## Steinsaltz on Taanit Daf 19a

###### Steinsaltz on Taanit 19a:1
[Steinsaltz on Taanit 19a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/19a:1)

**אותה העיר מתענה ומתרעת, וכל סביבותיה מתענות** שמצטרפות לתענית עמה, אבל **לא מתריעות. ר' עקיבא אומר** לא כן: אלא **מתריעות** בשופר **ולא מתענות. וכן עיר שיש בה דבר או מפולת — אותה העיר מתענה ומתרעת, וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות, ר' עקיבא אומר: מתריעות ולא מתענות.**


###### Steinsaltz on Taanit 19a:2
[Steinsaltz on Taanit 19a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/19a:2)

ומבארים: **איזהו דבר,** מתי רואים מיתות תכופות בעיר כמגפה שאפשר לקרוא לה דבר? ומשיבים: **עיר המוציאה חמש מאות רגלי,** כלומר, שיש בה חמש מאות איש **ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה — הרי זה דבר,** ואם מתו **פחות מכאן** (ממספר זה) — **אין זה דבר,** שאין להחשיבו כמגיפה אלא כמחלה רגילה.


###### Steinsaltz on Taanit 19a:3
[Steinsaltz on Taanit 19a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/19a:3)

א **על** צרות **אלו מתריעין** באמירת "עננו" בתפילה **בכל מקום: על השדפון** (מחלת התבואה), **ועל הירקון** שבתבואה, **ועל הארבה, ועל החסיל** (מין אחר של חגבים הבא בלהקות גדולות) שהגיעו למקום, **ועל החיה רעה** המסוכנת לבני אדם שפשטה ביישוב, **ועל החרב,** כלומר, כשעוברים גדודי צבא אויב — **מתריעין עליה, מפני שהיא מכה מהלכת** שעוברת ממקום למקום ולכן מתריעים עליהן בכל מקום.


###### Steinsaltz on Taanit 19a:4
[Steinsaltz on Taanit 19a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/19a:4)

**מעשה שירדו זקנים מירושלים לעריהם** ברחבי ארץ ישראל, **וגזרו תענית על שנראה כמלא פי תנור שדפון ב**עיר **אשקלון** וגזרו משום כך תענית בכל ארץ ישראל, שכן היא מכה מהלכת. **ועוד גזרו תענית על שאכלו זאבים שני תינוקות בעבר הירדן. ר' יוסי אומר: לא על שאכלו, אלא על שנראו** שני זאבים אלה במקום ישוב.


###### Steinsaltz on Taanit 19a:5
[Steinsaltz on Taanit 19a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/19a:5)

ב **על** מאורעות **אלו מתריעין** אפילו **בשבת: על עיר שהקיפוה נכרים** במצור, **או נהר** העולה על גדותיו, **ועל הספינה המיטרפת** (העומדת לטבוע) **בים. ר' יוסי אומר:** מתריעים בשבת **לעזרה, ולא לצעקה** בתפילה. **שמעון התימני** (מהעיר תמנה) **אומר: אף על הדבר** מתריעים בשבת **ולא הודו לו חכמים.**


###### Steinsaltz on Taanit 19a:6
[Steinsaltz on Taanit 19a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/19a:6)

ג ומוסיפים: בכלל, **על כל צרה שלא תבוא** (לשון נקיה, כלומר: על כל צרה שתבוא) **על הצבור — מתריעין עליהן, חוץ מרוב גשמים,** שאף שצרה היא, כיון שהמים בכלל לברכה הם — אין מתריעים עליה. ומספרים: **מעשה שאמרו לו לחוני המעגל: התפלל שירדו גשמים. אמר להם: צאו והכניסו תנורי פסחים** אותם תנורי חרס שבהם היו אופים את קרבן הפסח **בשביל שלא ימוקו** (ימסו במים), שמובטח היה שיירדו גשמים מרובים. **התפלל ולא ירדו גשמים** כלל.


###### Steinsaltz on Taanit 19a:7
[Steinsaltz on Taanit 19a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/19a:7)

**מה עשה? עג עוגה** (יצר מעגל) באדמה **ועמד בתוכה, ואמר לפניו: רבונו של עולם! בניך שמו פניהם עלי, שאני כבן בית לפניך,** על כן **נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך** ותיענה לבקשתם להורדת גשמים. **התחילו גשמים מנטפין** בטיפות קטנות בלבד. **אמר: לא כך שאלתי** (ביקשתי), **אלא גשמי בורות שיחין ומערות,** כלומר, גשמים מרובים עד שיתמלאו מהם אף בורות המים, ויספיקו לכל השנה. **התחילו** גשמים **לירד בזעף. אמר: לא כך שאלתי** (ביקשתי), **אלא גשמי רצון ברכה ונדבה** ולא גשמים מזיקים.


###### Steinsaltz on Taanit 19a:8
[Steinsaltz on Taanit 19a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/19a:8)

**ירדו** גשמים **כתקנן,** אבל המשיכו וירדו כה הרבה **עד שיצאו ישראל מירושלים להר הבית מפני הגשמים** שמרוב הגשמים נתמלאה העיר במים עד שהיו צריכים להמלט למקום גבוה יותר. **באו ואמרו לו: כשם שהתפללת עליהם שירדו — כך התפלל שילכו להן. אמר להם: צאו וראו אם נמחית אבן הטועין** (אבן גדולה שהיתה בעיר שעליה הכריזו על האבידות ועל המציאות) כלומר, בלשון גוזמה אמר: אם לא הגיעו הגשמים עד כדי כך — אין מן הראוי לבקש שיפסקו.


###### Steinsaltz on Taanit 19a:9
[Steinsaltz on Taanit 19a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/19a:9)

**שלח לו** נשיא הסנהדרין באותו הדור **שמעון בן שטח: אלמלא** (אם לא) **חוני אתה — גוזרני עליך נידוי** על שאתה מדבר בלשון זו כלפי מעלה. **אבל מה אעשה לך, שאתה מתחטא** (מתפנק) **לפני המקום ועושה לך רצונך, כבן שהוא מתחטא על אביו ועושה לו רצונו, ועליך הכתוב אומר: "**גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו. **ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך"** (משלי כג, כד-כה).


###### Steinsaltz on Taanit 19a:10
[Steinsaltz on Taanit 19a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/19a:10)

ד ועוד הלכה בתעניות: **היו מתענין** על הגשם **וירדו להם גשמים,** אם ירדו הגשמים **קודם הנץ החמה — לא ישלימו** תעניתם עד לערב, אם ירדו **לאחר הנץ החמה — ישלימו. ר' אליעזר אומר,** כך יש לחלק: אם ירדו **קודם חצות** היום — **לא ישלימו,** ירדו **לאחר חצות — ישלימו.**


###### Steinsaltz on Taanit 19a:11
[Steinsaltz on Taanit 19a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/19a:11)

מסופר: **מעשה שגזרו תענית בלוד** על שלא ירדו גשמים, **וירדו להם גשמים קודם חצות** יום התענית, **אמר להם ר' טרפון: צאו** מיד **ואכלו ושתו, ועשו יום טוב. ויצאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב, ובאו בין הערבים** לבית הכנסת **וקראו הלל הגדול** להודות על שנשמעה תפילתם.


###### Steinsaltz on Taanit 19a:12
[Steinsaltz on Taanit 19a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/19a:12)

ה גמרא שנינו במשנה: **סדר תעניות האלו האמור ברביעה ראשונה. ורמינהי** [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו: **רביעה ראשונה ושניה לשאול** ולבקש גשמים, ורק **שלישית להתענות!**


###### Steinsaltz on Taanit 19a:13
[Steinsaltz on Taanit 19a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/19a:13)

**אמר רב יהודה: הכי קאמר** [כך אמר, כך יש לפרש]: **סדר תעניות האמור אימתי — בזמן שיצאה רביעה ראשונה ושניה ושלישית ולא ירדו גשמים. אבל** אם **ירדו גשמים ברביעה ראשונה, וזרעו** מיד **ולא צמחו** משום שלא היו גשמי הרביעה מספיקים, **אי נמי** [או גם כן] **צמחו** מעט **וחזרו ונשתנו** שהחלו נובלים משום שלא באו גשמים אחרי רביעה ראשונה — **מתריעין עליהן מיד.**


###### Steinsaltz on Taanit 19a:14
[Steinsaltz on Taanit 19a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/19a:14)

**אמר רב נחמן: דוקא נשתנו, אבל** אם **יבשו** לגמרי — **לא** מתריעים, שאין טעם להתענות על דבר שאין לו תקנה. ותוהים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] שכך הוא, שהרי **נשתנו תנן** [שנינו במשנה]! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] מה שאמר רב נחמן אלא **דאקון** [שהתחזקו קצת] הצמחים לאחר שהתייבשו, ונראה שלא יגדלו יותר וכל תבואת השנה תפסד. **מהו דתימא** [שתאמר]: **אקנתא מילתא היא** [התחזקות זו דבר הוא] ויש להם עוד תקנה בתפילה, לכך **קמשמע לן** [השמיע לנו] שאין תקנה לדבר.


###### Steinsaltz on Taanit 19a:15
[Steinsaltz on Taanit 19a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/19a:15)

ו שנינו במשנה בין דברים שמתריעים עליהם: **וכן שפסקו גשמים בין גשם לגשם** ארבעים יום, מפני שהיא מכת בצורת. ושואלים: **מאי** [מה] לשון זו **"מכת בצורת"** הלא זו עדיין אינה נחשבת כבצורת! **אמר רב יהודה אמר רב** כך יש להבין: אי ירידת גשמים במשך ארבעים יום בין גשם לגשם, היא **מכה המביאה לידי בצורת.** ובענין זה **אמר רב נחמן: נהרא אנהרא** [מנהר לנהר], כלומר, כשאין תבואה צומחת במקום אחד אבל יש אפשרות להביאה לאותו מקום דרך הנהרות, מאזור אחר שבו צומחת התבואה —