## Steinsaltz on Sukkah Daf 48b

###### Steinsaltz on Sukkah 48b:1
[Steinsaltz on Sukkah 48b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/48b:1)

**כמין שני חוטמין דקין** (בליטות נקובות קטנות) **אחד מעובה** יותר לניסוך היין **ואחד דק** לניסוך המים, **כדי שיהו שניהם** המים והיין שכרגיל אינם נוזלים במהירות שווה, בכל זאת **כלים בבת אחת.** ומלכתחילה היה הספל שב**מערבו** של המזבח **של מים,** וזה שב**מזרחו** היה **של יין,** אולם אם **עירה** צלוחית **של מים לתוך** ספל **של יין ושל יין לתוך של מים — יצא** שאין מקום הניסוך מעכב.


###### Steinsaltz on Sukkah 48b:2
[Steinsaltz on Sukkah 48b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/48b:2)

**ר' יהודה אומר:** לא בצלוחית גדולה זו היה מנסך אלא **בלוג היה מנסך** את המים, וכן שניסוך זה היה **כל שמונה** ימים של חג ולא שבעה ימים בלבד. **ולמנסך אומר לו** הממונה: **הגבה ידך,** שיראו הכל כיצד אתה מנסך כראוי לתוך הספל. **שפעם אחד נסך** צדוקי **אחד** בכוונה **על גבי רגליו** לפי שלא הודה בניסוך המים, ומתוך זעם **רגמוהו כל העם באתרוגיהן.**


###### Steinsaltz on Sukkah 48b:3
[Steinsaltz on Sukkah 48b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/48b:3)

**כמעשהו** של הניסוך **בחול כך מעשהו בשבת, אלא** שלא היו שואבים בשבת מים מן השילוח, אלא **היה ממלא מערב שבת חבית של זהב שאינה מקודשת** בקדושת כלי שרת **מן השילוח ומניחה בלשכה** וממנה היו מביאים את המים. אם **נשפכה** חבית זו או **נתגלתה** ויש חשש שמא הטיל בה נחש ארסו וכיוצא בו, **היה ממלא** את המים לניסוך המים **מן הכיור. שהיין והמים** שהיו **מגולין** — **פסולין** הן **לגבי מזבח** שכיון שאסור לאדם לשתותם, מחשש סכנה, אף אין מנסכים על המזבח דבר שאינו ראוי לאדם.


###### Steinsaltz on Sukkah 48b:4
[Steinsaltz on Sukkah 48b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/48b:4)

א גמרא לגבי המנהגים שנהגו בניסוך המים ובכללם המנהג לתקוע להריע ולתקוע בהגיע המים למקדש, שואלים: **מנא הני מילי** [מניין דברים אלה]? **אמר רב עינא: אמר קרא** [הכתוב]: **"ושאבתם מים בששון** ממעיני הישועה**"** (ישעיה יב, ג), ללמד ששאיבה זו של המים מן המעין היתה, ובשמחה יתירה נעשתה.


###### Steinsaltz on Sukkah 48b:5
[Steinsaltz on Sukkah 48b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/48b:5)

אגב הבאת פסוק זה מסופר: **הנהו תרי מיני** [אותם שני מינים, כופרים], **חד שמיה** [אחד היה שמו] **ששון וחד שמיה** [ואחד היה שמו] **שמחה, אמר ליה** [לו] **ששון לשמחה: אנא עדיפנא מינך** [אני עדיף ממך], **דכתיב** [כיון שנאמר]: **"ששון ושמחה ישיגו** ונסו יגון ואנחה**"** (ישעיה לה, י), הרי שמקדימים ששון לפני שמחה. **אמר ליה** [לו] **שמחה לששון:** להיפך, **אנא עדיפנא מינך** [אני עדיף ממך] **דכתיב** [כיון שנאמר]: **"שמחה וששון ליהודים"** (אסתר ח, יז). **אמר ליה** [לו] **ששון לשמחה: חד יומא שבקוך ושויוך פרוונקא** [יום אחד יעזבוך ויעשו אותך כשליח], **דכתיב** [שכן נאמר]: **"כי בשמחה תצאו"** (ישעיה נה, יב), ששמחה היא כשליח ההולך לפני העם. **אמר ליה** [לו] **שמחה לששון: חד יומא שבקוך ומלו בך מיא** [יום אחד יעזבוך וימלאו בך מים], **דכתיב** [שכן נאמר]: **"ושאבתם מים בששון"** (ישעיה יב, ג).


###### Steinsaltz on Sukkah 48b:6
[Steinsaltz on Sukkah 48b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/48b:6)

כיוצא בזה מסופר: **אמר ליה** [לו] **ההוא מינא** [אותו מין, כופר] **דשמיה** [ששמו] **ששון לר' אבהו: עתידיתו דתמלו** [עתידים אתם למלא] **לי מים לעלמא דאתי** [בעולם הבא], **דכתיב** [שכן נאמר]: **"ושאבתם מים בששון"** (ישעיה יב, ג) **אמר ליה** [לו]: **אי הוה כתיב** [אם היה נאמר] **"לששון"** — הרי זה **כדקאמרת** [כפי שאמרת], אולם **השתא דכתיב** [עכשיו שנאמר] **"בששון"** כוונתו: **משכיה דההוא גברא משוינן ליה גודא** [עורו של אותו אדם כלומר עורך שלך עושים אותו נאד] **ומלינן ביה מיא** [וממלאים בו מים].


###### Steinsaltz on Sukkah 48b:7
[Steinsaltz on Sukkah 48b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/48b:7)

ב שנינו במשנה: **עלה בכבש ופנה לשמאלו. תנו רבנן** [שנו חכמים]: **כל העולים למזבח עולין דרך ימין** כלומר פונים ימינה **ומקיפין** את המזבח **ויורדין דרך שמאל. חוץ מן העולה לשלשה דברים הללו** המפורטים להלן, **שעולין** לצורכם **דרך שמאל וחוזרין על העקב** (באותו כיוון שבאו). **ואלו הן: ניסוך המים, וניסוך היין, ועולת העוף כשרבתה במזרח,** שכשהיו כהנים מרובים עוסקים בעולות אלה במקומם למזרחו של המזבח, ולא היה שם מקום לכולם, היו הנותרים מולקים אותה במערבו של המזבח.


###### Steinsaltz on Sukkah 48b:8
[Steinsaltz on Sukkah 48b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/48b:8)

ג שנינו במשנה כי לדעת ר' יהודה הספלים לא היו מכסף **אלא** מסיד, וטעו בהם לחשוב שהם מכסף משום ש**היו משחירין.** ושואלים: **בשלמא** [נניח] לספל המיוחד ל**יין** ומובן מדוע היה **משחיר** — מפני היין שבו, אולם **דמיא** [ספל המיוחד למים] **אמאי** [מדוע] היה **משחיר?** ומשיבים: **כיון** ש**אמר מר** [החכם]: אם **עירה של מים לתוך של יין, ושל יין לתוך של מים — יצא,** פעמים שהיו מחליפים, ולכן אף הספל **של מים אתי לאשחורי** [היה בא, עשוי להשחיר].


###### Steinsaltz on Sukkah 48b:9
[Steinsaltz on Sukkah 48b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/48b:9)

ד שנינו במשנה שהיו הספלים **מנוקבין כמין שני חוטמין** דקים אחד עבה ואחד דק. ושואלים: **לימא מתניתין** [האם נאמר שמשנתנו] כשיטת **ר' יהודה היא ולא** כשיטת **רבנן** [חכמים]; **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **ר' יהודה אומר: בלוג היה מנסך כל שמונה** ימים ולא בשלושה לוגים, ולשיטתו אכן היה הבדל גדול בין כמות היין שהיא שלושה לוגים לבין המים שהם לוג אחד בלבד ולכך היה צריך לעשות ליין נקב עבה יותר. **דאי רבנן** [שאם כשיטת חכמים] שאף צלוחית המים היתה של שלוש לוגים — אם כן, **כי הדדי נינהו** [הרי זה כמו זה הם] ומדוע עובי הפיות היה שונה?


###### Steinsaltz on Sukkah 48b:10
[Steinsaltz on Sukkah 48b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/48b:10)

ומשיבים: **אפילו תימא** [תאמר] שהוא כשיטת **רבנן** [חכמים], אלא **חמרא סמיך מיא קליש** [היין סמיך והמים קלושים, דלילים] ולכן היין מתעכב לצאת יותר מן המים, וכדי שיצאו בשווה צריך להרחיב את פי הספל של היין.


###### Steinsaltz on Sukkah 48b:11
[Steinsaltz on Sukkah 48b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/48b:11)

ומעירים: **הכי נמי מסתברא** [כך גם כן מסתבר] לומר ששיטת המשנה היא כחכמים, **דאי** [שאם] תאמר שהיא כשיטת **ר' יהודה,** אם כן חילוק זה ששנינו במשנה "מעובה" ו"דק" אינו החילוק בו נוקט ר' יהודה בענין זה במקום אחר, שכן **"רחב" ו"קצר" אית ליה** [יש לו], שלשיטתו זה היה ההבדל, **דתניא** [שהרי שנינו בברייתא] **ר' יהודה אומר: שני קשוואות,** כלומר: צינורות קטנים **היו שם, אחד של מים ואחד של יין, של יין פיה רחב ושל מים פיה קצר, כדי שיהו שניהם כלין בבת אחת** משמע שלא היו שם חוטמים אלא מיני צינורות ושוויסות נזילת המים והיין היה נעשה באמצעות הארכת צינור היין. ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן] שכן הוא, שאין משנתנו כדעת ר' יהודה.


###### Steinsaltz on Sukkah 48b:12
[Steinsaltz on Sukkah 48b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/48b:12)

ה שנינו במשנה כי בין שני הספלים **מערבו** היה **של מים** ושהיו אומרים למנסך שיגביה ידו. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **מעשה בצדוקי אחד שניסך** את המים **על גבי רגליו, ורגמוהו כל העם באתרוגיהן,** מפני זעמם עליו. **ואותו היום נפגמה קרן המזבח,** מפני רגימה זו וכל המהומה שאירעה לאחר מכן, **והביאו בול** (גוש) **של מלח וסתמוהו** את מקום הפגום **לא מפני שהוכשר לעבודה** על ידי סתימה זו, **אלא מפני** הכבוד **שלא יראה** ה**מזבח פגום.**