לשבת עליהן.


###### Steinsaltz on Sukkah 20b:2
[Steinsaltz on Sukkah 20b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/20b:2)

**אמר מר** [החכם]: **כל החוצלות מטמאין טמא מת,** אלו **דברי ר' דוסא.** הרי שלשיטתו, נחשבות הן ככלים ולכך הן מקבלות טומאה ואין לסכך בהן. ומקשים: **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **וכן היה ר' דוסא אומר כדבריו** של ר' ישמעאל בר' יוסי שכל המחצלות טהורות ומסככין בהן, והרי הדברים סותרים לכאורה זה את זה בהלכה זו!


###### Steinsaltz on Sukkah 20b:3
[Steinsaltz on Sukkah 20b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/20b:3)

ומשיבים: **לא קשיא** [קשה] אפשר ליישב את הסתירה ולומר: **הא דאית ליה גדנפא** [זה כשיש לו למחצלת זו שוליים מוגבהים] היוצרים כעין בית קיבול ובשל כך הריהי נחשבת ככלי ולכן היא טמאה, **הא דלית ליה גדנפא** [כאן כשאין לו שוליים מוגבהים], אינה נחשבת ככלי והריהי טהורה.


###### Steinsaltz on Sukkah 20b:4
[Steinsaltz on Sukkah 20b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/20b:4)

**מיתיבי** [מקשים]: **חוצלות של שעם ושל גמי ושל שק** [שיער עזים] **ושל ספירא** [שיער הסוס] שאריגתן יפה ונוחה הישיבה והשכיבה על גביהן — **מטמא טמא מת** ולא מדרס, שהם נחשבים ככלי ואינם עשויים לישיבה, אלו **דברי ר' דוסא, וחכמים אומרים:** הריהן מיטמאות **אף מדרס.**


###### Steinsaltz on Sukkah 20b:5
[Steinsaltz on Sukkah 20b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/20b:5)

ושואלים: **בשלמא למאן דאמר** [נניח לשיטת מי שאמר] שחוצלות הן **מרזובלי** (מיני שקים), אפשר להסביר את המחלוקת, שהסובר שאינם מיטמאים מדרס משום שאינם ראויים לישיבה, מכל מקום הם נחשבים ככלי ולכך הם מיטמאים למת. שאם היו **של שעם ושל גמי** — **חזו לכינתא דפירי** [ראויים הם להיות כסלי ירק]. ואם היו **של שק ושל ספירא חזו** [ראויים] הם **לגולקי וצני** [לסלים קטנים], כיון שאריגתן דקה יותר. **אלא למאן דאמר** [לשיטת האומר] כי **מחצלות ממש** ללא שולים מוגבהים ואין להן בית קיבול, מה טעם לחלוקה זו? שהרי המחצלות עצמן אינן ראויות אלא לשכיבה. **בשלמא** [נניח] מחצלות **של שק** [שיער עיזים] **ושל ספירא** [שיער סוס] — יכול אתה לומר שהם **חזו לפרסי ונפוותא** [ראויים לעשות מהם מסכים או נפות לנפות בהן קמח], **אלא** מחצלות **של שעם ושל גמי למאי חזו** [למה הן ראויות] עוד? ומשיבים: **חזו לנזיאתא** [ראויות הן לכיסויי גיגיות שיכר], ולכן יש להם שימוש נוסף ככלי.


###### Steinsaltz on Sukkah 20b:6
[Steinsaltz on Sukkah 20b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/20b:6)

**איכא דאמרי** [יש אומרים] בלשון אחרת: **בשלמא למאן דאמר** [נניח לשיטת מי שאומר] כי חוצלות הללו **מחצלות ממש** הן, אם כן מחצלות **של שעם ושל גמי חזו לנזיאתא** [ראויות הן לכיסויי גיגיות שיכר], ו**של שק** [שיער עיזים] **ושל ספירא** [שיער סוס] **חזו לפרסי ונפוותא** [ראויות הן למסכים ולנפות]. **אלא למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] כי הן **מרזובלי** (מיני שקים), **בשלמא** [נניח] מרזובלי, **של שק ושל ספירא, חזו לגולקי וצני** [ראויים הם להכנים בהם כלים קטנים] **אלא** מחצלות **של שעם ושל גמי למאי חזו** [למה הן ראויות], ומדוע טמאות הן? ומשיבים: **חזו לכינתא דפירי** [ראויים הם לסל של פירות גדולים].


###### Steinsaltz on Sukkah 20b:7
[Steinsaltz on Sukkah 20b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/20b:7)

**תניא** [שנויה ברייתא] **אמר ר' חנניא: כשירדתי לגולה** (לבבל) **מצאתי זקן אחד, ואמר לי: מסככין בבודיא** (מין מחצלת). **וכשבאתי** חזרה לארץ ישראל **אצל ר' יהושע** בן חנניא **אחי אבא** [אחיו של אבי, חנניא] ואמרתי לו את דברי אותו זקן, **הודה לדבריו. אמר רב חסדא: והוא** מדובר כאן במין בודיא **דלית ליה גדנפא** [שאין לו דופן מוגבהת] ואינה ראויה לשום שימוש, אלא לסיכוך.


###### Steinsaltz on Sukkah 20b:8
[Steinsaltz on Sukkah 20b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/20b:8)

**אמר עולא: הני בודיתא** [אותם המחצלות] של **בני מחוזא, אלמלא קיר שלהן** שמקיף את סביבותיהן ("גדנפא"), היו **מסככין בהן,** משום שהן עבות מאוד, ואינן מיועדות לישיבה. **תניא נמי הכי** [שנויה בברייתא גם כן כך]: **מסככין בבודיא, ואם יש להן קיר — אין מסככין בהן,** משום שעל ידי כך נעשו ככלי קיבול, ומקבלות טומאה.


###### Steinsaltz on Sukkah 20b:10
[Steinsaltz on Sukkah 20b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/20b:10)

א משנה **הישן תחת המטה בסוכה** — **לא יצא ידי חובתו,** שהמיטה מהווה הפסק אוהל בינו ובין הסכך. **אמר ר' יהודה: נוהגין היינו שהיינו ישנים תחת המטה בפני הזקנים, ולא אמרו לנו דבר** שאין אנו יוצאים ידי חובת סוכה, משמע שאין זה נחשב כאוהל לפסול.


###### Steinsaltz on Sukkah 20b:11
[Steinsaltz on Sukkah 20b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/20b:11)

**אמר ר' שמעון** וסיפר מעשה אחר, לסתור דברי ר' יהודה; **מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המטה, ואמר להן רבן גמליאל לזקנים** בצחוק: **ראיתם טבי עבדי שהוא תלמיד חכם ויודע שעבדים פטורים מן הסוכה,** שהרי מצות עשה שהזמן גרמא היא ועבדים (כנשים) אינם חייבים בה, **ולפיכך ישן הוא** בכוונה תחילה **תחת המטה. ולפי דרכינו,** כלומר: אגב דברים אלה שלא נאמרו להורות הלכה, **למדנו** שלדעתו **הישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו.**


###### Steinsaltz on Sukkah 20b:12
[Steinsaltz on Sukkah 20b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/20b:12)

ב גמרא נאמר במשנה שהישן תחת המיטה לא יצא ידי חובה. שהמיטה מהווה כעין אוהל וכחציצה בינו ובין הסכך. ושואלים: **והא ליכא** [והרי אין] **עשרה** טפחים בגובה המיטה, ואין אוהל פחות מעשרה טפחים! ומשיבים: **תרגמא** [הסבירה] **שמואל** שכאן אכן מדובר **במטה** הגבוהה **עשרה** טפחים.


###### Steinsaltz on Sukkah 20b:13
[Steinsaltz on Sukkah 20b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/20b:13)

ומעירים: **תנן התם** [שנינו במשנה שם] לענין טומאת אוהל: **אחד חור שחררוהו המים** בסלע, **או** שעשו את החור **שרצים, או שאכלתו** את הסלע **מלחת** (חומר מלוח נמס) שהיה בו, **וכן מדבך** (שורה סדורה) של **אבנים וכן סואר** (ערימה מסודרת) **של קורות,** כל אחד מאלה **מאהיל על הטומאה,** טומאת המת שהיתה בחלל זה, ונחשב כאוהל המת ומביא טומאה לכל דבר שנמצא תחתיו.


###### Steinsaltz on Sukkah 20b:14
[Steinsaltz on Sukkah 20b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/20b:14)

**ר' יהודה אומר: כל אהל שאינו עשוי בידי אדם** — **אינו** קרוי **אהל,** וחור שנעשה מעצמו אינו קרוי אוהל, ואינו מביא את הטומאה. ושואלים: **מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' יהודה** מהיכן למד דבר זה?