## Steinsaltz on Sukkah Daf 23a

###### Steinsaltz on Sukkah 23a:1
[Steinsaltz on Sukkah 23a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/23a:1)

**זה הכלל: כל שינטל האילן ויכולה** הסוכה **לעמוד בפני עצמה** ללא האילן — הרי זו סוכה **כשרה ו**אף **עולין לה ביום טוב,** שהרי אין עיקר משענתה על האילן.


###### Steinsaltz on Sukkah 23a:2
[Steinsaltz on Sukkah 23a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/23a:2)

א גמרא ומעירים: **מני מתניתין** [כשיטת מי משנתנו] — כשיטת **ר' עקיבא היא. דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **העושה סוכתו בראש הספינה — רבן גמליאל פוסל, ור' עקיבא מכשיר.**


###### Steinsaltz on Sukkah 23a:3
[Steinsaltz on Sukkah 23a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/23a:3)

**מעשה ברבן גמליאל ור' עקיבא שהיו באין בספינה, עמד ר' עקיבא ועשה סוכה בראש הספינה. למחר נשבה רוח ועקרתה. אמר לו רבן גמליאל: עקיבא! היכן סוכתך?** כלומר: מעיקרה לא היתה זו סוכה כשרה.


###### Steinsaltz on Sukkah 23a:4
[Steinsaltz on Sukkah 23a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/23a:4)

**אמר אביי: דכולי עלמא** [לדעת הכל] **היכא** [היכן, במקום] ש**אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה** של ה**יבשה,** שרוח מפילה אותה — **לא כלום היא,** שודאי אינה נחשבת אף כדירת ארעי. ואם **יכולה לעמוד** אפילו **ב**רוח **שאינה מצויה** של ה**יבשה, כולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חלוקים] ודעתם שהיא **כשרה. כי פליגי** [כאשר נחלקו] היה זה **ב**ש**יכולה לעמוד ברוח מצויה** של ה**יבשה,** אבל **אינה יכולה לעמוד ברוח שאינה מצויה** של ה**יבשה** שהיא כרוח המצויה בים. **רבן גמליאל סבר: סוכה דירת קבע בעינן** [צריכים אנו] שתהיה, ולכן **כיון שאינה יכולה לעמוד** ברוח שאינה מצוייה של היבשה שהיא כאותה **רוח מצויה** של ה**ים** — **לא כלום היא,** ומעיקרה אינה סוכה. **ר' עקיבא סבר: סוכה דירת עראי בעינן** [צריכים אנו] **וכיון** ש**יכולה לעמוד ברוח מצויה ביבשה — כשרה** אף שאינה עומדת ברוח מצויה שבים.


###### Steinsaltz on Sukkah 23a:5
[Steinsaltz on Sukkah 23a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/23a:5)

ב שנינו במשנה שאם עשה סוכתו בראש האילן **או על גבי גמל** — כשרה. ומעירים: **מתניתין מני** [משנתנו כשיטת מי היא] — כשיטת **ר' מאיר היא. דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **העושה סוכתו על גבי בהמה — ר' מאיר מכשיר, ור' יהודה פוסל.** ושואלים: **מאי טעמיה** [מה טעמו] של **ר' יהודה?** ומסבירים: **אמר קרא** [הכתוב]: **"חג הסכת תעשה לך שבעת ימים"** (דברים, טז, יג) ומכאן נלמד: **סוכה הראויה לשבעה** ימים שלמים, **שמה סוכה. סוכה שאינה ראויה לשבעה, לא שמה סוכה.** וכיון שאסור לעלות על גבי בהמה ביום טוב הרי סוכה זו יכולה לשמש רק לששה ימים בלבד ולא לשבעה, ולכן איננה כשרה.


###### Steinsaltz on Sukkah 23a:6
[Steinsaltz on Sukkah 23a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/23a:6)

**ו**אילו **לר' מאיר, הא נמי** [זו גם כן] — **מדאורייתא מיחזא חזי** [מן התורה ראויה היא], שהרי אין איסור מן התורה להשתמש בבהמה בשבת וביום טוב, אלא **רבנן הוא** [חכמים הם] ש**גזרו בה,** ואף שאסור מדברי חכמים להשתמש בה, אין איסור זה פוסל את הסוכה מעיקרה.


###### Steinsaltz on Sukkah 23a:7
[Steinsaltz on Sukkah 23a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/23a:7)

אולם אם **עשאה לבהמה** כ**דופן לסוכה,** לא שהעמיד את הסוכה כולה על גבי הבהמה אלא קשר בהמה שתשמש דופן לסוכה — **ר' מאיר פוסל ור' יהודה מכשיר. שהיה ר' מאיר אומר: כל דבר שיש בו רוח חיים, אין עושין אותו לא דופן לסוכה, ולא לחי** שמתקינים בצד פתחי **המבוי** להכשירו לטלטל בו בשבת, **ולא פסין** (כעין עמודים) שעושים מסביב **לביראות** (בורות המים השייכות לציבור), כדי לעשות את מקומם כרשות היחיד ולהתיר לשאוב מהם בשבת, **ולא גולל** (כיסוי) **לקבר. משום ר' יוסי הגלילי אמרו: אף אין כותבין עליו** על בעל חיים **גיטי נשים.**


###### Steinsaltz on Sukkah 23a:8
[Steinsaltz on Sukkah 23a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/23a:8)

ושואלים: **מאי טעמיה** [מה טעמו] של **ר' מאיר** הפוסל דבר שיש בו רוח חיים מלשמש כמחיצה בכל ענין הדורש מחיצה? **אביי אמר:** הטעם הוא **שמא תמות** הבהמה, ונמצא שאין דופן לסוכה. **ור' זירא אמר:** יש לחשוש **שמא תברח.** ומסבירים את ההבדל בטעמי ההלכה לעניינים שונים; אם עשה דופן זו **בפיל קשור, כולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חלוקים] שכשרה, **דאי נמי מיית** [שאם גם כן ימות] ויפול **יש** אף **בנבלתו** גובה **עשרה** טפחים שיכולים להיחשב כמחיצה לכל ענין. **כי פליגי** [כאשר נחלקו] הרי זה **בפיל שאינו קשור.** ושם יש הבדל בשיטה: **למאן דאמר** [לדעת מי שאמר] כי הטעם הוא משום החשש **שמא תמות** — **לא חיישינן** [אין אנו חוששים], שהרי לדעתו אף אם ימות עדיין משמש הוא כמחיצה, כאמור. **ולמאן דאמר** [ולדעת מי שאמר] שהטעם הוא משום **גזרה שמא תברח** — **חיישינן** [חוששים אנו]. ומקשים: כיצד אפשר להסביר כך את הדברים?


###### Steinsaltz on Sukkah 23a:9
[Steinsaltz on Sukkah 23a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/23a:9)

ו**למאן דאמר** [ולמי שאמר] שהוא משום **גזירה שמא תמות, ניחוש** [נחשוש] על כל פנים, **שמא תברח,** שהרי חשש זה קיים בודאי! **אלא** יש לחזור ממה שאמרנו ולהסביר את הדברים כך: **בפיל שאינו קשור, כולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חלוקים] שאין לעשות בו מחיצה, שמא יברח. **כי פליגי** [כאשר נחלקו] הרי זה **בבהמה קשורה,** וכך יש לומר: **למאן דאמר** [לדעת מי שאמר] **גזרה שמא תמות** — **חיישינן** [חוששים אנו] שאף שאינה יכולה לברוח, הרי יכולה היא למות ובנבלת בהמה רגילה הלא אין גובה עשרה טפחים. אולם **למאן דאמר** [לדעת מי שאמר] **גזרה שמא תברח** — **לא חיישינן** [אין אנו חוששים], שהרי קשור הוא.


###### Steinsaltz on Sukkah 23a:10
[Steinsaltz on Sukkah 23a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/23a:10)

ושואלים **ו**אף ל**מאן דאמר** [לדעת מי שאמר] **גזרה שמא תברח,** מדוע לא **ניחוש** [נחשוש] **שמא תמות?** ומשיבים: לזאת לא חשש, כי כלל בידינו: **מיתה לא שכיחא** [מצויה] ובדבר שאינו מצוי אין חכמים גוזרים. ושואלים: על כל פנים ולכל הדעות, **והא איכא רווחא דביני ביני** [והרי יש ריוח שבינתיים] בין הרגלים, שהיא כפירצה בדופן וכיצד אפשר לעשות דופן שרובה פרוצה? ומשיבים: **דעביד ליה בהוצא ודפנא** [שעושה וסותם את המחיצה במחיצה קלה של עלי דקל ודפנה].


###### Steinsaltz on Sukkah 23a:11
[Steinsaltz on Sukkah 23a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/23a:11)

ושואלים עוד: והרי יש עוד מקום לחשש **ודלמא רבעה** [ושמא תרבץ] הבהמה ותשבר דופן זו? ומשיבים: צריכים לומר **דמתיחא** [מתוחה, קשורה] הבהמה **באשלי מלעילא** [בחבלים מלמעלה] ואינה יכולה לרבוץ. כיון שהגענו להסביר שמדובר במצב מיוחד זה, שואלים: **ולמאן דאמר** [ולדעת מי שאמר] **גזרה שמא תמות נמי** [גם כן] הרי אין כל מקום לחשש; **הא מתיחא באשלי מלעילא** [הרי מתוחה היא בחבלים מלמעלה] וגם אם תמות הבהמה, עדיין היא עומדת כפי שהיתה וממלאת את המקום! ומשיבים: **זמנין דמוקים** [פעמים שמעמיד] את הבהמה הזו כדופן **פחות משלשה סמוך לסכך** שאין גובה הבהמה מגיע אלא לשבעה טפחים ומשהו, ואת הסכך צריך להניח לפחות בגובה עשרה טפחים כדי שתהא הסוכה כשרה,