## Steinsaltz on Sukkah Daf 29a

###### Steinsaltz on Sukkah 29a:1
[Steinsaltz on Sukkah 29a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/29a:1)

**כי הא** [כמו זו] של **רבא ורמי בר חמא, כי הוו קיימי מקמיה** [כאשר היו קמים מלפני] **רב חסדא** אחרי שלימדם הלכה, **מרהטי בגמרא בהדי הדדי** [היו עוברים במהירות בשמועה, בלימוד יחד] כדי לחזור על לימודם, **והדר מעייני בסברא** [[אחר כך היו שבים ומעיינים בסברה שבדבר]. הרי שאף בתלמוד יש לחלק בין לימוד בקיאות ולימוד לעיון.


###### Steinsaltz on Sukkah 29a:2
[Steinsaltz on Sukkah 29a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/29a:2)

לענין דירה בסוכה **אמר רבא: מאני משתיא** [כלי שתיה] כגון כוסות, שהם כרגיל נקיות — מכניסים **במטללתא** [בסוכה] עצמה. **מאני מיכלא** [כלי אוכל] לאחר שאכלו בהם — צריך להוציאם **בר ממטללתא** [מחוץ לסוכה]. אולם **חצבא ושחיל** [כד חרס וכד עץ] העשויים לשאיבת מים ואינם נאים — **בר ממטללתא** [מחוץ לסוכה]. **ושרגא** [ונר] — **במטללתא** [בתוך הסוכה], **ואמרי לה** [ויש אומרים]: **בר ממטללתא** [מחוץ לסוכה]. ומעירים: **ולא פליגי** [ואין חלוקות] הלשונות; אלא **הא** [זו] שאמרנו בתוך הסוכה, מדובר **בסוכה גדולה** שאין הנר וריחו מפריעים, **הא** [זו] שאמרנו שמקום הנר הוא מחוץ לסוכה, מדובר **בסוכה קטנה,** שראוי שיהא הנר מבחוץ כדי שלא יסריחנה.


###### Steinsaltz on Sukkah 29a:3
[Steinsaltz on Sukkah 29a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/29a:3)

א שנינו במשנה שאם **ירדו גשמים** בסוכה עד כדי שתסרח המקפה — מותר לצאת ממנה. **תנא** [שנה החכם] בתוספתא: **משתסרח המקפא של גריסין,** ובה משערים.


###### Steinsaltz on Sukkah 29a:4
[Steinsaltz on Sukkah 29a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/29a:4)

מסופר: **אביי הוה יתיב קמיה** [היה יושב לפני] **רב יוסף במטללתא** [בסוכה], **נשב זיקא וקא מייתי ציבותא** [נשבה הרוח והביאה קיסמים דקים] מן הסכך ונשרו על המאכל, **אמר להו** [להם] **רב יוסף: פנו לי** את **מאני מהכא** [כלי מכאן], שאינני יכול לאכול כאן, אלא אצא ואוכל בביתי. **אמר ליה** [לו] **אביי: והא תנן** [והרי שנינו במשנתנו]: **משתסרח המקפה,** ובודאי לא הגיעו הדברים עד כדי כך! **אמר ליה** [לו]: **לדידי** [לי], **כיון דאנינא דעתאי** [שאנינה, מפונקת, דעתי] — **כמי** [כאילו] **שתסרח המקפה דמי** [נחשב] **לי** אפילו בלכלוך מעט, ולכן אינני צריך לשבת שם.


