## Steinsaltz on Sukkah Daf 53b

###### Steinsaltz on Sukkah 53b:1
[Steinsaltz on Sukkah 53b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/53b:1)

**אחספא** [על חרס] ואם אכן יש מי שברור לו הדבר להיתר, **נשדיה בתהומא ומנח** [נזרוק אותו לתהום וינוח התהום]! **ליכא דקאמר ליה מידי** [לא היה מי שיאמר לו דבר]. **אמר דוד: כל דידע למימר** [כל מי שיודע לומר] **ואינו אומר** לי דבר, **יחנק בגרונו.** ואז **נשא אחיתופל קל וחומר בעצמו** מדעתו, ואמר: **ומה לעשות שלום בין איש לאשתו** בדין סוטה, שבעלה חושד בה שנטמאה עם אחר **אמרה תורה: שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים,** שכן בסוטה מוחקים מגילה שכתוב בה שם ה' במים ששותה הסוטה, **לעשות שלום לכל העולם כולו — על אחת כמה וכמה** שמותר. **אמר ליה** [לו] לדוד: **שרי** [מותר] הדבר.


###### Steinsaltz on Sukkah 53b:2
[Steinsaltz on Sukkah 53b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/53b:2)

**כתב שם אחספא ושדי לתהומא, ונחית תהומא שתסר אלפי גרמידי** [כתב שם קודש על חרס וזרק אותו לתהום, וירד התהום שש עשרה אלף אמות]. **כי חזי דנחית טובא** [כאשר ראה שירד ביותר], **אמר: כמה דמידלי** [שמורם] התהום — **טפי מירטב עלמא** [יותר רטוב העולם] ומועיל לחקלאות, על כן **אמר חמש עשרה** שירי **מעלות, ואסקיה חמיסר אלפי גרמידי** [והעלוהו לתהום חמש עשרה אלף אמות] **ואוקמיה באלפי גרמידי** [והעמידוהו שיהא התהום באלף אמות]. **אמר עולא: שמע מינה סומכא דארעא אלפי גרמידי** [למד מכאן כי יסודה, עובייה של הארץ עד התהום אלף אמות]. ושואלים: **והא חזינן דכרינן פורתא ונפקי מיא** [והרי אנו רואים שאנו חופרים מעט ויוצאים מים] ואין צריך לחפור אלף אמה! **אמר רב משרשיא: ההוא מסולמא דפרת** [זה מסולמות הפרת], כלומר ממימי הנהר פרת ושאר הנהרות שמוצאם במקום גבוה ועוברים ומחלחלים דרך האדמה, ומהם יוצאים ובוקעים המים, אבל לא ממימי התהום עצמם.


###### Steinsaltz on Sukkah 53b:3
[Steinsaltz on Sukkah 53b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/53b:3)

א שנינו במשנה: **ועמדו כהנים בשער העליון שיורד** מעזרת ישראל וכשהגיעו למעלה עשירית תקעו. **בעי** [שאל] **ר' ירמיה:** האם **למעלה עשירית** משמעו **דנחית** [שיורד] **חמשה** מדרגות **וקאי** [ועומד] **אעשרה** [על מעלה עשירית] מלמטה, **או דלמא** [שמא] משמעו **דנחית** [שיורד] **עשרה וקאי אחמשה** [על מעלה חמישית] מלמטה? לשאלה זו לא נמצאה תשובה והושארה ב**תיקו** [תעמוד] השאלה במקומה.


###### Steinsaltz on Sukkah 53b:4
[Steinsaltz on Sukkah 53b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/53b:4)

ב שנינו במשנה כי משהגיעו לשער היוצא ממזרח היו הופכים את פניהם ממזרח למערב, והיו אומרים: אבותינו שחיו בזמן בית המקדש הראשון והיו נוהגים שלא כראוי "אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה והמה משתחויתם קדמה לשמש" (יחזקאל ח, טז), ואילו אנו — ליה עינינו. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **ממשמע שנאמר: "ופניהם קדמה" איני יודע ש"אחוריהם אל היכל ה'"?** שהרי ההיכל לצד מערב הוא!


###### Steinsaltz on Sukkah 53b:5
[Steinsaltz on Sukkah 53b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/53b:5)

**אלא מה תלמוד לומר** בתחילת הפסוק **"אחריהם אל היכל ה'"** (יחזקאל ח, טז) — דבר זה מרמז לנו שהרעו עוד לעשות, **מלמד שהיו פורעין** (מגלין) **עצמן ומתריזין** (מטילין רעי) **כלפי מטה** כלומר, בלשון נקיה, כלפי צד שכינה.


###### Steinsaltz on Sukkah 53b:6
[Steinsaltz on Sukkah 53b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/53b:6)

ג שנינו במשנה כי בזמן הבית השני היו אומרים: **אנו ליה וליה עינינו.** ושואלים: **איני** [כן הוא]?! וכי מותר לעשות כן? **והאמר** [והרי אמר] **ר' זירא: כל האומר "שמע" "שמע"** פעמיים **כאילו אמר "מודים" "מודים"** והאומר כך משתקים אותו, שנשמע כמאמין בשתי רשויות, וכיצד הזכירו פעמיים את השם! **אלא הכי אמרי** [כך היו אומרים]: **המה משתחוים קדמה, ואנו ליה אנחנו מודים, ועינינו ליה מיחלות,** שלא אמרו את שני השמות יחד.


###### Steinsaltz on Sukkah 53b:7
[Steinsaltz on Sukkah 53b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/53b:7)

ד משנה **אין פוחתין** בכל יום **מעשרים ואחת תקיעות במקדש, ואין מוסיפין** בשום יום **על ארבעים ושמונה.** ומפרטים: **בכל יום היו שם עשרים ואחת תקיעות במקדש: שלש** תקיעות שתקעו **לפתיחת שערים** בבוקר, **ותשע לתמיד של שחר, ותשע לתמיד של בין הערבים —** הרי עשרים ואחת. **ובמוספין** אם היה יום שמקריבים בו קרבן מוסף, כגון ראש חודש — **היו מוסיפין עוד תשע** תקיעות לכבוד קרבן המוסף.


###### Steinsaltz on Sukkah 53b:8
[Steinsaltz on Sukkah 53b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/53b:8)

**ובערב שבת היו מוסיפין שש** תקיעות סמוך לשבת: **שלש** מהן כדי **להבטיל את העם ממלאכה** שידעו שהשבת מתקרבת וראוי להפסיק לעבוד, **ושלש** מהן **להבדיל בין קדש לחול** שתקעו ברגע כניסת השבת.


###### Steinsaltz on Sukkah 53b:9
[Steinsaltz on Sukkah 53b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/53b:9)

**ערב שבת שבתוך החג** (הסוכות) **היו שם ארבעים ושמונה** תקיעות. כיצד? **שלש** תקיעות בבקר **לפתיחת השערים, שלש לשער העליון ושלש לשער התחתון, ושלש למילוי המים** כאשר מתואר סדר הבאת המים לניסוך (לעיל סוכה מח, ב), **ושלש** כשהיו זוקפים את הערבה **על גבי המזבח, תשע** תקיעות היו **לתמיד של שחר, ותשע לתמיד של בין הערבים, ותשע למוספין,** ועוד **שלש להבטיל את העם מן המלאכה, ושלש** נוספות **להבדיל בין קודש לחול —** הרי בסך הכל ארבעים ושמונה תקיעות.


###### Steinsaltz on Sukkah 53b:10
[Steinsaltz on Sukkah 53b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/53b:10)

ה גמרא מעירים: **מתניתין** [משנתנו זו] ש**לא** כשיטת **ר' יהודה. דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' יהודה אומר: הפוחת** בתקיעות **לא יפחות** בשום יום **משבע** תקיעות, **והמוסיף** ביום שצריך להוסיף **לא יוסיף על שש עשרה.** ושואלים: **במאי קא מיפלגי** [במה הם חלוקים]? ומסבירים, **ר' יהודה סבר: תקיעה תרועה תקיעה אחת היא,** ששלוש אלה נחשבות כתקיעה משולבת אחת. **ורבנן סברי** [וחכמים סבורים]: **תקיעה לחוד ותרועה לחוד,** וכל תרועה נחשבת כשלוש תקיעות. ונמצא שלמעשה מתכוונים הם לדבר אחד, ואינם חולקים אלא בדרך המנין.


###### Steinsaltz on Sukkah 53b:11
[Steinsaltz on Sukkah 53b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/53b:11)

ושואלים: **מאי טעמא** [מהו הטעם] של **ר' יהודה? אמר קרא** [הכתוב]: **"ותקעתם תרועה"** (במדבר י, ו) **וכתיב** [ונאמר] עוד: **"תרועה יתקעו"** (במדבר י, ו), **הא כיצד** יש לבאר את דברי הכתוב המדבר גם על תקיעת תרועה וגם על תרועת תקיעה? אלא משמע ש**תקיעה ותרועה אחת היא. ורבנן** [וחכמים] — כתובים אלה לדעתם כך משמעם: הפסוק **ההוא לפשוטה לפניה ולאחריה הוא דאתא** [שבא], ללמד שלפני השמעת התרועה משמיעים קול פשוט לפניו ולאחריו, הוא קול התקיעה. ושואלים: **ור' יהודה,** שתוקעים אחת פשוטה **לפניה ולאחריה מנליה** [מניין לו]? ומסבירים: **נפקא ליה** [יוצא לו, נלמד הדבר] **מ**מה שנאמר **"**ותקעתם תרועה **שנית"** (במדבר י, ו), משמע: תקיעה נוספת.


###### Steinsaltz on Sukkah 53b:12
[Steinsaltz on Sukkah 53b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/53b:12)

ושואלים: **ורבנן מאי טעמייהו** [וחכמים מה טעמם]? **דכתיב** [שנאמר]: **"ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו"** (במדבר י, ז), **ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך לומר] כי **תקיעה** ו**תרועה אחת היא,** אם כן **אמר רחמנא פלגא דמצוה עביד ופלגא לא עביד** [אמרה התורה חצי המצוה עשה וחצי לא תעשה]? שאם קול תקיעה הוא קול אחד משולב, מדוע עושים רק מחציתו? אלא משמע שכל אחת מצוה לעצמה היא. ושואלים: **ור' יהודה** מה עונה הוא על כך? ומשיבים: **ההוא** כלומר: אותה תקיעה האמורה בעת הקהיל את הקהל **לסימנא בעלמא** [לסימן בלבד] **הוא דאתא** [שבא], שזו לא היתה תקיעה של מצוה (שלדעתו היא תמיד משולשת), אלא שימשה כסימן בלבד למחנות, ואין למדים ממנה.


###### Steinsaltz on Sukkah 53b:13
[Steinsaltz on Sukkah 53b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/53b:13)

**ורבנן** [וחכמים] אמרו: אכן, **סימנא** [סימן] **הוא** לזה, **ורחמנא שויה** [והתורה עשתה אותו] **מצוה,** שלא יקהילו את הקהל אלא בסימן זה. וכיון שכך למדים שכל אחת מצוה לעצמה. **כמאן אזלא הא** [כשיטת מי הולכת הלכה זו] ש**אמר רב כהנא: אין בין תקיעה לתרועה ולא כלום** שמשמיעים אותן ברצף אחד בלי להפסיק בין זו לזו — **כמאן** [כמי]? — **כ**שיטת **ר' יהודה** היא, שהוא סובר כי תקיעה ותרועה אחת היא. ושואלים: **אי** [אם] תאמר שהיא **כ**שיטת **ר' יהודה,** הרי **פשיטא** [פשוט] שכך צריך לעשות, ואם כן היה עליו לומר כך, שהלכה כר' יהודה!