## Steinsaltz on Sukkah Daf 38a

###### Steinsaltz on Sukkah 38a:1
[Steinsaltz on Sukkah 38a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/38a:1)

**שירי מצוה מעכבין את הפורענות.** שאפילו חלק המצוה שאיננו עיקרי והוא רק כשיריים שלה — אף הוא כוחו יפה לעכב הפורענות. **שהרי תנופה שירי מצוה היא,** שכן אם לא הניף — יצא ידי חובה, ובכל זאת אמרנו ש**עוצרת רוחות וטללים רעים. ואמר רבא: וכן** צריך לנהוג גם **בלולב** (מוליך ומביא, מעלה ומוריד) ומאותם הטעמים. מסופר: **רב אחא בר יעקב ממטי ליה ומייתי ליה** [היה מוליך ומביא אותו] את הלולב ו**אמר** באותה שעה: **דין גירא בעיניה דסטנא** [זה חץ בעיניו של השטן, יצר הרע] שאנו מקיימים את המצוה ושמחים בה. ומעירים: **ולאו מלתא היא** [ואין זה דבר], כלומר: אין ראוי לומר כן, **משום דאתי לאיגרויי ביה** [שעשוי השטן להתגרות בו], שאם הוא מדגיש את נצחונו על יצר הרע יבוא להתגרות בו ביותר.


###### Steinsaltz on Sukkah 38a:2
[Steinsaltz on Sukkah 38a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/38a:2)

א משנה **מי שבא בדרך ולא היה בידו לולב ליטול — לכשיכנס לביתו** לאכול, **יטול על שלחנו,** כלומר: יפסיק סעודתו ויטול לולב. **לא נטל** את הלולב **שחרית — יטול בין הערבים, שכל היום** כולו **כשר ללולב.**


###### Steinsaltz on Sukkah 38a:3
[Steinsaltz on Sukkah 38a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/38a:3)

ב גמרא בלשון המשנה מדקדקים: **אמרת** במשנה שאם לא נטל את הלולב לפני הסעודה, **נוטלו על שלחנו; למימרא** [לומר] מכאן שהוא **מפסיק,** שאם נזכר שלא נטל הרי הוא מפסיק אפילו באמצע הסעודה ונוטל, ואחר כך ממשיך בסעודתו, **ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה] ממקור אחר, שאמרו שיש להתפלל תפילת מנחה לפני הסעודה, אבל **אם התחילו** בסעודה — **אין מפסיקין,** הרי שאף לצורך מצוה אין מפסיקים בסעודה! **אמר רב ספרא: לא קשיא** [קשה], ואפשר לתרץ כי **הא** [זה] ששנינו שאין מפסיקים — **דאיכא** [שיש] **שהות ביום** להתפלל אחר כך, **הא** [זו] ששנינו שמפסיקים — **דליכא** [שאין] **שהות ביום,** ולכן ראוי לו להזדרז ולעשות את המצוה, שמא לא יספיק מאוחר יותר לעשותה.


###### Steinsaltz on Sukkah 38a:4
[Steinsaltz on Sukkah 38a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/38a:4)

**אמר רבא: מאי קושיא** [מה הקושיה]? שמתחילה לא היה מקום לקושיה, כי **דלמא** [שמא] **הא** [זו] מצות הלולב **דאורייתא** [מן התורה] ולכן מפסיק בסעודתו כדי לקיימה, **הא** [זו] תפילת המנחה **דרבנן** [מדברי סופרים] ולכן אינו צריך להפסיק לצורך קיומה. **אלא אמר רבא:** יש לחזור משאלה זו, ו**אי קשיא הא קשיא** [ואם קשה בענין זה של הפסקה זה הוא הקשה]; ששנינו: **לכשיכנס לביתו** — **נוטלו על שלחנו, אלמא** [מכאן] ש**מפסיק, והדר תני** [חזר ושנה]: **לא נטל שחרית — יטול בין הערבים. אלמא** [מכאן] שהוא **לא מפסיק** בסעודתו, אלא דוחה את נטילת הלולב לשעה מאוחרת יותר!


###### Steinsaltz on Sukkah 38a:5
[Steinsaltz on Sukkah 38a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/38a:5)

ועל כך **אמר רב ספרא: לא קשיא** [אינו קשה], **הא** [זה] שאמרו שאינו מפסיק — **דאיכא** [שיש] **שהות ביום** לקיים את המצווה מאוחר יותר, **הא** [זה] ששנינו שמפסיק — **דליכא** [שאין] **שהות ביום** ולכך צריך להפסיק.


###### Steinsaltz on Sukkah 38a:6
[Steinsaltz on Sukkah 38a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/38a:6)

**אמר ר' זירא: מאי קושיא** [מה הקושיה] והסתירה שמצא רבא? **דלמא** [שמא] פירוש הדבר כך הוא: אכן ה**מצוה** היא **לאפסוקי** [להפסיק] מסעודתו, אלא **ואי** [ואם] **לא פסיק** [הפסיק] כמצותו — **יטול בין הערבים, שכל היום כשר ללולב.** ואין איפוא קושי עוד. **אלא אמר ר' זירא: לעולם** יש להקשות **כדאמרינן מעיקרא** [כפי שאמרנו מתחילה] בסתירה מדין לולב לדין תפילה, **ודקשיא לך** [ומה שהיה קשה לך] מדוע אין לתרץ סתירה זו באופן זה; **הא דאורייתא** [זו מצות הלולב מן התורה] **הא דרבנן** [זו תפלת מנחה מדברי סופרים] — צריך לומר כי **הכא** [כאן] **ביום טוב שני** (חול המועד) שמצות לולב בו היא **דרבנן עסקינן** [עוסקים אנו] ולכן אפשר להקשות מדין תפילה לדין לולב, לפי ששניהם מדברי סופרים.


###### Steinsaltz on Sukkah 38a:7
[Steinsaltz on Sukkah 38a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/38a:7)

ומעירים: **דיקא נמי** [מדוייק גם כן כך] מלשון המשנה, שמדובר ביום טוב שני, כלומר: בחול המועד. וההוכחה לכך, **מדקתני** [ממה ששנינו] בה: **מי שבא בדרך ואין בידו לולב. דאי סלקא דעתך** [שאם עולה על דעתך] לומר שמדובר **ביום טוב ראשון מי שרי** [האם מותר] ללכת בדרך רחוקה ביום זה? אלא ודאי הכוונה היא לימי חול המועד, ומדוייק כדברי ר' זירא.


###### Steinsaltz on Sukkah 38a:8
[Steinsaltz on Sukkah 38a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/38a:8)

ג משנה **מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו** (מקריאין לפניו את נוסח ההלל) והוא **עונה אחריהן מה שהן אומרין** מלה במלה. ומעירים: **ותבא לו מאירה** (קללה), שהוא בור ועם הארץ הנזקק לכך. **אם היה גדול מקרא אותו —** אינו צריך לחזור אחריו, משום שהגדול מוציאו ידי חובתו באמירתו, אלא **עונה אחריו "הללויה"** על כל דבר שהוא אומר. ומעירים: **מקום שנהגו לכפול** פסוקים מסויימים ולאומרם פעמיים — **יכפול,** ואם נהגו **לפשוט,** כלומר: לאומרם כמות שהם — **יפשוט,** מקום שנהגו **לברך** לפני אמירת ההלל — **יברך, והכל כמנהג המדינה** בענין זה.


###### Steinsaltz on Sukkah 38a:9
[Steinsaltz on Sukkah 38a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/38a:9)

ד גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **באמת אמרו בן מברך לאביו** ברכת המזון, שכיון שהוא חייב בה מדברי סופרים, יכול לברך גם עבור אביו. **ו**כן **עבד** כנעני **מברך לרבו** (אדוניו), **ואשה מברכת לבעלה, אבל אמרו חכמים: תבא מאירה** (קללה) **לאדם** שנזקק לכך **שאשתו ובניו מברכין לו** והוא עצמו אינו יודע.


###### Steinsaltz on Sukkah 38a:10
[Steinsaltz on Sukkah 38a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/38a:10)

**אמר רבא:**