## Steinsaltz on Sukkah Daf 52b

###### Steinsaltz on Sukkah 52b:1
[Steinsaltz on Sukkah 52b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/52b:1)

**רע כל היום"** (בראשית ו, ה) שכל היום כולו מחשבתו וחפצו לרע. **אמר ר' שמעון בן לקיש: יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו, שנאמר: "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו"** (תהלים לז, לג) ו"רשע" זהו הרשע הפנימי שבלב, **ואלמלא הקדוש ברוך** הוא **שעוזר לו** לאדם בכך שנתן לו יצר טוב — **אינו יכול לו** להתגבר, **שנאמר: "ה' לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו"** (תהלים לז, לב).


###### Steinsaltz on Sukkah 52b:2
[Steinsaltz on Sukkah 52b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/52b:2)

**תנא דבי** [שנה החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל: אם פגע בך מנוול זה** יצר הרע לפתותך — **משכהו לבית המדרש,** כלומר, למד תורה. **אם אבן הוא** יצר הרע — הרי הוא **נימוח** על ידי התורה, **אם ברזל הוא — מתפוצץ.** ומפרט: **אם אבן הוא — נימוח, דכתיב** [שכן נאמר] **"הוי כל צמא לכו למים"** (ישעיה נה, א) ואין "מים" אלא תורה, **וכתיב** [ונאמר]: **"אבנים שחקו מים"** (איוב יד, יט), שאפילו אבנים נשחקות על ידי המים. **אם ברזל הוא מתפוצץ, דכתיב** [שנאמר]: **"הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפצץ סלע"** (ירמיה כג, כט), לומר שכשם שהאש ממיסה את הברזל, כך דבריו של הקדוש ברוך הוא שהם תורתו, מבטלים את כוחו של היצר הרע.


###### Steinsaltz on Sukkah 52b:3
[Steinsaltz on Sukkah 52b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/52b:3)

**אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: יצר הרע מסיתו לאדם בעולם הזה** לחטוא, **ו**הוא עצמו **מעיד עליו** שחטא **לעולם הבא. שנאמר: "מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון"** (משלי כט, כא), כלומר, מתחילה — מנוער, הרי יצר הרע, שהיה יכול להיות באופן טבעי עבד לאדם, משתלט עליו וגורם לו לעשות רע, ובסוף הימים נעשה מנון, ומה הוא "מנון" — עד, **שכן באטב"ח של ר' חייא** באל"ף-בי"ת סודי שהיה ר' חייא משתמש בו שבו מחליפים האות א' ב-ט' ואת ה-ב' ב-ח' וכן הלאה, **קורין לסהדה** [עד] **מנון.**


###### Steinsaltz on Sukkah 52b:4
[Steinsaltz on Sukkah 52b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/52b:4)

**רב הונא רמי** [השליך, הראה סתירה בין כתובים] **כתיב** [נאמר] במקום אחד: **"כי רוח זנונים התעה"** (הושע ד, יב), לומר שרוח זנונים זו שהיתה בהם אינה אלא טעות ואינה כחלק מהם. **וכתיב** [ונאמר] במקום אחר: **"**כי רוח זנונים **בקרבם"** (הושע ה, ד), הרי שהיא נחשבת כחלק מהם! ומסבירים: **בתחלה התעם** מבחוץ להם **ולבסוף** הוא **בקרבם.**


###### Steinsaltz on Sukkah 52b:5
[Steinsaltz on Sukkah 52b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/52b:5)

**אמר רבא: בתחלה קראו** הכתוב ליצר הרע **"הלך"** שהוא כזר הבא מרחוק, **ולבסוף קראו "אורח"** שאדם מקבלו בתוכו, **ולבסוף קראו "איש",** כלומר: אישיות חשובה, כמו בעל הבית. **שנאמר** במשל שאמר נתן לדוד: **"ויבא הלך לאיש העשיר ויחמול לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לאורח"** (שמואל ב' יב, ד) **וכתיב** [ונאמר] הלאה: **"ויקח את כבשת האיש הראש ויעשה לאיש הבא אליו"** (שמואל ב' יב, ד), הרי שאותו הלך (שהוא משל ליצר) נעשה חשוב מפעם לפעם עד שמגיע לדרגת בעל הבית.


