## Steinsaltz on Sukkah Daf 26b

###### Steinsaltz on Sukkah 26b:1
[Steinsaltz on Sukkah 26b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/26b:1)

**ואינו אוחז בקציצה** בגוף התפילין עצמן, שלא יגע בהן בעודו טמא, אלו **דברי ר' יעקב. וחכמים אומרים: ישן אדם בתפילין שינת עראי אבל לא שינת קבע,** וממילא אינו יכול להגיע לקרי. **וכמה שינת עראי** — **כדי הילוך מאה אמה.**


###### Steinsaltz on Sukkah 26b:2
[Steinsaltz on Sukkah 26b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/26b:2)

אגב הדברים שנאמרו בשינת עראי, מביאים מה ש**אמר רב: אסור לאדם לישן ביום יותר משינת סוס** והישן יותר מזה הרי הוא כמבטל תורה. **וכמה** היא **שינת הסוס** — **שיתין נשמי** [שישים נשימות].


###### Steinsaltz on Sukkah 26b:3
[Steinsaltz on Sukkah 26b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/26b:3)

**אמר אביי: שנתיה דמר** [שנתו של אדוני, רבה] היתה **כ**שנתו של **רב, ורב** היה ישן **כ**שנתו של **רבי** (ר' יהודה הנשיא), וזו של **רבי** היתה **כ**של **דוד** המלך, **ו**שנתו של **דוד** היתה **כדסוסיא** [כשינת הסוס], **ודסוסיא** [ושל הסוס] היא בת **שיתין נשמי** [שישים נשימות].


###### Steinsaltz on Sukkah 26b:4
[Steinsaltz on Sukkah 26b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/26b:4)

מסופר: **אביי הוה ניים כדמעייל** [היה ישן ביום כזמן הכניסה, ההליכה] בין **פומבדיתא לבי כובי. קרי עליה** [היה קורא עליו] **רב יוסף** את הפסוק: **"עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך"** (משלי ו, ט), שראה בכך כבר ביטול זמן מיותר.


###### Steinsaltz on Sukkah 26b:5
[Steinsaltz on Sukkah 26b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/26b:5)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **הנכנס לישן ביום, רצה — חולץ** תפילין מעליו, **רצה — מניח** אותן על ראשו. ההולך לישון **בלילה** — **חולץ** את התפילין **ואינו מניח,** אלו **דברי ר' נתן. ר' יוסי אומר: הילדים** (אנשים צעירים), **לעולם חולצין ואינן מניחים** בשנתם, **מפני שרגילין בטומאה.** שעלולים לבוא לידי קרי וכיוצא בו.


###### Steinsaltz on Sukkah 26b:6
[Steinsaltz on Sukkah 26b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/26b:6)

ושואלים: **לימא קסבר** [האם נאמר שסבר] **ר' יוסי** ש**בעל קרי אסור להניח תפילין? אמר אביי:** לא כן, אלא **בילדים** (אנשים צעירים) **ונשותיהן עמהן עסקינן** [עוסקים אנו], **שמא יבואו לידי הרגל דבר.** שעלולים הם לשכוח שהתפילין בראשם ויבואו כשעדיין התפילין בראשם לידי תשמיש, ודבר זה בודאי גנאי הוא.


###### Steinsaltz on Sukkah 26b:7
[Steinsaltz on Sukkah 26b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/26b:7)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **שכח** שהיו תפילין עליו **ושמש מטתו בתפילין** — **אינו אוחז לא ברצועה** של תפילין **ולא בקציצה** (גוף התפילין), כדי להסירן מראשו, **עד שיטול ידיו** תחילה ואז **יטלם** מעליו **מפני שהידים עסקניות הן** ויש לחשוש שנגעו במקום מטונף שבגוף, גם אם אינו זוכר בבירור שעשה כן.


###### Steinsaltz on Sukkah 26b:8
[Steinsaltz on Sukkah 26b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/26b:8)

א משנה בהמשך לאמור במשנה הקודמת בדין אכילה בסוכה מסופר: **מעשה והביאו לו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל, ולרבן גמליאל** הביאו **שני כותבות** (תמרים) **ודלי** (ספל) **של מים. ואמרו** שניהם: **העלום לסוכה** ושם נאכל.


###### Steinsaltz on Sukkah 26b:9
[Steinsaltz on Sukkah 26b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/26b:9)

ולעומת זאת מספרים סיפור מנוגד: **וכשנתנו לו לר' צדוק אוכל** (פת) שיעור **פחות מכביצה, נטלו במפה** משום נקיות. ולא נטל ידיו, משום שלדעתו אין צורך בנטילת ידים לאכילה של פחות מכביצה. **ואכלו חוץ לסוכה, ולא בירך אחריו,** משום שלדעתו אין לברך אלא על שיעור המשביע (שנאמר: "ואכלת ושבעת וברכת") ואין בפחות מכביצה כדי שביעה. וכאשר יבואר שכל אלה עשה כדין.


###### Steinsaltz on Sukkah 26b:10
[Steinsaltz on Sukkah 26b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/26b:10)

גמרא על המעשה הראשון המסופר במשנה תוהים: וכי מביאים **מעשה לסתור?!** שהרי במשנה הקודמת שנינו שמותר לאכול ארעי חוץ לסוכה, וכאן מביאים מעשה שממנו למדים לכאורה שאין אוכלים כלל חוץ לסוכה! ומשיבים: **חסורי מחסרא והכי קתני** [חסרה המשנה וכך יש לשנותה], שצריך להבינה כאילו היו בה דברי ההשלמה הבאים: **אם בא להחמיר על עצמו** שלא לאכול כלל מחוץ לסוכה — **מחמיר, ולית ביה** [ואין בכך] **משום יוהרא,** שמראה שנוהג מנהג חסידות יוצא מגדר הרגיל. ומובא **ומעשה נמי** [גם כן] לראיה, ש**הביאו לו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל ולרבן גמליאל שני כותבות ודלי של מים** בחג הסוכות,