## Steinsaltz on Sukkah Daf 44b

###### Steinsaltz on Sukkah 44b:1
[Steinsaltz on Sukkah 44b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/44b:1)

**כאן במקדש** — היא הלכה למשה מסיני **כאן בגבולין** — יסוד נביאים היא.


###### Steinsaltz on Sukkah 44b:2
[Steinsaltz on Sukkah 44b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/44b:2)

א **אמר ר' אמי: ערבה** שנוטלים למצות ערבה, **צריכה שיעור, ואינה ניטלת אלא בפני עצמה** ולא עם הלולב, **ואין אדם יוצא ידי חובתו** למצות ערבה **בערבה שבלולב.** ותוהים: **כיון** ש**אמר מר** [החכם] כי הערבה **אינה ניטלת אלא בפני עצמה, פשיטא** [פשוט] מובן מאליו ש**אין אדם יוצא** ידי חובתו **בערבה שבלולב!**


###### Steinsaltz on Sukkah 44b:3
[Steinsaltz on Sukkah 44b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/44b:3)

ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר] כי **הני מילי** [דברים אלה] אמורים דווקא **היכא דלא אגבהיה** [במקום שלא הגביה] את הלולב למצות ארבעת המינים **והדר אגבהיה** [וחזר והגביהו] בשנית לשם מצות ערבה, **אבל** אם **אגבהיה והדר אגבהיה** [הגביהו וחזר והגביהו] **אימא** [אמור] ש**לא,** לכך **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאף אם הגביה את הלולב פעם נוספת במיוחד כדי לצאת ידי חובת מצות ערבה — אינו יוצא, אלא צריך ליטול ערבה בפני עצמה. **ורב חסדא אמר ר' יצחק: אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב ביום טוב הראשון של חג.**


###### Steinsaltz on Sukkah 44b:4
[Steinsaltz on Sukkah 44b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/44b:4)

כיון שאמרנו שערבה צריכה שיעור, שואלים: **וכמה** צריך להיות **שיעורה? אמר רב נחמן: שלשה בדי עלין לחין,** כלומר: שלושה ענפים שיש בכל אחד עלים לחים ולא יבשים. **ורב ששת אמר: אפילו עלה אחד ובד אחד.** ותוהים על הלשון: **עלה אחד ובד אחד סלקא דעתך** [עולה על דעתך לומר], שיאחוז בידו עלה אחד לחוד וענף לחוד?! **אלא אימא** [אמור] כך: **אפילו עלה אחד בבד אחד** יוצא בו ידי חובה.


###### Steinsaltz on Sukkah 44b:5
[Steinsaltz on Sukkah 44b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/44b:5)

מסופר: **אמר** החכם **אייבו** (אבי האמורא רב): **הוה קאימנא** [הייתי עומד] **קמיה** [לפני] **ר' אלעזר בר צדוק ואייתי ההוא גברא** [והביא אדם אחד] **ערבה קמיה** [לפניו] לקיים בה את המצוה, **שקיל, חביט חביט, ולא בריך** [לקח, חבט בה חבוט, ולא ברך] עליה. משמע: **קסבר** [סבר] כי מצות ערבה **מנהג נביאים הוא** ולכן אין מברכים עליו, כפי שאין מברכים על מנהגים אחרים. וכגון זה מסופר: **אייבו וחזקיה בני ברתיה** [בני בתו] של **רב אייתו** [הביאו] **ערבה לקמיה** [לפני] **רב** למצוה, **חביט חביט ולא בריך** [חבט בה חבוט ולא ברך], משמע כי **קא סבר** [סבור אף הוא] כי **מנהג נביאים הוא.**


###### Steinsaltz on Sukkah 44b:6
[Steinsaltz on Sukkah 44b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/44b:6)

ב כיון שהבאנו את דברי אייבו במה שלמד מר' אלעזר בר' צדוק, מביאים הלכה נוספת שנמסרה בדרך זו; **אמר אייבו הוה קאימנא קמיה** [עמדתי לפני] **ר' אלעזר בר' צדוק, אתא לקמיה ההוא גברא** [בא לפניו אדם אחד] **אמר ליה** [לו] אותו אדם; **קרייתא** [כפרים] **אית** [יש] **לי, כרמיא** [כרמים] **אית** [יש] **לי, זיתיא** [זיתים] **אית** [יש] **לי, ואתו בני קרייתא** [ובאים בני הכפרים] **ומקשקשין בכרמיא** [ומעדרים בכרמים] בשנת השמיטה **ואוכלין בזיתיא** [מן הזיתים] הללו — **אריך או לא אריך** [ראוי או אינו ראוי] להניח למהלך זה של הדברים? **אמר ליה** [לו] ר' אלעזר בר' צדוק לאותו אדם: **לא אריך** [אינו ראוי]. **הוה קא שביק ליה ואזיל** [עזבו אותו אדם והלך]. **אמר** ר' אלעזר בר' צדוק: **כדו הויתי דיירי בארעא הדא ארבעים שנין** [כבר הייתי חי בארץ זו ארבעים שנה], **ולא חמיתי בר אינש מהלך בארחן דתקנן כדין** [ראיתי עוד אדם הולך בדרך הישר כמו זה]. **הדר ואתא** [חזר אותו אדם ובא] **ואמר ליה** [לו]: **מאי מיעבד** [מה אעשה] לתקן את ענין העידור של הכרמים? **אמר ליה: אפקר זיתיא לחשוכיא, ותן פריטיא לקשקושי כרמים** [הפקר את הזיתים לעניים, ותן פרוטות לעובדים בשכרם שיעדרו את הכרמים].


###### Steinsaltz on Sukkah 44b:7
[Steinsaltz on Sukkah 44b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/44b:7)

לגופו של הענין תוהים: **וקשקושי מי שרי** [ועידור האם מותר]? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא] על הכתוב: **"והשביעת תשמטנה ונטשתה"** (שמות כג, יא) ודרשו: **"תשמטנה" — מלקשקש, "ונטשתה" — מלסקל** את אבניה, הרי שהקשקוש אסור! **אמר רב עוקבא בר חמא: תרי קשקושי הוו** [שני מיני עידור הם]; **חד סתומי פילי** [אחד לסתום סדקים] בקרקע **וחד אברויי אילני** [ואחד להבריא ולהועיל לאילנות]. **אברויי אילני** [להבריא את האילנות] — **אסור** בשביעית, אולם **סתומי פילי** [לסתום את הסדקים] — **שרי** [מותר] שאינו נעשה לגידול הנטיעות אלא למנוע את מיתת האילנות.


###### Steinsaltz on Sukkah 44b:8
[Steinsaltz on Sukkah 44b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/44b:8)

ג ועוד מדברי תורה שנמסרו באופן זה: **אמר אייבו משום ר' אלעזר בר' צדוק: אל יהלך אדם בערבי שבתות יותר מ**מהלך **שלש פרסאות** אלא ישבות בהקדם, כדי שיהא בטוח שיש עימו סעודה מתאימה לשבת. **אמר רב כהנא: לא אמרן** [אמרנו] **אלא** שלא ילך מרחק כזה **לביתיה** [אל ביתו] **אבל** אם הולך **לאושפיזיה** [לבית מלונו] **אמאי דנקיט סמיך** [על מה שהוא לוקח בידו הוא סומך], שכיון שאינו יודע אם ימצא שם מאכל, הריהו מביא בידו כדי הצורך.


###### Steinsaltz on Sukkah 44b:9
[Steinsaltz on Sukkah 44b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/44b:9)

**איכא דאמרי** [יש אומרים] בלשון אחרת; **אמר רב כהנא: לא נצרכא** הלכה זו שלא ילך אדם מהלך שלוש פרסאות בערב שבת דווקא להולך למקום זר, **אלא אפילו לביתו** לא ילך, שמא לא ימצא כדי הצורך. **אמר רב כהנא: בדידי הוה עובדא** [בי עצמי היה מעשה] שהלכתי מהלך כזה בערב שבת לכיוון ביתי **ואפילו כסא דהרסנא** [דגים קטנים מטוגנים] **לא אשכחי** [מצאתי] בבית. ללמדך שצריך אדם לדאוג להכין צרכי שבת מבעוד יום.


###### Steinsaltz on Sukkah 44b:10
[Steinsaltz on Sukkah 44b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/44b:10)

ד שנינו במשנה **מצות לולב** בשבת **כיצד?** ומבואר, כיצד מסדרים את לולביהם על גבי האיצטבא שבבית המקדש. **תני תנא קמיה** [שנה חוזר המשניות לפני] **רב נחמן** בנוסח זה: **סודרים** היו את הלולבים **על גג האיצטבא** שבמקדש. **אמר ליה** [לו] רב נחמן: