## Steinsaltz on Taanit Daf 17b

###### Steinsaltz on Taanit 17b:1
[Steinsaltz on Taanit 17b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/17b:1)

**כ**דעת **רבי,** ואם כן, **מכלל דרבנן אסרי** [מכאן שחכמים אוסרים] אף בזמן הזה, ומדוע לא נאסור אף בתספורת! ומשיבים: **מאי טעמא** [ומה טעם] האיסור, משום התקווה: **מהרה יבנה בית המקדש, ובעינן** [ואנו צריכים] **כהן הראוי לעבודה — וליכא** [ואין], שכולם יהיו פסולים משום שתויי יין, ויעבור זמן רב עד שיפוג יינם, ואילו **הכא** [כאן] **אפשר** שמכשיר את עצמו בקלות **דמספר ועייל** [שיסתפר ויכנס] מיד לעבודה.


###### Steinsaltz on Taanit 17b:2
[Steinsaltz on Taanit 17b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/17b:2)

ומקשים: **אי הכי** [אם כך], **שתוי יין נמי** [גם כן] **אפשר דגני פורתא ועייל** [שיישן מעט ויכנס] ו**כד** ברי **רמי בר אבא,** ש**אמר רמי בר אבא: דרך מיל,** שאדם הולך אחר שתייתו **ושינה כל שהוא — מפיגין את** השפעת **היין!** ודוחים: **לאו מי איתמר עלה** [האם לא נאמר עליה] על הלכה זו ש**אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לא שנו** שדרך ושינה כל שהיא מפיגים את השפעת היין, **אלא כששתה שיעור רביעית** או פחות, **אבל** אם **שתה יותר מרביעית — כל שכן שדרך** שהולך אחר כך **מטרידתו ושינה משכרתו** יותר. ולכן אסרו לכהנים לשתות יין שמא לא יימצאו כהנים הראויים לעבודה.


###### Steinsaltz on Taanit 17b:3
[Steinsaltz on Taanit 17b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/17b:3)

**רב אשי אמר** טעם אחר לחלק בין הדינים: **שתויי יין** שאם נכנסו ועשו עבודה **דמחלי** [שמחללים] הם בכך **עבודה,** את עבודת הקודש — **גזרו בהו רבנן** [בהם חכמים] שלא ישתו, ואולם **פרועי ראש דלא מחלי** [שאינם מחללים] בכך את ה**עבודה** — **לא גזרו בהו רבנן** [בהם חכמים].


###### Steinsaltz on Taanit 17b:4
[Steinsaltz on Taanit 17b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/17b:4)

**מיתיבי** [מקשים על כך] ממה ששנינו: **ואלו** מן העבירות **שהן** גוררות עונש **במיתה** בידי שמים: כהנים הנכנסים לעבודה כשהם **שתויי יין, ופרועי ראש.** ותחילה מבררים: **בשלמא** [נניח] **שתויי יין — בהדיא כתיב בהו** [במפורש נאמר בהם] **"יין ושכר אל תשת** אתה ובניך אתך בבואכם אל אהל מועד ולא תמותו**"** (ויקרא י, ט), **אלא פרועי ראש מנלן** [מניין לנו] שחייבים מיתה?


###### Steinsaltz on Taanit 17b:5
[Steinsaltz on Taanit 17b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/17b:5)

ומשיבים: **דכתיב** [שנאמר]: **"וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו"** (יחזקאל מד, כ), **וכתיב בתריה** [ונאמר אחריו]: **"ויין לא ישתו כל כהן בבואם אל החצר הפנימית"** (יחזקאל מד, כא), **ואיתקוש** [והוקשו, והשוו] לפיכך **פרועי ראש לשתויי יין; מה שתויי יין** עונשם **במיתה — אף פרועי ראש** עונשם **במיתה.**


###### Steinsaltz on Taanit 17b:6
[Steinsaltz on Taanit 17b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/17b:6)

ומקשים: **ומינה** [וממנה] מן ההשוואה הזו אנחנו יכולים להמשיך ולומר: **אי** [אם] כך, אמור אף: **מה שתויי יין דמחלי** [שמחללים] את ה**עבודה** אם עשו אותה בהיותם שתויים — **אף פרועי ראש** יהיו כמו כן אף הם **דמחלי** [שמחללים] את ה**עבודה!** ודוחים: **לא, כי איתקוש** [כאשר הוקשו, הושוו] הדברים — **למיתה הוא דאתקוש** [שהוקשו, הושוו], **אבל לאחולי** [לחלל] את ה**עבודה — לא אתקוש** [הוקשו, הושוו], ודבר שלא נתפרש לא למדנו.


###### Steinsaltz on Taanit 17b:7
[Steinsaltz on Taanit 17b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/17b:7)

באותו ענין **אמר ליה** [לו] **רבינא לרב אשי: הא** [דבר זה], איסור עבודה לכהנים כשהם פרועי ראש הנלמד מדברי הנביא יחזקאל, **מקמי דאתא** [מלפני שבא] **יחזקאל, מאן אמרה** [מי אמרו]? שהרי איסור זה של פרועי ראש לא נזכר בתורה, וכיצד מתחדש דבר על ידי נביא, שאינו רשאי לחדש הלכה! **אמר ליה** [לו]: **ולטעמיך** [ולטעמך, לשיטתך], לפי אותה סברה, **הא** [זו] ש**אמר רב חסדא: דבר זה מתורת משה לא למדנו, ומדברי קבלה** (דברי נביאים) **למדנו,** שנאמר: **"כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבוא אל מקדשי לשרתני"** (יחזקאל מד, ט), **הא מקמי דאתא** [דבר זה לפני שבא] **יחזקאל, מאן אמרה** [מי אמרו]?


###### Steinsaltz on Taanit 17b:8
[Steinsaltz on Taanit 17b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/17b:8)

**אלא** על כרחך אתה חייב לומר ש**גמרא גמיר לה** [במסורת למד אותה] ככל תורה שבעל־פה, **ואתא** [ובא] **יחזקאל ואסמכה אקרא** [והסמיכה על הכתוב] ונכתבה על ידו, ולא הוא חידש את ההלכה. **הכא נמי** [כאן גם כן] לענין פרועי ראש, **גמרא גמיר לה** [במסורת למד אותה] **ואתא** [ובא] **יחזקאל ואסמכה אקרא** [והסמיכה על הכתוב], **כי גמירי** [וכאשר למדו] **הלכה** זו מתחילה היה זה **ל**ענין עונש **מיתה** בידי שמים לעובר, אבל **לאחולי** [לענין חילול] ה**עבודה — לא גמירי** [למדו].


###### Steinsaltz on Taanit 17b:9
[Steinsaltz on Taanit 17b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/17b:9)

א שנינו במשנה ש**כל** יום ש**כתוב** עליו **במגילת תענית "דלא למיספד"** [שאין לספוד בו] — ביום ש**לפניו אסור** להתענות, וביום ש**לאחריו — מותר. תנו רבנן** [שנו חכמים] במגילת תענית: **אלין יומיא** [אלה הם הימים] שקבעו ש**לא להתענאה בהון** [להתענות בהם], **ומקצתהון** [ומקצתם] אפילו ש**לא למיספד בהון** [לספוד בהם]: **מריש ירחא דניסן** [מראש חודש ניסן] **עד תמניא ביה** [היום השמיני בו] **איתוקם תמידא** [הוקם התמיד], ולפיכך נקבע בענין הימים הללו ש**לא למיספד בהון** [לספוד בהם]. **מתמניא ביה** [מה יום השמיני בו] **עד סוף מועדא** [המועד חג הפסח] **איתותב חגא דשבועיא** [הוחזר חג השבועות] ולכך נקבע ש**לא למיספד בהון** [לספוד בהם].


###### Steinsaltz on Taanit 17b:10
[Steinsaltz on Taanit 17b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/17b:10)

ומעתה אנחנו מבררים את הדברים הללו בהשוואה למשנתנו, **אמר מר** [החכם]: **מריש ירחא דניסן** [מראש חודש ניסן] **עד תמניא ביה** [היום השמיני בו] **איתוקם תמידא דלא למיספד** [הועמד התמיד שאין לספוד] אבל **למה לי** שיאמר **מריש ירחא** [מראש חודש]? **לימא מתרי** [שיאמר רק משנים] **בניסן,** שהרי **ראש חודש גופיה** [עצמו] **יום טוב הוא ואסור** לספוד בו! ולשם מה הזכירו גם אותו? **אמר רב: לא נצרכה** הלכה זו שבמגילת תענית לגבי ראש חודש עצמו, **אלא לאסור** בהספד אף את ה**יום שלפניו,** שהרי אמרנו שבימים הכתובים במגילת תענית, גם ביום שלפניהם אסור להתענות.


###### Steinsaltz on Taanit 17b:11
[Steinsaltz on Taanit 17b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/17b:11)

ושואלים: **ו**איסור ההספד ביום **שלפניו נמי, תיפוק ליה** [גם כן, תצא לו] הלכה זו מטעם אחר **דהוה ליה** [שהרי הוא] **יום שלפני ראש חדש,** וכיון שבראש חודש אסור להתענות, גם ביום שלפניו אסור! ומשיבים: אין הדבר כן — **ראש חדש דאורייתא** [מן התורה] **הוא ודאורייתא לא בעי** [ודבר שמן התורה אינו צריך] **חיזוק,** ולכן מותר להתענות ביום שלפניו.


###### Steinsaltz on Taanit 17b:12
[Steinsaltz on Taanit 17b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/17b:12)

**דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **הימים האלה הכתובין במגילת תענית — לפניהם ולאחריהם אסורין** בתענית, ואילו **בשבתות ובימים טובים, הן** עצמם — **אסורין** בתענית, אבל **לפניהן ולאחריהן — מותרין. ומה הפרש בין זה לזה? הללו** שבתות וימים טובים **דברי תורה** הם **ודברי תורה אין צריכין חיזוק** לעשות להם משמרת לפניהם ואחריהם, ואילו **הללו** שאר הימים הכתובים במסכת תענית — מ**דברי סופרים** הם, **ודברי סופרים צריכין חיזוק.**


###### Steinsaltz on Taanit 17b:13
[Steinsaltz on Taanit 17b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/17b:13)

**אמר מר** [החכם]: **מתמניא ביה** [מהיום השמיני בו] **עד סוף מועדא** [המועד, פסח] **איתותב חגא דשבועיא** [הוחזר חג השבועות] ונקבע ש**לא למיספד** [לספוד] בהם, ושואלים: **למה לי** לומר **"עד סוף** ה**מועד"? לימא** [שיאמר] **"עד המועד",** שהרי ה**מועד גופיה** [עצמו] **יום טוב הוא, ואסור** לפיכך בהספד! **אמר רב פפא** גם כאן יש לפרש **כדאמר** [כפי שאמר] **רב: לא נצרכא** הלכה זו לגופה,