## Steinsaltz on Taanit Daf 13a

###### Steinsaltz on Taanit 13a:1
[Steinsaltz on Taanit 13a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/13a:1)

**איפוך אנא** [אהפוך אני] שחצי היום הראשון יתפללו, וחצי היום השני יעסקו בענייני הציבור! ומשיבים: **לא סלקא דעתך** [יכול לעלות על דעתך] לומר כך, **דכתיב** [כיון שנאמר] באותו ענין: **"ואלי יאספו כל חרד בדברי אלהי ישראל על מעל הגולה"** (עזרא ט, ד), **וכתיב** [ונאמר]: **"ובמנחת הערב קמתי מתעניתי** ובקרעי בגדי ומעילי ואכרעה על ברכי **ואפרשה כפי אל ה'** אלהי**"** (עזרא ט, ה), משמע: תחילה עוסקים בענייני הציבור, ואחר כך מתפללים.


###### Steinsaltz on Taanit 13a:2
[Steinsaltz on Taanit 13a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/13a:2)

א **אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: כל** יום **שהוא משום אבל, כגון תשעה באב ואבל** באבלו הפרטי — **אסור** לרחוץ **בין בחמין בין בצונן,** ו**כל שהוא משום תענוג,** כלומר, יום שרק אסור להתענג בו **כגון תענית צבור, בחמין — אסור** לרחוץ, שיש בכך משום תענוג, אולם לרחוץ לשם נקיון **בצונן** — **מותר.**


###### Steinsaltz on Taanit 13a:3
[Steinsaltz on Taanit 13a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/13a:3)

**אמר רב אידי בר אבין: אף אנן נמי תנינא** [אף אנחנו גם כן שנינו] ראייה לדבר, ששנינו במשנתנו: **ונועלין את המרחצאות,** משמע שרק בחמין אסור לרחוץ. **אמר ליה** [לו] **אביי: ואי** [ואם] אף **בצונן** היה **אסור** לרחוץ, וכי **"סוכרין** [סותמים] **את הנהרות" מבעי ליה למיתני** [צריך היה לו לשנות]?! שהרי את הנהרות אי אפשר לסתום שלא יוכל אדם להתרחץ בהם כלל, ולכן אין מכאן ראייה, שהרי יתכן שאסור לרחוץ גם בצונן, אלא שאין דרך למנוע מן הכל לרחוץ בצונן.


###### Steinsaltz on Taanit 13a:4
[Steinsaltz on Taanit 13a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/13a:4)

**אמר רב שישא בריה** [בנו] של **רב אידי** להסביר את דברי אביו, **אבא,** רב אידי בר אבין, **הכי קשיא ליה** [כך היה קשה לו]: **מכדי תנן** [הלא שנינו במשנה]: **אסור ברחיצה,** ואם כן **נועלין את המרחצאות למה לי** לומר, מה למדים אנו מכאן להלכה? **אלא לאו שמע מינה** [האם לא תלמד מכאן] שבא הדבר ללמדנו כי **בחמין — אסור,** ואילו **בצונן מותר.**


###### Steinsaltz on Taanit 13a:5
[Steinsaltz on Taanit 13a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/13a:5)

ומציעים: **לימא מסייע ליה** [האם נאמר שאפשר לסייע לו] לרב חסדא האומר כי אבל אסור בטבילה אף בצונן, מברייתא זו: **כל חייבי טבילות — טובלין כדרכן בין** שחל יום הטבילה **בתשעה באב, בין ביום הכפורים.** ונברר, **במאי** [במה] טובלים? **אילימא** [אם תאמר] שטובלים **בחמין,** אולם **טבילה בחמין מי איכא** [האם ישנה]? והלא מים **שאובין נינהו** [הם], שאפשר לחמם מים רק כאשר שואבים אותם ומחממים אותם בכלים, ומים שאובים פסולים למקווה.


###### Steinsaltz on Taanit 13a:6
[Steinsaltz on Taanit 13a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/13a:6)

**אלא לאו** [האם לא] מדובר כאן על מי שהוא טובל **בצונן,** ואם כן נדייק: **וחייבי טבילות — אין** [כן] הם שמותרים לטבול בצונן בתשעה באב וביום הכיפורים, אולם **איניש אחרינא** [אדם אחר], וכגון שהוא אבל — **לא. אמר רב חנא בר קטינא:** אין ראייה מכאן, כי אפשר לומר ש**לא נצרכה אלא לחמי טבריה** שחמים הם מעצמם ואינם שאובים, ואפשר איפוא לטבול בהם.


###### Steinsaltz on Taanit 13a:7
[Steinsaltz on Taanit 13a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/13a:7)

ומקשים: **אי הכי אימא סיפא** [אם כך אמור את סופה] של אותה משנה: **אמר ר' חנינא סגן הכהנים: כדי** (ראוי) **הוא בית אלהינו לאבד עליו טבילה פעם אחת בשנה,** שמפני אבל החורבן בתשעה באב ראוי לדחות את זמן הטבילה. **ואי אמרת** [ואם אומר אתה] כי **בצונן מותר — ירחץ** (יטבול) **בצונן,** ולא ייבטל מהטבילה ואף לא יבטל איסור שבתענית! **אמר רב פפא:** אפשר לומר שמדובר **באתרא דלא שכיח** [במקום שאין מצוי] **צונן,** כלומר, מקום שבו מצויים מעיינות חמים בלבד, ואין שם צונן, ובמקרה זה אמרו שלא יטבול אלא ימתין למחר.


###### Steinsaltz on Taanit 13a:8
[Steinsaltz on Taanit 13a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/13a:8)

ומציעים עוד: **תא שמע** [בוא ושמע] ראייה אחרת, ממה ששנינו: **כשאמרו** שבתענית **אסור במלאכה — לא אמרו אלא ביום, אבל בלילה — מותר. וכשאמרו** ש**אסור בנעילת הסנדל — לא אמרו אלא בעיר. אבל בדרך — מותר. הא כיצד?** כאשר **יוצא לדרך נועל** נעליו, ומש **נכנס לעיר,** בסוף דרכו — **חולץ. וכשאמרו אסור ברחיצה — לא אמרו אלא** לרחוץ את **כל גופו, אבל** לרחוץ את **פניו ידיו ורגליו** בלבד — **מותר, וכן אתה מוצא** אותו דין גם **במנודה ו**גם **באבל,** שאף הם אסורים בסיכה ברחיצה ובנעילת הסנדל.


###### Steinsaltz on Taanit 13a:9
[Steinsaltz on Taanit 13a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/13a:9)

ומבארים את ההוכחה: **מאי לאו אכולהו** [האם לא מדובר על כולם], גם על מנודה וגם על האבל, בכל פרטי האיסורים הללו. ונבאר: **ובמאי עסקינן** [ובמה אנו עוסקים] לענין רחיצה, **אילימא** [אם תאמר] שמדובר פה ברחיצה **בחמין,** אם כן, רחיצת **פניו ידיו ורגליו מי שרו** [האם מותרים]? **והאמר** [והרי אמר] **רב ששת: אבל אסור להושיט** אפילו **אצבעו בחמין** כדי לרחוץ אותה! **אלא לאו** [האם לא] מדובר פה ברחיצה **בצונן,** ונלמד מכאן שאבל אסור ברחיצת גופו כל עיקר, אפילו בצונן, בניגוד לדברי רב חסדא שהתיר בצונן!


###### Steinsaltz on Taanit 13a:10
[Steinsaltz on Taanit 13a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/13a:10)

ודוחים: **לא, לעולם** תפרש שמדובר ברחיצה **בחמין, ודקא קשיא לך** [ומה שקשה לך] **"וכן אתה מוצא במנודה ובאבל",** לא לענין רחיצה נאמרו הדברים אלא — **אשארא** [על שאר] הדברים, שאסורים הם במלאכה ובנעילת הסנדל.


###### Steinsaltz on Taanit 13a:11
[Steinsaltz on Taanit 13a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/13a:11)

ומציעים עוד ראיה: **תא שמע** [בוא ושמע] מברייתא, ש**אמר ר' אבא הכהן משום** (בשם) **ר' יוסי הכהן: מעשה ומתו בניו של ר' יוסי בן ר' חנינא, ורחץ בצונן כל שבעה** ימים של אבלותו. משמע שרחיצה מותרת לאבל! ודוחים: **התם** [שם] היה מקרה מיוחד **כשתכפוהו אבליו,** שאירעו לו אסונות אלה, מיתת בניו, בזה אחר זה, ונמשכה תקופת האבל זמן מרובה ולכן הותר לו לרחוץ כדי שלא יבוא לידי סבל מרובה. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא] כעין זה: **תכפוהו אבליו זה אחר זה,** אף שאבל אסור בתספורת, אם **הכביד שערו** ביותר — **מיקל** ומספר משיער ראשו **בתער, ומכבס כסותו במים.** ולכן אף לענין רחיצה התירו במקרה כזה.


###### Steinsaltz on Taanit 13a:12
[Steinsaltz on Taanit 13a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/13a:12)

ו**אמר רב חסדא** בפירושה של ברייתא זו: מיקל שערו **בתער אבל לא במספרים** כדרך תספורת רגילה, רוחץ כסותו **במים ולא בנתר** (כעין סבון) **ולא בחול** שרוחצים בו.


###### Steinsaltz on Taanit 13a:13
[Steinsaltz on Taanit 13a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/13a:13)

**אמר רבא: אבל מותר לרחוץ בצונן כל שבעה** ימים של אבילות, **מידי דהוה אבשרא וחמרא** [כפי שהוא הדין לגבי בשר ויין] שמותר לו לאכול מהם, ואף בצונן לא אסרו עליו, למרות שיש בכך הנאה מסויימת. **מיתיבי** [מקשים] על כך: