## Steinsaltz on Sukkah Daf 46b

###### Steinsaltz on Sukkah 46b:1
[Steinsaltz on Sukkah 46b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/46b:1)

**מחזיק** (מכיל) את מה ששמים בו, ואילו כלי **מלא** — **אינו מחזיק,** שאי אפשר להוסיף על תוכנו. **אבל מדת הקדוש ברוך הוא** הפוכה מזו: כלי **מלא,** כלומר: אדם שיודע ולמד — **מחזיק** תוכן נוסף, ואילו כלי **ריקן** אדם שתוכנו ריק — **אינו מחזיק, שנאמר: "והיה אם שמוע תשמע"** (דברים כח, א) לומר: **"אם שמוע",** כלומר, אם שמעת כבר — **"תשמע"** גם בעתיד. **ואם לאו — לא תשמע** אף בעתיד. **דבר אחר: "אם שמוע" בישן** כלומר: שאתה חוזר על לימודך בעבר **— "תשמע"** גם **בחדש, "ואם יפנה לבבך"** מלחזור על מה שלמדת בעבר (דברים ל, יז) — **שוב "**ו**לא תשמע"** יותר ללמוד ולהבין בעתיד (דברים ל, יז).


###### Steinsaltz on Sukkah 46b:2
[Steinsaltz on Sukkah 46b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/46b:2)

א שנינו במשנה כי **מיד** לאחר נטילת הלולב, היו ה**תינוקות** שומטין את לולביהם ואוכלים אתרוגיהם. **אמר ר' יוחנן: אתרוג בשביעי** של חג הסוכות — **אסור** ליהנות ממנו, וביום **השמיני — מותר. סוכה** — **אפילו** ביום **השמיני, אסורה** בהנאה. **וריש לקיש אמר: אתרוג אפילו בשביעי** מיד לאחר קיום המצוה **נמי** [גם כן] **מותר.**


###### Steinsaltz on Sukkah 46b:3
[Steinsaltz on Sukkah 46b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/46b:3)

ושואלים: **במאי קא מיפלגי** [במה נחלקו] מה הוא יסוד מחלוקתם? **מר** [חכם זה, ריש לקיש] **סבר: למצותה אתקצאי** [הוקצתה] הסוכה או ארבעת המינים וכיון שכבר קיים את המצוה ממילא בטל איסור הנאה, ואין איפוא מניעה הלכתית באכילת האתרוג. **ומר** [וחכם זה ר' יוחנן] **סבר: לכולי יומא אתקצאי** [לכל היום הוקצתה] ולכן אסור האתרוג בהנאה בכל היום השביעי, אף לאחר שקיים מצוותו.


###### Steinsaltz on Sukkah 46b:4
[Steinsaltz on Sukkah 46b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/46b:4)

**איתיביה** [הקשה לו] **ריש לקיש לר' יוחנן** ממה ששנינו במשנתנו: **מיד תינוקות שומטין את לולביהן ואוכלין** את **אתרוגיהן. מאי לאו** [האם לא] **הוא הדין לגדולים,** שאף הם מותרין בכך, והרי שמותר האתרוג בהנאה מיד לאחר קיום המצוה! ודחה ר' יוחנן: **לא, תינוקות דוקא** אמרו, שלא היו חייבים מן התורה במצות לולב ולא הוקצה לולבם למצוה ממש, אבל גדולים שחייבים במצוה מן התורה, הוקצה לולבם למצוה ולכך אסורים באכילתו.


###### Steinsaltz on Sukkah 46b:5
[Steinsaltz on Sukkah 46b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/46b:5)

**איכא דאמרי** [יש אומרים] בסגנון אחר: **איתיביה** [הקשה לו] **ר' יוחנן לריש לקיש;** שנינו: **מיד תינוקות שומטין את לולביהן ואוכלין** את **אתרוגיהן.** ומלשון המשנה נדייק כי רק **תינוקות אין** [כך], אבל **גדולים לא,** משמע שלגדולים אסור! והשיב ריש לקיש: **הוא הדין אפילו גדולים** מותרים לאכול אתרוגיהם, **והאי דקתני** [ומה ששנה] **תינוקות** — **אורחא דמלתא קתני** [מנהג הדברים שנה], שהתינוקות משתעשעים בכך, אבל מותר גם לגדולים.


###### Steinsaltz on Sukkah 46b:6
[Steinsaltz on Sukkah 46b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/46b:6)

**אמר ליה רב פפא לאביי: לר' יוחנן** המחלק בין אתרוג לסוכה לענין היתר הנאה ביום השמיני, **מאי שנא** [במה שונה] ה**סוכה מאי שנא** [ובמה שונה] ה**אתרוג?**


###### Steinsaltz on Sukkah 46b:7
[Steinsaltz on Sukkah 46b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/46b:7)

**אמר ליה** [לו]: זה טעם ההבדל, **סוכה דחזיא** [שהיא ראויה] אף **ל**שעת **בין השמשות** של סוף יום השביעי, **דאי איתרמי ליה סעודתא בעי מיתב בגוה ומיכל בגוה** [שאם תזדמן לו סעודה בסוף היום צריך לשבת בתוכה ולאכול בתוכה], ולכך **אתקצאי** [הוקצתה] למצוה **לבין השמשות, ומיגו דאתקצאי** [ומתוך שהוקצה] **לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא דשמיני** [הוקצתה גם כן לכל יום השמיני], שהרי בין השמשות הוא ספק התחלת היום השמיני, וכיון שנאסר בתחילתו שוב אין דרך להתירו. ואילו **אתרוג דלא חזי** [שאינו ראוי] **לבין השמשות,** שהרי כבר עשו בו מצותו — **לא אתקצאי** [הוקצה] **לבין השמשות,** וכיון שלא הוקצה אז, **לא אתקצאי** [הוקצה] **לכולי יומא דשמיני** [לכל היום השמיני].


###### Steinsaltz on Sukkah 46b:8
[Steinsaltz on Sukkah 46b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/46b:8)

**ולוי אמר** דעה אחרת: **אתרוג אפילו בשמיני אסור, ואבוה** [ואביו] של **שמואל אמר: אתרוג בשביעי — אסור, בשמיני — מותר.** ומעירים: בסופו של דבר **קם אבוה** [עמד אביו] של **שמואל בשיטתיה** [בשיטתו] של **לוי,** שחזר מדבריו וקיבל את דברי לוי, ו**קם** [ועמד] **ר' זירא בשיטתיה דאבוה** [בשיטתו של אביו] של **שמואל.** ש**אמר ר' זירא: אתרוג** אף על פי **שנפסלה** מכל טעם שהוא — **אסור לאוכלה כל שבעה,** שכן הוקצה האתרוג למצוה עד סוף החג.


###### Steinsaltz on Sukkah 46b:9
[Steinsaltz on Sukkah 46b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/46b:9)

**אמר ר' זירא: לא ליקני איניש הושענא לינוקא ביומא טבא קמא** [שלא יקנה אדם במתנה את ארבעת המינים לתינוק ביום טוב הראשון]. **מאי טעמא** [מה הטעם]? כיון **דינוקא מקנא קני אקנויי לא מקני** [שהתינוק לקנות קונה, אבל להקנות אינו מקנה], שיכול הקטן לזכות בדבר הניתן לו, אבל אין בו דעת מבחינה הלכתית ומשפטית כדי להקנות. ואם נותן לתינוק לפני שיצא בו, גם אם התינוק מקנה לו בחזרה את הלולב, הרי **אשתכח דקא נפיק** [נמצא שהוא יוצא] **בלולב שאינו שלו.**


###### Steinsaltz on Sukkah 46b:10
[Steinsaltz on Sukkah 46b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/46b:10)

אגב כך **אמר ר' זירא: לא לימא איניש לינוקא "דיהיבנא לך מידי" ולא יהיב ליה** [יאמר אדם לתינוק "אתן לך דבר" ואינו נותן לו], **משום דאתי לאגמוריה שיקרא** [שעשוי על ידי כך ללמדו שקר], **שנאמר: "למדו לשונם דבר שקר"** (ירמיה ט, ד) וצריך להזהר שלא להרגיל ילד לומר דבר ולחזור בו.


###### Steinsaltz on Sukkah 46b:11
[Steinsaltz on Sukkah 46b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/46b:11)

עתה שבים למחלוקתם של ר' יוחנן וריש לקיש בענין היתר הנאה באתרוג ביום השביעי, ומעירים: **ובפלוגתא** [ובמחלוקת] זו של **ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש,** נחלקו גם אמוראים אחרים. **דאיתמר** [שנאמר], שנחלקו בבעיה הבאה: **הפריש שבעה אתרוגין** שונים **לשבעה ימים** של החג, **אמר רב: כל אחת ואחת יוצא בה ואוכלה לאלתר** [מיד], **ורב אסי אמר: כל אחת ואחת יוצא בה ואוכלה למחר.** ושואלים: **במאי קא מיפלגי** [במה נחלקו] מה יסוד מחלוקתם? **מר** [חכם זה, רב] **סבר: למצותה אתקצאי** [הוקצתה] ומיד עם סיום קיום המצוה אין בכך איסור הנאה. **ומר** [וחכם זה רב אסי] **סבר: לכולי יומא אתקצאי** [לכל היום הוקצתה], ולכך אף לאחר קיום המצוה, עדיין האתרוג אסור בהנאה עד סוף היום.


###### Steinsaltz on Sukkah 46b:12
[Steinsaltz on Sukkah 46b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/46b:12)

ושואלים: **ואנן דאית לן תרי יומי** [ואנו בחוץ לארץ שיש לנו שני ימים של חג] ראשון ואחרון ויום שמיני של חג אף הוא ספק שביעי, וחייב במצוות חג הסוכות, **היכי עבדינן** [כיצד אנו עושים] לענין היתר הנאה? **אמר אביי: שמיני** של חג שהוא **ספק שביעי** — **אסור,** שהרי מספק עדיין יש בו מקדושת חג הסוכות, ואילו ביום ה**תשיעי** שהוא **ספק שמיני —** בודאי **מותר. מרימר אמר: אפילו שמיני** שהוא **ספק שביעי — מותר,** שכיון שהוא גם יום ראשון של שמיני עצרת אין אומרים שחלה עליו מספק קדושת חג הסוכות.


###### Steinsaltz on Sukkah 46b:13
[Steinsaltz on Sukkah 46b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/46b:13)

ומעירים: **בסורא עבדי** [היו עושים] **כ**דעת **מרימר,** שביום השמיני מיד היו מורים היתר הנאה באתרוג, **רב שישא בריה** [בנו] של **רב אידי עביד** [היה עושה] **כ**שיטת **אביי** בענין זה. ומעירים: **והלכתא** [והלכה] **כאביי.**


###### Steinsaltz on Sukkah 46b:14
[Steinsaltz on Sukkah 46b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/46b:14)

ב כיון שהזכרנו את בעיית שמיני עצרת שהוא ספק שביעי של חג הסוכות בחוץ לארץ, **אמר רב יהודה בריה** [בנו] של **רב שמואל בר שילת משמיה** [משמו] של **רב:** יום ה**שמיני** של חג הסוכות שהוא בחוץ לארץ **ספק שביעי,** נוהגים בו כאילו היה יום ה**שביעי** לענין **סוכה** ויום **שמיני** לענין **ברכה** שמזכירים בברכה ובתפילה שהוא יום שמיני עצרת. **ור' יוחנן אמר: שמיני לזה ולזה.** ומסבירים: **מיתב כולי עלמא לא פליגי דיתבינן** [לשבת בסוכה הכל אינם חולקים שיושבים], שגם לדעת ר' יוחנן יש לשבת בסוכה בשמיני ספק שביעי, **כי פליגי** [כאשר נחלקו] היה זה