## Steinsaltz on Sukkah Daf 47b

###### Steinsaltz on Sukkah 47b:1
[Steinsaltz on Sukkah 47b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/47b:1)

**מאי לאו** [האם לא] שברכה זו היא ברכת **זמן** ("שהחיינו")? ודוחים: **לא,** הכוונה היא ל**ברכת המזון ותפלה** שמזכירים בהם במפורש "יום שמיני עצרת" שלא כנוסח המקובל בשאר ימי חג הסוכות, ואין איפוא להוכיח מכאן.


###### Steinsaltz on Sukkah 47b:2
[Steinsaltz on Sukkah 47b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/47b:2)

ואומרים: **הכי נמי מסתברא** [כך גם כן מסתבר] שזה פירוש הדברים בברייתא, **דאי סלקא דעתך** [שאם עולה על דעתך] שהכוונה היתה לברכת "שהחיינו", ברכה זו של **זמן** ("שהחיינו") **כל שבעה מי איכא** [האם יש]? שהרי אין מברכים "שהחיינו" אלא ביום הראשון בלבד! ומשיבים: **הא לא קשיא** [זה אינו קשה] ואין להוכיח מכך דבר, שכן אפשר לומר: **דאי לא בריך האידנא** [שאם לא ברך עכשיו] ביום הראשון — **מברך למחר, או ליומא אחרינא** [ליום אחר] בכל יום אחר מימי חג הסוכות, שכל עוד לא ברך "שהחיינו", עדיין חלה עליו חובה זו בכל אחד מימי החג.


###### Steinsaltz on Sukkah 47b:3
[Steinsaltz on Sukkah 47b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/47b:3)

ושואלים: אולם כיצד ייתכן שיוכל לברך "שהחיינו" בכל יום מימי חג סוכות, הלא **מכל מקום כוס** יין **בעינן** [צריכים אנו] לצרף ברכת "שהחיינו" לברכה על הכוס, ודבר זה אינו מצוי תמיד בימי חול המועד! ומאחר ולא השתמשו חכמים בנימוק זה **לימא מסייע ליה** [האם לומר שהדבר מסייע לו] **ל**דעת **רב נחמן,** ש**אמר רב נחמן: זמן** (ברכת "שהחיינו") **אומרו אפילו בשוק** ואינו זקוק לצרפו לענין אחר. **דאי אמרת בעינן** [שאם אומר אתה שצריכים אנו] **כוס** לברכה זו — **כוס** של יין האם **כל יומא מי איכא** [בכל יום היא מצויה] שיוכל לברך בכל יום מימי חול המועד? ודוחים: מכאן אין ראיה, **דלמא דאיקלע ליה** [שמא שנזדמנה לו] **כוס** של יין, שהרי אין מדובר בדרך קיום המצוה לכתחילה, אלא באפשרות בלבד.


###### Steinsaltz on Sukkah 47b:4
[Steinsaltz on Sukkah 47b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/47b:4)

ביחס לדברי ר' יהודה כי כשם שקיימת חובה להשאר ללון בירושלים במוצאי יום טוב ראשון של סוכות, כך קיימת חובה זו גם לגבי מוצאי שמיני עצרת, שואלים : **ו**כי **סבר ר' יהודה** כי מוצאי **שמיני** של חג **טעון לינה** בירושלים? **והא תניא** [והרי שנינו בברייתא]: **ר' יהודה אומר: מנין לפסח שני,** שבו מקריב את הפסח מי שהיה טמא בפסח ראשון ולא יכול היה להקריבו, **שאינו טעון לינה** אחריו — **שנאמר** בפסח ראשון: **"ופנית בבקר והלכת לאהליך"** (דברים טז, ז) **וכתיב** [ונאמר] מיד אחר כך: **"ששת ימים תאכל מצות"** (דברים טז, ח) ומסמיכות הפסוקים הוא למד: **את שטעון ששה** ימים לאחריו — **טעון לינה,** אולם **את שאינו טעון ששה** ימים **— אינו טעון לינה. למעוטי מאי** [למעט את מה] בא ר' יהודה? **לאו למעוטי נמי** [האם לא למעט גם כן] את **שמיני של חג** שאין ששה ימים של חג לאחריו?


###### Steinsaltz on Sukkah 47b:5
[Steinsaltz on Sukkah 47b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/47b:5)

ודוחים: **לא,** כוונתו היתה **למעוטי** [למעט] את **פסח שני דכוותיה** [שהוא כמותו] של פסח ראשון לענין קרבנו ובא ללמד שכיון שאין בו ששה ימי חג לאחריו, אין בו חובת לינה. ומעירים: **הכי נמי מסתברא** [כך גם כן מסתבר] לומר שאין ר' יהודה בא למעט אלא את פסח שני, **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **הביכורים טעונין קרבן,** שיביא בנוסף להם אף קרבן שלמים **ושיר** מיוחד למעמד זה המושר בפי הלויים **ותנופה ולינה. מאן שמעת ליה** [ממי שמעת אותו] ש**אמר** שיש מצות **תנופה** בביכורים — **ר' יהודה** הוא **הו‍דה וקאמר** [ואמר] בכל זאת **טעון לינה,** משמע שלא בא ר' יהודה לשלול חובת לינה אלא מפסח שני.


###### Steinsaltz on Sukkah 47b:6
[Steinsaltz on Sukkah 47b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/47b:6)

**דתניא** [שכן שנינו בברייתא] בשיטת ר' יהודה בביכורים: **ר' יהודה אומר:** נאמר בביכורים **"והנחתו** לפני ה' אלהיך**"** (דברים כו, י), "והנחתו" שנאמר — **זו תנופה** שמניפים את טנא הביכורים לפני המזבח. **אתה אומר זו תנופה, או אינו אלא** זו **הנחה ממש** סמוך למזבח. **כשהוא אומר** "ולקח הכהן הטנא מידיך **והניחו** לפני מזבח ה' אלהיך" (דברים כו, ד) **הרי הנחה אמורה, הא** [הרי] **מה אני מקיים** במה שאמר הכתוב **"והנחתו" — זו תנופה.**


###### Steinsaltz on Sukkah 47b:7
[Steinsaltz on Sukkah 47b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/47b:7)

ומקשים: **ודלמא** [ושמא] הברייתא המחייבת לינה בביכורים אינה כשיטת ר' יהודה אלא כשיטת **ר' אליעזר בן יעקב היא,** שאף הוא סבור שיש תנופה בביכורים, **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]; נאמר: **"ולקח הכהן הטנא מידך"** (דברים כו, ד) — **לימד על הבכורים שטעונין תנופה,** אלו **דברי ר' אליעזר בן יעקב.**


###### Steinsaltz on Sukkah 47b:8
[Steinsaltz on Sukkah 47b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/47b:8)

ושואלים: **מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' אליעזר בן יעקב,** כיצד למד הוא מצוות תנופה ממילים אלה? ומשיבים: **אתיא** [בא] נלמד הדבר בגזירה שוה **"יד" "יד" משלמים, כתיב הכא** [נאמר כאן] בביכורים: **"ולקח הכהן הטנא מידך" וכתיב התם** [ונאמר שם] בשלמים: **"ידיו תביאינה את אשי ה'** את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אותו תנופה לפני ה'**"** (ויקרא ז, ל).


###### Steinsaltz on Sukkah 47b:9
[Steinsaltz on Sukkah 47b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/47b:9)

ועוד נלמד מהשוואת הכתובים: **מה כאן** בבכורים — המניף הוא **כהן, אף להלן** בשלמים — **כהן** מניף, שהרי עוד טרם הנפה נאמר "ולקח הכהן", **ומה להלן** בשלמים — **בעלים** מניפים, **אף כאן** בביכורים — **בעלים** מניפים. **הא כיצד** מקיימים שיניפו גם כהן וגם הבעלים? הבעלים מניחים ידם מתחת לשלמים או לביכורים ו**כהן מניח ידו תחת יד בעלים ומניף,** ומכל מקום למדנו שגם ר' אליעזר בן יעקב מחייב תנופה בביכורים. ואין ראיה חותכת לדברים קודמים.


###### Steinsaltz on Sukkah 47b:10
[Steinsaltz on Sukkah 47b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/47b:10)

דיון זה לא הגיע לכלל סיכום סופי ולכן שואלים **מאי הוי עלה** [מה היה עליה] על הבעיה בברכת "שהחיינו" בשמיני של חג? ומשיבים: **רב נחמן אמר: אומרים זמן בשמיני של חג. ורב ששת אמר: אין אומרים זמן בשמיני של חג.** ומסכמים: **והלכתא** [והלכה] למעשה: **אומרים זמן בשמיני של חג.**


###### Steinsaltz on Sukkah 47b:11
[Steinsaltz on Sukkah 47b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/47b:11)

ומעירים: **תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **רב נחמן,** ששנינו: **שמיני**