## Steinsaltz on Sukkah Daf 30a

###### Steinsaltz on Sukkah 30a:1
[Steinsaltz on Sukkah 30a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/30a:1)

**משום דהוה ליה** [שהרי הוא] **מצוה הבאה בעבירה,** שמצוה זו מתקיימת בכוחה של עבירה או כתוצאה ממנה, וכבר **נאמר: "והבאתם גזול ואת הפסח ואת החולה** והבאתם את המנחה הארצה אותה מידכם אמר ה'**"** (מלאכי א, יג), ומן הכתוב נלמד: **גזול דומיא** [בדומה] ל**פסח, מה פסח** שבשל היותו בעל מום **לית ליה תקנתא** [אין לו תקנה] — **אף** מה שהיה **גזול, לית ליה תקנתא** [אין לו תקנה], **לא שנא** [אינו שונה] **לפני יאוש** הבעלים מן הגזילה **ולא שנא** [ואינו שונה] **לאחר יאוש** הבעלים.


###### Steinsaltz on Sukkah 30a:2
[Steinsaltz on Sukkah 30a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/30a:2)

ומסבירים: **בשלמא** [נניח] **לפני יאוש** ברור שאינו יכול להקריב — לפי שאינו שלו, שכן **"אדם כי יקריב מכם** קרבן לה'**"** (ויקרא א, ב) **אמר רחמנא** [אמרה התורה] ו"מכם" הכוונה — משלכם, **ו**זה הגזול **לאו דידיה** [ולא שלו] **הוא. אלא לאחר יאוש** — **הא קנייה** [הרי קנה] הגזלן את הבהמה **ביאוש** הבעלים, ומאז גוף הבהמה שייך לו (אף שכמובן יצטרך לשלם עבורה לבעלים), וכיון שהבהמה שלו מדוע לא יוכל להקריבה? **אלא לאו** [האם לא] **משום דהוה ליה** [שהוא] **מצוה הבאה בעבירה,** וכיון שבראשונה הגיעה הבהמה לידו בעבירה, שוב אינו יכול לקיים בה מצוה.


###### Steinsaltz on Sukkah 30a:3
[Steinsaltz on Sukkah 30a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/30a:3)

כיוצא בזה **אמר ר' יוחנן משום** [בשם] **ר' שמעון בן יוחאי: מאי דכתיב** [מהו שנאמר]: **"כי אני ה' אהב משפט שנא גזל בעולה"** (ישעיה סא, ח) — **משל למלך בשר ודם שהיה עובר על בית המכס, אמר לעבדיו: תנו מכס למוכסים. אמרו לו: והלא כל המכס כולו שלך הוא** ואליך הוא מגיע בסופו של דבר, ומה טעם לתת מכס? **אמר להם: ממני ילמדו כל עוברי דרכים ולא יבריחו עצמן מן המכס. אף הקדוש ברוך הוא אמר: "אני ה' שנא גזל בעולה",** שאף שכל העולם כולו שלו הוא ולגביו אין קנייני אדם מעלים ומורידים, **ממני ילמדו בני ויבריחו עצמן מן הגזל,** שאף לצורך עצמם לא יגזלו.


###### Steinsaltz on Sukkah 30a:4
[Steinsaltz on Sukkah 30a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/30a:4)

**אתמר נמי** [נאמר גם כן] בענין זה על ידי חכמים אחרים; **אמר ר' אמי:** לולב **יבש פסול — מפני שאין** בו **הדר,** לולב **גזול פסול — משום דהוה ליה** [שהרי הוא] **מצוה הבאה בעבירה.**


###### Steinsaltz on Sukkah 30a:5
[Steinsaltz on Sukkah 30a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/30a:5)

ומעירים: **ופליגא** [וחלוקה] כל אותה שיטה שדנו בה אותה עד כאן על דעת **ר' יצחק. שאמר ר' יצחק בר נחמני אמר שמואל: לא שנו** פסול זה בגזול, **אלא ביום טוב ראשון** של חג, **אבל ביום טוב שני** (שאר ימות החג), **מתוך שיוצא** ידי חובתו **ב**לולב **שאול,** שהרי לא מיעט הכתוב ("לכם" — משלכם) אלא ביום הראשון — **יוצא נמי** [גם כן] **בגזול.**


###### Steinsaltz on Sukkah 30a:6
[Steinsaltz on Sukkah 30a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/30a:6)

**מתיב** [מקשה] על כך **רב נחמן בר יצחק** ממה ששנינו: **לולב הגזול והיבש** — **פסול,** ונדייק מכאן: **הא** [הרי] לולב **שאול — כשר.** ונברר: **אימת** [אימתי] שייך דין זה? **אילימא** [אם תאמר] שמדובר **ביום טוב ראשון — הא כתיב** [הרי נאמר]: "ולקחתם **לכם** ביום הראשון" וכוונתו: **משלכם, והאי** [וזה] הלולב השאול **לאו דידיה** [לא שלו] **הוא** ובודאי אינו יכול לצאת בו ביום טוב ראשון. **אלא לאו** [האם לא] מדובר **ביום טוב שני, וקתני** [ושנינו] באותו ענין כי ה**גזול** — **פסול,** היפך דברי שמואל!


###### Steinsaltz on Sukkah 30a:7
[Steinsaltz on Sukkah 30a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/30a:7)

**רבא אמר** לתרץ כך: **לעולם** אפשר לפרש שמדובר כאן אפילו **ביום טוב ראשון, ולא מיבעיא קאמר** [ובלשון לא נצרכה אמר] כיצד? **לא מיבעיא** [נצרכה] לומר שאינו יוצא בלולב **שאול דלאו דידיה** [שהרי לא שלו] **הוא** ושייך לאחר, **אבל גזול, אימא** [אמור]: **סתם גזילה יאוש בעלים הוא, וכדידיה דמי** [וכשלו הוא נחשב], אף על פי שנעשתה בו עבירה, **קא משמע לן** [השמיע לנו] שבגזול אינו יוצא, ואין להוכיח איפוא מכאן דבר לענייננו.


###### Steinsaltz on Sukkah 30a:8
[Steinsaltz on Sukkah 30a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/30a:8)

א אגב מה שאמרנו בענין פסול גזילה בארבעת המינים, מסופר: **אמר להו** [להם] **רב הונא להני אוונכרי** [תגרים, רוכלים שעסקו במסחר ארבעת המינים]: **כי זבניתו אסא** [כאשר קונים אתם הדסים] **מגויים** — **לא תגזזו אתון** [אל תחתכו אתם] את ההדסים מן העץ, **אלא לגזזוה אינהו ויהבו לכו** [שיחתכו הם ויתנו לכם]. **מאי טעמא** [מה טעם הדבר] — **סתם גויים גזלני ארעתא** [קרקע] **נינהו** [הם]