## Steinsaltz on Sukkah Daf 6a

###### Steinsaltz on Sukkah 6a:1
[Steinsaltz on Sukkah 6a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/6a:1)

**היה לבוש כליו** (בגדיו) **וסנדליו ברגליו וטבעותיו באצבעותיו, הוא** עצמו **טמא מיד, והן**, הבגדים שעליו, **טהורים עד שישהה** בבית **בכדי** שיעור הזמן של **אכילת פרס** (חצי ככר לחם). וחצי ככר זה של **פת חטין** הוא **ולא** של **פת שעורין,** שזמן אכילת פת חיטים מועטה מזו של פת שעורים. וזמן אכילתה משערים כשאוכל דווקא כשהוא **מיסב** ועסוק באכילה בלבד ולא בדבר אחר, **ואוכל בליפתן.** הרי שחיטה (אכילת פת חטים) היא שיעור בהלכה.


###### Steinsaltz on Sukkah 6a:2
[Steinsaltz on Sukkah 6a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/6a:2)

**שעורה** היא עצמה שיעור בהלכה, **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **עצם** של מת שגודלה **כשעורה** — **מטמא במגע ובמשא** (אם נושאים אותה, אף בלא לנגוע בה), אולם **אינו מטמא באהל** שאם היתה עצם בשיעור שעורה בלבד בבית, הנכנס לבית איננו נטמא.


###### Steinsaltz on Sukkah 6a:3
[Steinsaltz on Sukkah 6a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/6a:3)

**גפן** אף היא שיעור בהלכה — **כדי רביעית יין לנזיר,** שנאסר עליו לשתות יין ולאכול ענבים, ושיעור האיסור הוא דווקא בכדי רביעית של יין.


###### Steinsaltz on Sukkah 6a:4
[Steinsaltz on Sukkah 6a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/6a:4)

**תאנה** אף היא שיעור בהלכה, שהרי **כגרוגרת** (תאנה מיובשת) הוא השיעור לגבי רוב מיני המאכל **להוצאת שבת** שאם הוציא מרשות היחיד לרשות הרבים בשבת ולהיפך אוכל שגודלו כגרוגרת — חייב.


###### Steinsaltz on Sukkah 6a:5
[Steinsaltz on Sukkah 6a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/6a:5)

**רמון** הוא שיעור, **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **כל כלי בעלי הבתים** שנטמאו ולאחר מכן ניקבו — בטלו מתורת כלי, ואינם טמאים עוד, ו**שיעורן** כדי להיטהר — אם היה הנקב בגודל של **רמונים,** שכן כלי הנקוב בשיעור כזה שוב איננו משמש למלאכה כלשהי ובטל, ומאחר שבטל — הריהו טהור.


###### Steinsaltz on Sukkah 6a:6
[Steinsaltz on Sukkah 6a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/6a:6)

והזית אף הוא משמש כשיעור בהלכה, שכן נאמר: **"ארץ זית שמן",** ודרשו חכמים: **ארץ שכל שיעוריה כזיתים.** על לשון זו תוהים: **"כל שיעוריה" סלקא דעתך** [עולה על דעתך לומר]?! **הא איכא הני דאמרינן** [הרי יש את אלה שאמרנו לפני כן] שאינם כזית! **אלא אימא** [אמור] ותקן כך: **שרוב שיעוריה כזיתים,** כי השיעור לרוב איסורי אכילה שבתורה (כגון: נבילה, חלב, דם, פיגול, נותר, טמא וגיד הנשה) הוא כזית.


###### Steinsaltz on Sukkah 6a:7
[Steinsaltz on Sukkah 6a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/6a:7)

**"דבש"** שהוא דבש תמרים, אף הוא משמש כשיעור. שיודעים אנו כי **ככותבת הגסה** (תמרה גדולה) הוא השיעור שחייבים בו על אכילה **ביום הכפורים.**


###### Steinsaltz on Sukkah 6a:8
[Steinsaltz on Sukkah 6a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/6a:8)

**אלמא** [מכאן] ששיעורי ההלכה **דאורייתא נינהו** [מן התורה הם] ואינם הלכה למשה מסיני! ומשיבים: **ותסברא** [וכי יכול אתה לסבור כן]? **שיעורין מי כתיבי** [האם כתובים הם] בפסוק זה? שאמנם נזכרים הפירות הללו בכתוב, אך לא כשיעורים, ולא נאמר בהם במפורש לאיזו הלכה הם משמשים כשיעורים. **אלא** ודאי יש לומר כי **הלכתא נינהו** [הלכות הם למשה מסיני] **וקרא אסמכתא בעלמא** [והפסוק אסמכתא בלבד] **הוא,** לרמז ולזכרון.


###### Steinsaltz on Sukkah 6a:9
[Steinsaltz on Sukkah 6a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/6a:9)

ומוסיפים להקשות על אותה שמועה: והלא **חציצין** (חציצות לטבילה) **דאורייתא נינהו** [מן התורה הם]! **דכתיב** [שהלא נאמר]: **"ורחץ את בשרו במים** וטהר**"** (ויקרא יד, ט), ומלשון זו הבינו חכמים שהכוונה **שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין המים** ואם היתה חציצה, אין הטבילה עולה לו. הרי שדיני חציצה מן התורה הם נלמדים!


###### Steinsaltz on Sukkah 6a:10
[Steinsaltz on Sukkah 6a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/6a:10)

ומשיבים: **כי אתאי הלכתא** [כאשר באה ההלכה] לא היה זה לענין חציצה שעל בשרו, אלא ללמד שלא תהא חציצה גם ב**שערו**, וכדברי **רבה בר בר חנה, שאמר רבה בר בר חנא: נימא** [שערה] **אחת,** אם היתה **קשורה** בעצמה — **חוצצת,** שהקשר מהודק ואין המים נכנסים שם, **שלש** שערות קשורות — **אינן חוצצות** כי כמה שערות יחד אינן יכולות ליצור קשר מהודק עד כדי שלא יכנסו בו מים, **שתים** קשורות — **איני יודע** אם חוצצות. והוצרכה הלכה זו ללמדנו, שיש חציצה בשיער.


###### Steinsaltz on Sukkah 6a:11
[Steinsaltz on Sukkah 6a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/6a:11)

ומקשים: **שערו נמי דאורייתא נינהו** [מן התורה הם] החציצות הללו, **דכתיב** [שהלא נאמר]: **"ורחץ את בשרו במים"** ולמדים מן המלה "את" שכוונתה תמיד להוסיף ולהרבות, ולענין זה הריהי מרבה **את הטפל לבשרו, ומאי ניהו** [ומה הוא] — **שערו,** שגם זה צריך להיות כבשרו, כלומר: בלא חציצה!


###### Steinsaltz on Sukkah 6a:12
[Steinsaltz on Sukkah 6a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sukkah/r/6a:12)

ומשיבים: **כי אתאי הלכתא** [כאשר באה ההלכה למשה מסיני], הריהי באה ללמדנו את הדינים שקבע **ר' יצחק.** ש**אמר ר' יצחק:**