## Steinsaltz on Taanit Daf 18b

###### Steinsaltz on Taanit 18b:1
[Steinsaltz on Taanit 18b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/18b:1)

**מותרין** ימים אלה **בהספד ותענית.** ונברר: **אימת** [אימתי], באלו ימים מדובר? **אילימא** [אם תאמר] שמדובר ב**בני** כרכים הקוראים את המגילה ב**חמיסר** [בחמישה עשר] באדר **וקא קרי לה בארביסר** [והם קוראים אותה בארבעה עשר] והותרו להם הספד ותענית ביום זה, אולם **ומי שרי** [והאם מותר] כלל להתענות בימים אלה?


###### Steinsaltz on Taanit 18b:2
[Steinsaltz on Taanit 18b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/18b:2)

**והכתיב** [והרי נאמר] **במגילת תענית: יום ארבעה עשר בו** באדר **ויום חמשה עשר בו, יומי פוריא אינון דלא למיספד בהון** [ימי הפורים הם שאסור לספוד בהם]. **ואמר רבא: לא נצרכא** [נצרך] הדבר להיאמר במגילת תענית, שהרי הוא כבר נאמר במגילת אסתר שבמקרא, **אלא** בחזרה זו על הדברים בא **לאסור את של זה בזה ואת של זה בזה,** שאפילו מי שהפורים שלו ביום חמישה עשר — אסור לו לספוד בארבעה עשר, ולהיפך.


###### Steinsaltz on Taanit 18b:3
[Steinsaltz on Taanit 18b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/18b:3)

**ואלא,** יש לפרש את המשנה שמדובר בה באלה שהם **בני ארביסר** [הקוראים בארבעה עשר] והקדימו **וקא קרי ליה בתליסר** [וקוראים אותה, את המגילה בשלושה עשר], אך הלא אין צורך בטעם זה לאיסור תענית, שהרי שלושה עשר באדר **יום ניקנור הוא** שהוא יום שמחה מחמת עצמו! **ואלא** תפרש שמדובר ב**בני** עיירות הקוראים ב**ארביסר** [בארבעה עשר] והקדימו **וקא קרי ליה בתריסר** [וקוראים אותה, את המגילה בשנים עשר], אולם הלא גם יום זה הוא חג לעצמו, שכן **יום טוריינוס הוא!**


###### Steinsaltz on Taanit 18b:4
[Steinsaltz on Taanit 18b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/18b:4)

**אלא לאו** [האם לא] **דקא קרו ליה בחדיסר** [שקראו אותה באחד עשר] **וקתני** [ושנה] במשנה על יום זה שהוא **מותר בהספד ובתענית,** אף שהוא יום שלפני יום טוריינוס, ונמצא שסתם משנה אינה כשיטת ר' יוסי, והרי זו סתירה בדברי ר' יוחנן!


###### Steinsaltz on Taanit 18b:5
[Steinsaltz on Taanit 18b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/18b:5)

ומשיבים: **לא,** הכוונה היא במשנה ב**בני ארבעה עשר, וקא קרו ליה בתריסר** [והם קוראים אותה, את המגילה בשנים עשר] **ודקאמרת** [ומה שאמרת] שהלא **יום טריינוס הוא — יום טריינוס גופיה** [עצמו] **בטולי בטלוהו** [ביטלו אותו] מלהיות יום חג, **הואיל ונהרגו בו שמעיה ואחיה אחיו. כי הא** [כמו זה] שמסופר: **רב נחמן גזר תעניתא** [תענית] **בתריסר** [בשנים עשר באדר]. **אמרו ליה רבנן** [לו חכמים]: הלא **יום טוריינוס הוא! אמר להו** [להם]: **יום טוריינוס גופיה** [עצמו] **בטולי בטלוהו** [ביטלו אותו] **הואיל ונהרגו בו שמעיה ואחיה אחיו.**


###### Steinsaltz on Taanit 18b:6
[Steinsaltz on Taanit 18b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/18b:6)

ומקשים: **ותיפוק ליה דהוה ליה** [וייצא לו איסור תענית ביום זה שהרי הוא] **יום שלפני** יום **ניקנור! אמר רב אשי: השתא איהו גופיה בטלוהו** [עכשיו, הרי, אותו עצמו ביטלו] משום האבל, וכי **משום יום ניקנור** שהוא יום שאחריו **ניקום ונגזר** [נעמוד ונגזור] בו איסור תענית?


###### Steinsaltz on Taanit 18b:7
[Steinsaltz on Taanit 18b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/18b:7)

א אגב כך מבררים: **מאי** [מהו עניינו] של **ניקנור ומאי** [ומהו עניינו] של **טוריינוס? דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **ניקנור אחד מאפרכי** (משרי הצבא) ה**יוונים היה, ובכל יום ויום היה מניף ידו על יהודה וירושלים, ואומר: אימתי תפול בידי** עיר זו **וארמסנה. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום,** הרגו אותו במלחמה, **קצצו בהונות ידיו ורגליו ותלאום בשערי ירושלים, ואמרו: פה שהיה מדבר בגאוה, וידיים שהיו מניפות** בבוז **על ירושלים — תעשה בהם נקמה,** ויום זה שלושה עשר באדר היה.


###### Steinsaltz on Taanit 18b:8
[Steinsaltz on Taanit 18b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/18b:8)

**מאי** [מהו עניינו] של **טוריינוס? אמרו: כשבקש טוריינוס להרוג את** המנהיגים החשובים **לולינוס ופפוס אחיו בלודקיא, אמר להם: אם מעמו של חנניה מישאל ועזריה אתם — יבא אלהיכם ויציל אתכם מידי, כדרך שהציל את חנניה מישאל ועזריה מיד נבוכדנצר! אמרו לו** לוליינוס ופפוס: **חנניה מישאל ועזריה צדיקים גמורין היו** בעצמם, **וראויין היו ליעשות להם נס.** ועוד: **ונבוכדנצר מלך הגון היה,** שהיה מלך גדול שעלה לשלטון בזכות **וראוי לעשות נס על ידו,** שיזכה לגרום שייראה נס.


###### Steinsaltz on Taanit 18b:9
[Steinsaltz on Taanit 18b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/18b:9)

**ואותו רשע,** כלומר, אתה, **הדיוט הוא** ולא מלך אמיתי **ואינו ראוי ליעשות נס על ידו.** וגם אנו איננו צדיקים, **ואנו נתחייבנו כליה למקום** (הקדוש ברוך הוא) בגלל עוונותינו כלפיו, **ואם אין אתה הורגנו — הרבה הורגים** אחרים **יש לו למקום,** ואם לא יהרגו אותנו בני אדם — **והרבה דובין ואריות יש לו למקום בעולמו שפוגעין בנו והורגין אותנו. אלא, לא מסרנו הקדוש ברוך הוא בידך** אף שהיה יכול להורגנו בדרך אחרת, **אלא** מפני **שעתיד ליפרע דמינו מידך.**


###### Steinsaltz on Taanit 18b:10
[Steinsaltz on Taanit 18b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/18b:10)

**אף על פי כן** לא חשש לדבריהם ואף **הרגן מיד. אמרו: לא זזו משם** ממקום ההריגה **עד שבאו דיופלי** (זוג שליחים) **מרומי** שקיבלו ייפוי כוח להסירו משלטונו ולעונשו, **ופצעו את מוחו בגיזרין** של עץ והרגוהו. וכיון שאירע הדבר כך, וראו הכל כיצד הקדוש ברוך הוא נפרע משונאי ישראל, קבעוהו כיום חג.


###### Steinsaltz on Taanit 18b:11
[Steinsaltz on Taanit 18b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/18b:11)

ב שנינו במשנה: **אין גוזרין תענית על הצבור בתחלה בחמישי,** כדי שלא לגרום בכך להפקעת השערים, ועוד **אין גוזרין תענית בראשי חדשים** בחנוכה ובפורים, ואם התחילו כבר בתעניות אין מפסיקים. ושואלים: **וכמה הויא** [היא] **התחלה** לענין זה? **רב אחא אמר: שלש** תעניות קודם לכן. **ר' אסי אמר: אחת.**


###### Steinsaltz on Taanit 18b:12
[Steinsaltz on Taanit 18b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/18b:12)

**אמר רב יהודה אמר רב:** כל הלכה **זו** שתענית שאירעה בימים טובים אף אם התחיל אין משלים להתענות עד הערב, היא **דברי ר' מאיר שאמר** זאת **משום** (משמו) של **רבן (שמעון בן) גמליאל. אבל חכמים אומרים:** אם היתה תענית ביום כזה — **מתענה ומשלים** להתענות עד הערב. **דרש מר זוטרא משמיה** [משמו] של **רב הונא: הלכה** למעשה היא ש**מתענה ומשלים.**


###### Steinsaltz on Taanit 18b:14
[Steinsaltz on Taanit 18b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/18b:14)

א משנה **סדר תעניות אלו** שנתפרש בפרק ראשון, על התעניות בדרגות שונות והפסקות הזמן ביניהן הוא **האמור ברביעה ראשונה** שלא ירדו בה גשמים. **אבל צמחים ששנו** שהשתנה מראיהם מפני מחלה — **מתריעין עליהן מיד** ואין ממתינים כלל. **וכן** כ**שפסקו גשמים בין גשם לגשם ארבעים יום — מתריעין עליהן** מיד, **מפני שהיא מכת בצורת.**


###### Steinsaltz on Taanit 18b:15
[Steinsaltz on Taanit 18b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/18b:15)

**ירדו** גשמים די **לצמחין אבל לא ירדו** מספיק בשביל ה**אילן,** או ירדו גשמים הראויים **לאילן ולא לצמחין** אחרים, ירדו גשמים הראויים **לזה ולזה אבל לא** כדי **ל**מלאות **בורות, לשיחין** (בורות מאורכים) **ולמערות** (בורות מכוסים בתיקרה) לאגור בהם מים לצורך הקיץ — **מתריעין עליהן מיד. וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים** אף על פי שמסביב לה ירדו, וכמו **דכתיב** [שנאמר]: **"והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר, חלקה אחת תמטר** וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש**"** (עמוס ד, ז), שמשמע שדבר כזה סימן קללה הוא —