###### Steinsaltz on Sukkah 52b:6
[Steinsaltz on Sukkah 52b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/52b:6)

**אמר ר' יוחנן: אבר קטן יש לו לאדם** המשמשו בתשמיש המיטה, ומטבעו שאם **מרעיבו** שמשמש מעט — הרי הוא **שבע** ואינו מתאווה ביותר, אולם אם **משביעו** כלומר שמשמש הרבה — הרי הוא **רעב** ותאב ביותר, **שנאמר: "כמרעיתם וישבעו** שבעו וירם לבם על כן שכחוני**"** (הושע יג, ו).


###### Steinsaltz on Sukkah 52b:7
[Steinsaltz on Sukkah 52b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/52b:7)

**אמר רב חנא בר אחא: אמרי בי** [אמרו החכמים מבית מדרשו] של **רב: ארבעה** דברים כביכול **מתחרט עליהן הקדוש ברוך הוא שבראם,** לפי שהם גורמים רע יותר מן התועלת שמביאים, **ואלו הן: גלות, כשדים וישמעאלים ויצר הרע. גלות** — **דכתיב** [שנאמר]: **"ועתה מה לי פה נאם ה' כי לקח עמי חנם"** (ישעיה נב, ה), שכביכול ה' עצמו שואל: מה לי פה. **כשדים** — **דכתיב** [שנאמר]: **"הן ארץ כשדים זה העם לא היה"** (ישעיה כג, יג), כלומר: הלוואי שלא היה.


###### Steinsaltz on Sukkah 52b:8
[Steinsaltz on Sukkah 52b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/52b:8)

**ישמעאלים** — **דכתיב** [שנאמר]: **"ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו"** (איוב יב, ו). כלומר: אותם שודדים, שהם הערבים הדרים במדברות בתוך אהלים, הוא עצמו כביכול גרם לעצמו בהרגזתו להביאם לעולם. **יצר הרע** — **דכתיב** [שנאמר]: **"**ביום ההוא נאום ה' אוספה הצולעה והנידחה אקבצה **ואשר הרעתי"** (מיכה ד, ו), שכביכול אומר ה' שהרע לעשות בבריאתו.


###### Steinsaltz on Sukkah 52b:9
[Steinsaltz on Sukkah 52b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/52b:9)

בדומה לכך **אמר ר' יוחנן: אלמלא שלש מקראות הללו,** שבכולם נלמד שהקדוש ברוך הוא שולט על לב האדם **נתמוטטו רגליהם של שונאיהן של ישראל** (של ישראל, בלשון נקיה) שלא היתה להם תקומה מפני חטאיהם. **חד דכתיב** [אחד מהם, שנאמר]: **"ואשר הרעתי",** משמע שהקדוש ברוך הוא מצטער על הדבר הזה אשר גרם להם. **וחד דכתיב** [ואחד שנאמר]: **"הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל"** (ירמיה יח, ו). **ואידך** [וכתוב אחר]: **"והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר"** (יחזקאל לו, כו), משמע שהדבר הוא בידי הקדוש ברוך הוא ולא רק בידי אדם.


###### Steinsaltz on Sukkah 52b:10
[Steinsaltz on Sukkah 52b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/52b:10)

**רב פפא אמר: אף מהאי נמי** [מכתוב זה גם כן]: **"ואת רוחי אתן בקרבכם** ועשיתי את אשר בחוקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם" (יחזקאל לו, כז).


###### Steinsaltz on Sukkah 52b:11
[Steinsaltz on Sukkah 52b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/52b:11)

א אגב פירושי הכתובים המדברים בדבר קץ הימים מביאים עוד כתוב ומפרשים אותו. נאמר: **"ויראני ה' ארבעה חרשים"** (זכריה ב, ג). ושואלים: **מאן נינהו** [מי הם] אותם **ארבעה חרשים** שראה? **אמר רב חנא בר ביזנא אמר ר' שמעון חסידא:** אלה הם **משיח בן דוד, ומשיח בן יוסף, ואליהו, וכהן צדק,** הכהן הגדול שיהיה בזמן ביאת המשיח. **מתיב** [מקשה] **רב ששת: אי הכי** [אם כך] אתה מפרש, וכי **היינו דכתיב** [זהו שנאמר] בהמשך הדברים: **"ויאמר אלי אלה הקרנות אשר זרו את יהודה"** (זכריה ב, ב), הרי דבר זה לא יתכן שהרי משמע כי **הני לשובה אתו** [אלה לצריה הם באים] ואינם גואלים לישראל, כפירושך!


###### Steinsaltz on Sukkah 52b:12
[Steinsaltz on Sukkah 52b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/52b:12)

**אמר ליה** [לו]: **שפיל לסיפיה דקרא** [רד וקרא את סופו של הכתוב]: **"ויבאו אלה להחריד אתם לידות את קרנות הגוים הנושאים קרן אל ארץ יהודה לזרותה וגו'"** (זכריה ב, ד), משמע ש"קרנות" אלה הכוונה לאומות שזרו את ישראל בגולה, וארבעת החרשים האמורים הם המפילים את הקרנות שהן הסמל לאויבים. **אמר ליה** [לו] רב ששת; **בהדי** [ביחד], כלומר: להתווכח עם ר' **חנא באגדתא** [באגדה] **למה לי,** הלא בקי הוא ממני בתחום זה, ואיני יכול לו.


###### Steinsaltz on Sukkah 52b:13
[Steinsaltz on Sukkah 52b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/52b:13)

ועוד דרשו; נאמר: **"והיה זה שלום אשור כי יבוא בארצנו וכי ידרך בארמנותינו והקמנו עליו שבעה רעים ושמנה נסיכי אדם"** (מיכה ה, ד). ושואלים: **מאן נינהו** [מי הם] **"שבעה רועים"** אלה? ומסבירים: **דוד באמצע, אדם שת ומתושלח מימינו, אברהם יעקב ומשה משמאלו. ומאן נינהו** [ומי הם] **"שמנה נסיכי אדם" — ישי ושאול, ושמואל, עמוס, וצפניה, צדקיה, ומשיח ואליהו.**


###### Steinsaltz on Sukkah 52b:14
[Steinsaltz on Sukkah 52b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/52b:14)

ב ושוב לפירושה של המשנה; שנינו כי **ארבעה סולמות** היו בעמודים שהיו הפנסים עליהם במקדש. **תנא** [שנה החכם]: **גובהה של מנורה** כלומר: של העמוד שמניחים עליו את הפנסים **— חמשים אמה.** ג שנינו במשנה: **וארבעה ילדים של פרחי כהונה** (כהנים צעירים) **ובידיהם כדי שמן של מאה ועשרים לוג. איבעיא להו** [נשאלה להם] ללומדים שאלה זו: **מאה ועשרים לוג כולהו** [כולם יחד] היו מביאים, **או דלמא** [שמא] **לכל חד וחד** [אחד ואחד] בפני עצמו מביא כמות זו? ומביאים ראיה, **תא שמע** [בוא ושמע] מברייתא ששנינו: **ובידיהם כדי שמן של שלשים שלשים לוג שהם כולם מאה ועשרים לוג.**


###### Steinsaltz on Sukkah 52b:15
[Steinsaltz on Sukkah 52b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/52b:15)

**תנא** [שנה החכם]: **והן** פרחי כהונה שעשו זאת **משובחין היו** בכוחם **יותר מבנה של מרתא בת בייתוס** שהיה כהן ומפורסם היה בגבורתו. **אמרו על בנה של מרתא בת בייתוס שהיה נוטל שתי יריכות של שור הגדול,** וזה היה גדול כל כך עד **ש**היה **לקוח** [נקנה] **באלף זוז, ומהלך** על הכבש **עקב בצד גודל,** כלומר: בפסיעות קטנות ולא במרוצה שכוחו היה רב כל כך לשאת את כל אלה. **ולא הניחוהו אחיו הכהנים לעשות כן** שיקח את שתי הירכות, **משום "ברב עם הדרת מלך"** (משלי יד, כח), שיש בעבודת כהנים רבים משום כבוד לה'. ומשום כך צריכים כמה כהנים לשאת את יריכו של השור.


###### Steinsaltz on Sukkah 52b:16
[Steinsaltz on Sukkah 52b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/52b:16)

ושואלים: **מאי** [במה] **משובחים** הם פרחי כהונה? **אילימא משום יוקרא** [אם תאמר משום כובד] המשקל, שהיו יכולים לשאת משקל שלושים לוג בבת אחת — **הני יקירי טפי** [אותן שתי יריכות הרי כבדות יותר] משלושים לוג. **אלא** יש לומר: **התם** [שם] במעשה בנה של מרתא היה זה הילוך על **כבש** והוא רחב **ומרובע ולא זקיף** [זקוף] אלא יש בו שיפוע קל, ואילו **הכא** [כאן] היו הם צריכים להלך על גבי **סולמות וזקיף טובא** [והיו אלה זקופים ביותר] ובכל זאת היו פרחי כהונה עולים בהם ולא נכשלו.


###### Steinsaltz on Sukkah 52b:17
[Steinsaltz on Sukkah 52b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/52b:17)

ד שנינו במשנה: **ולא היה חצר בירושלים** שלא האירה מאור מנורות השואבה. **תנא** [שנה החכם]: