## Steinsaltz on Taanit Daf 12b

###### Steinsaltz on Taanit 12b:1
[Steinsaltz on Taanit 12b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/12b:1)

**נים** [ישן] **ולא נים** [ישן], **תיר** [ער] **ולא תיר** [ער], **דקרו ליה ועני ולא ידע אהדורי סברא** [שקוראים אותו בשמו ועונה אבל אינו יודע לענות דבר בטעם] **וכי מדכרי ליה מדכר** [וכאשר מזכירים לו דבר שאירע באותה שעה נזכר] — הוא הקרוי מתנמנם.


###### Steinsaltz on Taanit 12b:2
[Steinsaltz on Taanit 12b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/12b:2)

א **אמר רב כהנא אמר רב: יחיד שקיבל עליו תענית — אסור בנעילת הסנדל** באותו יום, **חיישינן** [חוששים אנו] **שמא תענית צבור קיבל עליו,** ובתענית ציבור אסור בנעילת הסנדל. ושואלים: **היכי ליעבד** [כיצד יעשה] שלא לבוא לחשש זה? **אמר רבה בר רב שילא: לימא הכי** [שיאמר כך], במפורש: **למחר אהא לפניך בתענית יחיד.**


###### Steinsaltz on Taanit 12b:3
[Steinsaltz on Taanit 12b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/12b:3)

מסופר: **אמרו ליה רבנן** [לו חכמים] **לרב ששת,** שהיה עיוור: **הא קא חזינן רבנן דמסיימי מסנייהו ואתו לבי תעניתא** [והרי אנו רואים חכמים שנועלים את נעליהם והולכים לבית התענית] בתענית ציבור, משמע שאין צורך לחשוש לכך! **איקפד** [הקפיד] על אלה **ואמר להו** [להם]: **דלמא מיכל נמי אכול** [שמא גם כן אכלו], שהרי רואים שהם מזלזלים בתענית.


###### Steinsaltz on Taanit 12b:4
[Steinsaltz on Taanit 12b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/12b:4)

מסופר: **אביי ורבא מעיילי כי מסיימי אפנתא** [היו נכנסים בסנדלים שהיו לובשים על עור הנעל], כלומר, הפוכות מלמעלה למטה. **מרימר ומר זוטרא מחלפי דימינא לשמאלא, ודשמאלא לימינא** [היו מחליפים נעל ימין לשמאל ושל שמאל לימין] ואילו **רבנן דבי** [חכמים שבבית מדרשו] של **רב אשי נפקי כי אורחייהו** [היו יוצאים כדרכם] בנעלים, **סברי כי הא** [סבורים היו כמו זו] ש**אמר שמואל: אין תענית צבור בבבל אלא תשעה באב בלבד** ובבבל על כל פנים אין לחשוש שמא קיבל עליו תענית ציבור.


###### Steinsaltz on Taanit 12b:5
[Steinsaltz on Taanit 12b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/12b:5)

ב ועוד לענין תענית, **אמר רב יהודה אמר רב: לוה אדם תעניתו ופורע,** שאם אירעה סיבה שאיננו יכול להתענות ביום שקיבל עליו, הריהו מבטל את התענית באותו יום ("לווה"), ומקבל על עצמו להתענות ביום אחר ("פורע"). וסיפר רב יהודה: **כי אמריתה קמיה** [כאשר אמרתי אותה את ההלכה הזו לפני] **שמואל, אמר לי: וכי נדר קבל עליה** [עליו] ש**לא סגי** [די] לו כש**לא משלם** [ישלים אותו]? הלא **לצעורי נפשיה קביל עליה** [לצער את עצמו קיבל עליו] **אי מצי** [אם הוא יכול] — **מצער נפשיה** [יצער עצמו], **אי לא מצי** [אם אינו יכול] — **לא מצער נפשיה** [לא יצער עצמו], ודי לו במה שהצטער עד אז ואם אינו יכול להשלים את תעניתו — אינו צריך לפרוע תענית זו.


###### Steinsaltz on Taanit 12b:6
[Steinsaltz on Taanit 12b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/12b:6)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים] בנוסח אחר, **אמר רב יהודה אמר רב: לוה אדם תעניתו ופורע. כי אמריתה קמיה** [כאשר אמרתי אותה את ההלכה הזו לפני] **שמואל, אמר לי: פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] **לא יהא** זה **אלא נדר,** וכי **נדר מי לא מצי בעי לשלומי ומיזל למחר וליומא אחרינא** [האם איננו צריך לשלם אותו למחר וליום אחר] ואף תענית כיון שהיא נדר, חייב לפרוע אותה באחד הימים.


###### Steinsaltz on Taanit 12b:7
[Steinsaltz on Taanit 12b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/12b:7)

מסופר, **רב יהושע בריה** [בנו] של **רב אידי איקלע לבי** [הזדמן לביתו] של **רב אסי, עבדו ליה עגלא תילתא** [עשו לו, לכבודו עגל משולש], **אמרו ליה** [לו]: **ליטעום מר מידי** [יטעם אדוני דבר מה]. **אמר להו** [להם]: **בתעניתא יתיבנא** [בתענית אני יושב] ואיני יכול לאכול. **אמרו ליה** [לו]: **ולוזיף מר וליפרע** [ושילוה אדוני ויפרע את התענית], וכי **לא סבר מר להא** [סבור אדוני כמו זו] ש**אמר רב יהודה אמר רב: לוה אדם תעניתו ופורע? אמר להו** [להם]: **תענית חלום הוא,** כלומר, שהיא תענית שאדם מתענה כדי לבטל ממנו חלום רע שחלם בלילה.


###### Steinsaltz on Taanit 12b:8
[Steinsaltz on Taanit 12b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/12b:8)

**ואמר רבה בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: יפה תענית** לבטל **חלום** רע, **כ**מו **אש** שבוערת ומכלה את ה**נעורת** של פשתן. **ואמר רב חסדא: ובו ביום.** כלומר, דווקא אם מתענה ביום שלאחר החלום. וכיון שתענית זו אינה משום נדר, אינו יכול ללוות במקרה זה ולשלם ביום אחר. **ו**באותו ענין **אמר רב יוסף: ואפילו בשבת** יש לצום כדי לבטל חלום רע שחלם בליל שבת. ושואלים: **מאי תקנתיה** [מה תקנתו] של זה אשר זילזל בכבוד השבת על ידי תענית בה? **ליתיב תעניתא לתעניתא** [שישב עוד תענית אחרת לכפר על תעניתו] ביום השבת.


###### Steinsaltz on Taanit 12b:9
[Steinsaltz on Taanit 12b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/12b:9)

ג משנה **עברו** ימים **אלו** שהתענו בהם שלוש תעניות קלות **ולא נענו,** שלא ירדו גשמים — **בית דין גוזרין שלש תעניות אחרות על הצבור.** ותעניות אלה חמורות הן: **אוכלין ושותין** רק **מבעוד יום** שלפני תחילת ליל התענית, **ואסורין** ביום הצום **במלאכה וברחיצה ובסיכה** בשמן, **ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה, ונועלין את המרחצאות** שלא יבואו אנשים להתרחץ באותו יום.


###### Steinsaltz on Taanit 12b:10
[Steinsaltz on Taanit 12b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/12b:10)

**עברו** שלושה ימי תעניות **אלו ו**עדיין **לא נענו — בית דין גוזרין עליהן עוד שבע** תעניות, **שהן** בסך הכל **שלוש עשרה תעניות** שגזרו **על הצבור** כולו (שהרי היחידים התענו כבר שלוש קודם לכן). **הרי אלו** שבע אחרונות **יתרות על הראשונות, שבאלו** נוסף לכל החומרות הקודמות **מתריעין** (צועקים, משמיעים קול, כאשר יבואר בגמרא) **ונועלין את החנויות.** ואף שצריכים לנעול את החנויות, בכל זאת **ב**יום **שני** שהיתה בו תענית **מטין** (פותחים מעט את החנויות) **עם חשיכה** שאפשר יהא לקנות צרכי אוכל לאחר הצום, **ובחמישי מותרין** לפתוח **מפני כבוד השבת,** שהרי צריך לקנות צרכי מזון עבור השבת הקרובה.


###### Steinsaltz on Taanit 12b:11
[Steinsaltz on Taanit 12b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/12b:11)

**עברו** ימים **אלו ולא נענו** — אין בית דין גוזרים עוד תעניות, אבל כל הציבור צריך לנהוג מנהג אבל: **ממעטין במשא ומתן, בבנין, ובנטיעה, באירוסין, ובנישואין, ובשאילת שלום בין אדם לחבירו,** והכל נוהגים **כבני אדם הנזופין** (שקיבלו נזיפה) **למקום** (מאת הקדוש ברוך הוא), ו**היחידים** (תלמידי חכמים) **חוזרין ומתענין** בשני וחמישי **עד שיצא** (יגמר) חודש **ניסן.** יותר מכאן אין מבקשים עוד על הגשמים, כי לאחר ש**יצא ניסן וירדו גשמים** הרי זה **סימן קללה, שנאמר: "הלוא קציר חטים היום** אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר ודעו וראו כי רעתכם רבה**"** (שמואל א' יב, יז).


###### Steinsaltz on Taanit 12b:12
[Steinsaltz on Taanit 12b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/12b:12)

ד גמרא תחילה שואלים ביחס לדברים שנאסרו בתעניות ציבור: **בשלמא כולהו** [נניח כולם], שאר הדברים שאסרו, **אית בהו** [יש בהם] **תענוג; רחיצה וסיכה ותשמיש המטה, אבל** עשיית **מלאכה** הלא **צער הוא** ומדוע גזרו שיתבטלו ממלאכה? **אמר רב חסדא אמר רב ירמיה בר אבא: אמר קרא** [הכתוב]: **"קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים"** (יואל א, יד), משמע שהצום הוא **כעצרת, מה עצרת** (יום חג) **אסור בעשיית מלאכה — אף תענית אסור בעשיית מלאכה.**


###### Steinsaltz on Taanit 12b:13
[Steinsaltz on Taanit 12b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/12b:13)

ושואלים: **אי** [או] נאמר: **מה עצרת,** חג, אסורה במלאכה כבר **מאורתא** [מהערב], **אף תענית נמי מאורתא** [גם כן תהא אסורה במלאכה כבר מהערב]! **אמר ר' זירא: לדידי מיפרשא לי מיניה** [לי עצמי נתפרש הדבר ממנו] מ**ר' ירמיה בר אבא** עצמו, כך: ש**אמר קרא** [הכתוב]: **"**קדשו צום... **אספו זקנים",** לומר, שאיסור מלאכה הוא **דומיא** [בדומה] ל**אסיפת זקנים, מה אסיפת זקנים** זמנה **ביום — אף צום נמי** [גם כן] זמנו **ביום,** ושואלים: **ואימא מטיהרא** [ואמור שהדבר מתחיל מן הצהרים]? **אמר רב שישא בריה** [בנו] של **רב אידי:** הדבר **מסייע ליה** [לו] **לרב הונא,** ש**אמר: מצפרא כינופיא** [מן הבוקר האסיפה], שזמן אסיפת העם בתענית הוא משעות הבוקר.


###### Steinsaltz on Taanit 12b:14
[Steinsaltz on Taanit 12b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/12b:14)

ושואלים: **היכי עבדי** [כיצד עושים] בפועל? **אמר אביי: מצפרא עד פלגא דיומא מעיינינן במילי דמתא** [מן הבוקר עד חצי היום מעיינים אנו בעסקי העיר] ובודקים אם יש פגמים וקילקולים מוסריים ואחרים בעיר, ומנסים לתקן אותם, שמא דבר זה גרם להם לעונש. **מכאן ואילך, רבעא דיומא קרינן בספרא ואפטרתא** [רבע יום אנו קוראים בספר התורה והפטרה] ו**מכאן ואילך בעינן רחמי** [מבקשים רחמים, מתפללים], **שנאמר: "ויקומו על עמדם ויקראו בספר תורת ה' אלהיהם רבעית היום ורבעית מתודים ומשתחוים לה' אלהיהם"** (נחמיה ט, ג).