## Steinsaltz on Sukkah Daf 45b

###### Steinsaltz on Sukkah 45b:1
[Steinsaltz on Sukkah 45b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/45b:1)

**"אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח",** שהוא רמז לאגודות שאוגדים את הלולב ("אסרו חג") וההדס ("עבותים"). **אמר ר' ירמיה משום** [בשם] **ר' שמעון בן יוחי, ור' יוחנן** אמר דבר זה **משום** [בשם] **ר' שמעון המחוזי** שהוא אמרו **משום** [בשם] **ר' יוחנן המכותי: כל העושה איסור** (אגודה, תוספת) **לחג** ביום שלאחריו **באכילה ושתיה — מעלה עליו** מחשיב לו **הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר: "אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח".**


###### Steinsaltz on Sukkah 45b:2
[Steinsaltz on Sukkah 45b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/45b:2)

א כיון שהזכרנו דברים שאמר ר' ירמיה משום ר' שמעון בן יוחאי, מביאים עוד דברים שנמסרו לנו בדרך זו. **אמר חזקיה אמר ר' ירמיה משום** [בשם] **ר' שמעון בן יוחאי: כל המצות כולן אין אדם יוצא בהן אלא דרך גדילתן** כגון בנטילת לולב, שצריך להחזיקו כשקצהו התחתון פונה כלפי מטה, וכפי **שנאמר** בענין קרשי המשכן: **"עצי שטים עמדים"** (שמות כו, טו), להדגיש שאותם עצי השיטים אשר בנו בהם את המשכן היו עומדין בו כדרך גדילתם, ולא העמידום באופן אחר.


###### Steinsaltz on Sukkah 45b:3
[Steinsaltz on Sukkah 45b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/45b:3)

ומעירים: **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]; נאמר: **"עצי שטים עמדים" —** לומר **שעומדים** במשכן **דרך גדילתן** בטבע. **דבר אחר: "עומדין"** פירושו **שמעמידין את ציפוין,** כלומר שעצי השיטים היו מחזיקים את ציפוי הזהב שעליהם שהיה מחוזק במסמרים ונסמך על העץ. **דבר אחר:** מה פירוש **"עומדין"** — **שמא תאמר אבד סיברם** (תקוותם) **ובטל סכויין** לאחר שנחרב המשכן, ושוב לא ישמשו בקדושה, **תלמוד לומר: "עצי שטים עמדים" — שעומדים לעולם ולעולמי עולמים** ועוד יתגלו לנו.


###### Steinsaltz on Sukkah 45b:4
[Steinsaltz on Sukkah 45b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/45b:4)

ועוד מסרו: **ואמר חזקיה אמר ר' ירמיה משום** [בשם] **ר' שמעון בן יוחאי: יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה,** שבצדקתו ויסוריו הוא משמש הצדקה עבור העולם כולו **ואילמלי** ואם יהיה **אליעזר בני עמי** ויחשבו זכויותינו יחד, נוכל לפטור את העולם **מיום שנברא העולם ועד עכשיו, ואילמלי** ואם יהיה המלך הצדיק **יותם בן עוזיהו עמנו —** נוכל לפטור **מיום שנברא העולם עד סופו** שצדקתם של אלה שקולה כנגד מעשי כל הדורות. והיא מצדיקה את קיומו של העולם.


###### Steinsaltz on Sukkah 45b:5
[Steinsaltz on Sukkah 45b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/45b:5)

**ואמר חזקיה אמר ר' ירמיה משום ר' שמעון בן יוחאי: ראיתי בני עלייה** אנשי המעלה, הצדיקים האמיתיים **והן מועטין, אם אלף הן — אני ובני מהן, אם מאה הם — אני ובני מהן, אם שנים הן — אני ובני הן.** ושואלים: **ומי זוטרי כולי האי** [והאם מעטים הם כל כך] בני העליה? והרי **אמר רבא: תמני סרי אלפי דרא הוה דקמיה קודשא בריך הוא** [שמונה עשרה אלף הם בשורה שלפני הקדוש ברוך הוא], **שנאמר: "סביב שמנה עשר אלף"** (יחזקאל מח, לה), משמע שרבים הם הצדיקים העומדים במעלה! ומשיבים: **לא קשיא** [קשה]; **הא** [זה] המספר המועט הוא של אלו **דמסתכלי** [המסתכלים] **באספקלריא המאירה,** שבודאי מעטים הם, **הא** [זה] המספר הגדול הוא של אלו **דלא מסתכלי** [שאינם מסתכלים] **באספקלריא המאירה** ורואים פני שכינה בהסתר פנים.


###### Steinsaltz on Sukkah 45b:6
[Steinsaltz on Sukkah 45b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/45b:6)

ועדיין שואלים: **ודמסתכלי** [והמסתכלים] **באספקלריא המאירה, מי זוטרי כולי האי** [האם מעטים הם כל כך]? **והא** [הרי] **אמר אביי: לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל יום** [אין העולם פחות בכל דור משלשים וששה צדיקים המקבלים פני שכינה בכל יום], **שנאמר: "אשרי כל חוכי לו"** (ישעיה ל, יח) **"לו" בגימטריא תלתין ושיתא הוו** [שלושים ושישה הם] משמע שבכל דור יש לפחות שלשים וששה צדיקים גמורים! ומשיבים: **לא קשיא** [אינו קשה]: **הא דעיילי בבר** [אלו שמרובים יותר הם הנכנסים בבקשת רשות] **הא דעיילי בלא בר** [אלו שנכנסים בלא בקשת רשות], ואלה ששערי שמים פתוחים להם תמיד הם מעטים ביותר.


###### Steinsaltz on Sukkah 45b:7
[Steinsaltz on Sukkah 45b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/45b:7)

ב במשנה נאמר ש**בשעת פטירתן** מן המזבח לאחר שהקיפוהו, היו משבחים ואומרים כמה דברים לגבי שבח המזבח ותהילה לה'. ותוהים: **והא קא** [והרי על ידי כך] **משתתף שם שמים ודבר אחר** (המזבח). **ו**הרי **תניא** [שנינו בברייתא]: **כל המשתף שם שמים ודבר אחר** כל שהוא **נעקר מן העולם, שנאמר: "**זובח לאלהים יחרם **בלתי לה' לבדו"** (שמות כב, יט), להדגיש כי שום דבר אין לשתפו עם שם שמים! ומשיבים: **הכי קאמר** [כך אמר], כך יש לפרש את דברי שבחם: **ליה אנחנו מודים** שהוא רבוננו **ולך** (המזבח) **אנחנו משבחים,** שאתה חביב לפניו לכפר עלינו, **ליה אנחנו מודים ולך אנו מקלסין** (מהללים) ובאופן זה אין משתפים את המזבח עם ה' במדרגה אחת כלל.


###### Steinsaltz on Sukkah 45b:8
[Steinsaltz on Sukkah 45b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/45b:8)

ג שנינו במשנה: **כמעשהו** בענין מצות הערבה **בחול** כך מעשהו בשבת. ולדעת ר' יוחנן בן ברוקה היו ביום השביעי מביאים ענפי דקל (חריות). **אמר רב הונא: מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' יוחנן בן ברוקה —** שנאמר: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר **כפת** תמרים" (ויקרא כג, מ), "כפות" לשון רבים והם **שנים: אחת ללולב ואחת למזבח. ורבנן** [וחכמים] שאינם סבורים כן **אמרי** [אומרים] **"כפת" כתיב** [נכתב] והכתיב החסר בא ללמדנו שדי בכפת תמרים אחת והיא הלולב.


###### Steinsaltz on Sukkah 45b:9
[Steinsaltz on Sukkah 45b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/45b:9)

**ר' לוי אומר:** טעמו של ר' יוחנן בן ברוקה אינו מן הכתובים אלא מנהג זה בא להראות שבח ישראל שהם **כתמר, מה תמר זה אין לו אלא לב אחד** לפי שגזע התמר אינו מתפצל לענפים ומתמר ועולה למעלה **אף ישראל אין להם אלא לב אחד — לאביהם שבשמים.**


###### Steinsaltz on Sukkah 45b:10
[Steinsaltz on Sukkah 45b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/45b:10)

ד **אמר רב יהודה אמר שמואל: לולב** מצותו **שבעה** ימים ולכן מברכים עליו בכל יום מימי החג, ו**סוכה** מצותה **יום אחד** ולכן אין מברכים על ישיבתה, אלא ביום הראשון בלבד. **מאי טעמא** [מה הטעם]? ומסבירים פשר דברים אלה: **לולב דמפסקי** [שבו מופסקים] ה**לילות** מן ה**ימים,** שהרי בלילה אין מצוה בלולב, אם כן **כל יומא** [כל יום] **מצוה באפיה נפשיה** [בפני עצמה] **הוא** ונמצא שיש שבעה ימים מחולקים לקיום מצות לולב, ואילו **סוכה דלא מפסקי** [שאין מופסקים בה] ה**לילות** מן ה**ימים,** שמצות סוכה בלילה כביום, **כולהו** [כל] **שבעה** ימים של החג **כחד יומא אריכא דמו** [כיום אחד ארוך הם נחשבים].


###### Steinsaltz on Sukkah 45b:11
[Steinsaltz on Sukkah 45b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/45b:11)

**ורבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן:** מצות **סוכה שבעה** ימים ובכל יום מברך על ישיבתה, **ולולב** מצותו **יום אחד** בלבד, ולכן אינו מברך עליו אלא ביום הראשון בלבד. **מאי טעמא** [מה הטעם]? כך יש להבין: **סוכה דאורייתא** [שהיא מן התורה] כל שבעת ימי החג — מברכים עליה כל **שבעה,** ואילו **לולב** שפרט ליום הראשון החובה ליטלו היא רק **דרבנן** [מדברי סופרים] שתיקנו שיטלוהו כל שבעה לזכרון המקדש, **סגי ליה** [די לו] שיברכו עליו **בחד יומא** [ביום אחד] בלבד, ורק תקנת חכמים היא שיטלוהו שבעה ימים לזכרון המקדש.


###### Steinsaltz on Sukkah 45b:12
[Steinsaltz on Sukkah 45b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/45b:12)

**כי אתא** [כאשר בא] **רבין** מארץ ישראל לבבל **אמר** בשם **ר' יוחנן: אחד זה** סוכה **ואחד זה** לולב, מברכים עליהם כל **שבעה. אמר רב יוסף: נקוט** [החזק] בזו שאמר **רבה בר בר חנה בידך** [בידך] **דכולהו אמוראי** [שכל האמוראים] שמסרו את דברי ר' יוחנן **קיימי כוותיה** [מחזיקים כשיטתו] **בסוכה.**


###### Steinsaltz on Sukkah 45b:13
[Steinsaltz on Sukkah 45b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/45b:13)

**מיתיבי** [מקשים] ממה ששנינו בתוספתא: