## Steinsaltz on Sukkah Daf 37a

###### Steinsaltz on Sukkah 37a:1
[Steinsaltz on Sukkah 37a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/37a:1)

**לא מצא ארבעת מינין** אלה כדי לסכך בהם סוכתו **יהא יושב ובטל** ממצות סוכה, **ו**הלא **התורה אמרה: "בסכת תשבו שבעת ימים"** ולא נתפרשו החומרים מהם היא צריכה להיעשות ומשמע שהיא **סוכה של כל דבר.** ונמצא שהלימוד, שלימדת שלכאורה בא רק להוסיף חומרה יבוא לגרום ביטול מצוה. **וכן בעזרא** הוא **אומר: "צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת לעשת סכת ככתוב"** (נחמיה ח, טו), ומכאן שאפשר להשתמש לצורך הסוכה גם בדברים שאינם מארבעת המינים!


###### Steinsaltz on Sukkah 37a:2
[Steinsaltz on Sukkah 37a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/37a:2)

**ור' יהודה סבר,** כי **הני** [אלה] עלי זית ועץ שמן האמורים בספר עזרא — לא נצטוו להביאם אלא **לדפנות** שמצד הדין יכולות הן להיעשות מכל חומר שהוא, ושאר המינים שנאמרו שם; **עלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות,** שהם מארבעת המינים — נאמרו ביחס **לסכך.** ולענייננו ברורה דעת ר' יהודה שאין מסככים אלא בארבעת המינים, **ותנן** [ושנינו במשנה]: **מסככין בנסרין** (קורות עץ), אלו **דברי ר' יהודה. אלמא** [מכאן] ש**סיב ועיקרא דדיקלא** [ועיקר הדקל] **מינא דלולבא** [ממין הלולב] **הוא,** שהרי אין קורות בארבעת המינים הללו, אלא מגזע הדקל. ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן] שכן הוא.


###### Steinsaltz on Sukkah 37a:3
[Steinsaltz on Sukkah 37a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/37a:3)

ותוהים: **ומי** [והאם] **אמר** באמת **ר' יהודה** כי **בארבעה מינין אין** [כן] מסככים בהם, אבל **מידי אחרינא** [בדבר אחר] **לא? והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **סיככה** את הסוכה **בנסרים של ארז שיש בהן** ברוחבם **ארבעה טפחים — דברי הכל פסולה,** שהיא כתקרת בית. **אין בהן ארבעה טפחים — ר' מאיר פוסל, ור' יהודה מכשיר. ומודה ר' מאיר שאם יש בין נסר לנסר** חלל פנוי **כמלא נסר** עצמו — **שמניח פסל** (ענפים ועלים) **ביניהן, וכשרה** על ידי סכך זה. על כל פנים רואים מכאן שלדעת ר' יהודה מסככים בנסרים של ארז ואין צריך שיהיה הסכך מארבעת המינים דווקא!


###### Steinsaltz on Sukkah 37a:4
[Steinsaltz on Sukkah 37a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/37a:4)

ומשיבים: **מאי** [מהו] **"ארז"** זה ששנינו — בעצם מין **הדס** הוא. וכדברי **רבה בר רב הונא,** ש**אמר רבה בר רב הונא: אמרי בי** [אומרים בני בית מדרשו], של **רב: עשרה מיני ארזים הם, שנאמר: "אתן במדבר ארז שיטה והדס** ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדיו" (ישעיהו מא, יט).


###### Steinsaltz on Sukkah 37a:5
[Steinsaltz on Sukkah 37a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/37a:5)

א שנינו במשנה ש**ר' מאיר אומר** כי יש להתיר לאגוד את המינים **אפילו במשיחה. תניא** [שנינו בתוספתא], **אמר ר' מאיר: מעשה ביקירי ירושלים שהיו אוגדין את לולביהן בגימוניות** (טבעות) **של זהב. אמרו לו: משם** מביא אתה **ראיה?! במינו היו אוגדין אותו מלמטה** מתחת לגימוניות ואותן גימוניות לא היו אלא לנוי.


###### Steinsaltz on Sukkah 37a:6
[Steinsaltz on Sukkah 37a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/37a:6)

**אמר להו** [להם] **רבה להנהו** [לאותם] **מגדלי הושענא דבי ריש גלותא** [קולעי, אוגדי ארבעת המינים של בית ראש הגולה]: **כי גדליתו הושענא דבי ריש גלותא** [כאשר אתם קולעים אוגדים את ארבעת המינים של בית ראש הגולה], **שיירי ביה** [השאירו בו] מקום **בית יד** שאינו אגוד ואינו מקושט **כי היכי דלא תיהוי** [כדי שלא תהיה] **חציצה** בין ידו של הנוטל לבין המינים עצמם.


###### Steinsaltz on Sukkah 37a:7
[Steinsaltz on Sukkah 37a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/37a:7)

**רבא אמר:** אין צורך בכך, כי **כל** דבר שעושים כדי **לנאותו** — **אינו חוצץ. ואמר רבה** מעין דבריו הקודמים: **לא לינקיט איניש הושענא בסודרא** [לא יקח אדם את ארבעת המינים על ידי סודר], משום **דבעינא** [שצריכים אנו] שתהא **לקיחה תמה** (שלימה) **וליכא** [ואין כאן], שהרי אינו נוטל את המינים עצמם ללא חציצה. **ורבא אמר:** אין לחשוש לכך, כי **לקיחה על ידי דבר אחר — שמה לקיחה.**


###### Steinsaltz on Sukkah 37a:8
[Steinsaltz on Sukkah 37a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/37a:8)

**אמר רבא: מנא אמינא לה** [מנין אומר אני אותה את הדעה הזו] ש**לקיחה על ידי דבר אחר — שמה לקיחה, דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **אזוב** שבו מזים ממי פרה אדומה על טמא מת כדי לטהרו, אם היה **קצר** מכדי שיגיע לתחתית השפופרת המכילה את המים — **מספקו** (מאריך אותו עד שיספיק) **בחוט** או **בכוש** (בפלך) שתוחב בו, **וטובל** במים **ועולה ואוחז באזוב** עצמו **ומזה.** ולכאורה **אמאי** [מדוע] יכול הוא לעשות בדרך זו? והלא **"ולקח** אזוב **וטבל** במים איש טהור והיזה**"** (במדבר יט, יח) **אמר רחמנא** [אמרה התורה] ומשמע כי הטבילה במים צריכה להיות באותו אזוב שלקח! **אלא לאו שמע מינה** [האם לא תלמד מכאן] כי **לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה.**


###### Steinsaltz on Sukkah 37a:9
[Steinsaltz on Sukkah 37a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/37a:9)

את ההוכחה הזו דוחים: **ממאי** [ממה מוכיח אתה זאת]? **דלמא שאני התם** [שמא שונה שם], ש**כיון דחבריה** [שחיבר] בו את החוט חיבור קבוע — **כגופיה דמי** [הריהו כגופו], אבל מה שאינו מחובר ואינו גופו אין לוקחים על ידו. **אלא** יש לדחות הוכחה זו, ולהוכיח שלקיחה על ידי דבר אחר נחשבת כלקיחה **מהכא** [מכאן]; ממה ששנינו: **נפל** האפר של הפרה האדומה **משפופרת** שהיה מצוי בה ל**שוקת** שבה נמצאים המים החיים — הרי זה **פסול,** משום שצריך שתהא הלקיחה והנתינה מרצונו ומדעתו.