## Steinsaltz on Taanit Daf 20a

###### Steinsaltz on Taanit 20a:1
[Steinsaltz on Taanit 20a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/20a:1)

**ועכשיו ירדו גשמים?! נכנס לבית המרחץ בשמחה** על סכום הכסף הגדול שהוא עומד לקבל. **עד שהאדון נכנס בשמחתו לבית המרחץ, נקדימון נכנס לבית המקדש כשהוא עצוב. נתעטף** בטליתו, **ועמד בתפלה.**


###### Steinsaltz on Taanit 20a:2
[Steinsaltz on Taanit 20a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/20a:2)

**אמר לפניו: רבונו של עולם! גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא עשיתי, אלא לכבודך עשיתי, שיהו מים מצויין לעולי רגלים. מיד נתקשרו שמים בעבים** (עננים), **וירדו גשמים** כה רבים **עד שנתמלאו שתים עשרה מעינות מים והותירו.**


###### Steinsaltz on Taanit 20a:3
[Steinsaltz on Taanit 20a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/20a:3)

**עד שיצא אדון מבית המרחץ, נקדימון בן גוריון יצא מבית המקדש.** ו**כשפגעו** (פגשו) **זה בזה, אמר לו** נקדימון: **תן לי דמי מים יותר** (יתרים) **שיש לי בידך! אמר לו** אותו אדון: **יודע אני שלא הרעיש הקדוש ברוך הוא את עולמו** שירדו גשמים אלה עכשיו **אלא בשבילך, אלא עדיין יש לי פתחון פה** (נימוק, טענה) **עליך, שאוציא** בשל טענה זו **ממך את מעותיי,** שהרי לא פרעת לי חובך ביום שנקבע לפרעון, **ש**כן **כבר שקעה חמה, וגשמים** שירדו — לאחר מכן ירדו ולכך **ברשותי ירדו.**


###### Steinsaltz on Taanit 20a:4
[Steinsaltz on Taanit 20a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/20a:4)

**חזר ונכנס** נקדימון **לבית המקדש, ונתעטף** בטליתו **ועמד בתפלה, ואמר לפניו: רבונו של עולם! הודע** (הראה) **שיש לך אהובים בעולמך! מיד נתפזרו העבים** (עננים) **וזרחה החמה. באותה שעה אמר לו האדון: אילו לא נקדרה** (נקבה ויצאה) **החמה** מבין העננים **היה לי פתחון פה עליך ש**בגללו **אוציא ממך מעותיי. תנא** [שנה החכם]: **לא נקדימון שמו** האמיתי, **אלא בוני שמו, ולמה נקרא שמו נקדימון** — מפני **שנקדרה חמה בעבורו.**


###### Steinsaltz on Taanit 20a:5
[Steinsaltz on Taanit 20a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/20a:5)

ומוסיפים, **תנו רבנן: שלשה נקדמה להם חמה בעבורן,** שזרחה להם השמש שלא בזמנה, והם: **משה, ויהושע, ונקדימון בן גוריון.** ושואלים: **בשלמא** [נניח] **נקדימון בן גוריון — גמרא** [מסורת] היא בידינו, כמסופר. **יהושע נמי** [גם כן] **קרא** [כתוב] הוא, **דכתיב** [שנאמר]: **"וידם השמש וירח עמד** עד יקום גוי אויביו**"** (יהושע י, יג). **אלא משה מנלן** [מנין לנו] שזרחה חמה עבורו שלא כדרכה?


###### Steinsaltz on Taanit 20a:6
[Steinsaltz on Taanit 20a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/20a:6)

**אמר ר' אלעזר: אתיא** [בא, נלמד] הדבר בגזירה שווה, מן המילים **"אחל" "אחל", כתיב הכא** [נאמר כאן] למשה: "היום הזה **אחל תת פחדך** ויראתך על פני העמים תחת כל השמים" (דברים ב, כה), **וכתיב התם** [ונאמר שם] ביהושע: "היום הזה **אחל גדלך** בעיני כל ישראל אשר ידעון כי כאשר הייתי עם משה אהיה עמך" (יהושע ג, ז), ללמדנו שכל הניסים שאירעו ליהושע אירעו גם למשה.


###### Steinsaltz on Taanit 20a:7
[Steinsaltz on Taanit 20a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/20a:7)

**ר' שמואל בר נחמני אמר: אתיא** [בא נלמד] הדבר מגזירה שווה **"תת" "תת", כתיב הכא** [נאמר כאן] במשה: **"אחל תת פחדך"** (דברים ב, כה), **וכתיב התם** [ונאמר שם]: "אז ידבר יהושע לה' **ביום תת ה' את האמרי** לפני בני ישראל ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון" (יהושע י, יב).


###### Steinsaltz on Taanit 20a:8
[Steinsaltz on Taanit 20a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/20a:8)

**ר' יוחנן אמר: אתיא מגופיה דקרא** [בא, נלמד הדבר מגופו של הכתוב], שנאמר במשה: **"**אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים **אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך", אימתי רגזו וחלו מפניך** כל העמים בכל העולם ("תחת כל השמים") — **בשעה שנקדמה לו חמה למשה.**


###### Steinsaltz on Taanit 20a:9
[Steinsaltz on Taanit 20a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/20a:9)

א שנינו במשנה בענין **וכן עיר** אחת **שלא ירדו עליה גשמים** אף שירדו במקומות אחרים, והובא הכתוב "והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר" (עמוס ד, ז). **אמר רב יהודה אמר רב: ושתיהן לקללה,** שאף ירידת הגשמים בעיר אחת — לקללה נאמרה, שמדובר בשטפונות משחיתים.


###### Steinsaltz on Taanit 20a:10
[Steinsaltz on Taanit 20a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/20a:10)

מאחר שהביאו מאמר של רב יהודה אמר רב, לפיו יש להבין הכתוב באופן הנראה היפך המשמעות הפשוטה, מביאים מה שאמר כעין זה על הכתוב **"היתה ירושלים לנדה ביניהם"** (איכה א, יז) **אמר רב יהודה אמר רב:** פסוק זה אף שמשמעותו הפשוטה היא לקללה, בעצם הוא **לברכה,** לפי שמדמה את ירושלים **כנדה,** ופירושו: **מה נדה יש לה** בסופו של דבר **היתר** לאחר שנגמרים ימי הטומאה ונטהרת, **אף ירושלים יש לה תקנה** מחורבנה.


###### Steinsaltz on Taanit 20a:11
[Steinsaltz on Taanit 20a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/20a:11)

וכן על הכתוב **"היתה כאלמנה"** (איכה א, א) **אמר רב יהודה:** דימוי זה הוא **לברכה,** ומדייק בלשון: אינה אלא **כאלמנה** (כמו אלמנה) **ולא אלמנה ממש, אלא כאשה שהלך בעלה למדינת הים** ובאין בעלה עמה הריהי כאלמנה, אבל **ודעתו לחזור עליה.**


###### Steinsaltz on Taanit 20a:12
[Steinsaltz on Taanit 20a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/20a:12)

וכן פירוש הכתוב: **"וגם אני נתתי אתכם נבזים ושפלים"** (מלאכי ב, ט), **אמר רב יהודה:** גם זה **לברכה, דלא מוקמי מינן** [שאין מעמידים, ממנים מאתנו] **לא רישי נהרי** [ראשי נהרות] **ולא גזיריפטי** [שוטרים], ואף שבעיקרו הוא משום שהם מבזים אותנו, מכל מקום ברכה היא לנו, שאנו נפטרים מתפקידים קשים ובלתי נעימים אלה.


###### Steinsaltz on Taanit 20a:13
[Steinsaltz on Taanit 20a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/20a:13)

נאמר בנבואת אחיה, שקילל את ישראל ואמר: **"והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים"** (מלכים א', יד, טו), **אמר רב יהודה אמר רב:** דבר זה הוא באמת **לברכה.** וכפי ש**אמר** זאת בהרחבת ביאור **ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: מאי דכתיב** [מהו שנאמר]: **"נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא"** (משלי כז, ו) — **טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל יותר מברכה שברכן בלעם הרשע.**


###### Steinsaltz on Taanit 20a:14
[Steinsaltz on Taanit 20a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/20a:14)

**אחיה השילוני קללן בקנה,** בכך ש**אמר להם לישראל: "והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה** במים **"**, אבל קללה זו היא באמת ברכה — **מה קנה זה עומד במקום מים, וגזעו מחליף** שאם נחתך הוא צומח מחדש **ושרשיו מרובין** ביחס לגודלו, **ואפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו — אין מזיזות אותו ממקומו,** שאיננו נעקר על ידן, **אלא הולך** (מתנענע, נד) **ובא עמהן, דממו הרוחות — עמד הקנה** שוב **במקומו,** כך יהיו ישראל, שלאחר הצרות הבאות עליהם הרי הם חוזרים למקומם בהשקט ובטח.


###### Steinsaltz on Taanit 20a:15
[Steinsaltz on Taanit 20a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/20a:15)

**אבל בלעם הרשע** שבירך את ישראל **בירכן בארז, שנאמר: "כארזים עלי מים"** (במדבר כד, ו), **מה ארז זה אינו עומד במקום מים, ואין גזעו מחליף, ואין שרשיו מרובין.** אמנם **אפילו כל הרוחות שבעולם נושבות בו — אין מזיזות אותו ממקומו,** אבל **כיון שנשבה בו רוח דרומית — עוקרתו והופכתו על פניו. ולא עוד אלא שזכה קנה ליטול הימנו קולמוס** (עט) **לכתוב בו ספר תורה נביאים וכתובים,** ואם כן בסופו של דבר הקללה בקנה עדיפה מן הברכה בארז.


###### Steinsaltz on Taanit 20a:16
[Steinsaltz on Taanit 20a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/20a:16)

ב ועוד בשבחו של הקנה, **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **לעולם יהא אדם רך כקנה** כלפי הבריות **ואל יהא קשה כארז. מעשה שבא ר' אלעזר בן ר' שמעון ממגדל גדור מבית רבו, והיה רכוב על חמור ומטייל על שפת נהר** בשובו אל עירו **ושמח שמחה גדולה, והיתה דעתו גסה** (גדולה, גאה) **עליו מפני שלמד תורה הרבה** באותו פרק זמן ששהה בבית רבו,