###### Steinsaltz on Sukkah 29a:5
[Steinsaltz on Sukkah 29a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/29a:5)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **היה אוכל בסוכה וירדו גשמים וירד** מן הסוכה ואכל בביתו — **אין** אנו **מטריחין אותו לעלות** חזרה לסוכה מיד כשפסקו הגשמים, **עד שיגמור סעודתו.** וכן אם **היה ישן** בסוכה **תחת הסוכה** (הסכך) **וירדו גשמים וירד** לישון בביתו — **אין מטריחין אותו לעלות** חזרה לסוכה כדי לסיים את שנתו, **עד שיאור.**


###### Steinsaltz on Sukkah 29a:6
[Steinsaltz on Sukkah 29a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/29a:6)

**איבעיא להו** [נשאלה להם] ללומדים כיצד היתה הגירסה המדוייקת בברייתא זו, האם שנינו **"עד שיעור"** ב"ע", כלומר: עד שיתעורר משנתו ואפילו היה זה באמצע הלילה, **או עד שיאור** (יאיר) היום שלמחרת בעלות השחר? ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר, ממה ששנינו במקום אחר: **עד שיאור ויעלה עמוד השחר.** ויש לתמוה על הלשון: **תרתי** [שנים]?! כלומר: לכאורה הם שני מושגים סותרים, שהרי לשון "יאור" מורה על שהאיר המזרח ואילו "יעלה עמוד השחר" משמע קודם לכן! **אלא אימא** [אמור] שכך יש לתקן: **עד שיעור** [יתעורר] **ויעלה עמוד השחר.** ואם כן שתי הגירסות נכונות, כלומר: אין מעוררים אותו בתוך שנתו כדי שיחזור לישון בסוכה גם אם כבר עלה עמוד השחר, וגם אם מתעורר מעצמו באמצע הלילה אינו מחוייב לחזור לישון בסוכה עד שיעלה עמוד השחר.


###### Steinsaltz on Sukkah 29a:7
[Steinsaltz on Sukkah 29a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/29a:7)

ב שנינו במשנה: **משל למה הדבר דומה,** לעבד המוזג לרבו כוס ושפך לו קיתון על פניו. **איבעיא להו** [נשאלה להם] ללומדים ביחס לפירושו של משל זה: **מי שפך למי?** לפי שלשון המשנה משתמעת לשני צדדים. ומשיבים: **תא שמע** [בוא ושמע] **דתניא** [ממה ששנינו בברייתא] בהרחבה: **שפך לו רבו קיתון על פניו, ואמר לו: אי אפשי** [אינני רוצה] **בשמושך** שאתה משמש אותי.


###### Steinsaltz on Sukkah 29a:8
[Steinsaltz on Sukkah 29a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/29a:8)

כיון שהוזכר כאן ענין גשמים בחג שהם כסימן נזיפה משמים, מביאים כמה עניינים דומים; **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **בזמן שהחמה לוקה — סימן רע** הוא **לכל העולם כולו, משל למה הדבר דומה — למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו והניח פנס לפניהם, כעס עליהם ואמר לעבדו: טול פנס מלפניהם והושיבם בחושך:** כך ליקוי חמה ("פנסו" של העולם) הוא כסימן נזיפה לעולם.


###### Steinsaltz on Sukkah 29a:9
[Steinsaltz on Sukkah 29a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/29a:9)

**תניא** [שנויה ברייתא]; **ר' מאיר אומר: כל זמן שמאורות** (השמש והירח) **לוקין** — הרי זה **סימן רע לשונאיהם של ישראל** (כלומר: לישראל, בלשון סגי נהור), **מפני שמלומדין במכותיהן.** שכיון שרגילים ישראל ללקות ולסבול הרבה יסורים, מן הסתם כל מכה הבאה על העולם, כדי להלקות בה את ישראל היא באה. **משל** הדבר **לסופר** (למלמד תינוקות) **שבא לבית הספר ורצועה בידו, מי** מן הילדים **דואג — מי שרגיל ללקות בכל יום ויום הוא דואג.**


###### Steinsaltz on Sukkah 29a:10
[Steinsaltz on Sukkah 29a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/29a:10)

**תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא אחרת: **בזמן שהחמה לוקה** — **סימן רע** הוא **לגויים, לבנה לוקה — סימן רע** הוא **לשונאיהן של ישראל** (כלומר: לישראל), **מפני שישראל מונין** את שנתם בעיקר **ללבנה, וגויים לחמה. לוקה** הלבנה **ב**צד **מזרח** — הרי זה **סימן רע ליושבי** ארצות ה**מזרח,** אם לקתה **ב**צד **מערב** — הרי זה **סימן רע ליושבי** ארצות ה**מערב.** לקתה **באמצע הרקיע** — הרי זה **סימן רע לכל העולם כולו.**


###### Steinsaltz on Sukkah 29a:11
[Steinsaltz on Sukkah 29a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/29a:11)

אם בשעת הליקוי **פניו** של החמה **דומין לדם** שצבעם אדום — הרי זה סימן כי **חרב** (מלחמה) **בא לעולם.** אם דומה הליקוי **לשק** (העשוי משיער העז וצבעו נוטה לשחור) — סימן הוא ש**חיצי רעב באין לעולם,** שהרעב משחיר פניהם של האנשים. דומה גם **לזו** לדם, וגם **לזו** לשק — הרי זה סימן ש**חרב וחיצי רעב באין לעולם** יחד. **לקה בכניסתו,** כלומר: סמוך לעלייתו — סימן הוא לכך שה**פורענות שוהה לבוא** ולא תבוא מיד. לקתה החמה **ביציאתו** סמוך לסוף היום — סימן הוא לכך שהפורענות **ממהרת לבוא. ויש אומרים חילוף הדברים.** שליקוי בכניסתו מרמז שמיד באה הפורענות ולא תמתין וביציאתו הריהו מרמז כי שוהה היא לבוא.


###### Steinsaltz on Sukkah 29a:12
[Steinsaltz on Sukkah 29a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/29a:12)

ועוד אמרו: **ואין לך כל אומה ואומה שלוקה, שאין אלהיה לוקה עמה, שנאמר: "ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ה'"** (שמות יב, יב). ומוסיפים: **ובזמן שישראל עושין רצונו של מקום** הרי **אין** הם **מתיראין מכל אלו,** מהסימנים של ליקויי המאורות וכיוצא בהם. **שנאמר: "כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה"** (ירמיה י, ב) — **גויים יחתו, ואין ישראל יחתו.** ומשמעות הפסוק לפי זה היא, **שאם "אל דרך הגויים אל תלמדו", שלא תעשו כמעשיהם — הרי "מאותות השמים אל תחתו", שאין לכם לחשוש מכך.**


###### Steinsaltz on Sukkah 29a:13
[Steinsaltz on Sukkah 29a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/29a:13)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **בשביל ארבעה דברים חמה לוקה: על אב בית דין שמת ואינו נספד כהלכה** וכאילו סופדים לו משמים, **ועל נערה מאורסה שצעקה בעיר** על שאנסו אותה **ואין מושיע לה, ועל משכב זכור, ועל שני אחין שנשפך דמן כאחד.**


###### Steinsaltz on Sukkah 29a:14
[Steinsaltz on Sukkah 29a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/29a:14)

**ובשביל ארבעה דברים מאורות** (ירח וכוכבים) **לוקין: על כותבי פלסתר** (שטרות מזוייפים וכתבי מלשינות), **ועל מעידי עדות שקר, ועל מגדלי בהמה דקה בארץ ישראל** במקום ישוב, **ועל קוצצי אילנות טובות** היכולים לתת פרי.


###### Steinsaltz on Sukkah 29a:15
[Steinsaltz on Sukkah 29a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/29a:15)

ועוד: **בשביל** וכעונש על **ארבעה דברים נכסי בעלי בתים נמסרין למלכות: על** אותם אנשים **משהי שטרות פרועים** (שנפרעו כבר) בבתיהם ואינם קורעים או מוסרים אותם ללווים, ועשוים להביא למכשול. **ועל מלוי ברבית,**