## Steinsaltz on Sukkah Daf 36b

###### Steinsaltz on Sukkah 36b:1
[Steinsaltz on Sukkah 36b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/36b:1)

**ותו לא מידי** [ועוד אין דבר]. כלומר: דבר זה אכן מבהיר באופן מוחלט כי אין דעת ר' עקיבא כדעת ר' שמעון, ולהיפך.


###### Steinsaltz on Sukkah 36b:2
[Steinsaltz on Sukkah 36b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/36b:2)

עוד שנינו בברייתא שם, שאם **גדלו** את האתרוג **בדפוס ועשאו כמין בריה אחרת** — **פסול. אמר רבא: לא שנו** שפסול, **אלא** שעשאו **כמין בריה אחרת, אבל** אם עשאו שיהיה **כברייתו — כשר.** ותוהים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו]! הלא **כמין בריה אחרת תניא** [שנינו בברייתא], משמע שכברייתו — כשר! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא כגון **דעבידא דפי דפי** [שעשאו על ידי הדפוס שיהא שורות שורות] ואינו כצורת אתרוג בדיוק, אולם כיון שצורתו הכללית כאתרוג, הרי זה כשר.


###### Steinsaltz on Sukkah 36b:3
[Steinsaltz on Sukkah 36b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/36b:3)

א **איתמר** [נאמר] שחלקו אמוראים בדבר **אתרוג שנקבוהו עכברים, אמר רב: אין זה הדר** ואין יוצאים בו. ותוהים: **איני** [כן הוא?]! **והא** [והרי] **ר' חנינא** היה **מטביל בה,** כלומר: היה מטביל את האתרוג ואוכל ממנו **ונפיק** [ויוצא] **בה,** כלומר: בשאריתו, לשם מצות אתרוג. ושואלים: **ולר' חנינא** הרי **קשיא מתניתין** [קשה משנתנו], ששנינו בה שאתרוג חסר פסול!


###### Steinsaltz on Sukkah 36b:4
[Steinsaltz on Sukkah 36b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/36b:4)

ומסבירים **בשלמא מתניתין** [נניח משנתנו] **לר' חנינא לא קשיא** [אינה קשה] כל כך, שאפשר לתרץ: **כאן** שאסרה המשנה חסר הרי זה **ביום טוב ראשון** של חג הסוכות, שיש להקפיד בו ביותר, **כאן** שמשמע ממנהגו של ר' חנינא שאף אתרוג החסר כשר, הרי זה **ביום טוב שני,** כלומר: בשאר ימות החג. **אלא לרב** שאמר כי בשנקבוהו עכברים פסול, **קשיא** [קשה] מה שעשה ר' חנינא! **אמר לך רב** [יכול היה רב לומר לך]: מכאן אין להקשות, כי **שאני** [שונים] ה**עכברים דמאיסי** [שהם מאוסים] ואף מה שהותירו נמאס ולכן הוא פסול, מה שאין כן בנשאר מאכילת אדם שאין הנותר נמאס ולכך הריהו כשר.


###### Steinsaltz on Sukkah 36b:5
[Steinsaltz on Sukkah 36b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/36b:5)

**איכא דאמרי** [יש אומרים] בלשון אחרת, **אמר רב:** אתרוג זה שנקבוהו עכברים — **זה הדר.** כלומר, אינו יוצא מגדר הדר בשל כך. **דהא** [שהרי] **ר' חנינא** היה **מטביל בה,** כלומר: את אתרוגו והיה אוכל ממנו **ונפיק בה** [ויוצא בו], משמע שחיסרון אינו פוסל. ושואלים: **ולר' חנינא קשיא מתניתין** [קשה משנתנו]! ומתרצים: **לא קשיא** [אינו קשה], **כאן ביום טוב ראשון כאן ביום טוב שני.**


###### Steinsaltz on Sukkah 36b:6
[Steinsaltz on Sukkah 36b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/36b:6)

ב במשנה הוזכרה מחלוקת ר' יהודה ור' מאיר בשיעורו של **אתרוג קטן. אמר רפרם בר פפא: כמחלוקת כאן** — **כך מחלוקת ב**ענין **אבנים מקורזלות. דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **בשבת שלש אבנים מקורזלות** (רכות, הראויות לכך) **מותר להכניס** בשבת **לבית הכסא** כדי לקנח בהן. שלמרות שאסור לטלטל אבנים בשבת, משום איסור מוקצה — מפני כבוד הבריות התירו חכמים. אלא נחלקו **כמה שיעורן** של אבנים אלו? **ר' מאיר אומר: כאגוז, ר' יהודה אומר: כביצה.** וכמובן שאין הדברים דומים בטעמם אבל יש דמיון בשיעורים שניתנו, והדבר יכול לשמש כסימן.


###### Steinsaltz on Sukkah 36b:7
[Steinsaltz on Sukkah 36b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/36b:7)

ג שנינו במשנה כי לדברי ר' יהודה שיעורו העליון של אתרוג **גדול,** הוא **כדי שיאחז** שני אתרוגים ביד. ולדברי ר' יוסי אין לו שיעור, וכשר אף זה שמחמת גודלו צריך לאוחזו בשתי ידיו. **תניא** [שנויה ברייתא], **אמר ר' יוסי: מעשה בר' עקיבא שבא לבית הכנסת ואתרוגו על כתפו** מרוב גודלו. ומכאן שמותר לצאת באתרוג גדול כל כך! **אמר לו ר' יהודה: משם** מביא אתה **ראיה? אף הם** חכמים שראוהו בכך **אמרו לו: אין זה הדר.**


###### Steinsaltz on Sukkah 36b:8
[Steinsaltz on Sukkah 36b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/36b:8)

ד משנה **אין אוגדין את הלולב אלא במינו,** כלומר, באחד מארבעת המינים שבלולב, אלו **דברי ר' יהודה. ור' מאיר אומר: אפילו בחוט** או **במשיחה** (בחבל מדידה) מותר. **אמר ר' מאיר: מעשה באנשי ירושלים שהיו אוגדין את לולביהן בגימוניות** (טבעות) **של זהב,** ומכאן ראיה שאין צריך לאוגדן דווקא במינן. **אמרו לו: במינו היו אוגדין אותו מלמטה** תחת אותן הגימוניות, ואלה לא היו לשם אגד אלא לקישוט בלבד.


###### Steinsaltz on Sukkah 36b:9
[Steinsaltz on Sukkah 36b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/36b:9)

ה גמרא **אמר רבא:** כשאמרו חכמים שאוגדים אותו במינו אין זה דווקא בחלק המשמש למצוה, כגון בעלי הלולב, אלא **אפילו בסיב** הגדל סביב לדקל, ו**אפילו בעיקרא דדיקלא** בחתיכה מגזעו של הדקל. **ואמר רבא: מאי טעמיה** [מה טעמו] של **ר' יהודה — קסבר** [סבור הוא]: **לולב צריך אגד** מן התורה, שאגידתו היא מעיקר מצותו **ואי מייתי מינא אחרינא** [ואם מביא מין אחר] לאגוד בו, אם כן **הוה** [הרי הם] **חמשה מיני** [מינים] ועובר משום "בל תוסיף".


###### Steinsaltz on Sukkah 36b:10
[Steinsaltz on Sukkah 36b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/36b:10)

**ואמר רבא: מנא אמינא לה** [מנין אומר אני] הלכה זו ש**סיב ועיקרא דדיקלא** [ועיקר הדקל] **מינא דלולבא** [ממין הלולב] **הוא** — **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]; נאמר: **"בסכת תשבו** שבעת ימים**"** (ויקרא כג, מד), ופירשו: **סוכה של כל דבר** ולא הקפיד הכתוב ממה יעשה את סככה, אלו **דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר: אין סוכה נוהגת אלא בארבעה מינים שבלולב.** וטענתו: **והדין** (והסברה) **נותן** שכן הוא, שאפשר לומר קל וחומר: **ומה לולב שאין נוהג** במצותו **בלילות כבימים,** אלא מצוותו ביום בלבד, **אינו נוהג אלא בארבעה מינין** בלבד, **סוכה שנוהגת** מצותה **בלילות כבימים — אינו דין שלא תהא אלא בארבעת מינין!**


###### Steinsaltz on Sukkah 36b:11
[Steinsaltz on Sukkah 36b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/36b:11)

**אמרו לו:** אין זה קל וחומר, כי **כל דין** (קל וחומר) **שאתה דן** אשר **תחלתו** לכאורה **להחמיר,** אבל **סופו**, כלומר: התוצאה המתבקשת ממנו, הריהי **להקל — אינו דין.** שהרי בסופו של דבר במקום ללמוד להחמיר נמצאת מיקל ובטלת סברת עצמך.