## Steinsaltz on Sukkah Daf 44a

###### Steinsaltz on Sukkah 44a:1
[Steinsaltz on Sukkah 44a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/44a:1)

**אמרי** [אומרים]: באמת **לדידהו נמי לא דחי** [להם, לבני ארץ ישראל גם כן אינו דוחה] את השבת, ולא כפי שאמרנו. ושואלים: **ואלא קשיא הני תרתי** [קשה מה ההבדל שבין שני מקורות אלה]; **דתנא חדא** [ששנה במקום אחד] **כל העם מוליכין את לולביהן** בשבת **להר הבית ותניא אידך** [ושנינו בברייתא אחרת] שמוליכים **לבית הכנסת, ומתרצינן** [ואנו מתרצים] קושי זה באמרנו: **כאן** שאמרנו שמוליכים לולביהם להר הבית **—** הרי זה **בזמן שבית המקדש קיים, כאן** שאמרנו שמוליכים לולביהם לבית הכנסת — הרי זה **בזמן שאין בית המקדש קיים.** הרי שאף משחרב בית המקדש, היו בני ארץ ישראל מקיימים מצוות לולב אף בשבת (אם כי בבית הכנסת ולא כבעת עמוד המקדש על מכונו) ונמצאת שבת נדחית על ידם!


###### Steinsaltz on Sukkah 44a:2
[Steinsaltz on Sukkah 44a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/44a:2)

ודוחים: **לא, אידי ואידי** [זה וזה] **בזמן שבית המקדש קיים** דווקא, **ולא קשיא** [ואינו קשה] משינוי הלשון; כי בשתי הברייתות מדובר בבני ארץ ישראל בזמן שבית המקדש קיים, **כאן** שאמרנו שמוליכים למקדש — מדובר באנשים הסמוכים ל**מקדש, כאן** שאמרנו כי מוליכים לבית הכנסת, מדובר **בגבולין** בשאר מקומות בארץ ישראל, שהיו יודעים אז בדיוק זמן קביעת החודש. אבל משחרב בית המקדש, שוב אין מצות לולב דוחה את השבת לא בחוץ לארץ ולא בארץ ישראל.


###### Steinsaltz on Sukkah 44a:3
[Steinsaltz on Sukkah 44a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/44a:3)

**אמר ליה** [לו] **אביי לרבה: מאי שנא** [במה שונה] **לולב, דעבדינן ליה** [שעושים אנו אותו] גם בימינו **שבעה** ימים **זכר למקדש, ומאי שנא** [ובמה שונה] **ערבה דלא עבדינן ליה** [שאין אנו עושים אותה] **שבעה** ימים **זכר למקדש? אמר ליה** [לו] רבה: **הואיל ואדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב** ואין צורך בזכרון נוסף. **אמר ליה** [לו] אביי: אין הדבר מספיק, שהרי **ההוא משום לולב הוא דקא עביד ליה** [שעושה זאת], שנוטל את הערבה בין מיני הלולב, **וכי תימא דקא מגבה ליה והדר מגבה ליה** [ואם תאמר שהוא מגביה אותה וחוזר ומגביה אותה], פעם אחת למצוות ארבעת המינים ופעם שניה לזכר ערבה שבמקדש, **והא מעשים בכל יום דלא קא עבדינן הכי** [שאין אנו עושים כך] ואין מגביהים פעמיים!


###### Steinsaltz on Sukkah 44a:4
[Steinsaltz on Sukkah 44a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/44a:4)

**אמר רב זביד משמיה** [משמו] של **רבא: לולב** שמצותו **דאורייתא** [מן התורה] — **עבדינן** [עושים אנו] גם בימינו **שבעה** ימים **זכר למקדש, ערבה** שמצותה **דרבנן** [מדברי סופרים], בלבד — **לא עבדינן לה** [אין עושים אותה] **שבעה זכר למקדש.**


###### Steinsaltz on Sukkah 44a:5
[Steinsaltz on Sukkah 44a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/44a:5)

ושואלים: **למאן** [לשיטת מי] אמר רבא דברים אלה? **אילימא** [אם תאמר] כי **ל**שיטת **אבא שאול** אמר זאת, **האמר** [הרי אמר] **"ערבי נחל" כתיב** [נאמר] בלשון רבים והן **שתים, אחת ללולב ואחת למקדש** ואם כן לדעתו הדבר מפורש בתורה. **אי לרבנן** [אם לדעת חכמים], הלא **הלכתא גמירי לה** [בהלכה למשה מסיני למדו אותה], ש**אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן משום ר' נחוניא איש בקעת בית חורתן: עשר נטיעות** הנטועות בסדר מסויים בתוך שדה בית סאה, שבגללן מותר לחרוש שדה סמוך לשנת השמיטה, על אף שבדרך כלל יש להוסיף מן החול על הקודש, וכן מצות **ערבה** שבמקדש **וניסוך המים** על המזבח בחג הסוכות, הם **הלכה למשה מסיני.**


###### Steinsaltz on Sukkah 44a:6
[Steinsaltz on Sukkah 44a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/44a:6)

**אלא** יש לדחות תירוץ זה, ולומר בסגנון אחר: **אמר רב זביד משמיה** [משמו] של **רבא: לולב דאית ליה** [שיש לו] **עיקר מן התורה,** שהרי מצותו כתובה במפורש — **בגבולין עבדינן ליה** [עושים אנו אותו] **שבעה** ימים **זכר למקדש,** אבל **ערבה דלית לה** [שאין לה] **עיקר מן התורה,** שאין מצוותו כתובה במפורש — **בגבולין לא עבדינן** [אין אנו עושים] **שבעה** ימים **זכר למקדש.**


###### Steinsaltz on Sukkah 44a:7
[Steinsaltz on Sukkah 44a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/44a:7)

א בענין זה של הערבה במקדש **אמר ריש לקיש: כהנים בעלי מומין נכנסין בין האולם ולמזבח** על אף שכרגיל אסור להם להכנס לשם מפני מומם, **כדי לצאת בערבה** שהם מקיפים את המזבח בערבות, וממילא מגיעים גם בין האולם ולמזבח. **אמר ליה** [לו] **ר' יוחנן: מי אמרה** להלכה זו? ותוהים: על דברי ר' יוחנן: מה מקום לשאלה **מי אמרה?** מדוע נראה ר' יוחנן כמפקפק בדבר, **הא איהו** [הרי הוא עצמו] **אמר** זאת! ש**אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן משום ר' נחוניא איש בקעת בית חורתן: עשר נטיעות, ערבה, וניסוך המים** הם **הלכה למשה מסיני.**


###### Steinsaltz on Sukkah 44a:8
[Steinsaltz on Sukkah 44a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/44a:8)

**אלא** זו היתה תמיהתו של ר' יוחנן: **מי אמרה** שמצותה **בנטילה,** כלומר: שהכהנים מחזיקים ערבות בידם ומקיפים את המזבח, **דלמא** [שמא] מצותה **בזקיפה** בלבד, שכהן אחד מעמיד את ענפי הערבה סמוך למזבח ודי בכך! ועוד: **מי אמרה** שמצותה אף **בבעלי מומין דלמא** [שמא] רק **בתמימים!**


###### Steinsaltz on Sukkah 44a:9
[Steinsaltz on Sukkah 44a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/44a:9)

ב **אתמר** [נאמר] שנחלקו **ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי, חד** [אחד] מהם **אמר: ערבה יסוד נביאים** שהנביאים חגי זכריה ומלאכי הם שתיקנו וקבעו מצוה זו של ערבה במקדש כחובה, **וחד** [ואחד מהם] **אמר: ערבה מנהג נביאים** היא, שאין זו מצוה קבועה שתיקנו נביאים, אלא מנהג עתיק שנהגו בו הנביאים והנהיגו אף את העם במצוה זו. ומעירים: **תסתיים** [תוגדר] הבעיה שלא היתה ברורה לנו תחילה, ונקבע כי **ר' יוחנן הוא** ש**אמר** כי **יסוד נביאים** היא, ש**אמר ר' אבהו אמר ר' יוחנן: ערבה יסוד נביאים הוא.** ומסכמים: אכן, **תסתיים** [תוגדר] שכך היא.


###### Steinsaltz on Sukkah 44a:10
[Steinsaltz on Sukkah 44a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/44a:10)

**אמר ליה** [לו] **ר' זירא לר' אבהו: מי** [האם] **אמר ר' יוחנן הכי** [כך]? **והאמר** [והרי אמר] **ר' יוחנן משום ר' נחוניא איש בקעת בית חורתן: עשר נטיעות, ערבה, וניסוך המים הלכה למשה סיני** הם, וכיצד ייחס אותה לנביאים? **"אשתומם כשעה חדא"** [תהה על דבר זה כשעה אחת] ולאחר שהרהר בדבר **ואמר** שיש להסביר לדברי ר' יוחנן כי אכן מצות ערבה הלכה למשה מסיני היא, אלא ש**שכחום** במשך הדורות **וחזרו ויסדום.**


###### Steinsaltz on Sukkah 44a:11
[Steinsaltz on Sukkah 44a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/44a:11)

ושואלים: **ומי** [והאם] **אמר ר' יוחנן הכי** [כך] **והאמר** [והרי אמר] **ר' יוחנן: דלכון** [שלכם] כלומר: חכמי בבל, **אמרי** [אומרים] **דלהון** [שלהם], של חכמים **היא** תקנה זו, ואיננה לא הלכה למשה מסיני, ולא יסוד נביאים, אלא מנהג מדברי חכמים בלבד! ומשיבים: **לא קשיא** [קשה]: