## Steinsaltz on Sukkah Daf 49b

###### Steinsaltz on Sukkah 49b:1
[Steinsaltz on Sukkah 49b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/49b:1)

**כשם שניסוכו בקדושה כך שריפתו בקדושה.** ושואלים: **מאי משמע** [מה המשמעות] כיצד למדים מכתוב זה ענין שריפה שלא נאמר בו? **אמר רבינא: אתיא** [בא] נלמד הדבר בגזירה שווה **"קדש" "קדש". כתיב הכא** [נאמר כאן] בענין נסכים: **"בקדש הסך נסך** שכר" (במדבר כח, ז) **וכתיב התם** [ונאמר שם] בענין הנותר מן הקרבנות לאחר זמנם: **"ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא"** (שמות כט, לד) ולמדים משם שאף דין הנסכים לבסוף בשריפה.


###### Steinsaltz on Sukkah 49b:2
[Steinsaltz on Sukkah 49b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/49b:2)

ומעירים: **כמאן אזלא הא דתנן** [כשיטת מי הולכת הלכה זו ששנינו במשנה]: **נסכים, בתחילה** לפני שניסכום **מועלין בהן,** שהן כשאר הקדשים, אולם אם כבר **ירדו לשיתין — אין מועלין בהן** עוד, לפי שכבר נעשתה מצוותם. **לימא** [האם נאמר] שכשיטת **ר' אלעזר בר צדוק היא** שלא היו הנסכים יורדים לתהום אלא ללול ונלקטים ממנו אחת לשבעים שנה! **דאי רבנן** [שאם כשיטת חכמים] היא, כיצד אפשר למעול בהם? **הא נחתו להו** [הרי לשיטתם ירדו להם הנסכים] **לתהום** דרך השיתין, ואין שייכת בהם עוד מעילה!


###### Steinsaltz on Sukkah 49b:3
[Steinsaltz on Sukkah 49b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/49b:3)

ודוחים: **אפילו תימא** [תאמר] שהיא כשיטת **רבנן** [חכמים], אולם כאן מדובר **בדאיקלט** [שנקלט] קצת מן היין בתוך כלי שתלוהו בתוך השיתין.


###### Steinsaltz on Sukkah 49b:4
[Steinsaltz on Sukkah 49b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/49b:4)

**ואיכא דאמרי** [ויש אומרים] שמועה זו בלשון אחרת: **לימא רבנן** [האם נאמר שכשיטת חכמים] **היא ולא** כשיטת **ר' אלעזר בר צדוק? דאי** [שאם] כשיטת **ר' אלעזר** היא, הרי **אכתי בקדושתייהו קיימי** [עדיין בקדושתם הם עומדים], שהרי לדעתו צריך לשורפם, ואם כן מן הסתם לשיטתו יש בהם עדיין קדושה ודין מעילה! ודוחים: **אפילו תימא** [תאמר] שהיא כשיטת **ר' אלעזר,** מכל מקום אף לדעתו אין בהם דין מעילה כי **אין לך דבר שנעשתה מצותו ומועלין בו** לאחר מכן. **אמר ריש לקיש: בזמן שמנסכין יין על גבי** ה**מזבח, פוקקין את השיתין** מלמעלה בראש המזבח, כדי שישאר היין על גבי המזבח וייראה גרונו של המזבח כביכול מלא ושהוא שבע. **לקיים מה שנאמר: "בקדש הסך נסך שכר לה'".**


###### Steinsaltz on Sukkah 49b:5
[Steinsaltz on Sukkah 49b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/49b:5)

ושואלים: **מאי משמע** [מה המשמעות], כיצד למדים מפסוק זה הלכה זו? **אמר רב פפא: "שכר" — לשון שתיה,** וכן **לשון שביעה,** וכן **לשון שכרות.** וכדי להדגיש צדדים אלה שבניסוך היין, עשו שיהא היין ממלא את חלל המזבח. **אמר רב פפא: שמע מינה** [למד מכאן] **כי שבע איניש חמרא** [כאשר שבע אדם מן היין] — **מגרוניה שבע** [מגרונו הוא שבע] ממילוי היין בגרון ולא מכניסתו לבטנו, בניגוד לשביעה ממזון. **אמר רבא:** מכאן נלמד כי **צורבא מרבנן דלא נפישא ליה חמרא, ליגמע גמועי** [תלמיד חכם שאין מרובה אצלו יין שיגמע אותו בגמיעות גדולות] כך שיתמלא גרונו, שהרי למדנו שבדרך זו רבה ההנאה ממנו. וכן נהג **רבא** עצמו ש**אכסא דברכתא אגמע גמועי** [בכוס של ברכה היה גומע בגמיעות גדולות] כדי לכבד ולהדר שתיית יין זו.


###### Steinsaltz on Sukkah 49b:6
[Steinsaltz on Sukkah 49b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/49b:6)

א כיון שלענין שיתין הובאו מדרשי כתובים משיר השירים מביאים דרשות אחרות על פסוקים אלה. **דרש רבא: מאי דכתיב** [מהו שנאמר]: **"מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב"** (שיר השירים ז, ב) — **מה יפו פעמותיהן** (רגליהם) **של ישראל בשעה שעולין לרגל. "בת נדיב"** — הרי זו **בתו של אברהם אבינו שנקרא נדיב, שנאמר: "נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם"** (תהלים מז, י), ובהדגשה: **אלהי אברהם ולא אלהי יצחק ויעקב.** ומדוע מייחסים את ישראל דווקא לאברהם — **אלא אלהי אברהם שהיה תחילה לגרים —** ולכן אפשר שיאספו אליו נדיבי עמים כולם.


###### Steinsaltz on Sukkah 49b:7
[Steinsaltz on Sukkah 49b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/49b:7)

**תנא דבי** [שנה החכם מבית מדרשו] של **רב ענן: מאי דכתיב** [מהו שנאמר]: **"חמוקי ירכיך"** (שיר השירים ז, ב) — **למה נמשלו דברי תורה כירך? לומר לך: מה ירך** נמצא תמיד **בסתר,** שמכוסה בגדים, **אף דברי תורה** יפה להם שייאמרו **בסתר** ולא בפומבי.


###### Steinsaltz on Sukkah 49b:8
[Steinsaltz on Sukkah 49b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/49b:8)

**והיינו** [והוא] ש**אמר ר' אלעזר, מאי דכתיב** [מהו שנאמר]: **"הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך"** (מיכה ו, ח). וכך הוא מפרש: **"עשות משפט" — זה הדין, "ואהבת חסד" — זו גמילות חסדים, "והצנע לכת עם אלהיך" — זו הוצאת המת** שצריכים זרים לטפל בו **והכנסת כלה** עניה **לחופה** שראוי לעשותם בלא פרסומת יתירה. **והלא דברים קל וחומר: ומה דברים** אלה **שדרכן לעשותן בפרהסיא** שהרי גם בהלוויית המת וגם בחופה באים רבים להשתתף, ובכל זאת **אמרה תורה** בהם **"הצנע לכת", דברים שדרכן לעשותן בצנעא** (כגון צדקה לעניים) **על אחת כמה וכמה,** שיש להצטנע בהם.


###### Steinsaltz on Sukkah 49b:9
[Steinsaltz on Sukkah 49b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/49b:9)

ב **אמר ר' אלעזר: גדול העושה צדקה יותר** מהמקריב **כל** סוגי **הקרבנות, שנאמר: "עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח"** (משלי כא, ג), ובכלל "זבח" כל סוגי הקרבנות. **ואמר ר' אלעזר: גדולה גמילות חסדים** שעוזר לאדם בדבר שהוא זקוק לעזרה **יותר מן הצדקה, שנאמר: "זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד"** (הושע י, יב). וכך הלימוד: **אם אדם זורע — ספק אוכל ספק אינו אוכל,** שמא לא יצמחו הזרעים, ואפילו אם יצמחו שמא ינזקו במחלות וכדומה, **אדם קוצר — ודאי אוכל.** ומן הכתוב למדנו שהצדקה מתייחסת לזריעה ואילו מעשה החסד מתייחס לקצירה.


###### Steinsaltz on Sukkah 49b:10
[Steinsaltz on Sukkah 49b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/49b:10)

**ואמר ר' אלעזר: אין צדקה משתלמת** לו מן השמים לפי גודל הסכומים שנתן **אלא לפי חסד** ונדיבות שהיו בצדקה זו, ולפי דרך הנתינה ורוב ההשתדלות וההתבוננות שעשה **בה, שנאמר: "זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד"** (הושע י, יב).


###### Steinsaltz on Sukkah 49b:11
[Steinsaltz on Sukkah 49b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/49b:11)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **בשלשה דברים גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה: צדקה** עושה אדם **בממונו** בלבד, ואילו **גמילות חסדים — בין בגופו** שעוזר לאחרים, **בין בממונו.** וכן: **צדקה** ניתנת רק **לעניים,** ואילו **גמילות חסדים** שייכת **בין לעניים בין לעשירים.** ועוד: **צדקה** אפשר לעשות רק עם אנשים **חיים,** ואילו **גמילות חסדים** יכולה להיעשות **בין לחיים בין למתים.**


###### Steinsaltz on Sukkah 49b:12
[Steinsaltz on Sukkah 49b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/49b:12)

**ואמר ר' אלעזר: כל העושה צדקה ומשפט, כאילו מילא** את כל **העולם כולו חסד. שנאמר: "אוהב צדקה ומשפט חסד ה' מלאה הארץ"** (תהלים לג, ה). **שמא תאמר כל הבא לקפוץ קופץ,** שלכל אדם ניתנת הזדמנות לעשות חסד אמיתי — **תלמוד לומר: "מה יקר חסדך אלהים"** (תהלים לו, ח), שדבר יקר ונדיר הוא לעשות חסד כראוי. **יכול אף ירא שמים כן** אין מזדמן לו חסד תמיד — **תלמוד לומר: "וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו"** (תהלים קג, יז).


###### Steinsaltz on Sukkah 49b:13
[Steinsaltz on Sukkah 49b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/49b:13)

**אמר ר' חמא בר פפא: כל אדם שיש עליו חן — בידוע שהוא ירא שמים. שנאמר: "וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו",** כלומר: כשרואים שיש חן וחסד לאדם, ודאי הוא מיראי ה'. **ואמר ר' אלעזר: מאי דכתיב** [מהו שנאמר]: **"פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה"** (משלי לא, כו), **וכי יש תורה של חסד ויש תורה שאינה של חסד? אלא** כך יש להסביר: **תורה לשמה** — **זו היא תורה של חסד,** שהרי לומדה בלב שלם ומרצונו, תורה **שלא לשמה** — **זו היא תורה שאינה של חסד. איכא דאמרי** [יש אומרים] כך פירושו: **תורה** שהוא לומד על מנת **ללמדה** לאחרים — **זו היא תורה של חסד,** תורה שלומד **שלא ללמדה** לאחרים — **זו היא תורה שאינה של חסד.**


###### Steinsaltz on Sukkah 49b:14
[Steinsaltz on Sukkah 49b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/49b:14)

ג שנינו במשנה בענין ניסוך המים כי **כמעשהו בחול** כך מעשהו בשבת, אלא שבשבת היו מכניסים את המים לחבית שאינה מקודשת. ושואלים: **ואמאי** [ומדוע] יעשו כן? **נייתי** [שיביא] את המים בחבית **מקודשת! אמר זעירי: קסבר** [סבר] חכם זה **אין שיעור למים** שצריכים לנסך, **וכלי שרת מקדשין** מעצמם את תוכנם, אם הוא דבר הראוי להיות קדוש, אפילו **שלא מדעת** גם אם אינו מתכוון לקדשם.