## Steinsaltz on Taanit Daf 10b

###### Steinsaltz on Taanit 10b:1
[Steinsaltz on Taanit 10b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/10b:1)

**ובימים טובים הכתובין במגילת תענית** שגזרו חכמים לא להתענות בהם.


###### Steinsaltz on Taanit 10b:2
[Steinsaltz on Taanit 10b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/10b:2)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **אל יאמר אדם תלמיד** בלבד **אני,** ולכך **איני ראוי להיות יחיד** ואין עלי לצום, **אלא: כל תלמידי חכמים יחידים** הם לענין זה. ומגדירים: **אי זהו יחיד ואיזהו תלמיד? יחיד** הוא אדם שגדול בתורה **כל שראוי למנותו פרנס על הצבור** ומורה לרבים, ו**תלמיד** חכם הוא **כל ששואלין אותו דבר הלכה בתלמודו ואומר, ואפילו** שאינו יודע אלא **במסכת דכלה,** שהיא המסכת שלומדים באותה שנה בציבור — הרי הוא כבר נחשב לתלמיד חכם.


###### Steinsaltz on Taanit 10b:3
[Steinsaltz on Taanit 10b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/10b:3)

**תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד** ולנהוג כמנהג יחיד **עושה,** ולא כל הרוצה לעשות עצמו **תלמיד — עושה,** אלו **דברי ר' מאיר. ר' יוסי אומר: עושה, ו**אף **זכור** הוא **לטוב, לפי** שהמנהגים שנוהגים בהם תלמידי חכמים לא **שבח הוא לו אלא צער הוא לו** ויכול אדם לקבל על עצמו חובות אלה, ואין חוששים שהוא נוהג בדבר שאינו ראוי לו.


###### Steinsaltz on Taanit 10b:4
[Steinsaltz on Taanit 10b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/10b:4)

**תניא אידך** [שנויה ברייתא אחרת]: **לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד — עושה,** ולא כל מי שרוצה לעשות עצמו **תלמיד** — **עושה,** אלו **דברי ר' שמעון בן אלעזר. רבן שמעון בן גמליאל אומר** יש לחלק: **במה דברים אמורים — בדבר של שבח,** כגון להתנאות בבגד של תלמיד חכם, **אבל בדבר של צער,** שתלמידי חכמים מקפידים בו — **עושה, וזכור לטוב. שאין שבח הוא לו אלא צער הוא לו.**


###### Steinsaltz on Taanit 10b:5
[Steinsaltz on Taanit 10b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/10b:5)

א **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **מי שהיה מתענה על הצרה ועברה** אותה צרה, או שהיה מתענה **על החולה** כדי שיבריא **ונתרפא** החולה — **הרי זה מתענה ומשלים** את תעניתו, ואינו מבטל את תעניתו אף שכבר עברה הצרה. ועוד: **ההולך ממקום שאין מתענין למקום שמתענין** שיש בו צרה שהציבור מתענה עליה — **הרי זה מתענה עמהן.** וכן ההולך **ממקום שמתענין למקום שאין מתענין — הרי זה מתענה ומשלים** כמנהג מקומו שלו.


###### Steinsaltz on Taanit 10b:6
[Steinsaltz on Taanit 10b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/10b:6)

**שכח ואכל ושתה — אל יתראה בפני הצבור** שהוא שבע **ואל ינהיג עידונין בעצמו** ואל יחשוב שאם כבר אכל — בטלה ממנו תענית ורשאי לנהוג כביום אחר, אלא יצמצם לפחות באכילתו, **שנאמר: "ויאמר יעקב לבניו למה תתראו"** (בראשית מב, א), ש**אמר להם יעקב לבניו: אל תראו עצמכם כשאתם שבעין לא בפני עשו ולא בפני ישמעאל, כדי שלא יתקנאו בכם,** שהרי הם זקוקים לאוכל וסובלים מן הרעב. ומכאן למדו שאין לאדם להראות עצמו שבע כאשר בני מקומו רעבים.


###### Steinsaltz on Taanit 10b:7
[Steinsaltz on Taanit 10b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/10b:7)

אגב הזכרת כתוב זה בעצת יעקב לבניו, מזכירים עצה אחרת שניתנה להם, שאמר להם יוסף: **"אל תרגזו בדרך"** (בראשית מה, כד); **אמר ר' אלעזר: אמר להם יוסף לאחיו: אל תתעסקו בדבר הלכה, שמא תרגזו עליכם הדרך** שאם אתם נושאים ונותנים בהלכה שמא תבואו לידי קטטה על הלכה זו, ומוטב שלא תגיעו למחלוקת.


###### Steinsaltz on Taanit 10b:8
[Steinsaltz on Taanit 10b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/10b:8)

ושואלים: **איני** [וכי כן הוא]? **והאמר** [והרי אמר] **ר' אלעאי בר ברכיה: שני תלמידי חכמים שמהלכים בדרך ואין ביניהן דברי תורה — ראויין לישרף, שנאמר: "ויהי המה הלכים הולך ודבר והנה רכב אש וסוסי אש ויפרדו בין שניהם"** (מלכים ב' ב, יא), **טעמא דאיכא** [הטעם, דווקא, שיש] **דיבור** תורה ביניהם, ולכן לא הזיקו סוסי האש לאלישע, **הא ליכא** [הרי אם אין] **דיבור** — **ראויין** היו **לישרף** על שהם הולכים ואינם עוסקים בתורה!


###### Steinsaltz on Taanit 10b:9
[Steinsaltz on Taanit 10b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/10b:9)

ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה]; **הא** [זה] — **למיגרס** [לגרוס לחזור] מותר, וראוי לעשות זאת בדרך, **הא** [וזה] — **לעיוני** [לעיין] בהלכה, שמתוך העיון יכולים לבוא לחילוקי דעות.


###### Steinsaltz on Taanit 10b:10
[Steinsaltz on Taanit 10b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/10b:10)

**במתניתא תנא** [בברייתא שנה], שכך אמר להם יוסף: **אל תפסיעו פסיעה גסה** (פסיעות גדולות ומהירות) **והכניסו חמה לעיר,** כלומר, היכנסו לעיר ללון בה בעוד החמה זורחת. ומסבירים: **אל תפסיעו פסיעה גסה — ש****אמר מר** [החכם]: **פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם** וכיון שהיא מזיקה לעינים מוטב שלא להתאמץ ולמהר.


###### Steinsaltz on Taanit 10b:11
[Steinsaltz on Taanit 10b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/10b:11)

**והכניסו חמה לעיר —** הרי הוא **כ**פי שאמר **רב יהודה אמר רב.** ש**אמר רב יהודה אמר רב: לעולם יצא אדם** ממקום שהוא לן בו **ב"כי טוב",** כלומר, בזמן האור שנאמר בו "כי טוב" (בראשית א, ד) **ו**כן **יכנס** ללון **ב"כי טוב", שנאמר: "הבקר אור והאנשים שלחו"** (בראשית מד, ג), משמע שאין מן הראוי לצאת לדרך לפני אור הבוקר.


###### Steinsaltz on Taanit 10b:12
[Steinsaltz on Taanit 10b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/10b:12)

וכיוצא בו **אמר רב יהודה אמר ר' חייא: המהלך בדרך** — **אל יאכל יותר משני רעבון** (ממה שאוכל אדם בשנים של רעב). ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? **הכא תרגימו** [כאן, בבבל, הסבירו]: **משום מעיינא** [בני המעיים], שטלטול הדרך יכול להזיק למעיים המלאים, ומוטב לאכול פחות ככל האפשר. **במערבא אמרי** [בארץ ישראל אמרו] והסבירו: **משום מזוני** [מזונות], שמא יכלו המזונות באמצע הדרך ולא יהיה לו מזון לאחר כך, ולכן כדאי לאכול רק מעט שבמעט. ושואלים: **מאי בינייהו** [מה ההבדל ביניהם למעשה] אם כך או כך הוא הטעם? ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל למעשה]: