## Steinsaltz on Taanit Daf 21b

###### Steinsaltz on Taanit 21b:1
[Steinsaltz on Taanit 21b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/21b:1)

**ביום אחד או בארבעה ימים — אין זה דבר.**


###### Steinsaltz on Taanit 21b:2
[Steinsaltz on Taanit 21b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/21b:2)

ובביאור לתמיהה מדוע מותם של רבים ביום אחד אינו סימן לדבר, מסופר, שהעיירה **דרוקרת עיר המוציאה חמש מאות רגלי הוה** [היתה] **ויצאו ממנה שלשה מתים ביום אחד, גזר רב נחמן בר רב חסדא תעניתא** [תענית] משום דבר. **אמר רב נחמן בר יצחק: כמאן** [כמי] סבור אתה — **כ**דעת **ר' מאיר** במחלוקת לגבי שור המועד (שאם נגח השור שלושה ימים בזה אחר זה — הוא נעשה מועד), ש**אמר** שם ר' מאיר, שאם נגח שלוש פעמים ביום אחד — כל שכן שהוא מועד, וטעמו:


###### Steinsaltz on Taanit 21b:3
[Steinsaltz on Taanit 21b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/21b:3)

**ריחק נגיחותיו** יום אחר יום — **חייב** כמועד, אם **קירב נגיחותיו** והיו כולן באותו יום **לא כל שכן?!** אולם איך נוהג אתה — כדעת יחיד, וכשם ששיטה זו נדחתה במקומה, כך צריך שלא לקבלה לענין המגפה.


###### Steinsaltz on Taanit 21b:4
[Steinsaltz on Taanit 21b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/21b:4)

כיון ששמע זאת **אמר ליה** [לו] **רב נחמן בר רב חסדא לרב נחמן בר יצחק: ליקום מר ליתי לגבן** [יעמוד אדוני ויבוא אלינו], שיהא ראש במקומנו, שהרי אנו רואים שאנו זקוקים לתורתו. **אמר ליה** [לו]: **תנינא** [שנינו] כבר בברייתא, **ר' יוסי אומר: לא מקומו של אדם מכבדו, אלא** ה**אדם מכבד את מקומו.** וראייה לדבר: **שכן מצינו בהר סיני, שכל זמן שהשכינה** היתה **שרויה עליו, אמרה תורה: "גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא"** (שמות לד, ג), **נסתלקה שכינה ממנו — אמרה תורה: "במשך היבל המה יעלו בהר"** (שמות יט, יג), משמע שאין הקדושה תלויה במקום אלא בהשראת השכינה בו,


###### Steinsaltz on Taanit 21b:5
[Steinsaltz on Taanit 21b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/21b:5)

**וכן מצינו באהל מועד שבמדבר, שכל זמן שהוא נטוי** ועומד **אמרה תורה: "וישלחו מן המחנה כל צרוע** וכל זב**"** (במדבר ה, ב), **הוגללו הפרוכת** בזמן שנסע המחנה — **הותרו הזבין והמצורעים ליכנס שם,** למקום שעמד בו קודם המשכן, משמע: לא המקום מקודש אלא השכינה שבו. ואם כן, אין לו מה ללכת למקום אחר כדי לנחול שם כבוד!


###### Steinsaltz on Taanit 21b:6
[Steinsaltz on Taanit 21b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/21b:6)

**אמר ליה** [לו]: **אי הכי ניקום אנא לגבי מר** [אם כך אבוא אני אל אדוני] ללמוד תורה ממנו. **אמר ליה** [לו] רב נחמן בר יצחק: אם כן **מוטב יבא מנה בן פרס** (חצי מנה), כלומר, אף שאני תלמיד חכם וכמנה שלם אני, מכל מקום מאחר ואני בנו של אדם פשוט שהוא נחשב כפרס, על כן ראוי שאבוא **אצל מנה בן מנה** כמוך, שאתה אדם גדול בנו של אדם גדול, רב חסדא, **ואל יבא מנה בן מנה אצל מנה בן פרס.**


###### Steinsaltz on Taanit 21b:7
[Steinsaltz on Taanit 21b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/21b:7)

א ועוד לענין מיתת דבר, מסופר: **בסורא הוות דברתא** [היה דבר], ואולם **בשיבבותיה** [בשכנותו] של **רב לא הוות דברתא** [היה דבר]. **סברו** אנשים **מיניה** [משום כך], כי **משום זכותיה** [זכותו] של **רב דנפיש** [שהיא מרובה] לא היה שום דבר בסביבתו. **איתחזי להו בחילמא** [נראה להם בחלום] בענין זה: **רב דנפישא זכותיה טובא** [שמרובה זכותו יותר] **הא מילתא זוטרא ליה** [דבר זה קטן] הוא **ל**גבי זכותו של **רב. אלא** לא היה שם דבר בגלל זכות אחרת, **משום ההוא גברא** [אדם אחד] **דשייל מרא וזבילא** שהיה נוהג גמילות חסד, [שהיה משאיל מעדר ואת] **לקבורה.**


###### Steinsaltz on Taanit 21b:8
[Steinsaltz on Taanit 21b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/21b:8)

וכיוצא בזה מסופר: **בדרוקרת הוות דליקתא** [היתה שריפה], **ובשיבבותיה** [ובשכנותו] של **רב הונא לא הוות דליקתא** [היתה שריפה]. **סבור מינה בזכותא** [סברו מכאן כי דבר זה הוא בזכותו] של **רב הונא דנפיש** [שהיא מרובה]. **איתחזי להו בחילמא** [נראה להם בחלום]: **האי זוטרא ליה** [זו קטנה היא לו] **לרב הונא, אלא משום ההיא איתתא דמחממת תנורא ומשיילי לשיבבותיה** [אשה אחת שמחממת את התנור ומשאילה לשכנותיה] להשתמש בו.


###### Steinsaltz on Taanit 21b:9
[Steinsaltz on Taanit 21b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/21b:9)

ב **אמרו ליה** [לו] **לרב יהודה: אתו קמצי** [באו ארבה] למדינה. **גזר** על כך **תעניתא** [תענית]. **אמרו ליה** [לו]: **לא קא מפסדן** [אין הם מפסידים מזיקים], שאינם אוכלים הרבה. **אמר להו** [להם]: **זוודא אייתו בהדייהו** [וכי צידה הביאו אתם], שיש להם ממה להתפרנס? הלא בהכרח, גם אם אינם מזיקים עכשיו, יתחילו לאכול לאחר זמן!


###### Steinsaltz on Taanit 21b:10
[Steinsaltz on Taanit 21b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/21b:10)

**אמרו ליה** [לו] **לרב יהודה: איכא מותנא בחזירי** [יש דבר בחזירים]. **גזר** על כך **תעניתא** [תענית]. ושאלו: **נימא קסבר** [האם לומר שסבר] **רב יהודה** כי **מכה משולחת ממין אחד משולחת מכל המינין** ויש לחשוש שתעבור המחלה גם לאחרים? ומשיבים: **לא,** במקרים אחרים לא היה חושש, אלא **שאני חזירי דדמיין מעייהו לבני אינשי** [שונים הם החזירים שמעיהם דומים למעי בני אדם] ויש לחשוש שמחלה מדבקת שבחזירים תדבק גם בבני אדם.


###### Steinsaltz on Taanit 21b:11
[Steinsaltz on Taanit 21b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/21b:11)

**אמרו ליה** [לו] **לשמואל: איכא מותנא בי חוזאי** [יש דבר במחוז בית חוזאי], שהוא רחוק מאוד מבבל. **גזר תעניתא** [תענית]. **אמרו ליה** [לו]: **והא מרחק** [והרי מרוחק] המקום מכאן! **אמר: ליכא מעברא הכא דפסיק ליה** [אין כאן מיצר שיפסיק] את המחלה, ויש לחשוש שכעבור זמן תגיע המגיפה גם לכאן.


###### Steinsaltz on Taanit 21b:12
[Steinsaltz on Taanit 21b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/21b:12)

**אמרו ליה** [לו] **לרב נחמן: איכא מותנא בארעא דישראל** [יש דבר בארץ ישראל], **גזר תעניתא** [תענית] ו**אמר: אם גבירה לוקה,** כלומר, אם ארץ ישראל שהיא כגבירה לכל ישראל לוקה, **שפחה** (הגולה) **לא כל שכן** שלוקה! על כן צריך להתענות.


###### Steinsaltz on Taanit 21b:13
[Steinsaltz on Taanit 21b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/21b:13)

ושואלים: **טעמא** [הטעם, דווקא] משום שארץ ישראל לגבי שאר הגולה היא כ**גבירה ושפחה, הא** [הרי] בשני מקומות בגולה שהם כ**שפחה ושפחה** — **לא** יתענו. **והא** [והרי] **אמרו ליה** [לו] **לשמואל: איכא מותנא בי חוזאי** [יש דבר בבית חוזאי], ו**גזר תעניתא** [תענית] במקומו, אף על פי שאין כל מעלה לבית חוזאי על מקומו כמשל הגבירה והשפחה! ומשיבים: **שאני התם** [שונה שם] **כיון דאיכא שיירתא דלווי ואתיא בהדיה** [שיש שיירות תכופות הבאות מבית חוזאי לבבל, המחלה נלווית ובאה איתה עם השיירה].


###### Steinsaltz on Taanit 21b:14
[Steinsaltz on Taanit 21b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/21b:14)

ג אגב הסיפור על זכותם של אנשים פשוטים, מסופר: ל**אבא אומנא** [האומן], מקיז הדם, **הוה אתי ליה שלמא ממתיבתא דרקיעא כל יומא** [היה בא לו שלום מישיבה של מעלה כל יום] **ולאביי כל מעלי יומא דשבתא** [ערב שבת], **לרבא כל מעלי יומא דכיפורי** [ערב יום הכיפורים]. **הוה קא חלשא דעתיה** [נחלשה דעתו, נעלב] **אביי משום** זכייתו של **אבא אומנא,** שאבא אומנא זוכה לכבוד כזה משמים, שהוא אינו זוכה לו. **אמרו ליה** [לו]: **לא מצית למיעבד כעובדיה** [אין אתה יכול לעשות כמעשיו] ולכן אף אינך זוכה לכבוד לו הוא זוכה.


###### Steinsaltz on Taanit 21b:15
[Steinsaltz on Taanit 21b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/21b:15)

ושואלים: **ומאי הוו עובדיה** [ומה היו מעשיו] הגדולים של **אבא אומנא** — **דכי הוה עביד מילתא** [שכאשר היה עושה דבר, הקזה] **הוה מחית גברי** [היה מכניס גברים] **לחוד ונשי** [ונשים] **לחוד** משום צניעות, **ואית ליה לבושא דאית ביה קרנא דהוות בזיעא כי כוסילתא** [והיה לו לבוש שהיה בו חתך כמקום הכנסת קרן הקזה]. **כי הוות אתיא ליה איתתא, הוה** [כאשר היתה באה אליו אשה, היה] **מלביש לה** בגד זה **כי היכי דלא ניסתכל** [כדי שלא יסתכל] **בה, ואית ליה דוכתא דצניעא דשדי ביה פשיטי דשקיל** [ויש לו במקום עבודתו מקום צנוע שאין אנשים רואים שבו משליכים, מניחים את הכסף שהוא נוטל] בשכר עבודתו, **דאית ליה** [מי שיש לו] כסף לשלם — **שדי ביה** [זורק בו], ומי **דלית ליה** [שאין לו] **לא מיכסיף** [אינו מתבייש], שאין רואים אם שילם עבור הטיפול או לא.


###### Steinsaltz on Taanit 21b:16
[Steinsaltz on Taanit 21b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Taanit/r/21b:16)

**כי הוה אתרמי ליה צורבא מרבנן** [כאשר היה מזדמן לו תלמיד חכם] להקיז לו, **אגרא מיניה** [שכר ממנו] **לא שקיל** [היה נוטל] כלל, **ובתר דקאי** [ולאחר שהיה קם] מההקזה, **יהיב ליה פשיטי** [היה נותן לו מטבעות] **ואמר ליה** [והיה אומר לו]: **זיל בריא נפשך** [לך הברא את עצמך] בכסף זה, שהרי צריך לאכול מאכלים מבריאים אחר ההקזה. **יומא חד שדר** [יום אחד שלח] **אביי זוגא דרבנן למיבדקיה** [זוג חכמים לבדוק אותו] עד כמה מגיעה צדקותו. **אותבינהו ואכלינהו ואשקינהו ומך להו ביסתרקי בלילא** [הושיבם אבא אומנא והאכילם והישקם ושטח להם שטיחים בלילה לישון עליהם].